Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד בשבט תשפ״ד | 24 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא פג

הדף היום מוקדש ע"י בטסי וטבי מלמן לכבוד הולדת נכדם לוי, בנם של הלל ושקד.

הדף היום מוקדש ע"י דבורה קוץ לרפואת של יונתן יצחק בן עטרת שנפצע בעזה ביום שישי.

הדף היום מוקדש לעילוי נשמת עשרים ואחד חיילים שנהרגו באסון בעזה ביום שני. מחשבותינו עם משפחותיהם. 

האם באמת אסור ללמד חכמה יונית, הרי בברייתא כתוב שלשון יוונית עדיף מלשון סורסי!? כדי לענות, מבחינים בין לשון יווני וחכמה יונית. אבל גם על זה מקשים מברייתא המספרת על רבן שמעון בן גמליאל ומשפחתו שלמדו חכמה יוונית. כנראה להם היה מותר כי היו קרובים למלכות. במשנה כתוב שלא פורסים רשתות לתפוס יונים אלא מרחק שלושים ריס מהיישוב. הגמרא מביאה מקורות שלכאורה סותרים מקור זה ופותרים את הקושיות. מותר לגדל כלב בבית רק אם הוא בשלשלאות כדי שלא יגרום נזק לאחרים. החובל בחבירו חייב לשלם חמישה דברים – נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת. איך מעריכים תשלומים אלו? מניין לנו שהחובל בחבירו משלם נזק, הרי כתוב בתורה עין תחת עין, שן תחת שן, וכו'! הגמרא מביאה דרשות שונות בכדי להוכיח שלמרות שכתוב בתורה עין תחת עין, הכוונה באמת לתשלום ממון.

לשון סורסי למה או לשון הקדש או לשון יונית ואמר רבי יוסי בבל לשון ארמי למה או לשון הקדש או לשון פרסי אמרי לשון יוני לחוד חכמת יונית לחוד

וחכמת יונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות מהם למדו תורה חמש מאות למדו חכמת יונית ולא נשתייר מהם אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא

אמרי שאני בית רבן גמליאל שהיו קרובים למלכות וכדתניא המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית מפני שקרובים למלכות

לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלאות כו׳ תנו רבנן לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה

תניא רבי אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים כמגדל חזירים למאי נפקא מינה למיקם עליה בארור

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן בבל כעיר הסמוכה לספר דמי תרגמה נהרדעא

דריש רבי דוסתאי דמן בירי ובנחה יאמר שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות חסר אחת והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל

ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח בה כלבא אמר לה מריה לא תיסתפי מיניה שקולי ניביה אמרה ליה שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד

אין פורסין נישבין ליונים וכו׳ ומי אזלי כולי האי והתנן מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה אמר אביי מישט שייטי טובא כרסייהו בחמשים אמה מליא

ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא בישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים רבה אמר בישוב שובכין

ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו איבעית אימא בדגוי ואיבעית אימא בדהפקר ואיבעית אימא בדידיה

הדרן עלך מרובה


מתני׳ החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת

בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה

צער כואו (או) בשפוד או במסמר ואפילו על ציפורנו מקום שאינו עושה חבורה אומדין כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך

ריפוי הכהו חייב לרפאותו עלה בו צמחים אם מחמת המכה חייב שלא מחמת המכה פטור חייתה ונסתרה חייתה ונסתרה חייב לרפאותו חייתה כל צורכה אינו חייב לרפאותו

שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו

בושת הכל לפי המבייש והמתבייש

גמ׳ אמאי עין תחת עין אמר רחמנא אימא עין ממש

לא סלקא דעתך דתניא יכול סימא את עינו מסמא את עינו קטע את ידו מקטע את ידו שיבר את רגלו משבר את רגלו תלמוד לומר מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין

ואם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין

הי מכה אילימא מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת ההוא בקטלא כתיב

אלא מהכא מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש וסמיך ליה ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו האי לאו מכה הוא הכאה הכאה קאמרינן מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין אף הכאה האמורה באדם לתשלומין

והא כתיב ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת בממון ממאי דבממון אימא במיתה ממש

לא סלקא דעתך חדא דהא איתקש למכה בהמה ישלמנה ועוד כתיב בתריה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ושמע מינה ממון

ומאי אם נפשך לומר תו קא קשיא לתנא מאי חזית דילפת ממכה בהמה לילף ממכה אדם

אמרי דנין ניזקין מניזקין ואין דנין ניזקין ממיתה אדרבה דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה

היינו דקתני אם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין

והאי לא תקחו כפר לנפש רצח למעוטי ראשי אברים הוא דאתא האי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי לא תשקול מיניה ממון ותקטליה האי מכדי רשעתו נפקא רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות

ואכתי מבעי ליה דקאמר רחמנא לא תשקול ממון ותפטריה אם כן לכתוב רחמנא לא תקחו כופר לאשר הוא רשע למות לנפש רצח למה לי שמע מינה לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין

וכי מאחר דכתיב לא תקחו כפר מכה מכה למה לי אמרי אי מהאי הוה אמינא אי בעי עינו ניתיב ואי בעי דמי עינו ניתיב קא משמע לן מבהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין

תניא רבי דוסתאי בן יהודה אומר עין תחת עין ממון אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש אמרת הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה היאך אני קורא ביה עין תחת עין

וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא התורה אמרה משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם

אמרי מאי קושיא דלמא נהורא שקיל מיניה נהורא אמר רחמנא נישקול מיניה דאי לא תימא הכי


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

רעיונות מהדף היומי נשים מדברות גמרא

עין תחת עין

האדם עשוי חומר ורוח, יש בו נשמה גדולה, אבל גם גוף מוגבל. יש בו היבטים מלאכיים כמעט, לצד היבטים חומריים מאוד. התקופה האחרונה מציפה את הדברים הללו באופן יומיומי. נדמה ששאלת היחס בין החומר לרוח באדם עומדת בבסיס הסוגיה הראשונה של פרק החובל בבבא קמא, פרק שהתחלנו השבוע במסגרת הדף היומי. למרות שהתורה קובעת כמעט…

בבא קמא פג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא פג

לשון סורסי למה או לשון הקדש או לשון יונית ואמר רבי יוסי בבל לשון ארמי למה או לשון הקדש או לשון פרסי אמרי לשון יוני לחוד חכמת יונית לחוד

וחכמת יונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות מהם למדו תורה חמש מאות למדו חכמת יונית ולא נשתייר מהם אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא

אמרי שאני בית רבן גמליאל שהיו קרובים למלכות וכדתניא המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית מפני שקרובים למלכות

לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלאות כו׳ תנו רבנן לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה

תניא רבי אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים כמגדל חזירים למאי נפקא מינה למיקם עליה בארור

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן בבל כעיר הסמוכה לספר דמי תרגמה נהרדעא

דריש רבי דוסתאי דמן בירי ובנחה יאמר שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות חסר אחת והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל

ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח בה כלבא אמר לה מריה לא תיסתפי מיניה שקולי ניביה אמרה ליה שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד

אין פורסין נישבין ליונים וכו׳ ומי אזלי כולי האי והתנן מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה אמר אביי מישט שייטי טובא כרסייהו בחמשים אמה מליא

ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא בישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים רבה אמר בישוב שובכין

ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו איבעית אימא בדגוי ואיבעית אימא בדהפקר ואיבעית אימא בדידיה

הדרן עלך מרובה


מתני׳ החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת

בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה

צער כואו (או) בשפוד או במסמר ואפילו על ציפורנו מקום שאינו עושה חבורה אומדין כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך

ריפוי הכהו חייב לרפאותו עלה בו צמחים אם מחמת המכה חייב שלא מחמת המכה פטור חייתה ונסתרה חייתה ונסתרה חייב לרפאותו חייתה כל צורכה אינו חייב לרפאותו

שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו

בושת הכל לפי המבייש והמתבייש

גמ׳ אמאי עין תחת עין אמר רחמנא אימא עין ממש

לא סלקא דעתך דתניא יכול סימא את עינו מסמא את עינו קטע את ידו מקטע את ידו שיבר את רגלו משבר את רגלו תלמוד לומר מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין

ואם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין

הי מכה אילימא מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת ההוא בקטלא כתיב

אלא מהכא מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש וסמיך ליה ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו האי לאו מכה הוא הכאה הכאה קאמרינן מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין אף הכאה האמורה באדם לתשלומין

והא כתיב ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת בממון ממאי דבממון אימא במיתה ממש

לא סלקא דעתך חדא דהא איתקש למכה בהמה ישלמנה ועוד כתיב בתריה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ושמע מינה ממון

ומאי אם נפשך לומר תו קא קשיא לתנא מאי חזית דילפת ממכה בהמה לילף ממכה אדם

אמרי דנין ניזקין מניזקין ואין דנין ניזקין ממיתה אדרבה דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה

היינו דקתני אם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין

והאי לא תקחו כפר לנפש רצח למעוטי ראשי אברים הוא דאתא האי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי לא תשקול מיניה ממון ותקטליה האי מכדי רשעתו נפקא רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות

ואכתי מבעי ליה דקאמר רחמנא לא תשקול ממון ותפטריה אם כן לכתוב רחמנא לא תקחו כופר לאשר הוא רשע למות לנפש רצח למה לי שמע מינה לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין

וכי מאחר דכתיב לא תקחו כפר מכה מכה למה לי אמרי אי מהאי הוה אמינא אי בעי עינו ניתיב ואי בעי דמי עינו ניתיב קא משמע לן מבהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין

תניא רבי דוסתאי בן יהודה אומר עין תחת עין ממון אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש אמרת הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה היאך אני קורא ביה עין תחת עין

וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא התורה אמרה משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם

אמרי מאי קושיא דלמא נהורא שקיל מיניה נהורא אמר רחמנא נישקול מיניה דאי לא תימא הכי


גלול כלפי מעלה