Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בשבט תשפ״ד | 2 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא צב

הלימוד השבוע מוקדש ע"י גלן מילר ורות רוטנברג לע"נ בתם תניאל. 

הדף היום מוקדש ע"י דבורה ומיכאל דיקסון לכבוד בת המצווה של בתם, אלה.

למרות שמשלם את חמשת תשלומי הפיצויים, עדיין נדרש לבקש סליחה מהנפגע כדי לכפר במלואו. אם מישהו מבקש מהאחר לחבול בו או לפגוע בבגדיו, האדם עדיין חייב לפצותו. אולם אם האדם אומר "על מנת לפטור" פטור מי שהזיק בבגדים אבל לא אם גרמו לו נזקי בגופו. חשיבות בקשת הסליחה נלמדת מדברי הקב"ה לאבימלך בבראשית כ:ז. שאר הפסוק הזה מוסבר גם כן. רבא מצטט כמה אמירות שונות של הרבנים או משפטים שאנשים אומרים "ברחוב" ושואל את רבה בר מרי איפה המקור בתורה לזה. הדבר הראשון נלמדת מאברהם ואבימלך שמי שמתפלל לאחר, הוא יענה תחילה. רבה בר מרי מציע פסוק אחד, אך רבא לומד אותו מאברהם שהתפלל לאבימלך שיוליד ילדים ואז שרה הרתה. עוד חמש עשרה שאלות דומות שואל רבא לרבה בר מרי.

יכול אפילו מעולה בדמים תלמוד לומר רק

שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא אמר ליה מאי האי אמר ליה ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו

רב חסדא חזא תאלי בי גופני אמר ליה לאריסיה עקרינהו גופני קני דקלי דקלי לא קני גופני

מתני׳ אף על פי שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב אשת וגו׳ ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגו׳

האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב על מנת לפטור חייב

קרע את כסותי שבר את כדי חייב על מנת לפטור פטור עשה כן לאיש פלוני על מנת לפטור חייב בין בגופו בין בממונו

גמ׳ תנו רבנן כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך

דאשת נביא בעי אהדורי אשת אחר לא בעי אהדורי

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן השב אשת האיש מכל מקום ודקא אמרת הגוי גם צדיק תהרג הלא הוא אמר לי אחתי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא נביא הוא וכבר לימד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא אחותך היא

מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד

כי עצר עצר ה׳ אמר רבי אלעזר שתי עצירות הללו למה אחת באיש שכבת זרע שתים באשה שכבת זרע ולידה

במתניתא תנא שתים באיש שכבת זרע וקטנים שלשה באשה שכבת זרע וקטנים ולידה

רבינא אמר שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת ארבעה באשה שכבת זרע ולידה וקטנים ופי טבעת

בעד כל רחם אמרי דבי רבי ינאי אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה אמר ליה דכתיב וה׳ שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וגו׳] וכתיב וה׳ פקד את שרה כאשר אמר וגו׳ כאשר אמר אברהם אל אבימלך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא אמר ליה דכתיב למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה׳

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי

אמר ליה רבא לרבה בר מרי כתיב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו חמשה אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אותן שהוכפלו בשמות

יהודה נמי איכפולי מיכפל

אמר ליה למילתיה הוא דאיכפל דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר וזאת ליהודה

כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים אמר לפניו רבונו של עולם מי גרם לראובן שיודה יהודה

מיד שמע ה׳ קול יהודה על איבריה לשפא לא הוו קא מסקי למתיבתא דרקיעא ואל עמו תביאנו לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן ולמשקל ומיטרח בהדי רבנן ידיו רב לו לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא ועזר מצריו תהיה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא אמר ליה דתנן עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה הסלים והבכורים נותנים לכהנים אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא


וטמא טמא יקרא

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה ואמרי אינשי שיתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך דכתיב לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ועבדתם את ה׳ אלהיכם זו קרית שמע ותפלה וברך [את] לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירתי מחלה מקרבך

ותניא מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה ששמונים ושלשה חלאין יש בה מחלה בגימטריא הכי הוו וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן חברך קרייך חמרא אוכפא לגביך מוש אמר ליה דכתיב ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי בורחת

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מילתא גנאה דאית ביך קדים אמרה אמר ליה דכתיב ויאמר עבד אברהם אנכי

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שפיל ואזיל בר אווזא ועיניה מטייפי אמר ליה דכתיב והטיב ה׳ לאדני וזכרת [את] אמתך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע ולא אכל אמר ליה דכתיב ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו וכתיב בתריה ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה טיבותא לשקייה אמר ליה דכתיב וסמכת את ידך עליו למען ישמעון ויראון כל עדת בני ישראל וכתיב ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו כל בני ישראל וגו׳

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי כלבא בכפניה גללי מבלע דכתיב נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי אמר ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים ותנן במתניתין ותנינא בברייתא

כתוב בתורה דכתיב וילך עשו אל ישמעאל שנוי בנביאים דכתיב ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו ומשולש בכתובים דכתיב כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו תנן במתניתין כל המחובר לטמא טמא כל המחובר לטהור טהור ותנינא בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי ביה אמר ליה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא אמר ליה דכתיב לא תתעב אדמי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי אי דלית דורא דלינא ואי לא לא דלינא אמר ליה דכתיב ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי אמר ליה מעיקרא כתיב וה׳ הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ולבסוף כתיב


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא צב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא צב

יכול אפילו מעולה בדמים תלמוד לומר רק

שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא אמר ליה מאי האי אמר ליה ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו

רב חסדא חזא תאלי בי גופני אמר ליה לאריסיה עקרינהו גופני קני דקלי דקלי לא קני גופני

מתני׳ אף על פי שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב אשת וגו׳ ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגו׳

האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב על מנת לפטור חייב

קרע את כסותי שבר את כדי חייב על מנת לפטור פטור עשה כן לאיש פלוני על מנת לפטור חייב בין בגופו בין בממונו

גמ׳ תנו רבנן כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך

דאשת נביא בעי אהדורי אשת אחר לא בעי אהדורי

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן השב אשת האיש מכל מקום ודקא אמרת הגוי גם צדיק תהרג הלא הוא אמר לי אחתי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא נביא הוא וכבר לימד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא אחותך היא

מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד

כי עצר עצר ה׳ אמר רבי אלעזר שתי עצירות הללו למה אחת באיש שכבת זרע שתים באשה שכבת זרע ולידה

במתניתא תנא שתים באיש שכבת זרע וקטנים שלשה באשה שכבת זרע וקטנים ולידה

רבינא אמר שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת ארבעה באשה שכבת זרע ולידה וקטנים ופי טבעת

בעד כל רחם אמרי דבי רבי ינאי אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה אמר ליה דכתיב וה׳ שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וגו׳] וכתיב וה׳ פקד את שרה כאשר אמר וגו׳ כאשר אמר אברהם אל אבימלך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא אמר ליה דכתיב למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה׳

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי

אמר ליה רבא לרבה בר מרי כתיב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו חמשה אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אותן שהוכפלו בשמות

יהודה נמי איכפולי מיכפל

אמר ליה למילתיה הוא דאיכפל דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר וזאת ליהודה

כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים אמר לפניו רבונו של עולם מי גרם לראובן שיודה יהודה

מיד שמע ה׳ קול יהודה על איבריה לשפא לא הוו קא מסקי למתיבתא דרקיעא ואל עמו תביאנו לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן ולמשקל ומיטרח בהדי רבנן ידיו רב לו לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא ועזר מצריו תהיה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא אמר ליה דתנן עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה הסלים והבכורים נותנים לכהנים אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא


וטמא טמא יקרא

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה ואמרי אינשי שיתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך דכתיב לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ועבדתם את ה׳ אלהיכם זו קרית שמע ותפלה וברך [את] לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירתי מחלה מקרבך

ותניא מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה ששמונים ושלשה חלאין יש בה מחלה בגימטריא הכי הוו וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן חברך קרייך חמרא אוכפא לגביך מוש אמר ליה דכתיב ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי בורחת

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מילתא גנאה דאית ביך קדים אמרה אמר ליה דכתיב ויאמר עבד אברהם אנכי

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שפיל ואזיל בר אווזא ועיניה מטייפי אמר ליה דכתיב והטיב ה׳ לאדני וזכרת [את] אמתך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע ולא אכל אמר ליה דכתיב ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו וכתיב בתריה ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה טיבותא לשקייה אמר ליה דכתיב וסמכת את ידך עליו למען ישמעון ויראון כל עדת בני ישראל וכתיב ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו כל בני ישראל וגו׳

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי כלבא בכפניה גללי מבלע דכתיב נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי אמר ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים ותנן במתניתין ותנינא בברייתא

כתוב בתורה דכתיב וילך עשו אל ישמעאל שנוי בנביאים דכתיב ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו ומשולש בכתובים דכתיב כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו תנן במתניתין כל המחובר לטמא טמא כל המחובר לטהור טהור ותנינא בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי ביה אמר ליה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא אמר ליה דכתיב לא תתעב אדמי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי אי דלית דורא דלינא ואי לא לא דלינא אמר ליה דכתיב ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי אמר ליה מעיקרא כתיב וה׳ הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ולבסוף כתיב


גלול כלפי מעלה