Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ד בשבט תשפ״ד | 3 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא צג

הדף היום מוקדש ע"י דבי פיין ומרק אורנשיין לע"נ זלטה רחל בת דויד ומלכה.

רבא ורבה בר מרי דורשים מהתורה עוד ביטוי אחד שאנשים משתמשים בו. רבנים אחרים דורשים מהתורה אמירות אחרות מסוג דומה. מדוע מבחינה המשנה בין מקרה שבו אדם מבקש מאחר להזיק לגופו "על מנת לפטור" לבין מקרה שמבקש מאחר להזיק לממונו? "על מנת לפטור"? המשנה פוסקת שאם מבקש אחד מהאחר לשבור משהו שלו, מי ששובר חייב לשלם על כך. זה סותר ברייתא בעניין שומרים הקובעת שאם נותן פריט למישהו אחר לשבור, מי ששבר אינו אחראי. מוצעות שתי פתרונות לסתירה. מי שאחראי על כספי צדקה אינו אחראי אם יקרה משהו לכסף. למה? עם זאת, יש חריג לכלל זה. הפרק התשיעי מתחיל בדיון על גזילה ועל הבעלות של הגזלן על החפץ הגזול אם הגזלן משנה את החפץ או שהחפץ משתנה מעצמו (כגון פרה מעוברת שילדה) ואז ישלם כשעת הגזילה. מה מהווה שינוי כזה ומה לא? מובאות משניות וברייתות שונות שנראות סותרות את המשנה וגם סתירות ביניהם ומובאות אפשרויות שונות ליישב ביניהן.

הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר מרי ניכסי ציבי משך אמר ליה דכתיב וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים

אמר רב חנן המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה והני מילי דאית ליה דינא בארעא

אמר רבי יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יותר מן הנצעק

ואמר רבי יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר הנה הוא לך כסות עינים אמר לה הואיל וכסית ממני ולא גילית שהוא אישך וגרמת אלי הצער הזה יהי רצון שיהו לך בני כסויי עינים ונתקיים בזרעה דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת

אמר רבי אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי מזבח

האומר סמא את עיני כו׳ אמר ליה רב אסי בר חמא לרבא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר ליה רישא לפי שאין אדם מוחל על ראשי אברים

אמר ליה וכי אדם מוחל על צערו דתניא הכני פצעני על מנת לפטור פטור אישתיק

אמר מידי שמיע לך בהא אמר ליה הכי אמר רב ששת משום פגם משפחה

איתמר רבי אושעיא אמר משום פגם משפחה רבא אמר משום שאין אדם מוחל על ראשי אברים שלו

רבי יוחנן אמר יש הן שהוא כלאו ויש לאו שהוא כהן

תניא נמי הכי הכני פצעני על מנת לפטור ואמר לו הן הרי יש הן שהוא כלאו קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר לו לאו הרי לאו שהוא כהן

שבר את כדי קרע את כסותי חייב ורמינהי לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים

אמר רב הונא לא קשיא הא דאתי לידיה הא דלא אתי לידיה

אמר ליה רבה לשמור דאתי לידיה משמע

אלא אמר רבה הא והא דאתא לידיה ולא קשיא הא דאתא לידיה בתורת שמירה הא דאתא לידיה בתורת קריעה

ההוא ארנקא דצדקה דאתי לפומבדיתא אפקדה רב יוסף גבי ההוא גברא פשע בה אתו גנבי גנבוה חייביה רב יוסף אמר ליה אביי והתניא לשמור ולא לחלק לעניים

אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא

הדרן עלך החובל


מתני׳ הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזלה

גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל העומדת ליגזז

גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה זה הכלל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה

גמ׳ אמרי עצים ועשאן כלים אין שיפן לא צמר ועשאן בגדים אין ליבנן לא

ורמינהי גזל עצים ושיפן אבנים וסיתתן צמר וליבנן פשתן ונקהו משלם כשעת הגזלה

אמר אביי תנא דידן קתני שינוי דרבנן דהדרא וכל שכן שינוי דאורייתא

עצים ועשאן כלים בעצים משופין ומאי נינהו נסרים דשינוי דהדר לברייתא הוא דאי בעי משליף להו צמר ועשאן בגדים בצמר טווי דשינוי דהדר לברייתא הוא דאי בעי סתר ליה וכל שכן שינוי דאורייתא

ותנא ברא שינוי דאורייתא קתני ושינוי דרבנן לא קתני

רב אשי אמר תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני עצים ועשאן כלים בוכאני דהיינו שיפן צמר ועשאן בגדים נמטי דהיינו שינוי דלא הדר

וליבון מי הוי שינוי ורמינהי לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב

אמר אביי לא קשיא הא רבי שמעון הא רבנן דתניא גזזו טוואו וארגו אין מצטרף לבנו רבי שמעון אומר אין מצטרף וחכמים אומרים מצטרף

רבא אמר הא והא רבי שמעון ולא קשיא הא דנפציה נפוצי הא דסרקיה סרוקי

רבי חייא בר אבין אמר הא דחווריה חוורי הא דכבריה כברויי

השתא יש לומר צבע לרבי שמעון לא הוי שינוי ליבון הוי שינוי דתניא גזז ראשון ראשון וצבעו ראשון ראשון וטוואו ראשון ראשון וארגו אין מצטרף רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון צבעו מצטרף

אמר אביי לא קשיא הא רבנן אליבא דרבי שמעון הא רבי שמעון בן יהודה אליבא דרבי שמעון

רבא אמר לעולם לא פליגי רבנן עליה דרבי שמעון בן יהודה ושאני צבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון וכי קתני התם לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור ואוקימנא כדברי הכל בקלא אילן דלא עבר

אמר אביי רבי שמעון בן יהודה ובית שמאי ורבי אליעזר בן יעקב ורבי שמעון בן אלעזר ורבי ישמעאל כולהו סבירא להו שינוי במקומו עומד רבי שמעון בן יהודה הא דאמרן

בית שמאי מאי היא דתניא נתן לה חטין באתננה ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותניא אידך מותר ואמר רב יוסף תני גוריון


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

קניינו של אדם כבודו – במחשבה שניה

כבוד לקניינו של אדם – מה בין גזילה לגניבה במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר דף מקורות בבא קמא צג להאזנה: לצפייה: מקורות: עזרי מעם ה'                                         …

בבא קמא צג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא צג

הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר מרי ניכסי ציבי משך אמר ליה דכתיב וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים

אמר רב חנן המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה והני מילי דאית ליה דינא בארעא

אמר רבי יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יותר מן הנצעק

ואמר רבי יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר הנה הוא לך כסות עינים אמר לה הואיל וכסית ממני ולא גילית שהוא אישך וגרמת אלי הצער הזה יהי רצון שיהו לך בני כסויי עינים ונתקיים בזרעה דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת

אמר רבי אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי מזבח

האומר סמא את עיני כו׳ אמר ליה רב אסי בר חמא לרבא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר ליה רישא לפי שאין אדם מוחל על ראשי אברים

אמר ליה וכי אדם מוחל על צערו דתניא הכני פצעני על מנת לפטור פטור אישתיק

אמר מידי שמיע לך בהא אמר ליה הכי אמר רב ששת משום פגם משפחה

איתמר רבי אושעיא אמר משום פגם משפחה רבא אמר משום שאין אדם מוחל על ראשי אברים שלו

רבי יוחנן אמר יש הן שהוא כלאו ויש לאו שהוא כהן

תניא נמי הכי הכני פצעני על מנת לפטור ואמר לו הן הרי יש הן שהוא כלאו קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר לו לאו הרי לאו שהוא כהן

שבר את כדי קרע את כסותי חייב ורמינהי לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים

אמר רב הונא לא קשיא הא דאתי לידיה הא דלא אתי לידיה

אמר ליה רבה לשמור דאתי לידיה משמע

אלא אמר רבה הא והא דאתא לידיה ולא קשיא הא דאתא לידיה בתורת שמירה הא דאתא לידיה בתורת קריעה

ההוא ארנקא דצדקה דאתי לפומבדיתא אפקדה רב יוסף גבי ההוא גברא פשע בה אתו גנבי גנבוה חייביה רב יוסף אמר ליה אביי והתניא לשמור ולא לחלק לעניים

אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא

הדרן עלך החובל


מתני׳ הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזלה

גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל העומדת ליגזז

גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה זה הכלל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה

גמ׳ אמרי עצים ועשאן כלים אין שיפן לא צמר ועשאן בגדים אין ליבנן לא

ורמינהי גזל עצים ושיפן אבנים וסיתתן צמר וליבנן פשתן ונקהו משלם כשעת הגזלה

אמר אביי תנא דידן קתני שינוי דרבנן דהדרא וכל שכן שינוי דאורייתא

עצים ועשאן כלים בעצים משופין ומאי נינהו נסרים דשינוי דהדר לברייתא הוא דאי בעי משליף להו צמר ועשאן בגדים בצמר טווי דשינוי דהדר לברייתא הוא דאי בעי סתר ליה וכל שכן שינוי דאורייתא

ותנא ברא שינוי דאורייתא קתני ושינוי דרבנן לא קתני

רב אשי אמר תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני עצים ועשאן כלים בוכאני דהיינו שיפן צמר ועשאן בגדים נמטי דהיינו שינוי דלא הדר

וליבון מי הוי שינוי ורמינהי לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב

אמר אביי לא קשיא הא רבי שמעון הא רבנן דתניא גזזו טוואו וארגו אין מצטרף לבנו רבי שמעון אומר אין מצטרף וחכמים אומרים מצטרף

רבא אמר הא והא רבי שמעון ולא קשיא הא דנפציה נפוצי הא דסרקיה סרוקי

רבי חייא בר אבין אמר הא דחווריה חוורי הא דכבריה כברויי

השתא יש לומר צבע לרבי שמעון לא הוי שינוי ליבון הוי שינוי דתניא גזז ראשון ראשון וצבעו ראשון ראשון וטוואו ראשון ראשון וארגו אין מצטרף רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון צבעו מצטרף

אמר אביי לא קשיא הא רבנן אליבא דרבי שמעון הא רבי שמעון בן יהודה אליבא דרבי שמעון

רבא אמר לעולם לא פליגי רבנן עליה דרבי שמעון בן יהודה ושאני צבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון וכי קתני התם לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור ואוקימנא כדברי הכל בקלא אילן דלא עבר

אמר אביי רבי שמעון בן יהודה ובית שמאי ורבי אליעזר בן יעקב ורבי שמעון בן אלעזר ורבי ישמעאל כולהו סבירא להו שינוי במקומו עומד רבי שמעון בן יהודה הא דאמרן

בית שמאי מאי היא דתניא נתן לה חטין באתננה ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותניא אידך מותר ואמר רב יוסף תני גוריון


גלול כלפי מעלה