Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בשבט תשפ״ד | 7 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא צז

הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לע"נ אמו, שרה בת אברהם וזיכא רייכא.

רב קבע כרבי מאיר במשנה שעבדים נחשבים כקרקע ולכן הם אינם נקנים על ידי גזלן. הוא סובר כרבי מאיר נגד דעת הרוב של חכמים או בגלל שבגרסת המשנה שלו הדעות היו הפוכות או בגלל שהיו שתי ברייתות שהראו את רבי מאיר סובר כגישה שעבדים כמטלטלים ועל פי זה הוא החליף את הגרסה במשנתנו כדי להתאים לשתי הברייתות. בברייתא הראשונה מופיעים שתי הדעות במשנתינו אבל בצורה הפוכה. בברייתא השניה יש במקרה אחר אבל משם ברור שרבי מאיר סובר שעבדים נחשבים כמטלטלין ולחכמים הם כקרקע. אם גוזל עבד ועושה מלאכה עם העבד, כשמחזירים את העבד, האם הגזלן צריך לפצות את הבעלים גם על אבדן עבודה? אם ממילא הבעלים המקורי לא השתמש בעבד לעבודה, האם ניתן להשוות זאת למקרה של מי שגר בבית בחצר חבירו שלא מדעתו, שזה נהנה וזה לא חסר? רב יוסף בר חמא היה תופס את העבדים של מי שחייב לו כסף והם היו עובדים עבורו. בנו רבא העלה מספר בעיות בהסדר זה, הן באי פיצוי על העבודה וגם כי נראה שהוא גובה ריבית. בשל הנושא הראשון, רב יוסף הגן על החלטתו אך בשל השני, הוא קיבל טענת רבא והפסיק לעשות זאת. אם אדם משתמש בספינה של אחר ללא רשות, האם הגזלן מחזיר את הספינה ומוסיף פחת (כפי שמשלם את הסכום משעת הגזילה) או שצריך לשלם דמי שכירות? רב ושמואל חולקים אבל רב פפא מסביר שהם לא חולקים, כל אחד מהם מתייחס למצב אחר. המשנה מבחינה בין מטבעות שנהרסו פיזית לבין אלו שנפסלו משימוש. רב הונא ורב יהודה חולקים מהו בדיוק המקרה של 'נפסל' – לא ניתן להשתמש באותה מדינה אך ניתן להשתמש במדינה אחרת או לא ניתן להשתמש בו בשום מקום? קושי מועלה כנגד כל עמדה אך נפתר. מי שלוקח הלוואה בהסכמה שהלווה יחזיר סכום כסף מוגדר במטבע מסוים, אך לפני החזרת ההלוואה המטבע אינו בשימוש, חלוקים ביניהם רב ושמואל באיזה מטבע משתמשים לתשלום להחזיר את ההלוואה. מקשים על דעתו של שמואל, במיוחד לאור איך רב נחמן מבין את פסיקתו של שמואל.

ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי והאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור ואי סלקא דעתך עבדא כמקרקעי דמי אמאי פטור ברשותא דמריה קאי

הכא במאי עסקינן שלא בשעת מלאכה כי הא דשלח ליה רבי אבא למרי בר מר בעי מיניה מרב הונא הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או אין צריך להעלות לו שכר ושלחו ליה אינו צריך להעלות לו שכר

הכי השתא בשלמא התם בין למאן דאמר ביתא מיתבא יתיב ניחא ליה בין למאן דאמר ושאיה יכת שער ניחא ליה

אלא הכא מי ניחא ליה דנכחוש עבדיה אמרי הכי נמי ניחא ליה דלא ליסתרי עבדיה

בי רב יוסף בר חמא הוו תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועבדי בהו מלאכה אמר ליה רבה בריה מאי טעמא עביד מר הכי אמר ליה דאמר רב נחמן עבדא נהום כריסיה לא שוי אמר ליה אימא דאמר רב נחמן כגון דארו עבדיה דמרקיד בי כובי כולהו עבדי מעבד עבדי

אמר ליה אנא כרב דניאל סבירא לי דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור אלמא ניחא ליה דלא ליסתרי עבדיה

אמר ליה הני מילי היכא דלא מסיק בהו זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מחזי כרבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אף על פי שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצר חבירו צריך להעלות לו שכר אמר ליה הדרי בי

איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה אמר רב רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה

אמר רב פפא לא פליגי הא דעבידא לאגרא הא דלא עבידא לאגרא ואיבעית אימא הא והא דעבידא לאגרא הא דנחית ליה אדעתא דאגרא והא דנחית ליה אדעתא דגזלנותא

גזל מטבע ונסדק [וכו׳] אמר רב הונא נסדק נסדק ממש נפסל פסלתו מלכות

ורב יהודה אמר פסלתו מלכות נמי היינו נסדק אלא היכי דמי נפסל שפסלתו מדינה זו ויוצאה במדינה אחרת

אמר ליה רב חסדא לרב הונא לדידך דאמרת נפסל פסלתו מלכות הרי פירות והרקיבו יין והחמיץ דכי פסלתו מלכות דמי וקתני משלם כשעת הגזילה

אמר ליה התם נשתנה טעמו וריחו הכא לא נשתנה

אמר ליה רבא לרב יהודה לדידך דאמרת פסלתו מלכות נמי היינו נסדק הרי תרומה ונטמאת דכי פסלתו מלכות דמי וקתני אומר לו הרי שלך לפניך

אמר ליה התם לא מינכר היזיקה הכא מינכר היזיקה

איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסלה המטבע רב אמר


נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך הוציאו במישן אמר רב נחמן מסתברא מילתיה דשמואל דאית ליה אורחא למיזל למישן אבל לית ליה אורחא לא

איתיביה רבא לרב נחמן אין מחללין על המעות שאינם יוצאות כיצד היו לו מעות כוזביות ירושלמיות או של מלכים הראשונים אין מחללין הא של אחרונים דומיא דראשונים מחללין

אמר ליה הכא במאי עסקינן כשאין מלכיות מקפידות זו על זו

אלא כי אמר שמואל כשמלכיות מקפידות זו על זו היכי מצי ממטי להו דממטי לה על ידי הדחק דלא בחשי ואי משכחי קפדי

תא שמע אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל ושל בבל והן כאן של בבל והן בבבל מחללין קתני מיהת אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל אף על גב דסופו למיסק להתם

הכא במאי עסקינן כשמלכיות מקפידות זו על זו אי הכי של בבל והן בבבל למאי חזו חזו דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים

והתניא התקינו שיהו המעות יוצאות בירושלים מפני כך אמר רבי זירא לא קשיא כאן בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם כאן בזמן שיד אומות העולם תקיפה על עצמן

תנו רבנן איזהו מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר ואיזהו מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר

בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו אמר לו נותן לו מטבע היוצא באותה שעה אמר ליה ואפילו כי נפיא אמר ליה אין אמר ליה אפילו כי תרטיא אמר ליה אין

והא קא זיילין פירי אמר רב אשי חזינן אי מחמת טיבעא זיל מנכינן ליה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

קניינו של אדם כבודו – במחשבה שניה

כבוד לקניינו של אדם – מה בין גזילה לגניבה במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר דף מקורות בבא קמא צג להאזנה: לצפייה: מקורות: עזרי מעם ה'                                         …

בבא קמא צז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא צז

ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי והאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור ואי סלקא דעתך עבדא כמקרקעי דמי אמאי פטור ברשותא דמריה קאי

הכא במאי עסקינן שלא בשעת מלאכה כי הא דשלח ליה רבי אבא למרי בר מר בעי מיניה מרב הונא הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או אין צריך להעלות לו שכר ושלחו ליה אינו צריך להעלות לו שכר

הכי השתא בשלמא התם בין למאן דאמר ביתא מיתבא יתיב ניחא ליה בין למאן דאמר ושאיה יכת שער ניחא ליה

אלא הכא מי ניחא ליה דנכחוש עבדיה אמרי הכי נמי ניחא ליה דלא ליסתרי עבדיה

בי רב יוסף בר חמא הוו תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועבדי בהו מלאכה אמר ליה רבה בריה מאי טעמא עביד מר הכי אמר ליה דאמר רב נחמן עבדא נהום כריסיה לא שוי אמר ליה אימא דאמר רב נחמן כגון דארו עבדיה דמרקיד בי כובי כולהו עבדי מעבד עבדי

אמר ליה אנא כרב דניאל סבירא לי דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור אלמא ניחא ליה דלא ליסתרי עבדיה

אמר ליה הני מילי היכא דלא מסיק בהו זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מחזי כרבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אף על פי שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצר חבירו צריך להעלות לו שכר אמר ליה הדרי בי

איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה אמר רב רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה

אמר רב פפא לא פליגי הא דעבידא לאגרא הא דלא עבידא לאגרא ואיבעית אימא הא והא דעבידא לאגרא הא דנחית ליה אדעתא דאגרא והא דנחית ליה אדעתא דגזלנותא

גזל מטבע ונסדק [וכו׳] אמר רב הונא נסדק נסדק ממש נפסל פסלתו מלכות

ורב יהודה אמר פסלתו מלכות נמי היינו נסדק אלא היכי דמי נפסל שפסלתו מדינה זו ויוצאה במדינה אחרת

אמר ליה רב חסדא לרב הונא לדידך דאמרת נפסל פסלתו מלכות הרי פירות והרקיבו יין והחמיץ דכי פסלתו מלכות דמי וקתני משלם כשעת הגזילה

אמר ליה התם נשתנה טעמו וריחו הכא לא נשתנה

אמר ליה רבא לרב יהודה לדידך דאמרת פסלתו מלכות נמי היינו נסדק הרי תרומה ונטמאת דכי פסלתו מלכות דמי וקתני אומר לו הרי שלך לפניך

אמר ליה התם לא מינכר היזיקה הכא מינכר היזיקה

איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסלה המטבע רב אמר


נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך הוציאו במישן אמר רב נחמן מסתברא מילתיה דשמואל דאית ליה אורחא למיזל למישן אבל לית ליה אורחא לא

איתיביה רבא לרב נחמן אין מחללין על המעות שאינם יוצאות כיצד היו לו מעות כוזביות ירושלמיות או של מלכים הראשונים אין מחללין הא של אחרונים דומיא דראשונים מחללין

אמר ליה הכא במאי עסקינן כשאין מלכיות מקפידות זו על זו

אלא כי אמר שמואל כשמלכיות מקפידות זו על זו היכי מצי ממטי להו דממטי לה על ידי הדחק דלא בחשי ואי משכחי קפדי

תא שמע אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל ושל בבל והן כאן של בבל והן בבבל מחללין קתני מיהת אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל אף על גב דסופו למיסק להתם

הכא במאי עסקינן כשמלכיות מקפידות זו על זו אי הכי של בבל והן בבבל למאי חזו חזו דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים

והתניא התקינו שיהו המעות יוצאות בירושלים מפני כך אמר רבי זירא לא קשיא כאן בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם כאן בזמן שיד אומות העולם תקיפה על עצמן

תנו רבנן איזהו מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר ואיזהו מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר

בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו אמר לו נותן לו מטבע היוצא באותה שעה אמר ליה ואפילו כי נפיא אמר ליה אין אמר ליה אפילו כי תרטיא אמר ליה אין

והא קא זיילין פירי אמר רב אשי חזינן אי מחמת טיבעא זיל מנכינן ליה


גלול כלפי מעלה