Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ בסיון תשפ״ד | 7 יוני 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא ק

הדף היום מוקדש ע"י לסלי גלסברג ניידל לע"נ אמה, טובה בת צבי הירש וביילה ביום פטירתה, ראש חודש סיון.

אם החליפו בהמה או שפחה והבהמה/שפחה ילדה, וכל צד טען שולד שלו (נולד לפני או אחרי המכירה), שווי הולד מחולק בין הקונה לבעלים. אם היו לאדם שני עבדים או שדות – אחד קטן ואחד גדול וכל צד טוען שקנה/מכר את הגדול/הקטן, מה הדין? המשנה מפרטת אפשרויות שונות לפי אם כל צד הציג טענה מוחלטת (ברי) או טענת ספק (שמא), ופוסקת בכל מקרה. במקרה של בהמה/שפחה, מדוע יחלוקו? מדוע הוא לא נשאר במקום שהוא נמצא כרגע? לאחר פתרון שאלה זו שמניחים שהמקרה הוא שלא נמצא בידי אף צד, הגמרא מעלה שאלה נוספת – מדוע הוא לא נשאר ברשות הבעלים המקורי, מקום החזקה האחרונה? המשנה צריכה להיות לפי סומכוס שסבר שממון המוטל בספק חולקים בלי שבועה. אבל, יש ויכוח אם סומכוס החזיק בעמדה זו גם במקרה שלשני הצדדים יש טענות מוחלטות. לכן, המשנה מוסברת בהתאם לכל עמדה – או ששני הצדדים יש להם טענות לא-מוחלטות או ששניהם יש להם טענות מסופקות. שתי קושיות הועלו נגד הסברו של רבה בר רב הונא למשנה, שמודובר בבי וברי. במקרה של שני העבדים/שתי שדות, אם כל צד טוען בוודאות איזה עבד/קרקע הוא קנה/מכר, למה הם נשבעים? יש שלוש סיבות מדוע לא צריכה להיות שבועה במקרה זה! כדי לפתור זאת, הם מציעים ארבע תשובות אפשריות ובוחנים אם תשובות אלו ישימות.

מתני׳ המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי וזה אומר משלקחתי יחלוקו

היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה

הלוקח אומר גדול לקחתי והלה אומר איני יודע זכה בגדול

המוכר אומר קטן מכרתי והלה אומר איני יודע אין לו אלא קטן

זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר שהקטן מכר

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

גמ׳ אמאי יחלוקו וליחזי ברשות דמאן קיימא ולהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה

אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל בעומדת באגם שפחה נמי דקיימא בסימטא

ונוקמא אחזקת דמרא קמא וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה

הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה

אימור דאמר סומכוס בשמא ושמא בברי וברי מי אמר

אמר רבה בר רב הונא אין אמר סומכוס אפילו בברי וברי

רבא אמר לעולם כי אמר סומכוס שמא ושמא אבל ברי וברי לא אמר ותני זה אומר שמא עד שלא מכרתי וזה אומר שמא משלקחתי

תנן זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

בשלמא לרבא מדסיפא שמא ושמא רישא נמי שמא ושמא אלא לרבה בר רב הונא דאמר אין אמר סומכוס אפילו ברי וברי השתא ברי וברי אמר יחלוקו שמא ושמא מיבעיא

אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא שמא ושמא אבל ברי וברי לא תנא סיפא שמא ושמא מכלל דרישא ברי וברי ואפילו הכי יחלוקו

תנן זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר שקטן מכר

בשלמא לרבא דאמר כי אמר סומכוס שמא ושמא אבל ברי וברי לא אמר משום הכי ישבע אלא לרבה בר רב הונא דאמר אין אמר סומכוס אפילו ברי וברי אמאי ישבע מוכר יחלוקו מיבעי ליה

מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא כדבעינן למימר לקמן

היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן (וכו׳) אמאי ישבע מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו

ועוד הילך הוא

ועוד אין נשבעין על העבדים

אמר רב בטוענו דמי דמי עבד גדול דמי עבד קטן דמי שדה גדולה דמי שדה קטנה

ושמואל אמר בטוענו כסות עבד גדול כסות עבד קטן עומרי שדה גדולה עומרי שדה קטנה


כסות מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו כדאמר רב פפא בדיילפי הכא נמי בדיילפי

קשיא ליה לרבי הושעיא מידי כסות קתני עבד קתני

אלא אמר רבי הושעיא כגון שטענו עבד בכסותו ושדה בעומריה ואכתי כסות מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אמר רב פפא בדיילפי

קשיא ליה לרב ששת זוקקין אתא לאשמועינן תנינא זוקקין הנכסים שאין להן אחריות את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן

אלא אמר רב ששת הא מני רבי מאיר היא דאמר עבדא כמטלטלין דמי

ואכתי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו סבר לה כרבן גמליאל דתנן טענו חטים והודה שעורים פטור רבן גמליאל מחייב

אכתי הילך הוא אמר רבא עבדא דקטע לידיה ושדה שחפר בה בורות שיחין ומערות

והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה דתנן גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך

הא לא קשיא כדמחליף רבה בר אבוה ותני רבי מאיר אומר משלם כשעת הגזילה וחכמים אומרים אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך

אלא ממאי דסבר רבי מאיר מקשינן קרקע לעבד מה עבד נשבעין אף קרקע נשבעין דלמא אעבד הוא דנשבעין אבל אקרקע לא

לא סלקא דעתך דתניא המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה

זה אומר ברשותי וזה שותק זכה

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה לפי שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות

לאו מכלל דרבי מאיר סבר נשבעין

ממאי דלמא כשם קאמרו ליה כי היכי דאודית לן בקרקעות אודי לן נמי בעבדים

תדע דתנן רבי מאיר אומר יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע ואין חכמים מודים לו כיצד עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש רבי מאיר מחייב וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע

ואמר רבי יוסי בר חנינא ענבים העומדות ליבצר איכא בינייהו דמר סבר כבצורות דמיין ומר סבר לאו כבצורות דמיין

אלא לעולם כדרבי הושעיא ודקשיא לך זוקקין איצטריך סלקא דעתך אמינא כסות עבד כעבד דמי עומרי שדה כשדה דמי קא משמע לן

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין

אימא סיפא זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה ולרבה בר רב הונא דאמר אין אמר סומכוס אפילו ברי וברי אמאי ישבע מוכר יחלוקו מיבעיא

מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא ודקטעה לידה כדרבא

מתני׳ המוכר זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה הרי אלו של בעל הזיתים

עשו רביעית לסאה זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו

שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו

גמ׳ היכי דמי אי דאמר ליה קוץ לאלתר אפילו פחות מרביעית נמי לבעל הקרקע אי דאמר ליה כל אימת דבעית קוץ אפילו רביעית נמי לבעל זיתים

לא צריכא דאמר ליה סתמא פחות מרביעית לא קפדי אינשי רביעית קפדי אינשי

אמר רבי שמעון בן פזי ורביעית שאמרו



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת דף לוגו gefet logo

דררא דממונא – גפ"ת

גפ"ת: גמרא פירוש רש"י ותוספות | פרק 153 שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה המשנה אומרת שהמחליף פרה בחמור וילדה – ויש ספק מתי נולד הולד ולכן יש ספק למי הוא שייך חולקים בלי שבועה. אבל בתחילת המסכת למדו שכשיש ספק על טלית ששני אנשים מחזיקים וכל אחד טוען שמצא אותה צריך לחלוק עם שבועה.…

בבא מציעא ק

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא ק

מתני׳ המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי וזה אומר משלקחתי יחלוקו

היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה

הלוקח אומר גדול לקחתי והלה אומר איני יודע זכה בגדול

המוכר אומר קטן מכרתי והלה אומר איני יודע אין לו אלא קטן

זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר שהקטן מכר

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

גמ׳ אמאי יחלוקו וליחזי ברשות דמאן קיימא ולהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה

אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל בעומדת באגם שפחה נמי דקיימא בסימטא

ונוקמא אחזקת דמרא קמא וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה

הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה

אימור דאמר סומכוס בשמא ושמא בברי וברי מי אמר

אמר רבה בר רב הונא אין אמר סומכוס אפילו בברי וברי

רבא אמר לעולם כי אמר סומכוס שמא ושמא אבל ברי וברי לא אמר ותני זה אומר שמא עד שלא מכרתי וזה אומר שמא משלקחתי

תנן זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

בשלמא לרבא מדסיפא שמא ושמא רישא נמי שמא ושמא אלא לרבה בר רב הונא דאמר אין אמר סומכוס אפילו ברי וברי השתא ברי וברי אמר יחלוקו שמא ושמא מיבעיא

אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא שמא ושמא אבל ברי וברי לא תנא סיפא שמא ושמא מכלל דרישא ברי וברי ואפילו הכי יחלוקו

תנן זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר שקטן מכר

בשלמא לרבא דאמר כי אמר סומכוס שמא ושמא אבל ברי וברי לא אמר משום הכי ישבע אלא לרבה בר רב הונא דאמר אין אמר סומכוס אפילו ברי וברי אמאי ישבע מוכר יחלוקו מיבעי ליה

מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא כדבעינן למימר לקמן

היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן (וכו׳) אמאי ישבע מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו

ועוד הילך הוא

ועוד אין נשבעין על העבדים

אמר רב בטוענו דמי דמי עבד גדול דמי עבד קטן דמי שדה גדולה דמי שדה קטנה

ושמואל אמר בטוענו כסות עבד גדול כסות עבד קטן עומרי שדה גדולה עומרי שדה קטנה


כסות מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו כדאמר רב פפא בדיילפי הכא נמי בדיילפי

קשיא ליה לרבי הושעיא מידי כסות קתני עבד קתני

אלא אמר רבי הושעיא כגון שטענו עבד בכסותו ושדה בעומריה ואכתי כסות מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אמר רב פפא בדיילפי

קשיא ליה לרב ששת זוקקין אתא לאשמועינן תנינא זוקקין הנכסים שאין להן אחריות את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן

אלא אמר רב ששת הא מני רבי מאיר היא דאמר עבדא כמטלטלין דמי

ואכתי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו סבר לה כרבן גמליאל דתנן טענו חטים והודה שעורים פטור רבן גמליאל מחייב

אכתי הילך הוא אמר רבא עבדא דקטע לידיה ושדה שחפר בה בורות שיחין ומערות

והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה דתנן גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך

הא לא קשיא כדמחליף רבה בר אבוה ותני רבי מאיר אומר משלם כשעת הגזילה וחכמים אומרים אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך

אלא ממאי דסבר רבי מאיר מקשינן קרקע לעבד מה עבד נשבעין אף קרקע נשבעין דלמא אעבד הוא דנשבעין אבל אקרקע לא

לא סלקא דעתך דתניא המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה

זה אומר ברשותי וזה שותק זכה

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה לפי שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות

לאו מכלל דרבי מאיר סבר נשבעין

ממאי דלמא כשם קאמרו ליה כי היכי דאודית לן בקרקעות אודי לן נמי בעבדים

תדע דתנן רבי מאיר אומר יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע ואין חכמים מודים לו כיצד עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש רבי מאיר מחייב וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע

ואמר רבי יוסי בר חנינא ענבים העומדות ליבצר איכא בינייהו דמר סבר כבצורות דמיין ומר סבר לאו כבצורות דמיין

אלא לעולם כדרבי הושעיא ודקשיא לך זוקקין איצטריך סלקא דעתך אמינא כסות עבד כעבד דמי עומרי שדה כשדה דמי קא משמע לן

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין

אימא סיפא זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה ולרבה בר רב הונא דאמר אין אמר סומכוס אפילו ברי וברי אמאי ישבע מוכר יחלוקו מיבעיא

מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא ודקטעה לידה כדרבא

מתני׳ המוכר זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה הרי אלו של בעל הזיתים

עשו רביעית לסאה זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו

שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו

גמ׳ היכי דמי אי דאמר ליה קוץ לאלתר אפילו פחות מרביעית נמי לבעל הקרקע אי דאמר ליה כל אימת דבעית קוץ אפילו רביעית נמי לבעל זיתים

לא צריכא דאמר ליה סתמא פחות מרביעית לא קפדי אינשי רביעית קפדי אינשי

אמר רבי שמעון בן פזי ורביעית שאמרו


גלול כלפי מעלה