Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בסיון תשפ״ד | 11 יוני 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא קה

רבא דן בסוגיות נוספות הנוגעות להיתר עיסקא. אם חוכר המשלם סכום קבוע לבעלים אסור להחליט שלא ינכש עשבים בשדה, מסיבות שונות המוזכרות במשנה ובגמרא. אם אריס מתחייב לאחוזים מהיבול והיבול ממש מעט, האריס אינו נושא באחריות. אך יש סכום מינימום. מהו הסכום הזה? הגמרא עוברת למספר הלכות הנוגעות לשיעורים בתחומים אחרים של ההלכה כולל בדיני טומאה, ובפרט אלה שרבי ינאי נוקט בהן עמדה. מי שעובד בקרקע של אחר כחוכר והגיע ארבה או שדפון ההורס את היבול – באלו תרחישים החוכר יכול לשלם פחות מהסכום שהוסכם מראש?

תרי עיסקי וחד שטרא פסידא דלוה

ואמר רבא האי מאן דקביל עיסקא מן חבריה ופסיד טרח ומלייה ולא אודעיה לא מצי אמר ליה דרי מהיאך פסידא בהדאי משום דאמר ליה להכי טרחת למליותיה כי היכי דלא ליקרו לך מפסיד עיסקי

ואמר רבא הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח ואמר ליה חד לחבריה תא ליפלוג אי אמר ליה אידך נרווח טפי דינא הוא דמעכב ואי אמר ליה הב לי פלגא דרווחא אמר ליה רווחא לקרנא משתעבד

ואי אמר ליה הב לי פלגא רווחא ופלגא קרנא אמר ליה עיסקא להדדי משועבד ואי אמר ליה נפלוג רווחא ונפלוג קרנא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך אמר ליה לא מזלא דבי תרי עדיף

מתני׳ המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך את חכירך אין שומעין לו מפני שיכול לומר לו למחר אתה יוצא ממנה ומעלת לפני עשבים

גמ׳ אי אמר ליה לבתר הכי כריבנא לה אמר ליה חטי מעלייתא בעינא ואי אמר ליה זביננא לך חטי משוקא אמר ליה חטי דארעאי בעינא ואי אמר ליה מנכישנא לך שיעור מנתיך אמר ליה קא מנסבת שם רע לארעאי

והתנן מפני שמעלת לפני עשבים אלא משום דאמר ליה בזרא דנפל נפל

מתני׳ המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה אמר רבי יהודה מאי קצבה בכרי אלא אם יש בה כדי נפילה

גמ׳ תנו רבנן המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה שכך כותב לו אנא אוקים ואניר ואזרע ואחצוד ואעמר ואדוש ואידרי ואוקים כריא קדמך ותיתי אנת ותיטול פלגא ואנא בעמלי ובנפקות ידי פלגא

וכמה כדי להעמיד בה כרי אמר רבי יוסי ברבי חנינא כדי שתעמוד בו הרחת איבעיא להו רחת היוצא מהאי גיסא להאי גיסא מאי

תא שמע אמר רבי אבהו לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוסי ברבי חנינא כל שאין כונס שלו רואה פני החמה איתמר לוי אמר שלש סאין דבי רבי ינאי אמרי סאתים אמר ריש לקיש סאתים שאמרו חוץ מן ההוצאה

תנן התם פריצי זיתים וענבים בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין

מאי פריצי זיתים אמר רב הונא רשעי זיתים אמר רב יוסף ומאי קראה [ובני] פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא והוליד בן פריץ שפך דם

וכמה פריצי זיתים רבי אלעזר אמר ארבעת קבין לקורה דבי רבי ינאי אמרי סאתים לקורה

ולא פליגי הא באתרא דמעיילי כורא באוללא הא באתרא דמעיילי תלתא כורין באוללא

תנו רבנן


עלו באילן שכוחו רע ובסוכה שכוחה רע טמא

היכי דמי אילן שכוחו רע אמרי דבי רבי ינאי כל שאין בעיקרו לחוק רובע היכי דמי סוכה שכוחה רע אמר ריש לקיש כל שנחבאת בחזיונה

תנן התם המהלך בבית הפרס על גבי אבנים שיכול להסיט על האדם ועל הבהמה שכוחן רע טמא

היכי דמי אדם שכוחו רע אמר ריש לקיש כל שרוכבו וארכבותיו נוקשות היכי דמי בהמה שכוחה רע אמרי דבי רבי ינאי כל שרוכבה מטילה גללים

אמרי דבי רבי ינאי לתפלה ולתפילין ארבעה קבין

לתפלה מאי היא דתניא הנושא משאוי על כתיפו והגיע זמן תפלה פחות מארבעה קבין מפשילין לאחוריו ומתפלל ארבעה קבין מניח על גבי קרקע ומתפלל

לתפילין מאי היא דתניא היה נושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו אם היו תפילין רוצצות אסור ואם לאו מותר באיזו משאוי אמרו במשאוי של ארבעת קבין

תני רבי חייא המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו הרי זה לא יסלקם לצדדין ולא יקשרם במתניו מפני שהוא נוהג בהן מנהג בזיון אבל קושרם על זרועו במקום תפילין

משום דבי שילא אמרו אפילו מטפחת שלהן אסור להניח על הראש שיש בו תפילין וכמה אמר אביי אפילו רבעא דרבעא דפומבדיתא

אמר רבי יהודה מאי קצבה בכרי אלא אם יש בו כדי נפילה וכמה כדי נפילה רבי אמי אמר רבי יוחנן ארבעה סאין לכור רבי אמי דיליה אמר שמונת סאין לכור אמר ליה ההוא סבא לרב חמא בריה דרבה בר אבוה אסברה לך בשני דרבי יוחנן הוה שמינא ארעא בשני דרבי אמי הוה כחישא ארעא

תנן התם הרוח שפיזרה את העומרין אומדים אותה כמה לקט ראויה לעשות ונותן לעניים רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לעניים כדי נפילה

וכמה כדי נפילה כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר ואיתימא רבי יוחנן ארבעת קבין לכור בעי רבי ירמיה לכור זרע או לכור תבואה למפולת יד או למפולת שוורים

תא שמע דכי אתי רבין אמר רבי אבוה אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי יוחנן ארבעת קבין לכור זרע ועדיין תבעי לך למפולת יד או למפולת שוורים תיקו

מתני׳ המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו אם אינה מכת מדינה אין מנכה לו מן חכורו רבי יהודה אומר אם קיבלה הימנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו

גמ׳ היכי דמי מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאישדוף רובא דבאגא עולא אמר כגון שנשתדפו ארבע שדות מארבע רוחותיה

אמר עולא בעו במערבא נשדף תלם אחד על פני כולה מאי נשתייר תלם אחד על פני כולה מהו אפסיקא בירא מאי אספסתא



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא קה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא קה

תרי עיסקי וחד שטרא פסידא דלוה

ואמר רבא האי מאן דקביל עיסקא מן חבריה ופסיד טרח ומלייה ולא אודעיה לא מצי אמר ליה דרי מהיאך פסידא בהדאי משום דאמר ליה להכי טרחת למליותיה כי היכי דלא ליקרו לך מפסיד עיסקי

ואמר רבא הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח ואמר ליה חד לחבריה תא ליפלוג אי אמר ליה אידך נרווח טפי דינא הוא דמעכב ואי אמר ליה הב לי פלגא דרווחא אמר ליה רווחא לקרנא משתעבד

ואי אמר ליה הב לי פלגא רווחא ופלגא קרנא אמר ליה עיסקא להדדי משועבד ואי אמר ליה נפלוג רווחא ונפלוג קרנא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך אמר ליה לא מזלא דבי תרי עדיף

מתני׳ המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך את חכירך אין שומעין לו מפני שיכול לומר לו למחר אתה יוצא ממנה ומעלת לפני עשבים

גמ׳ אי אמר ליה לבתר הכי כריבנא לה אמר ליה חטי מעלייתא בעינא ואי אמר ליה זביננא לך חטי משוקא אמר ליה חטי דארעאי בעינא ואי אמר ליה מנכישנא לך שיעור מנתיך אמר ליה קא מנסבת שם רע לארעאי

והתנן מפני שמעלת לפני עשבים אלא משום דאמר ליה בזרא דנפל נפל

מתני׳ המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה אמר רבי יהודה מאי קצבה בכרי אלא אם יש בה כדי נפילה

גמ׳ תנו רבנן המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה שכך כותב לו אנא אוקים ואניר ואזרע ואחצוד ואעמר ואדוש ואידרי ואוקים כריא קדמך ותיתי אנת ותיטול פלגא ואנא בעמלי ובנפקות ידי פלגא

וכמה כדי להעמיד בה כרי אמר רבי יוסי ברבי חנינא כדי שתעמוד בו הרחת איבעיא להו רחת היוצא מהאי גיסא להאי גיסא מאי

תא שמע אמר רבי אבהו לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוסי ברבי חנינא כל שאין כונס שלו רואה פני החמה איתמר לוי אמר שלש סאין דבי רבי ינאי אמרי סאתים אמר ריש לקיש סאתים שאמרו חוץ מן ההוצאה

תנן התם פריצי זיתים וענבים בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין

מאי פריצי זיתים אמר רב הונא רשעי זיתים אמר רב יוסף ומאי קראה [ובני] פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא והוליד בן פריץ שפך דם

וכמה פריצי זיתים רבי אלעזר אמר ארבעת קבין לקורה דבי רבי ינאי אמרי סאתים לקורה

ולא פליגי הא באתרא דמעיילי כורא באוללא הא באתרא דמעיילי תלתא כורין באוללא

תנו רבנן


עלו באילן שכוחו רע ובסוכה שכוחה רע טמא

היכי דמי אילן שכוחו רע אמרי דבי רבי ינאי כל שאין בעיקרו לחוק רובע היכי דמי סוכה שכוחה רע אמר ריש לקיש כל שנחבאת בחזיונה

תנן התם המהלך בבית הפרס על גבי אבנים שיכול להסיט על האדם ועל הבהמה שכוחן רע טמא

היכי דמי אדם שכוחו רע אמר ריש לקיש כל שרוכבו וארכבותיו נוקשות היכי דמי בהמה שכוחה רע אמרי דבי רבי ינאי כל שרוכבה מטילה גללים

אמרי דבי רבי ינאי לתפלה ולתפילין ארבעה קבין

לתפלה מאי היא דתניא הנושא משאוי על כתיפו והגיע זמן תפלה פחות מארבעה קבין מפשילין לאחוריו ומתפלל ארבעה קבין מניח על גבי קרקע ומתפלל

לתפילין מאי היא דתניא היה נושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו אם היו תפילין רוצצות אסור ואם לאו מותר באיזו משאוי אמרו במשאוי של ארבעת קבין

תני רבי חייא המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו הרי זה לא יסלקם לצדדין ולא יקשרם במתניו מפני שהוא נוהג בהן מנהג בזיון אבל קושרם על זרועו במקום תפילין

משום דבי שילא אמרו אפילו מטפחת שלהן אסור להניח על הראש שיש בו תפילין וכמה אמר אביי אפילו רבעא דרבעא דפומבדיתא

אמר רבי יהודה מאי קצבה בכרי אלא אם יש בו כדי נפילה וכמה כדי נפילה רבי אמי אמר רבי יוחנן ארבעה סאין לכור רבי אמי דיליה אמר שמונת סאין לכור אמר ליה ההוא סבא לרב חמא בריה דרבה בר אבוה אסברה לך בשני דרבי יוחנן הוה שמינא ארעא בשני דרבי אמי הוה כחישא ארעא

תנן התם הרוח שפיזרה את העומרין אומדים אותה כמה לקט ראויה לעשות ונותן לעניים רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לעניים כדי נפילה

וכמה כדי נפילה כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר ואיתימא רבי יוחנן ארבעת קבין לכור בעי רבי ירמיה לכור זרע או לכור תבואה למפולת יד או למפולת שוורים

תא שמע דכי אתי רבין אמר רבי אבוה אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי יוחנן ארבעת קבין לכור זרע ועדיין תבעי לך למפולת יד או למפולת שוורים תיקו

מתני׳ המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו אם אינה מכת מדינה אין מנכה לו מן חכורו רבי יהודה אומר אם קיבלה הימנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו

גמ׳ היכי דמי מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאישדוף רובא דבאגא עולא אמר כגון שנשתדפו ארבע שדות מארבע רוחותיה

אמר עולא בעו במערבא נשדף תלם אחד על פני כולה מאי נשתייר תלם אחד על פני כולה מהו אפסיקא בירא מאי אספסתא


גלול כלפי מעלה