Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ו בסיון תשפ״ד | 21 יוני 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

בבא מציעא קטו

הדף היום מוקדש ע"י מריל פייג' לע"נ יוסף מיכאל הלוי.

במקרה של מות הלווה, אם נלקח משכון, המלווה יכול לשמור אותו כתשלום עבור ההלוואה. המלווה היה מפסיד את כספו אם לא היה משכון ולא קרקע לגבות ממנה. האם המשכון צריך להיות בידי המלווה בשעת המוות או שמספיק שהוא נלקח מההתחלה, אך יכול היה להיות מוחזר זמנית בזמן המוות? האם אנו יכולים לדרוש את טעמי המצוות בתורה או לא? ישנה מחלוקת בין רבי שמעון ורבי יהודה בעניין זה לגבי איסור לקיחת משכון מאלמנה. האם זה רק לגבי אלמנה ענייה (כדי שכאשר המלווה מחזיר את המשכון בכל יום, אנשים לא ידברו על האלמנה שגבר מבקר בביתה כל ערב ובוקר) או שזה רלוונטי גם לאלמנה עשירה? הגמרא מקשה על כך שהדעות נראות הפוכות בתחום אחר (האיסור למלך להרבות נשים). אך פותרים את הקושי. אסור לקחת את הריחיים כמשכון והפסוק מוסיף "כי נפש הוא חובל". האם זה מוסיף לאו נוסף או שזה בא לכלול פריטים אחרים החיוניים לקיום הלווה? ישנה מחלוקת בעניין זה והגמרא מנסה לראות אם מחלוקת זו תואמת את המחלוקת בין רבא ואביי לגבי איסור אכילת קרבן פסח נא או מבושל, כאשר הפסוק גם מוסיף "כי אם צלי אש" – אם אוכלים אותו נא, האם עוברים על שני לאווים או אחד. ההשוואה נדחית.

למה חוזרין וממשכנין שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו

טעמא דהדר ומשכניה הא לא הדר ומשכניה לא

אמר רב אדא בר מתנא ולאו תרוצי קא מתרצת לה תריץ הכי וכי מאחר שמחזירין למה ממשכנין מעיקרא שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו

תנו רבנן לא תבא אל ביתו לעבט עבטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר לקח בגדו כי ערב זר וגו׳

ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך

אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו רעים

לצד שני לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשכר חמר לשכר פונדק לשכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו במלוה תלמוד לומר משאת מאומה

מתני׳ אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר ולא תחבל בגד אלמנה

גמ׳ תנו רבנן אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה דברי רבי יהודה

רבי שמעון אומר עשירה ממשכנין אותה ענייה אין ממשכנין אותה שאתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה

למימרא דרבי יהודה לא דריש טעמא דקרא ורבי שמעון דריש טעמא דקרא והא איפכא שמעינן להו

דתניא ולא ירבה לו נשים רבי יהודה אומר מרבה הוא ובלבד שלא יהו מסירות את לבו רבי שמעון אומר אפילו אחת והיא מסירה את לבו הרי זה לא ישאנה אם כן מה תלמוד לומר ולא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל

לעולם רבי יהודה לא דריש טעמא דקרא ושאני הכא דמפרש קרא ולא ירבה לו נשים ולא יסור מאי טעמא לא ירבה לו נשים משום דלא יסור

ורבי שמעון מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא לכתוב רחמנא לא ירבה ולא בעינן לא יסור ואנא ידענא מאי טעמא לא ירבה משום דלא יסור לא יסור דכתב רחמנא למה לי אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה

מתני׳ החובל את הריחים עובר משום לא תעשה וחייב משום שני כלים שנאמר לא יחבל ריחים ורכב ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנאמר כי נפש הוא חבל

גמ׳ אמר רב הונא חבל ריחים לוקה שתים משום ריחים ומשום כי נפש הוא חבל ריחים ורכב לוקה שלש משום רחים ורכב ומשום כי נפש הוא חבל

ורב יהודה אמר חבל ריחים לוקה אחת ורכב לוקה אחת ריחים ורכב לוקה שתים כי נפש הוא חבל


לשאר דברים הוא דאתא

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב הונא ורב יהודה קמיפלגי

דאמר רבא אכל נא לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש מבושל לוקה שתים משום מבושל ומשום כי אם צלי אש נא ומבושל לוקה שלש משום נא ומשום מבושל ומשום לא תאכלנו כי אם צלי אש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות לימא אביי דאמר כרב יהודה ורבא דאמר כרב הונא

אמר לך רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חבל לא משמע ריחים ורכב הלכך לשאר דברים הוא דאתא

אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא שמע מינה ללאו

ואביי אמר לך אנא דאמרי אפילו לרב הונא עד כאן לא קאמר רב הונא התם אלא דכי נפש הוא חבל



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא קטו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא קטו

למה חוזרין וממשכנין שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו

טעמא דהדר ומשכניה הא לא הדר ומשכניה לא

אמר רב אדא בר מתנא ולאו תרוצי קא מתרצת לה תריץ הכי וכי מאחר שמחזירין למה ממשכנין מעיקרא שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו

תנו רבנן לא תבא אל ביתו לעבט עבטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר לקח בגדו כי ערב זר וגו׳

ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך

אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו רעים

לצד שני לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשכר חמר לשכר פונדק לשכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו במלוה תלמוד לומר משאת מאומה

מתני׳ אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר ולא תחבל בגד אלמנה

גמ׳ תנו רבנן אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה דברי רבי יהודה

רבי שמעון אומר עשירה ממשכנין אותה ענייה אין ממשכנין אותה שאתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה

למימרא דרבי יהודה לא דריש טעמא דקרא ורבי שמעון דריש טעמא דקרא והא איפכא שמעינן להו

דתניא ולא ירבה לו נשים רבי יהודה אומר מרבה הוא ובלבד שלא יהו מסירות את לבו רבי שמעון אומר אפילו אחת והיא מסירה את לבו הרי זה לא ישאנה אם כן מה תלמוד לומר ולא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל

לעולם רבי יהודה לא דריש טעמא דקרא ושאני הכא דמפרש קרא ולא ירבה לו נשים ולא יסור מאי טעמא לא ירבה לו נשים משום דלא יסור

ורבי שמעון מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא לכתוב רחמנא לא ירבה ולא בעינן לא יסור ואנא ידענא מאי טעמא לא ירבה משום דלא יסור לא יסור דכתב רחמנא למה לי אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה

מתני׳ החובל את הריחים עובר משום לא תעשה וחייב משום שני כלים שנאמר לא יחבל ריחים ורכב ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנאמר כי נפש הוא חבל

גמ׳ אמר רב הונא חבל ריחים לוקה שתים משום ריחים ומשום כי נפש הוא חבל ריחים ורכב לוקה שלש משום רחים ורכב ומשום כי נפש הוא חבל

ורב יהודה אמר חבל ריחים לוקה אחת ורכב לוקה אחת ריחים ורכב לוקה שתים כי נפש הוא חבל


לשאר דברים הוא דאתא

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב הונא ורב יהודה קמיפלגי

דאמר רבא אכל נא לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש מבושל לוקה שתים משום מבושל ומשום כי אם צלי אש נא ומבושל לוקה שלש משום נא ומשום מבושל ומשום לא תאכלנו כי אם צלי אש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות לימא אביי דאמר כרב יהודה ורבא דאמר כרב הונא

אמר לך רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חבל לא משמע ריחים ורכב הלכך לשאר דברים הוא דאתא

אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא שמע מינה ללאו

ואביי אמר לך אנא דאמרי אפילו לרב הונא עד כאן לא קאמר רב הונא התם אלא דכי נפש הוא חבל


גלול כלפי מעלה