Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בסיון תשפ״ד | 24 יוני 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

בבא מציעא קיז

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד הולדת נכדה לדינה רבינוביץ, בת לעליזה וחזקי גוירץ.

אם בעל הבית גר למטה והשוכר גר למעלה ויש חור ברצפה של הקומה העליונה, השוכר יכול לעבור למטה. האם בעל הבית צריך לעזוב? אם לא, האם הדייר רשאי להשתמש בכניסה בראשית לבית או יכול להיכנס רק מהקומה העליונה? מה אם היו שלוש קומות, אם החור בקומה האמצעית, האם ניתן להעביר את הדייר למעלה? אם שני אנשים חולקים בית (אחד למעלה ואחד למטה) אם הטיט שמכסה את הרצפה למעלה נשחק ויש דליפה מלמעלה למטה, מי אחראי לתקן את זה? האם זה קשור למחלוקת במשנה שלנו בין החכמים לרבי יוסי לגבי שוכר/בעל בית – מי מתקן את הטיט כשיש חור ברצפה למעלה? הגמרא דוחה את ההשוואה למשנה אבל מקשרת אותה למחלוקת אחרת בבבא בתרא כה ע"ב לגבי על מי האחריות למנוע נזק עתידי – על מי שעלול לגרום נזק או על מי שרכושו עלול להינזק (על המזיק או על הניזק)? אם בית קורס ובעל הקומה התחתונה אינו רוצה לבנות מחדש, אילו אפשרויות יש לבעל הקומה העליונה? האם ניתן להבין מתוך בפסיקות שונות של רבי יהודה שהוא סובר שאדם אינו יכול ליהנות מכספו/רכושו של אחר שלא מדעתו? הגמרא מביאה שלוש דעות של רבי יהודה בהקשרים שונים כדי להוכיח זאת, אך למסקנה, מסבירים כל פסק לפי סיבה אחרת. בבניה מחדש של בית שהתמוטט, בעלי הקומה העליונה והתחתונה חייבים להקפיד להשתמש באותו סוג של לבנים/תקרות/גובה/מספר חלונות כמו קודם, אלא אם כן השינוי לא ישפיע לרעה על הבעלים האחר. אילו שינויים טובים/רעים לבעל הקומה התחתונה ולבעל הקומה העליונה? אם לאחד יש בית בד בנוי בסלע ולאחר יש גינה מעליו, אם תקרת בית הבד קורסת, בעל הגינה יכול לשתול על רצפת בית הבד. אם עצו או כותלו של אדם נפל/קרס לרחוב, בעל העץ/כותל אינו אחראי לנזקים, אלא אם כן הבעלים הוזהר על ידי בית הדין ולא הוריד אותו. אם נפל על רכושו של אחר, מהן זכויות הבעלים/השכן לגבי ההריסות?

כשהוא דר לבדו הוא דר כדמעיקרא או דלמא שניהם דרין דאמר ליה אדעתא לאפקינן לא אגרי לך

אם תמצא לומר שניהם דרין בו כשהוא משתמש דרך פתחים משתמש או דרך גגין משתמש מי אמר כדמעיקרא מה מעיקרא דרך גגין השתא נמי דרך גגין או דלמא מצי אמר ליה עלייה קבילי עלאי עלייה וירידה לא קבילי עלאי

אם תמצא לומר מצי אמר ליה עלייה וירידה לא קבילי עלאי שתי עליות זו על גב זו מהו איפחית עליונה נחית ודר בתחתונה איפחית תחתונה מהו למיסלק לגמרי בעליונה

מי אמרינן דאמר ליה שם עלייה קבילית עלך או דלמא חד עלייה קביל עליה שתי עליות לא קביל עליה תיקו

רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה כו׳ מאי תקרה רבי יוסי בר חנינא אמר קינים וסנאין וסטיני אמר רבי שמעון בן לקיש לווחים ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה

הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איפחית מעזיבה כי משי מיא עילאי אזלי ומזקי לתתאי מי מתקן רבי חייא בר אבא אמר העליון מתקן ורבי אלעי משום רבי חייא ברבי יוסי אמר התחתון מתקן וסימן ויוסף הורד מצרימה

לימא רבי חייא בר אבא ורבי אלעי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן קמיפלגי למאן דאמר העליון מתקן קסבר על המזיק להרחיק את עצמו מן הניזק ומאן דאמר תחתון מתקן קסבר על הניזק להרחיק את עצמו מן המזיק

ותיסברא רבי יוסי ורבנן לענין נזקין פליגי והא איפכא שמעינן להו דתנן מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים אם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ

רבי יוסי אומר אף על פי שהבור קודמת לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אלמא רבי יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ורבנן סברי על המזיק להרחיק את עצמו

אלא אי איכא למימר פליגי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן דהתם קמיפלגי

ורבי יוסי ורבנן דהכא במאי פליגי בחוזק תקרה קמיפלגי רבנן סברי מעזיבה אחזוקי תקרה הוא ואחזוקי תקרה על התחתון בעי לאחזוקי ורבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות הוא ואשוויי גומות על העליון לאשוויי

איני והאמר רב אשי כי הוינא בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגירי דיליה

דפסקי מיא והדר נפלי

מתני׳ הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ודר בתוכה עד שיתן לו את יציאותיו

רבי יהודה אומר אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אלא בעל העלייה בונה את הבית ואת העלייה מקרה את העליונה ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו


גמ׳ אמר רבי יוחנן בשלשה מקומות שנה לנו רבי יהודה אסור לאדם שיהנה מממון חבירו חדא הא דתנן

אידך מה היא דתנן הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו רבי יהודה אומר אם השבח יותר על ההוצאה נותן לו היציאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח

ואידך מאי היא דתנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם אין אני נותן לך מכאן ועד זמן פלוני תן לו שטרו הגיע זמן ולא נתן רבי יוסי אומר יתן רבי יהודה אומר לא יתן

אמאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יהודה הכא אלא משום דאיכא שחרוריתא

אי נמי לצבוע לו אדום וצבעו שחור משום דקא משנה והתנן כל המשנה ידו על התחתונה

ומי שפרע מקצת חובו נמי הוי אסמכתא ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר לא קני

אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא תחתון הבא לשנות בגויל שומעין לו בגזית אין שומעין לו

בכפיסין שומעין לו בלבנים אין שומעין לו לסכך בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו

למעט בחלונות שומעין לו להרבות בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו

עליון שבא לשנות בגזית שומעין לו בגויל אין שומעין לו

בכפיסין אין שומעין לו בלבנים שומעין לו בארזים אין שומעין לו בשקמה שומעין לו לרבות בחלונות שומעין לו למעט בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו

אין לו לזה ולא לזה מאי תניא אין לו לא לזה ולא לזה אין לו לבעל עלייה בקרקע כלום

תניא רבי נתן אומר תחתון נוטל שני חלקים והעליון שליש ואחרים אומרים תחתון נוטל שלשה חלקים והעליון נוטל רביע אמר רבה נקוט דרבי נתן בידך דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא קא סבר כמה מפסיד עלייה בבית תילתא הלכך אית ליה תילתא

מתני׳ וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינה אחת על גביו ונפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כיפין

הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו בתוך הזמן פטור לאחר הזמן חייב

מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל ואמר לו פנה אבניך ואמר לו



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא קיז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא קיז

כשהוא דר לבדו הוא דר כדמעיקרא או דלמא שניהם דרין דאמר ליה אדעתא לאפקינן לא אגרי לך

אם תמצא לומר שניהם דרין בו כשהוא משתמש דרך פתחים משתמש או דרך גגין משתמש מי אמר כדמעיקרא מה מעיקרא דרך גגין השתא נמי דרך גגין או דלמא מצי אמר ליה עלייה קבילי עלאי עלייה וירידה לא קבילי עלאי

אם תמצא לומר מצי אמר ליה עלייה וירידה לא קבילי עלאי שתי עליות זו על גב זו מהו איפחית עליונה נחית ודר בתחתונה איפחית תחתונה מהו למיסלק לגמרי בעליונה

מי אמרינן דאמר ליה שם עלייה קבילית עלך או דלמא חד עלייה קביל עליה שתי עליות לא קביל עליה תיקו

רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה כו׳ מאי תקרה רבי יוסי בר חנינא אמר קינים וסנאין וסטיני אמר רבי שמעון בן לקיש לווחים ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה

הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איפחית מעזיבה כי משי מיא עילאי אזלי ומזקי לתתאי מי מתקן רבי חייא בר אבא אמר העליון מתקן ורבי אלעי משום רבי חייא ברבי יוסי אמר התחתון מתקן וסימן ויוסף הורד מצרימה

לימא רבי חייא בר אבא ורבי אלעי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן קמיפלגי למאן דאמר העליון מתקן קסבר על המזיק להרחיק את עצמו מן הניזק ומאן דאמר תחתון מתקן קסבר על הניזק להרחיק את עצמו מן המזיק

ותיסברא רבי יוסי ורבנן לענין נזקין פליגי והא איפכא שמעינן להו דתנן מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים אם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ

רבי יוסי אומר אף על פי שהבור קודמת לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אלמא רבי יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ורבנן סברי על המזיק להרחיק את עצמו

אלא אי איכא למימר פליגי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן דהתם קמיפלגי

ורבי יוסי ורבנן דהכא במאי פליגי בחוזק תקרה קמיפלגי רבנן סברי מעזיבה אחזוקי תקרה הוא ואחזוקי תקרה על התחתון בעי לאחזוקי ורבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות הוא ואשוויי גומות על העליון לאשוויי

איני והאמר רב אשי כי הוינא בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגירי דיליה

דפסקי מיא והדר נפלי

מתני׳ הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ודר בתוכה עד שיתן לו את יציאותיו

רבי יהודה אומר אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אלא בעל העלייה בונה את הבית ואת העלייה מקרה את העליונה ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו


גמ׳ אמר רבי יוחנן בשלשה מקומות שנה לנו רבי יהודה אסור לאדם שיהנה מממון חבירו חדא הא דתנן

אידך מה היא דתנן הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו רבי יהודה אומר אם השבח יותר על ההוצאה נותן לו היציאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח

ואידך מאי היא דתנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם אין אני נותן לך מכאן ועד זמן פלוני תן לו שטרו הגיע זמן ולא נתן רבי יוסי אומר יתן רבי יהודה אומר לא יתן

אמאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יהודה הכא אלא משום דאיכא שחרוריתא

אי נמי לצבוע לו אדום וצבעו שחור משום דקא משנה והתנן כל המשנה ידו על התחתונה

ומי שפרע מקצת חובו נמי הוי אסמכתא ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר לא קני

אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא תחתון הבא לשנות בגויל שומעין לו בגזית אין שומעין לו

בכפיסין שומעין לו בלבנים אין שומעין לו לסכך בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו

למעט בחלונות שומעין לו להרבות בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו

עליון שבא לשנות בגזית שומעין לו בגויל אין שומעין לו

בכפיסין אין שומעין לו בלבנים שומעין לו בארזים אין שומעין לו בשקמה שומעין לו לרבות בחלונות שומעין לו למעט בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו

אין לו לזה ולא לזה מאי תניא אין לו לא לזה ולא לזה אין לו לבעל עלייה בקרקע כלום

תניא רבי נתן אומר תחתון נוטל שני חלקים והעליון שליש ואחרים אומרים תחתון נוטל שלשה חלקים והעליון נוטל רביע אמר רבה נקוט דרבי נתן בידך דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא קא סבר כמה מפסיד עלייה בבית תילתא הלכך אית ליה תילתא

מתני׳ וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינה אחת על גביו ונפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כיפין

הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו בתוך הזמן פטור לאחר הזמן חייב

מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל ואמר לו פנה אבניך ואמר לו


גלול כלפי מעלה