Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט בסיון תשפ״ד | 25 יוני 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

בבא מציעא קיח

הדף היום מוקדש ע"י ציפי וולקנפלד לע"נ נכדתה, יקירה ליבה בת אברהם יוסף יהודה ושרה גיטה.

אם לאחד יש בית בד בנוי בסלע ולשני יש גינה מעליו, אם תקרת בית הבד קורסת, בעל הגינה יכול לנטוע על רצפת בית הבד. מה צריך להיות גודל החור בתקרה כדי לאפשר סידור זה? רב ושמואל חולקים כאן באותו אופן שבו חלקו במשנה הקודמת לגבי החור ברצפת הקומה השנייה. מדוע היה צורך להזכיר את מחלוקתם בשני המקרים – מדוע לא יכולנו ללמוד אחד מהשני? אם עצו או קירו של אדם קרס ונפל בשטחו של אחר, אם האחר אינו מעוניין לשמור את ההריסות, בעל הקיר חייב להסיר אותן. אבל אם הבעלים הציע לשכן להסיר ולשמור את ההריסות והשכן הסכים, הבעלים אינו יכול לשנות את דעתו מאוחר יותר ולקחת את ההריסות. מדוע חצרו של השכן אינה קונה את ההריסות באופן אוטומטי כפי שלמדנו שחצרו של אדם קונה חפצים? המשנה לימדה הלכה דומה לגבי תשלום שכר מהתוצרת שהפועל עוסק בה. אם הפועל עומד על כך שישולם לו שכרו בכסף ולא בפירות, המעסיק חייב לשלם בכסף. אבל אם הפועל מסכים לקבל את הפירות, המעסיק אינו יכול לשנות את דעתו. מדוע היה צורך ללמד מקרה זה גם כן אם הפסיקה הייתה זהה למקרה של ההריסות? מובאת סתירה בין המשנה לבין ברייתא לגבי השאלה האם מעסיק יכול לשלם שכר לפועלו בפירות. רב נחמן מביא שלושה הסברים שונים (כאשר השניים הראשונים נדחים) כדי לפתור את הסתירה. האם ניתן לזכות בדברים מהפקר על ידי צפייה בהם (מבלי להרים אותם)? אם אדם מניח חפצים ברשות הרבים, כמה זמן הם יכולים להשאיר אותם שם? גם אם מותר להשאיר אותם שם על פי החוק, האם האדם שהשאיר אותם אחראי לשלם על נזקים אם הם גורמים נזק לאחר? אם קבוצת אנשים עובדים יחד כדי לבנות משהו, כל אחד עושה חלק אחר בתהליך, ולאחר שהוא נבנה, הוא נשבר ומזיק למישהו, מי אחראי לשלם? אם שדה אחד גבוה מהשני ומשהו צומח מצד השטח המוגבה שגובל בשתי השדות, למי זה שייך?

הגיעוך אין שומעין לו משקבל עליו אמר לו הילך את יציאותיך ואני אטול את שלי אין שומעין לו

השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש ואמר לו תן לי שכרי ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו משקבל עליו ואמר לו הילך שכרך ואני אטול את שלי אין שומעין לו

גמ׳ נפחתה רב אמר ברובה ושמואל אמר בארבע רב אמר ברובה אבל בארבע אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה ושמואל אמר בארבע אין אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה

וצריכא דאי אשמועינן דירה בהא קאמר שמואל משום דלא עבידי אינשי דדיירי פורתא הכא ופורתא הכא אבל לענין זריעה עבידי אינשי דזרעי הכא פורתא והכא פורתא אימא מודה ליה לרב ואי איתמר בהך בהך קאמר רב אבל בהא אימא מודה ליה לשמואל צריכא

נתנו לו זמן וכמה זמן בית דין אמר רבי יוחנן שלשים יום

מי שהיה כותלו כו׳ הא מדקתני סיפא הילך יציאותיך מכלל דפנינהו עסקינן טעמא דפנינהו הא לא פנינהו לא

אמאי ותקנה ליה שדהו דאמר רבי יוסי ברבי חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו

הני מילי היכא דקא מיכוין לאקנויי ליה אבל הכא אישתמוטי הוא דקא מישתמיט ליה

השוכר לעשות עמו בתבן כו׳ וצריכא

דאי אשמועינן להך קמייתא דכי קאמר ליה הגיעוך אין שומעין לו משום דלית אגרא גביה אבל הכא דאית ליה אגרא גביה אימא שומעין לו דאמרי אינשי ממרי רשותיך פארי אפרע

ואי אשמועינן הכא הכא שמשקבל עליו אין שומעין לו משום דאית ליה אגרא גביה אבל הכא דלית ליה אגרא גביה אימא שומעין לו צריכא

אין שומעין לו והתניא שומעין לו אמר רב נחמן לא קשיא כאן בשלו כאן בשל חבירו

אמר ליה רבא לרב נחמן בשלו מאי טעמא דאמר ליה אגרא עלך בשל חבירו נמי שכרו עליו דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו

אלא אמר רב נחמן לא קשיא כאן בשלו כאן בשל הפקר

איתיביה רבא לרב נחמן מציאת פועל לעצמו אימתי בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום או עדור עמי היום אבל אם אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית

אלא אמר רב נחמן לא קשיא כאן בהגבהה כאן בהבטה

אמר רבה הבטה בהפקר תנאי היא דתנן שומרי ספיחי שביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי יוסי אומר הרוצה מתנדב הוא ושומר חנם אמרו לו אתה אומר כן אין באין משל צבור

מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר הבטה בהפקר קני ואי יהיבי ליה אגרא אין ואי לא לא ורבי יוסי סבר הבטה בהפקר לא קני וכי אזלי צבור ומייתי השתא הוא דקא זכי ביה

ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין עומר ושתי לחם באין משל צבור

אמר רבא לא דכולי עלמא הבטה בהפקר קני והכא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה קמיפלגי דרבנן סברי יהבינן ליה אגרא ואי לא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה

רבי יוסי סבר לא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו דחיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה אין עומר ושתי לחם באין משל צבור

איכא דאמרי רבא אמר דכולי עלמא הבטה בהפקר לא קני והכא בחיישינן לבעלי זרועות קמיפלגי דתנא קמא סבר דתקינו רבנן למיתב ליה ארבע זוזי כי היכי דלישמעי בעלי זרועות וליפרשו מינייהו ורבי יוסי סבר לא תקינו


ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין באין משל צבור וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו

מתני׳ המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים

הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום

גמ׳ לימא מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

אפילו תימא רבי יהודה מודה רבי יהודה שאם הזיק חייב לשלם והתנן מודה רבי יהודה בנר חנוכה שהוא פטור מפני שהוא עושה ברשות מאי לאו רשות דבית דין לא רשות דמצוה

והתניא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פוטר אלא מחוורתא מתניתין דלא כרבי יהודה

אמר אביי רבי יהודה ורבן שמעון בן גמליאל ורבי שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור רבי יהודה הא דאמרן רבן שמעון בן גמליאל דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום

רבי שמעון דתנן היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא אמרו כל השעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם

תנו רבנן החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב הכתף שמסר לבנאי הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל אדריכל חייב ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם

והתניא אחרון חייב וכולן פטורים לא קשיא כאן בשכירות כאן בקבלנות

מתני׳ שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון אמר רבי מאיר אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר רבי יהודה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק

אמר רבי מאיר מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי אמר רבי שמעון כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון

גמ׳ אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי דעליון הוי כי פליגי בנופו רבי מאיר סבר שדי נופו בתר עיקרו ורבי יהודה סבר לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו

ואזדא לטעמייהו דתניא היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מן הגזע של בעל האילן ומן השרשין של בעל הקרקע



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

ד”ר אפרת פירר סיום בבא מציעא

תובנות מלומדת דף יומי: אפרת פירר

מתוך סיום מסכת בבא מציעא להאזנה: לצפייה: לסיום המלא: סיום מסכת בבא מציעא

הרבנית ד”ר לאה ויזל סיום בבא מציעא

הרוצה להיות חסיד יקיים מילי דנזיקין

הרבנית ד”ר לאה ויזל מתוך סיום מסכת בבא קמא של הדרן דף מקורות להאזנה: לצפייה:  

בבא מציעא קיח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא קיח

הגיעוך אין שומעין לו משקבל עליו אמר לו הילך את יציאותיך ואני אטול את שלי אין שומעין לו

השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש ואמר לו תן לי שכרי ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו משקבל עליו ואמר לו הילך שכרך ואני אטול את שלי אין שומעין לו

גמ׳ נפחתה רב אמר ברובה ושמואל אמר בארבע רב אמר ברובה אבל בארבע אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה ושמואל אמר בארבע אין אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה

וצריכא דאי אשמועינן דירה בהא קאמר שמואל משום דלא עבידי אינשי דדיירי פורתא הכא ופורתא הכא אבל לענין זריעה עבידי אינשי דזרעי הכא פורתא והכא פורתא אימא מודה ליה לרב ואי איתמר בהך בהך קאמר רב אבל בהא אימא מודה ליה לשמואל צריכא

נתנו לו זמן וכמה זמן בית דין אמר רבי יוחנן שלשים יום

מי שהיה כותלו כו׳ הא מדקתני סיפא הילך יציאותיך מכלל דפנינהו עסקינן טעמא דפנינהו הא לא פנינהו לא

אמאי ותקנה ליה שדהו דאמר רבי יוסי ברבי חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו

הני מילי היכא דקא מיכוין לאקנויי ליה אבל הכא אישתמוטי הוא דקא מישתמיט ליה

השוכר לעשות עמו בתבן כו׳ וצריכא

דאי אשמועינן להך קמייתא דכי קאמר ליה הגיעוך אין שומעין לו משום דלית אגרא גביה אבל הכא דאית ליה אגרא גביה אימא שומעין לו דאמרי אינשי ממרי רשותיך פארי אפרע

ואי אשמועינן הכא הכא שמשקבל עליו אין שומעין לו משום דאית ליה אגרא גביה אבל הכא דלית ליה אגרא גביה אימא שומעין לו צריכא

אין שומעין לו והתניא שומעין לו אמר רב נחמן לא קשיא כאן בשלו כאן בשל חבירו

אמר ליה רבא לרב נחמן בשלו מאי טעמא דאמר ליה אגרא עלך בשל חבירו נמי שכרו עליו דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו

אלא אמר רב נחמן לא קשיא כאן בשלו כאן בשל הפקר

איתיביה רבא לרב נחמן מציאת פועל לעצמו אימתי בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום או עדור עמי היום אבל אם אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית

אלא אמר רב נחמן לא קשיא כאן בהגבהה כאן בהבטה

אמר רבה הבטה בהפקר תנאי היא דתנן שומרי ספיחי שביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי יוסי אומר הרוצה מתנדב הוא ושומר חנם אמרו לו אתה אומר כן אין באין משל צבור

מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר הבטה בהפקר קני ואי יהיבי ליה אגרא אין ואי לא לא ורבי יוסי סבר הבטה בהפקר לא קני וכי אזלי צבור ומייתי השתא הוא דקא זכי ביה

ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין עומר ושתי לחם באין משל צבור

אמר רבא לא דכולי עלמא הבטה בהפקר קני והכא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה קמיפלגי דרבנן סברי יהבינן ליה אגרא ואי לא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה

רבי יוסי סבר לא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו דחיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה אין עומר ושתי לחם באין משל צבור

איכא דאמרי רבא אמר דכולי עלמא הבטה בהפקר לא קני והכא בחיישינן לבעלי זרועות קמיפלגי דתנא קמא סבר דתקינו רבנן למיתב ליה ארבע זוזי כי היכי דלישמעי בעלי זרועות וליפרשו מינייהו ורבי יוסי סבר לא תקינו


ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין באין משל צבור וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו

מתני׳ המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים

הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום

גמ׳ לימא מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

אפילו תימא רבי יהודה מודה רבי יהודה שאם הזיק חייב לשלם והתנן מודה רבי יהודה בנר חנוכה שהוא פטור מפני שהוא עושה ברשות מאי לאו רשות דבית דין לא רשות דמצוה

והתניא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פוטר אלא מחוורתא מתניתין דלא כרבי יהודה

אמר אביי רבי יהודה ורבן שמעון בן גמליאל ורבי שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור רבי יהודה הא דאמרן רבן שמעון בן גמליאל דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום

רבי שמעון דתנן היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא אמרו כל השעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם

תנו רבנן החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב הכתף שמסר לבנאי הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל אדריכל חייב ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם

והתניא אחרון חייב וכולן פטורים לא קשיא כאן בשכירות כאן בקבלנות

מתני׳ שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון אמר רבי מאיר אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר רבי יהודה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק

אמר רבי מאיר מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי אמר רבי שמעון כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון

גמ׳ אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי דעליון הוי כי פליגי בנופו רבי מאיר סבר שדי נופו בתר עיקרו ורבי יהודה סבר לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו

ואזדא לטעמייהו דתניא היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מן הגזע של בעל האילן ומן השרשין של בעל הקרקע


גלול כלפי מעלה