Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באדר ב׳ תשפ״ד | 12 מרץ 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא יג

אם מישהו מוצא שטר חוב ברחוב ולא ברור אם נפרע או לא, האם ניתן להחזירו לנושה? לדעת רבי מאיר, זה תלוי אם צוין בשטר שעבוד קרקעות – אם כן, לא מחזירים את השטר שמא יגבו קרקע שלא כדין. חכמים חולקים על רבי מאיר וקובעים שבכל מקרה לא מחזירים את השטר. ישנן שתי הצעות להסביר את מקרה המשנה – האם מדובר במקרה בו הלווה מסכים שההלוואה טרם נפרעה או שמא הלווה טוען שנפרעה? ראשית, הגמרא מציעה את ההסבר הראשון (הלווה מודה)  ומסבירה את עמדתו של רבי מאיר שיש לחשוש לבעיה בתאריך הכתוב בשטר ועל פי זה יגבו נכסים מלקוחות שלא כדין מתאריך שהוקדם להלוואה. אולם, מביאים סתירה ממשנה בבבא בתרא שאין חשש כזה. רב אסי ואביי פותרים את הסתירה בדרכים שונות. מעלים קושיות מול שניהם ופותרים אותם. בפתרון לקושי על אביי, הם מניחים כי אביי סבור כי רבי מאיר חושש שאם יש שעבוד נכסים, הנושה והלווה עלולים לקשר יחד לשקר על מנת להחזיר ולחלוק קרקע שמכר הלווה (חוששים לפרעון ולקנוניא). מכיוון ששמואל אינו חושש לקנוניא, עליו להסביר כרב אסי או מציעים שאולי הוא הבין את המקרה במשנתינו בצורה אחרת – שהלווה טוען שהוא פרע את החוב. אם כן, הבסיס להבחנה של רבי מאיר הוא שהוא סובר שאם מסמך אינו כולל שעבוד נכסים, לא ניתן לגבות אותו כלל. לכן, אם אין שעבוד נכסים, ניתן להחזירו לנושה ללא חשש לגבייתו. ובכל זאת, הוא מוחזר כדי שהנושה יוכל להשתמש בנייר לשימושים אחרים, כגון לכיסוי כד. אם יש לה שעבוד נכסים, אנו סומכים על הלווה שהוא פרע את החוב ולא מחזירים את השטר למלווה (כי אם יגבה, יגבה שלא כדין). יש מחלוקת בין רבי יוחנן ורבי אלעזר ביאזה מקרה חולקים רבי מאיר וחכמים כשהלווה מודה שעדיין קיימת הלוואה או כשטוען שפרוע. כל אחד מהם מסביר לפי עמדתו את בסיס למחלוקת בין רבי מאיר לחכמים. הגמרא מציגה ברייתא ומסבירה שהיא תומכת בעמדת רבי יוחנן ומעלה קושי אחד נגד עמדתו של רבי אלעזר ושניים נגד שמואל. אולם מתעורר קושי כי הברייתא חולקת בשני עניינים על רבי אלעזר!

בשטרי הקנאה דהא שעביד נפשיה

אי הכי מתניתין דקתני אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות שלא כדין אמאי לא יחזיר

נחזי אי בשטר הקנאה הא שעביד ליה נפשיה אי בשטר דלא הקנאה ליכא למיחש דהא אמרת כי ליכא מלוה בהדיה לא כתבינן

אמר לך רב אסי אף על גב דשטרי דלאו הקנאה כי ליכא מלוה בהדיה לא כתבינן מתניתין כיון דנפל אתרע ליה וחיישינן דלמא אקרי וכתוב

אביי אמר עדיו בחתומיו זכין לו ואפילו שטרי דלאו הקנאה

משום דקשיא ליה כיון דאמרת בשטרי דלאו הקנאה כי ליתיה למלוה בהדיה לא כתבינן ליכא למיחש דאקרי וכתוב

אלא הא דתנן מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים דייתיקי מתנה ושוברים הרי זה לא יחזיר שמא כתובים היו ונמלך עליהם שלא ליתנם וכי נמלך עליהם מאי הוי והא אמרת עדיו בחתומיו זכין לו

הני מילי היכא דקא מטו לידיה אבל היכא דלא מטו לידיה לא אמרינן

אלא מתניתין דקתני מצא שטרי חוב אם יש בהם אחריות נכסים לא יחזיר ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי

בשלמא לרב אסי דאמר בשטרי אקנייתא מוקי לה בשטרי דלאו אקנייתא וכדאמרינן אלא לאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו מאי איכא למימר

אמר לך אביי מתניתין היינו טעמא דחייש לפרעון ולקנוניא

ולשמואל דאמר לא חיישינן לפרעון ולקנוניא מאי איכא למימר הניחא אי סבר לה כרב אסי דאמר בשטרי הקנאה מוקי מתניתין בשטרי דלאו הקנאה אלא אי סבר כאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו מאי איכא למימר

שמואל מוקי למתניתין כשאין חייב מודה

אי הכי כי אין בהן אחריות נכסים אמאי יחזיר נהי דלא גבי מן משעבדי מבני חרי מגבי גבי

שמואל לטעמיה דאמר שמואל אומר היה רבי מאיר שטר חוב שאין בו אחריות נכסים אין גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי

וכי מאחר שאינו גובה אמאי יחזיר אמר רבי נתן בר אושעיא לצור על פי צלוחיתו של מלוה

ונהדריה להו ללוה לצור על פי צלוחיתו של לוה לוה הוא


דאמר לא היו דברים מעולם

אמר רבי אלעזר מחלוקת בשאין חייב מודה דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי ורבנן סברי ממשעבדי הוא דלא גבי מבני חרי מגבא גבי אבל כשחייב מודה דברי הכל יחזיר ולא חיישינן לפרעון ולקנוניא

ורבי יוחנן אמר מחלוקת כשחייב מודה דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי אבל מבני חרי מגבא גבי ורבנן סברי ממשעבדי נמי גבי אבל כשאין חייב מודה דברי הכל לא יחזיר דחיישינן לפרעון

תניא כוותיה דרבי יוחנן ותיובתא דרבי אלעזר בחדא ותיובתא דשמואל בתרתי

מצא שטרי חוב ויש בהם אחריות נכסים אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אין בהן אחריות נכסים בזמן שהלוה מודה יחזיר אין הלוה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה דברי רבי מאיר

שהיה רבי מאיר אומר שטרי שיש בהם אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדים ושאין בהם אחריות נכסים גובה מנכסים בני חורין וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה גובה מנכסים משועבדים

תיובתא דרבי אלעזר בחדא דאמר לרבי מאיר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין וקאמר בין לרבי מאיר בין לרבנן לא חיישינן לקנוניא

וברייתא קתני שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי הא מבני חורין מגבא גבי וקתני בין לרבי מאיר בין לרבנן חיישינן לקנוניא דקתני אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אלמא חיישינן לקנוניא

והא הני תרתי הוא



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא יג

בשטרי הקנאה דהא שעביד נפשיה

אי הכי מתניתין דקתני אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות שלא כדין אמאי לא יחזיר

נחזי אי בשטר הקנאה הא שעביד ליה נפשיה אי בשטר דלא הקנאה ליכא למיחש דהא אמרת כי ליכא מלוה בהדיה לא כתבינן

אמר לך רב אסי אף על גב דשטרי דלאו הקנאה כי ליכא מלוה בהדיה לא כתבינן מתניתין כיון דנפל אתרע ליה וחיישינן דלמא אקרי וכתוב

אביי אמר עדיו בחתומיו זכין לו ואפילו שטרי דלאו הקנאה

משום דקשיא ליה כיון דאמרת בשטרי דלאו הקנאה כי ליתיה למלוה בהדיה לא כתבינן ליכא למיחש דאקרי וכתוב

אלא הא דתנן מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים דייתיקי מתנה ושוברים הרי זה לא יחזיר שמא כתובים היו ונמלך עליהם שלא ליתנם וכי נמלך עליהם מאי הוי והא אמרת עדיו בחתומיו זכין לו

הני מילי היכא דקא מטו לידיה אבל היכא דלא מטו לידיה לא אמרינן

אלא מתניתין דקתני מצא שטרי חוב אם יש בהם אחריות נכסים לא יחזיר ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי

בשלמא לרב אסי דאמר בשטרי אקנייתא מוקי לה בשטרי דלאו אקנייתא וכדאמרינן אלא לאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו מאי איכא למימר

אמר לך אביי מתניתין היינו טעמא דחייש לפרעון ולקנוניא

ולשמואל דאמר לא חיישינן לפרעון ולקנוניא מאי איכא למימר הניחא אי סבר לה כרב אסי דאמר בשטרי הקנאה מוקי מתניתין בשטרי דלאו הקנאה אלא אי סבר כאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו מאי איכא למימר

שמואל מוקי למתניתין כשאין חייב מודה

אי הכי כי אין בהן אחריות נכסים אמאי יחזיר נהי דלא גבי מן משעבדי מבני חרי מגבי גבי

שמואל לטעמיה דאמר שמואל אומר היה רבי מאיר שטר חוב שאין בו אחריות נכסים אין גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי

וכי מאחר שאינו גובה אמאי יחזיר אמר רבי נתן בר אושעיא לצור על פי צלוחיתו של מלוה

ונהדריה להו ללוה לצור על פי צלוחיתו של לוה לוה הוא


דאמר לא היו דברים מעולם

אמר רבי אלעזר מחלוקת בשאין חייב מודה דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי ורבנן סברי ממשעבדי הוא דלא גבי מבני חרי מגבא גבי אבל כשחייב מודה דברי הכל יחזיר ולא חיישינן לפרעון ולקנוניא

ורבי יוחנן אמר מחלוקת כשחייב מודה דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי אבל מבני חרי מגבא גבי ורבנן סברי ממשעבדי נמי גבי אבל כשאין חייב מודה דברי הכל לא יחזיר דחיישינן לפרעון

תניא כוותיה דרבי יוחנן ותיובתא דרבי אלעזר בחדא ותיובתא דשמואל בתרתי

מצא שטרי חוב ויש בהם אחריות נכסים אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אין בהן אחריות נכסים בזמן שהלוה מודה יחזיר אין הלוה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה דברי רבי מאיר

שהיה רבי מאיר אומר שטרי שיש בהם אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדים ושאין בהם אחריות נכסים גובה מנכסים בני חורין וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה גובה מנכסים משועבדים

תיובתא דרבי אלעזר בחדא דאמר לרבי מאיר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין וקאמר בין לרבי מאיר בין לרבנן לא חיישינן לקנוניא

וברייתא קתני שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי הא מבני חורין מגבא גבי וקתני בין לרבי מאיר בין לרבנן חיישינן לקנוניא דקתני אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אלמא חיישינן לקנוניא

והא הני תרתי הוא


גלול כלפי מעלה