Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ באדר ב׳ תשפ״ד | 13 מרץ 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא יד

הדף היום מוקדש ע"י איימי גולדשטיין לע"נ אביה מלוין סידני גולדשטיין.

כיצד מעוררת הברייתא שצוטטה קודם קושי עם שמואל בשני עניינים? מובא אמירה נוספת של שמואל המסבירה את עמדת חכמים – שגם אם לא כתוב בשטר אחריות, אחריות טעות סופר, ז"א שאנו מניחים שהסופר שכח להוסיף אותו. רבא בר איתי מעלה סתירה בין אמירה זו של שמואל לבין אמירה אחרת של שמואל בהקשר אחר. לפתור את הקושי, מבחינים בין המקרים – האחד היה הלוואה והשני מכירה. מובא סיפור כדי לתמוך בהבחנה זו. אביי מזכיר כמה דינים התקפים לגבי שעבוד נכסים. הראשון, במידה ונושה גבה קרקע משועבדת, החייב יכול להגיש תביעה נגד הנושה למרות שהנושה תפס את הקרקע מהקונה ולא מהחייב, שכן החייב עדיין נחשב כצד מעורב. האם אפשר לצאת מעסקה אם שומעים שמועות שהקרקע לא שייכת למוכר? באיזה שלב, והאם תלוי אם הקרקע נמכרה באחריות? אם מישהו מכר שדה שהוא גנב, כאשר הבעלים גובים את הקרקע והקונה חוזר למוכר כדי לקבל את הכסף מהמכירה, רב ושמואל חולקים באם המוכר צריך להחזיר לקונה עבור שבח או לא. השדה. שמואל אינו מאפשר לקונה לגבות את הכסף עבור שבח שכן זה נראה כמו תשלום ריבית. רבא מעלה קושי עם שמואל אבל זה נפתר. קושי נוסף מועלה נגד שמואל אך גם הוא נפתר.

חדא הוא דחד טעם הוא דמשום דקאמר רבי אלעזר מחלוקת בשאין חייב מודה הוא מתרץ הכי

תיובתא דשמואל בתרתי חדא כרבי אלעזר דהא מוקי מתניתין בשאין חייב מודה

וחדא דאמר שמואל מצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים ולא חיישינן לפרעון

תיובתא דקתני הכא אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אלמא חיישינן לפרעון וכל שכן הכא דלא מודה לוה דחיישינן לפרעון

אמר שמואל מאי טעמייהו דרבנן סברי אחריות טעות סופר הוא

אמר ליה רבא בר איתי לרב אידי בר אבין ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל שבח שפר ושעבוד צריך לימלך

לימא מאן דאמר הא לא אמר הא

לא קשיא כאן בשטר הלואה דלא יהיב אינש זוזי בכדי כאן במקח וממכר דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה

כי ההיא דאבוה בר איהי זבין עליתא מאחתיה אתא בעל חוב טרפא מיניה אתא לקמיה דמר שמואל אמר ליה כתבה לך אחריות אמר ליה לא אמר ליה אם כן זיל לשלמא אמר ליה והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא אמר ליה הני מילי בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר לא דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה

אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא בעל חוב דראובן וקא טריף ליה מיניה דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה ולא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את דאמר ליה דמפקת מיניה עלי דידי הדר

איכא דאמרי אפילו שלא באחריות נמי דאמר ליה לא ניחא לי דליהוי לשמעון תרעומת עלי

ואמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין עד שלא החזיק בה


יכול לחזור בו משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו דאמר ליה חייתא דקטרי סברת וקבלת מאימתי הויא חזקה מכי דייש אמצרי

ואיכא דאמרי אפילו באחריות נמי דאמר ליה אחוי טרפך ואשלם לך

איתמר המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח ושמואל אמר מעות יש לו שבח אין לו

בעו מיניה מרב הונא פירש לו את השבח מהו טעמא דשמואל משום דלא פירש שבחא והכא הא פירש לה או דלמא טעמיה דשמואל כיון דלית ליה קרקע מחזי כריבית אמר להו אין ולאו ורפיא בידיה

איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל מעות יש לו שבח אין לו אף על פי שפירש לו את השבח מאי טעמא כיון דקרקע אין לו שכר מעותיו עומד ונוטל

איתיביה רבא לרב נחמן אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם

ממשעבדי הוא דלא מפקינן הא מבני חורין מפקינן וקתני מיהא לשבח קרקעות מאי לאו בלוקח מגזלן

לא בבעל חוב

אי בבעל חוב אימא רישא אין מוציאין לאכילת פירות ואי בבעל חוב בעל חוב מי אית ליה פירי והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא

אלא פשיטא בגוזל ונגזל ומדרישא בגוזל ונגזל סיפא נמי בגוזל ונגזל

מידי אריא הא כדאיתא והא כדאיתא

והא לא תני הכי לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין

היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה

אמר לך לאו תרוצי קא מתרצת תריץ נמי בבעל חוב

תא שמע לאכילת פירות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין

היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה

אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות ואכל את הפירות וחפר בה בורות שיחין ומערות בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין

רבה בר רב הונא אמר כגון



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא יד

חדא הוא דחד טעם הוא דמשום דקאמר רבי אלעזר מחלוקת בשאין חייב מודה הוא מתרץ הכי

תיובתא דשמואל בתרתי חדא כרבי אלעזר דהא מוקי מתניתין בשאין חייב מודה

וחדא דאמר שמואל מצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים ולא חיישינן לפרעון

תיובתא דקתני הכא אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אלמא חיישינן לפרעון וכל שכן הכא דלא מודה לוה דחיישינן לפרעון

אמר שמואל מאי טעמייהו דרבנן סברי אחריות טעות סופר הוא

אמר ליה רבא בר איתי לרב אידי בר אבין ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל שבח שפר ושעבוד צריך לימלך

לימא מאן דאמר הא לא אמר הא

לא קשיא כאן בשטר הלואה דלא יהיב אינש זוזי בכדי כאן במקח וממכר דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה

כי ההיא דאבוה בר איהי זבין עליתא מאחתיה אתא בעל חוב טרפא מיניה אתא לקמיה דמר שמואל אמר ליה כתבה לך אחריות אמר ליה לא אמר ליה אם כן זיל לשלמא אמר ליה והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא אמר ליה הני מילי בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר לא דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה

אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא בעל חוב דראובן וקא טריף ליה מיניה דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה ולא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את דאמר ליה דמפקת מיניה עלי דידי הדר

איכא דאמרי אפילו שלא באחריות נמי דאמר ליה לא ניחא לי דליהוי לשמעון תרעומת עלי

ואמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין עד שלא החזיק בה


יכול לחזור בו משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו דאמר ליה חייתא דקטרי סברת וקבלת מאימתי הויא חזקה מכי דייש אמצרי

ואיכא דאמרי אפילו באחריות נמי דאמר ליה אחוי טרפך ואשלם לך

איתמר המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח ושמואל אמר מעות יש לו שבח אין לו

בעו מיניה מרב הונא פירש לו את השבח מהו טעמא דשמואל משום דלא פירש שבחא והכא הא פירש לה או דלמא טעמיה דשמואל כיון דלית ליה קרקע מחזי כריבית אמר להו אין ולאו ורפיא בידיה

איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל מעות יש לו שבח אין לו אף על פי שפירש לו את השבח מאי טעמא כיון דקרקע אין לו שכר מעותיו עומד ונוטל

איתיביה רבא לרב נחמן אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם

ממשעבדי הוא דלא מפקינן הא מבני חורין מפקינן וקתני מיהא לשבח קרקעות מאי לאו בלוקח מגזלן

לא בבעל חוב

אי בבעל חוב אימא רישא אין מוציאין לאכילת פירות ואי בבעל חוב בעל חוב מי אית ליה פירי והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא

אלא פשיטא בגוזל ונגזל ומדרישא בגוזל ונגזל סיפא נמי בגוזל ונגזל

מידי אריא הא כדאיתא והא כדאיתא

והא לא תני הכי לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין

היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה

אמר לך לאו תרוצי קא מתרצת תריץ נמי בבעל חוב

תא שמע לאכילת פירות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין

היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה

אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות ואכל את הפירות וחפר בה בורות שיחין ומערות בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין

רבה בר רב הונא אמר כגון


גלול כלפי מעלה