Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח באדר ב׳ תשפ״ד | 28 מרץ 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא כט

מהי רמת האחריות של אדם כלפי אבידה ברגע שאדם מרים אותו ומתחיל לחפש את הבעלים? אם מדובר בבעל חיים, המוצא צריך להאכיל אותו. אפילו אם זה בהמה גסה שהכנסותיו יותר מהוצאותיו, לאחר י"ב חודש, המוצא יכול למכור אותו ויחזיר את הכסף כשימצא את הבעלים. רבי טרפון ורבי עקיבא מתלבטים אם ניתן להשתמש בכסף הזה או שלא – זה משפיע אז על רמת האחריות של המוצא לכסף במקרה של אובדן/גניבה. הגמרא מניחה ששניהם מסכימים שהאחריות תלויה בשאלה אם הם יכולים להשתמש בחפץ או לא, כלומר במקרה שבו הם לא יכולים להשתמש בחפץ (כמו מקרה רגיל של אבידה), שניהם מסכימים שהמוצא אינו אחראי בגין אובדן/גניבה. הדבר מעורר קושי נגד רב יוסף שקבע ששומר אבידה (המוצא, שאינו רשאי להשתמש בחפץ) נחשב כשומר שכר, שאחראי לאובדן/גניבה. כדי לפתור את הקושי הזה, אפשר לענות שהמחלוקת ביניהם הוא לגבי אונס, ולא אובדן/גניבה, ובנוגע לאובדן/גניבה כולם יסכימו שהמוצא אחראי. נגד הסבר זה מתעוררת שתי קושיות מלשון המשנה, אך נפתרות. היה מקרה שרב יוסף ניסה לפסוק כמו רבי טרפון ולאפשר למי ששמר על כסף של יתומים להשתמש בכסף, אבל אביי ערער על פסיקתו בכך שהבחין בין מקרה של שומר רגיל לבין המקרה שלנו בו המוצא טיפל בחיה ואז מכרה. דנים בפרטים לגבי טיפול בחפצים אבודים – כיצד על המוצא לטפל בחפץ? איזה סוג שימוש מותר, אם בכלל? שמואל פוסק שמי שמוצא שם תפילין יש פסיקה ייחודית שמותר למכור את התפילין ולהשתמש בהן – מדוע? ברייתא משווה הלכות של מי ששאל ספר תורה למי שמוצא ספר תורה. הגמרא עוברת על חלקי הברייתא השונים ומעלה שאלות ועונה עליהן. המשנה פוסקת ששני אנשים לא יכולים לקרוא יחד מתוך ספר שמצאו, אבל ברייתא פוסקת ששניים יכולים, אבל שלושה לא. איך הם פותרים את הסתירה הזו? המשנה פוסקת שאם מוצאים לבוש, יש לנער אותו אחת לשלושים יום. אולם מדברי רבי יוחנן משתמע שניעור לבוש יכול להרוס אותו. מוצעות מספר תירוצים.

אלא כשנשתמש בהן אבל לא נשתמש בהן אם אבדו פטור

לימא תיהוי תיובתא דרב יוסף דאתמר שומר אבידה רבה אמר כשומר חנם רב יוסף אמר כשומר שכר

אמר לך רב יוסף בגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי באונסין דשואל רבי טרפון סבר שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו והוה ליה שואל עלייהו ורבי עקיבא סבר לא שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו הלכך לא הוי שואל עלייהו

אי הכי לפיכך דאמר רבי עקיבא למה לי אי אמרת בשלמא בגניבה ואבידה הוא דפליגי היינו דקתני רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן סלקא דעתך אמינא שומר שכר הוי כדרב יוסף ובגניבה ואבידה מחייב קא משמע לן לפיכך השתא דאמרת לא ישתמש בהן שומר שכר לא הוי ולא מחייב בגניבה ואבידה

אלא אי אמרת בגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי באונסין דשואל מאי לפיכך דרבי עקיבא הכי מבעי ליה למתנא רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן ואנא ידענא דכיון דלא ישתמש בהן לאו שואל הוי ואינו חייב באחריותן לפיכך דרבי עקיבא למה לי

משום לפיכך דרבי טרפון

ולפיכך דרבי טרפון למה לי הכי קאמר כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו כמאן דאישתמש בגוייהו דמי וחייב באחריותן

והא אבדו קתני


כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון

אמר ליה אביי ולאו אתמר עלה אמר רבי חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא והני כמעות אבידה דמו אמר ליה זיל לא שבקו לי דאשרי לך

מתני׳ מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחילה ולא יקרא אחר עמו

מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו

כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבוא אליהו

מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול

גמ׳ אמר שמואל המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר

מתיב רבינא מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן גוללן אין שם דמיהן ומניחן לא אמר אביי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי ספרים לא שכיחי

תנו רבנן השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחילה ולא יקרא אחר עמו

וכן המפקיד ספר תורה אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו אם בשבילו פתחו אסור סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש

אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר מאי אריא ספר תורה אפילו כל מילי נמי דאמר רבי שמעון בן לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר

ספר תורה איצטריכא ליה מהו דתימא ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה קא משמע לן

פותחו וקורא בו פשיטא ואלא למאי שייליה מיניה סיפא איצטריכא ליה ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה

וכן המפקיד ספר תורה אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו מאי עבידתיה גביה ותו אם בשבילו פתחו אסור הא אמרת פותחו וקורא בו הכי קאמר אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור

סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש רבי אליעזר בן יעקב היינו תנא קמא אלא אימא רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שלשים יום

אבל לא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו ורמינהו לא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא בו פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר משלשה דפין ולא יקראו בו שלשה בני אדם בכרך אחד הא שנים קורין

אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים

מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום למימרא דניעור מעלי לה והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום אמרי בכל יום קשי לה אחד לשלשים יום מעלי לה

איבעית אימא לא קשיא הא בחד והא בתרי

איבעית אימא לא קשיא הא בידא והא בחוטרא

איבעית אימא לא קשיא הא בדעמרא הא בדכיתנא

אמר רבי יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ולא אמרן אלא בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ אבל דצויץ לית לן בה ולא אמרן אלא דלא שדא בה ציביא אבל שדא ביה ציביא לית לן בה

ואמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן ילבש בכלי פשתן בכיתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן תרגומא



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת דף לוגו gefet logo

איך מנקים את הבית לפסח? מה עושים עם האבידות? – גפ"ת

יש לכן אבידות עם סימן בבית? לפי הרמב"ן הן ישארו אצלכן עד שיבוא אליהו…. האם אפשר לפתרון את הבעיה הזו? פוסקים בני זמננו הציעו פתרון על סמך הגמרא בדף כט. הצטרפו אלינו ללימוד מרתק ומועיל לקראת פסח. גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה להאזנה לשיעור: לצפייה:  

בבא מציעא כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא כט

אלא כשנשתמש בהן אבל לא נשתמש בהן אם אבדו פטור

לימא תיהוי תיובתא דרב יוסף דאתמר שומר אבידה רבה אמר כשומר חנם רב יוסף אמר כשומר שכר

אמר לך רב יוסף בגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי באונסין דשואל רבי טרפון סבר שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו והוה ליה שואל עלייהו ורבי עקיבא סבר לא שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו הלכך לא הוי שואל עלייהו

אי הכי לפיכך דאמר רבי עקיבא למה לי אי אמרת בשלמא בגניבה ואבידה הוא דפליגי היינו דקתני רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן סלקא דעתך אמינא שומר שכר הוי כדרב יוסף ובגניבה ואבידה מחייב קא משמע לן לפיכך השתא דאמרת לא ישתמש בהן שומר שכר לא הוי ולא מחייב בגניבה ואבידה

אלא אי אמרת בגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי באונסין דשואל מאי לפיכך דרבי עקיבא הכי מבעי ליה למתנא רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן ואנא ידענא דכיון דלא ישתמש בהן לאו שואל הוי ואינו חייב באחריותן לפיכך דרבי עקיבא למה לי

משום לפיכך דרבי טרפון

ולפיכך דרבי טרפון למה לי הכי קאמר כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו כמאן דאישתמש בגוייהו דמי וחייב באחריותן

והא אבדו קתני


כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון

אמר ליה אביי ולאו אתמר עלה אמר רבי חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא והני כמעות אבידה דמו אמר ליה זיל לא שבקו לי דאשרי לך

מתני׳ מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחילה ולא יקרא אחר עמו

מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו

כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבוא אליהו

מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול

גמ׳ אמר שמואל המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר

מתיב רבינא מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן גוללן אין שם דמיהן ומניחן לא אמר אביי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי ספרים לא שכיחי

תנו רבנן השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחילה ולא יקרא אחר עמו

וכן המפקיד ספר תורה אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו אם בשבילו פתחו אסור סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש

אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר מאי אריא ספר תורה אפילו כל מילי נמי דאמר רבי שמעון בן לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר

ספר תורה איצטריכא ליה מהו דתימא ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה קא משמע לן

פותחו וקורא בו פשיטא ואלא למאי שייליה מיניה סיפא איצטריכא ליה ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה

וכן המפקיד ספר תורה אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו מאי עבידתיה גביה ותו אם בשבילו פתחו אסור הא אמרת פותחו וקורא בו הכי קאמר אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור

סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש רבי אליעזר בן יעקב היינו תנא קמא אלא אימא רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שלשים יום

אבל לא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו ורמינהו לא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא בו פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר משלשה דפין ולא יקראו בו שלשה בני אדם בכרך אחד הא שנים קורין

אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים

מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום למימרא דניעור מעלי לה והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום אמרי בכל יום קשי לה אחד לשלשים יום מעלי לה

איבעית אימא לא קשיא הא בחד והא בתרי

איבעית אימא לא קשיא הא בידא והא בחוטרא

איבעית אימא לא קשיא הא בדעמרא הא בדכיתנא

אמר רבי יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ולא אמרן אלא בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ אבל דצויץ לית לן בה ולא אמרן אלא דלא שדא בה ציביא אבל שדא ביה ציביא לית לן בה

ואמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן ילבש בכלי פשתן בכיתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן תרגומא


גלול כלפי מעלה