Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג באדר ב׳ תשפ״ד | 2 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא לד

הדף היום מוקדש ע"י רינה ומרק גולדשטיין לע"נ אביה של רינה, משה בן הרב אלעזר שמואל.

שומר שניתן להיפטור מתשלום ומחליט מרצונו לשלם, רוכש זכויות בכפל (או התשלום ארבעה וחמישה עבור בהמה שטבח או מכר) אם הגנב נתפס מאוחר יותר ומחזיר את החפץ. איך מנגנון זה עובד אם הבעלים נותן זכויות בכפל מההתחלה לשומר במקרה שהוא נגנב, ושהשומר משלם, ונמצא הגנב – האם זה לא נחשב למשהו שעדיין לא קיים בעולם ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם? רבא עונה על השאלה אבל יש שתי גרסאות שונות של תשובתו. האם זה מספיק אם השומר רק אומר שהוא ישלם או שהשומר באמת צריך לשלם בפועל כדי לרכוש את הכפל? אם השומר משנה את תביעתו מ"לא אשלם" ל"אני אשלם" או להיפך, האם אנו מניחים שאנו הולכים לפי ההצהרה השנייה או אולי ההצהרה השנייה במקרה האחרון נועדה רק לדחות את התשלום באופן זמני אבל לא עוקר את דבריו הראשונים? אם חלק מפרטי המקרה היו שונים, כגון, מת השומר והיורשים אומרים "נשלם", האם מניחים שהבעלים רק נתן זכויות לשומר, אך לא ליורשים? תרחישים שונים מובאים ושואלים האם הבעלים מעניק או לא מעניק זכויות על הכפל לשומר באותם מקרים. כל השאלות שהועלו נותרו ללא מענה. מובאת פסיקה בשם רב הונא שבאותו מקרה שנדון לעיל, על השומר להישבע שהפריט אינו ברשותו כדי לוודא שלא התחבבו על החפץ והחליטו לשלם עליו כדי לשמור אותו.

מי יימר דמגנבא ואם תמצי לומר דמגנבא מי יימר דמשתכח גנב ואי משתכח גנב מי יימר דמשלם דלמא מודי ומפטר אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו

מתקיף לה רבי זירא אי הכי אפילו גיזותיה וולדותיה נמי אלמה תניא חוץ מגיזותיה וולדותיה אלא אמר רבי זירא נעשה כאומר לו חוץ מגיזותיה וולדותיה

ומאי פסקא סתמא דמלתא שבחא דאתא מעלמא עביד איניש דמקני שבחא דמגופה לא עביד איניש דמקני

איכא דאמרי אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני סמוך לגניבתה קנויה לך מאי בינייהו

איכא בינייהו קושיא דרבי זירא אי נמי דקיימא באגם

שילם ולא רצה לישבע [וכו׳] אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא שילם שילם ממש אלא כיון שאמר הריני משלם אף על פי שלא שילם

תנן שילם ולא רצה לישבע שילם אין לא שילם לא אימא סיפא נשבע ולא רצה לשלם טעמא דלא רצה הא רצה אף על פי שלא שילם אלא מהא ליכא למשמע מינה

תניא כותיה דרבי יוחנן השוכר פרה מחבירו ונגנבה ואמר הלה הריני משלם ואיני נשבע ואחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר

אמר רב פפא שומר חנם כיון שאמר פשעתי מקנה ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה בגניבה שומר שכר כיון שאמר נגנבה מקנה ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה בשבורה ומתה

שואל שאומר הריני משלם לא מקני ליה כפילא במאי הוה ליה למפטר נפשיה במתה מחמת מלאכה מתה מחמת מלאכה לא שכיח

איכא דאמרי אמר רב פפא שואל נמי כיון שאמר הריני משלם מקני ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה אמר ליה רב זביד הכי אמר אביי שואל עד שישלם מאי טעמא הואיל וכל הנאה שלו בדיבורא לא מקני ליה כפילא

תניא כוותיה דרב זביד השואל פרה מחבירו ונגנבה וקידם השואל ושילם ואחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשואל

ללישנא קמא דרב פפא ודאי לא הויא תיובתא ללישנא בתרא לימא תיהוי תיובתיה

אמר לך רב פפא מי אלימא ממתניתין דקתני שילם ואוקימנא באמר הכא נמי באמר

מי דמי התם לא קתני קידם הכא קתני קידם מאי קידם קידם ואמר

הא מדקתני גבי שוכר ואמר וגבי שואל קידם שמע מינה דוקא קתני מידי גבי הדדי תניא

שיילינהו לתנאי דבי רבי חייא ודבי רבי אושעיא ואמרי גבי הדדי תניין

פשיטא אמר איני משלם וחזר ואמר הריני משלם הא קאמר הריני משלם אלא אמר הריני משלם


וחזר ואמר איני משלם מאי מי אמרינן מהדר קא הדר ביה או דלמא במלתיה קאי ודחויי הוא דקא מדחי ליה

אמר הריני משלם ומת ואמרו בניו אין אנו משלמין מאי מי אמרינן מהדר קא הדרי בהו או דלמא במלתא דאבוהון קיימי ודחויי הוא דקא מדחו ליה

שלמו בנים מאי מצי אמר להו כי אקנאי כפילא לאבוכון דעבד לי נייח נפשאי לדידכו לא או דלמא לא שנא

שילם לבנים מאי מצו אמרי ליה כי אקני לך אבונא כפילא דעבדת ליה נייח נפשיה אבל אנן לדידן לא או דלמא לא שנא שלמו בנים לבנים מאי

שילם מחצה מאי שאל שתי פרות ושילם אחת מהן מאי שאל מן השותפין ושילם לאחד מהן מאי שותפין ששאלו ושילם אחד מהן מאי שאל מן האשה ושילם לבעלה מאי אשה ששאלה ושילם בעלה מאי תיקו

אמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו מאי טעמא חיישינן שמא עיניו נתן בה

מיתיבי המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ואמר לו סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו סלע היה שוה פטור

סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו שלשה דינרים היה שוה חייב

סלע הלויתני עליו שנים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו סלע היה שוה פטור

סלע הלויתני עליו שנים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו חמשה דינרים היה שוה חייב

מי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון

אהייא אילימא אסיפא ותיפוק ליה דשבועה גבי מלוה היא דהא קא מודי מקצת הטענה אלא אמר שמואל ארישא

מאי ארישא אסיפא דרישא סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו שלשה דינרין היה שוה חייב דשבועה גבי לוה הוא ואמור רבנן לשתבע מלוה שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון

ואם



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת דף לוגו gefet logo

מתי אני יכולה להתחרט? הגדרת גמר דין – גפ"ת

השבוע נעסוק בשאלה עד מתי אדם יכול להתחרט מהתחייבויות וולנטאריות שקיבל על עצמו בבית דין. בדר"כ בית דין הוא מקום בו הדיינים כופים על הנידונים מה לעשות.. אבל לעיתים נתבע או תובע מוכנים לקבל על עצמם התחייבויות שאינם על פי דין.. האם יש להם את האפשרות להתחרט?? גפ"ת: גמרא פירוש רש"י ותוספות | פרק 144…

בבא מציעא לד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא לד

מי יימר דמגנבא ואם תמצי לומר דמגנבא מי יימר דמשתכח גנב ואי משתכח גנב מי יימר דמשלם דלמא מודי ומפטר אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו

מתקיף לה רבי זירא אי הכי אפילו גיזותיה וולדותיה נמי אלמה תניא חוץ מגיזותיה וולדותיה אלא אמר רבי זירא נעשה כאומר לו חוץ מגיזותיה וולדותיה

ומאי פסקא סתמא דמלתא שבחא דאתא מעלמא עביד איניש דמקני שבחא דמגופה לא עביד איניש דמקני

איכא דאמרי אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני סמוך לגניבתה קנויה לך מאי בינייהו

איכא בינייהו קושיא דרבי זירא אי נמי דקיימא באגם

שילם ולא רצה לישבע [וכו׳] אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא שילם שילם ממש אלא כיון שאמר הריני משלם אף על פי שלא שילם

תנן שילם ולא רצה לישבע שילם אין לא שילם לא אימא סיפא נשבע ולא רצה לשלם טעמא דלא רצה הא רצה אף על פי שלא שילם אלא מהא ליכא למשמע מינה

תניא כותיה דרבי יוחנן השוכר פרה מחבירו ונגנבה ואמר הלה הריני משלם ואיני נשבע ואחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר

אמר רב פפא שומר חנם כיון שאמר פשעתי מקנה ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה בגניבה שומר שכר כיון שאמר נגנבה מקנה ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה בשבורה ומתה

שואל שאומר הריני משלם לא מקני ליה כפילא במאי הוה ליה למפטר נפשיה במתה מחמת מלאכה מתה מחמת מלאכה לא שכיח

איכא דאמרי אמר רב פפא שואל נמי כיון שאמר הריני משלם מקני ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה אמר ליה רב זביד הכי אמר אביי שואל עד שישלם מאי טעמא הואיל וכל הנאה שלו בדיבורא לא מקני ליה כפילא

תניא כוותיה דרב זביד השואל פרה מחבירו ונגנבה וקידם השואל ושילם ואחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשואל

ללישנא קמא דרב פפא ודאי לא הויא תיובתא ללישנא בתרא לימא תיהוי תיובתיה

אמר לך רב פפא מי אלימא ממתניתין דקתני שילם ואוקימנא באמר הכא נמי באמר

מי דמי התם לא קתני קידם הכא קתני קידם מאי קידם קידם ואמר

הא מדקתני גבי שוכר ואמר וגבי שואל קידם שמע מינה דוקא קתני מידי גבי הדדי תניא

שיילינהו לתנאי דבי רבי חייא ודבי רבי אושעיא ואמרי גבי הדדי תניין

פשיטא אמר איני משלם וחזר ואמר הריני משלם הא קאמר הריני משלם אלא אמר הריני משלם


וחזר ואמר איני משלם מאי מי אמרינן מהדר קא הדר ביה או דלמא במלתיה קאי ודחויי הוא דקא מדחי ליה

אמר הריני משלם ומת ואמרו בניו אין אנו משלמין מאי מי אמרינן מהדר קא הדרי בהו או דלמא במלתא דאבוהון קיימי ודחויי הוא דקא מדחו ליה

שלמו בנים מאי מצי אמר להו כי אקנאי כפילא לאבוכון דעבד לי נייח נפשאי לדידכו לא או דלמא לא שנא

שילם לבנים מאי מצו אמרי ליה כי אקני לך אבונא כפילא דעבדת ליה נייח נפשיה אבל אנן לדידן לא או דלמא לא שנא שלמו בנים לבנים מאי

שילם מחצה מאי שאל שתי פרות ושילם אחת מהן מאי שאל מן השותפין ושילם לאחד מהן מאי שותפין ששאלו ושילם אחד מהן מאי שאל מן האשה ושילם לבעלה מאי אשה ששאלה ושילם בעלה מאי תיקו

אמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו מאי טעמא חיישינן שמא עיניו נתן בה

מיתיבי המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ואמר לו סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו סלע היה שוה פטור

סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו שלשה דינרים היה שוה חייב

סלע הלויתני עליו שנים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו סלע היה שוה פטור

סלע הלויתני עליו שנים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו חמשה דינרים היה שוה חייב

מי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון

אהייא אילימא אסיפא ותיפוק ליה דשבועה גבי מלוה היא דהא קא מודי מקצת הטענה אלא אמר שמואל ארישא

מאי ארישא אסיפא דרישא סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו שלשה דינרין היה שוה חייב דשבועה גבי לוה הוא ואמור רבנן לשתבע מלוה שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון

ואם


גלול כלפי מעלה