Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ בניסן תשפ״ד | 9 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא מא

אם שומר משתמש בחפץ שהוא/היא שומר (שליחות יד) והוא נשבר בעקבות נסיבות בלתי צפויות (אונס), האם השומר חייב? מי ששולח יד נחשב כגזלן ואמור להיות חייב באונס עד שמחזיר את הגזילה. אבל מספר גורמים קובעים את אחריות השומר במקרה זה. לאיזו מטרה העביר השומר את החפץ – לצורך החפץ או לשימושו של השומר? האם הוא נשבר לפני שהוחזר למקום משתמר/למקומו או לא? האם היה מקום ייעודי שבו החפץ היה אמור להיות? רבי ישמעאל ורבי עקיבא חלוקים בשאלה האם הבעלים צריך לדעת שחפץ גזול הוחזר כדי לקיים את הדין של השבת הגזילה. ישנה מחלוקת האם החלק הראשון של המשנה תואם את רבי ישמעאל והחלק האחרון עם רבי עקיבא או אולי ניתן להסביר את המשנה כולה על פי רבי ישמעאל. ישנן שלוש דעות מדוע השומר הזיז את החפץ – להשתמש בחלקו (שלחות יד), לגנוב את כולו או לשאול אותו. ההבדל בין שתי הדעות הראשונות מתבסס על חילוקי דעות לגבי המקרה של שליחות יד בו מקבלים אחריות גם לנזקים בלתי צפויים (אונס) – האם רק אם החפץ יורד בערכו או אפילו אם אין הפסד? רב ולוי חלוקים בעניין זה. מי סובר כאיזו דעה? הם מסיקים שלוי סובר שחייבים בשליחות יד גם אם אין הפסד.  דורשים דין זה מהפסוקים – מזה שמזכירים שליחות יד גם בומר חנם וגם בשומר שכר ולכאורה היה אפשר ללמוד מק"ו משומר חנם לשומר שכר. ליחלופים, אפשר היה ללמוד את הדין לשניהם מדין השואל. אם כן, מה לומדים מהכפילות?

צריך דעת בעלים

אי רבי ישמעאל מאי איריא לא יחדו אפילו יחדו נמי

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יחדו דמקומה הוא אלא אפילו לא יחדו דלאו מקומה הוא לא בעינן דעת בעלים

אימא סיפא יחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצרכו חייב לצרכה פטור אתאן לרבי עקיבא דאמר בעינן דעת בעלים

אי רבי עקיבא מאי איריא יחדו אפילו לא יחדו נמי

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לא יחדו דלאו מקומה הוא אלא אפילו יחדו נמי דמקומה הוא בעינן דעת בעלים

רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא אין דאמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא

תרגמה רבי יעקב בר אבא קמיה דרב שנטלה על מנת לגוזלה

תרגמה רבי נתן בר אבא קמיה דרב שנטלה על מנת לשלוח בה יד

במאי קמיפלגי בשליחות יד צריכה חסרון מאן דאמר לגוזלה קסבר שליחות יד צריכה חסרון ומאן דאמר לשלוח בה יד קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון

מתקיף לה רב ששת מידי נטלה קתני טלטלה קתני אלא אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות וקא סבר שואל שלא מדעת גזלן הוי וכולה רבי ישמעאל היא וסיפא שהניחה במקום שאינה מקומה

ורבי יוחנן הניחה במקומה משמע

איתמר רב ולוי חד אמר שליחות יד צריכה חסרון וחד אמר שליחות יד אינה צריכה חסרון תסתיים דרב הוא דאמר שליחות יד אינה צריכה חסרון דתניא רועה שהיה רועה עדרו והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס פטור הניח מקלו ותרמילו עליה חייב

והוינן בה משום דהניח מקלו ותרמילו עליה חייב הא שקלינהו

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב בעודן עליה וכי עודן עליה מאי הוי הא לא משכה

ואמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב שהכישה במקל ורצתה לפניו והא לא חסרה אלא לאו שמע מינה קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון

אימא שהכחישה במקל דיקא נמי דקתני שהכישה במקל שמע מינה

ומדרב סבר שליחות יד צריכה חסרון לוי סבר שליחות יד אינה צריכה חסרון מאי טעמא דלוי אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן נהוראי משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר משליחות יד האמורה בשומר חנם


ואני אומר אינה משונה

ומאי משונה לא תאמר שליחות יד בשומר שכר ותיתי משומר חנם ומה שומר חנם שפטור בגנבה ואבדה שלח בה יד חייב שומר שכר שחייב בגנבה ואבידה לא כל שכן למאי הלכתא כתבינהו רחמנא לומר לך שליחות יד אינה צריכה חסרון

ואני אומר אינה משונה כרבי אלעזר דאמר דא ודא אחת היא מאי דא ודא אחת משום דאיכא למפרך מה לשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת גנב

ומאן דלא פריך סבר קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה

רבא אמר לא תאמר שליחות יד לא בשומר חנם ולא בשומר שכר ותיתי משואל ומה שואל דלדעת בעלים קא עביד שלח בה יד חייב שומר חנם ושומר שכר לא כל שכן

למה נאמר חדא לומר לך שליחות יד אין צריכה חסרון ואידך שלא תאמר דיו לבא מן הדין להיות כנידון מה שואל בבעלים פטור אף שומר חנם ושומר שכר בבעלים פטור

ולמאן דאמר שליחות יד צריכה חסרון הני תרתי שליחות יד למה לי חדא שלא תאמר דיו לבא מן הדין להיות כנדון

ואידך לכדתניא ונקרב בעל הבית אל האלהים לשבועה אתה אומר לשבועה או אינו אלא לדין נאמרה שליחות יד למטה ונאמרה שליחות יד למעלה מה להלן לשבועה אף כאן לשבועה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא מא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא מא

צריך דעת בעלים

אי רבי ישמעאל מאי איריא לא יחדו אפילו יחדו נמי

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יחדו דמקומה הוא אלא אפילו לא יחדו דלאו מקומה הוא לא בעינן דעת בעלים

אימא סיפא יחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצרכו חייב לצרכה פטור אתאן לרבי עקיבא דאמר בעינן דעת בעלים

אי רבי עקיבא מאי איריא יחדו אפילו לא יחדו נמי

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לא יחדו דלאו מקומה הוא אלא אפילו יחדו נמי דמקומה הוא בעינן דעת בעלים

רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא אין דאמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא

תרגמה רבי יעקב בר אבא קמיה דרב שנטלה על מנת לגוזלה

תרגמה רבי נתן בר אבא קמיה דרב שנטלה על מנת לשלוח בה יד

במאי קמיפלגי בשליחות יד צריכה חסרון מאן דאמר לגוזלה קסבר שליחות יד צריכה חסרון ומאן דאמר לשלוח בה יד קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון

מתקיף לה רב ששת מידי נטלה קתני טלטלה קתני אלא אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות וקא סבר שואל שלא מדעת גזלן הוי וכולה רבי ישמעאל היא וסיפא שהניחה במקום שאינה מקומה

ורבי יוחנן הניחה במקומה משמע

איתמר רב ולוי חד אמר שליחות יד צריכה חסרון וחד אמר שליחות יד אינה צריכה חסרון תסתיים דרב הוא דאמר שליחות יד אינה צריכה חסרון דתניא רועה שהיה רועה עדרו והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס פטור הניח מקלו ותרמילו עליה חייב

והוינן בה משום דהניח מקלו ותרמילו עליה חייב הא שקלינהו

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב בעודן עליה וכי עודן עליה מאי הוי הא לא משכה

ואמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב שהכישה במקל ורצתה לפניו והא לא חסרה אלא לאו שמע מינה קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון

אימא שהכחישה במקל דיקא נמי דקתני שהכישה במקל שמע מינה

ומדרב סבר שליחות יד צריכה חסרון לוי סבר שליחות יד אינה צריכה חסרון מאי טעמא דלוי אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן נהוראי משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר משליחות יד האמורה בשומר חנם


ואני אומר אינה משונה

ומאי משונה לא תאמר שליחות יד בשומר שכר ותיתי משומר חנם ומה שומר חנם שפטור בגנבה ואבדה שלח בה יד חייב שומר שכר שחייב בגנבה ואבידה לא כל שכן למאי הלכתא כתבינהו רחמנא לומר לך שליחות יד אינה צריכה חסרון

ואני אומר אינה משונה כרבי אלעזר דאמר דא ודא אחת היא מאי דא ודא אחת משום דאיכא למפרך מה לשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת גנב

ומאן דלא פריך סבר קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה

רבא אמר לא תאמר שליחות יד לא בשומר חנם ולא בשומר שכר ותיתי משואל ומה שואל דלדעת בעלים קא עביד שלח בה יד חייב שומר חנם ושומר שכר לא כל שכן

למה נאמר חדא לומר לך שליחות יד אין צריכה חסרון ואידך שלא תאמר דיו לבא מן הדין להיות כנידון מה שואל בבעלים פטור אף שומר חנם ושומר שכר בבעלים פטור

ולמאן דאמר שליחות יד צריכה חסרון הני תרתי שליחות יד למה לי חדא שלא תאמר דיו לבא מן הדין להיות כנדון

ואידך לכדתניא ונקרב בעל הבית אל האלהים לשבועה אתה אומר לשבועה או אינו אלא לדין נאמרה שליחות יד למטה ונאמרה שליחות יד למעלה מה להלן לשבועה אף כאן לשבועה


גלול כלפי מעלה