Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בניסן תשפ״ד | 11 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא מג

אם נותנים כסף לשלחני, אם הכסף לא צרור וחתום, לשלחני יש רשות להשתמש בכסף ובכך הוא אחראי אם הכסף יאבד. יש מחלוקת אם השלחני חייב רק באבידה כשומר שכר או גם באונס כשואל? אם שומר שלח ידו בחפץ אבל טרם השתמש בו ונשבר או אבד, ובין השלב ששלח בו יד לבין השלב שאבד/נשבר התשנה המחיר, כפי איזה מחיר ישלם. יש מחלוקת בין בית שמאי/בית הלל/ר' עקיבא בעניין. אך לאחר מספר ניסיונות כושלות להבין את נקודת המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, מבינים אחרת את המחלוקת ביניהם – שלא מדובר בהעלאה/הורדה במחיר אלא בשבח גזילה כגון צמח בה צמר או היו וולדות – למי שייכים לגזלן או לנגזל. כפי איזה דעה מבין שלושתם פוסקים? יש מחלוקת בעניין זה בין האמוראים.

ומשלם ליה דמי כיסי

מתני׳ המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אצל בעל הבית בין צרורין ובין מותרין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן חנוני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר חנוני כשולחני

גמ׳ משום דצרורין לא ישתמש בהן אמר רב אסי אמר רב יהודה בצרורין וחתומין שנו רב מרי אמר בקשר משונה איכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מאי תיקו

מותרין ישתמש בהן כו׳ אמר רב הונא ואפילו נאנסו והא אבדו קתני כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטין מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים

ורב נחמן אמר נאנסו לא אמר ליה רבא לרב נחמן לדידך דאמרת נאנסו לא אלמא לא הוי שואל עלייהו אי שואל לא הוי שומר שכר נמי לא הוי אמר ליה בהא מודינא לך דהואיל ונהנה מהנה בההוא הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא דאית בה רווחא זבן בהו הוי עלייהו שומר שכר

איתיביה רב נחמן לרב הונא המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל הגזבר ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל הגזבר

ואי אמרת אפילו נאנסו מאי איריא הוציא אפילו לא הוציא נמי

אמר ליה הוא הדין אף על גב דלא הוציא ואיידי דתנא רישא הוציא תנא סיפא נמי הוציא

מתני׳ השולח יד בפקדון בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה רבי עקיבא אומר כשעת התביעה

גמ׳ אמר רבה האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שויא זוזא השתא שויא ארבעה תברה או שתייה משלם ארבעה איתבר ממילא משלם זוזא

מאי טעמא כיון דאי איתה הדרא למרה בעינא ההיא שעתא דקא שתי ליה או דקא תבר לה קא גזל מיניה ותנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה איתבר ממילא משלם זוזא מאי טעמא השתא לא עביד לה ולא מידי אמאי קא מחייבת ליה אההיא שעתא דגזלה ההיא שעתא זוזא הוא דשויא

תנן בית הלל אומרים כשעת הוצאה מאי כשעת הוצאה אילימא כשעת הוצאה מן העולם

ובמאי אי בחסר מי איכא למאן דאמר והא תנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ואי ביתר היינו בית שמאי


אלא פשיטא כשעת הוצאה מבית בעלים לימא רבה דאמר כבית שמאי אמר לך רבה ביתר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בחסר

בית שמאי סברי שליחות יד אינה צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דידיה חסר ובית הלל סברי שליחות יד צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דמריה חסר

אלא הא דאמר רבא שליחות יד אינה צריכה חסרון לימא רבא דאמר כבית שמאי אלא הכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי

בית שמאי סברי שואל שלא מדעת גזלן הוי וכי חסר ברשותא דידיה חסר ובית הלל סברי שואל שלא מדעת שואל הוי וכי חסר ברשותא דמרה חסר

אלא הא דאמר רבא שואל שלא מדעת לרבנן גזלן הוי לימא רבא דאמר כבית שמאי אלא הכא בשבח של גזילה קמיפלגי בית שמאי סברי שבח גזילה דנגזל הוי ובית הלל סברי שבח גזילה דגזלן הוי

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא הגוזל את הרחל גזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה

דיקא נמי דקתני בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה שמע מינה

רבי עקיבא אומר כשעת התביעה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי עקיבא ומודה רבי עקיבא במקום שיש עדים מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו וכיון דאיכא עדים מההוא שעתא הוא דאיחייב ליה אשמה

אמר ליה רב אושעיא לרב יהודה רבי אתה אומר כן הכי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן חלוק היה רבי עקיבא אפילו במקום שיש עדים מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ובי דינא הוא דקא מחייבי ליה אשמה

אמר ליה רבי זירא לרבי אבא בר פפא כי אזלת להתם אקיף אסולמא דצור ועול לגביה דרבי יעקב בר אידי ובעי מיניה אי שמיעא ליה לרבי יוחנן הלכה כרבי עקיבא או אין הלכה כרבי עקיבא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי עקיבא לעולם

מאי לעולם אמר רב אשי שלא תאמר הני מילי היכא דליכא עדים אבל היכא דאיכא עדים לא

ואי נמי דאהדרה לדוכתה ואיתברא לאפוקי מדרבי ישמעאל דאמר לא בעינן דעת בעלים קא משמע לן דבעינן דעת בעלים ורבא אמר הלכה כבית הלל

מתני׳ החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומרים חייב ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא מג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא מג

ומשלם ליה דמי כיסי

מתני׳ המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אצל בעל הבית בין צרורין ובין מותרין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן חנוני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר חנוני כשולחני

גמ׳ משום דצרורין לא ישתמש בהן אמר רב אסי אמר רב יהודה בצרורין וחתומין שנו רב מרי אמר בקשר משונה איכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מאי תיקו

מותרין ישתמש בהן כו׳ אמר רב הונא ואפילו נאנסו והא אבדו קתני כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטין מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים

ורב נחמן אמר נאנסו לא אמר ליה רבא לרב נחמן לדידך דאמרת נאנסו לא אלמא לא הוי שואל עלייהו אי שואל לא הוי שומר שכר נמי לא הוי אמר ליה בהא מודינא לך דהואיל ונהנה מהנה בההוא הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא דאית בה רווחא זבן בהו הוי עלייהו שומר שכר

איתיביה רב נחמן לרב הונא המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל הגזבר ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל הגזבר

ואי אמרת אפילו נאנסו מאי איריא הוציא אפילו לא הוציא נמי

אמר ליה הוא הדין אף על גב דלא הוציא ואיידי דתנא רישא הוציא תנא סיפא נמי הוציא

מתני׳ השולח יד בפקדון בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה רבי עקיבא אומר כשעת התביעה

גמ׳ אמר רבה האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שויא זוזא השתא שויא ארבעה תברה או שתייה משלם ארבעה איתבר ממילא משלם זוזא

מאי טעמא כיון דאי איתה הדרא למרה בעינא ההיא שעתא דקא שתי ליה או דקא תבר לה קא גזל מיניה ותנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה איתבר ממילא משלם זוזא מאי טעמא השתא לא עביד לה ולא מידי אמאי קא מחייבת ליה אההיא שעתא דגזלה ההיא שעתא זוזא הוא דשויא

תנן בית הלל אומרים כשעת הוצאה מאי כשעת הוצאה אילימא כשעת הוצאה מן העולם

ובמאי אי בחסר מי איכא למאן דאמר והא תנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ואי ביתר היינו בית שמאי


אלא פשיטא כשעת הוצאה מבית בעלים לימא רבה דאמר כבית שמאי אמר לך רבה ביתר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בחסר

בית שמאי סברי שליחות יד אינה צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דידיה חסר ובית הלל סברי שליחות יד צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דמריה חסר

אלא הא דאמר רבא שליחות יד אינה צריכה חסרון לימא רבא דאמר כבית שמאי אלא הכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי

בית שמאי סברי שואל שלא מדעת גזלן הוי וכי חסר ברשותא דידיה חסר ובית הלל סברי שואל שלא מדעת שואל הוי וכי חסר ברשותא דמרה חסר

אלא הא דאמר רבא שואל שלא מדעת לרבנן גזלן הוי לימא רבא דאמר כבית שמאי אלא הכא בשבח של גזילה קמיפלגי בית שמאי סברי שבח גזילה דנגזל הוי ובית הלל סברי שבח גזילה דגזלן הוי

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא הגוזל את הרחל גזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה

דיקא נמי דקתני בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה שמע מינה

רבי עקיבא אומר כשעת התביעה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי עקיבא ומודה רבי עקיבא במקום שיש עדים מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו וכיון דאיכא עדים מההוא שעתא הוא דאיחייב ליה אשמה

אמר ליה רב אושעיא לרב יהודה רבי אתה אומר כן הכי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן חלוק היה רבי עקיבא אפילו במקום שיש עדים מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ובי דינא הוא דקא מחייבי ליה אשמה

אמר ליה רבי זירא לרבי אבא בר פפא כי אזלת להתם אקיף אסולמא דצור ועול לגביה דרבי יעקב בר אידי ובעי מיניה אי שמיעא ליה לרבי יוחנן הלכה כרבי עקיבא או אין הלכה כרבי עקיבא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי עקיבא לעולם

מאי לעולם אמר רב אשי שלא תאמר הני מילי היכא דליכא עדים אבל היכא דאיכא עדים לא

ואי נמי דאהדרה לדוכתה ואיתברא לאפוקי מדרבי ישמעאל דאמר לא בעינן דעת בעלים קא משמע לן דבעינן דעת בעלים ורבא אמר הלכה כבית הלל

מתני׳ החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומרים חייב ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה


גלול כלפי מעלה