Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בניסן תשפ״ד | 12 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא מד

הדף היום מוקדש ע"י אריאלה ומיכאל רדווין לכבוד בת המצווה של סיון!

יש מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בשאלה האם חייבים בשליחות יד אם השומר רק חשב (או אמר בפני עדים) להשתמש בחפץ. על אילו מילים בתורה מסתמך כל אחד בדעתו? אם הטה את החבית והוציא קצת יין לשתות, ואז נשברה החבית באונס, חייב לשלם רק על היין שהוציא. אולם, אם הרים את כל החבית כדי לקחת קצת יין, ואז נשברה החבית באונס, יש לשלם על החבית כולה. כאשר קונים חפץ, העסקה נכנסת לתוקף כאשר הקונה מושך או מרים את החפץ. אם הקונה רק שילם את הכסף, העסקה עדיין לא נכנסת לתוקף. אם אחד רוכש מטבע במטבע אחר, מטבע אחד ייחשב כמטבע העסקה והשני כחפץ הקנוי (סחורה, 'פירות' בלשון הגמרא). המשנה מונה כמה דוגמאות וקובעת מה נחשב למטבע ומהו הסחורה. כאשר מחליף זהב בכסף, לרבי יש שתי דעות הפוכות לגבי מה נחשב המטבע ומהו הסחורה – אחת כשהיה צעיר יותר ואחת בהמשך חייו. רב אשי מנסה להוכיח את דעתו הראשונה, שהזהב הוא המטבע. כך סבר גם רבי חייא, ורבא מצטט ברייתא ומוכיח שגם התנא של הברייתא החזיק באותה עמדה. לבית שמאי ובית הלל יש מחלוקת בנוגע בהחלפת מטבעות מעשר שני של כסף במטבעות זהב. נראה שהמחלוקת הזאת מתחברת לסוגיה שלנו בעניין מה מהשניים נחשב מטבע ומהו הסחורה. לרבי יוחנן וריש לקיש יש הבנות שונות במחלוקת.

גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו אמרו להן בית שמאי לבית הלל והלא כבר נאמר על כל דבר פשע אמרו להן בית הלל לבית שמאי והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו

אם כן מה תלמוד לומר על כל דבר פשע שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מנין תלמוד לומר על כל דבר פשע

הטה את החבית כו׳ אמר רבה לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מאי טעמא גירי דידיה הוא דאהנו לה

הגביהה ונטל הימנה כו׳ אמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא כיון שהגביהה ליטול אף על פי שלא נטל

לימא קא סבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית כולה בסיס להא רביעית

בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנה דינר מהו חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דלמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינר תיקו

הדרן עלך המפקיד

מתני׳ הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב

הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות

אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון מטלטלין קונין את המטבע מטבע אינו קונה את המטלטלין

זה הכלל כל המטלטלים קונין זה את זה כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו

אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו

רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה

גמ׳ מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה הזהב קונה את הכסף אמר לו רבי שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף

בילדותיה מאי סבר ובזקנותיה מאי סבר בילדותיה סבר דהבא דחשיב הוי טבעא כספא דלא חשיב הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא בזקנותיה סבר כספא


דחריף הוי טבעא דהבא דלא חריף הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא

אמר רב אשי כילדותיה מסתברא מדקתני הנחשת קונה את הכסף

אי אמרת בשלמא כספא לגבי דהבא פירא הוי היינו דקא תני הנחשת קונה את הכסף דאף על פי דלגבי דהבא פירא הויא לגבי נחשת טבעא הוי אלא אי אמרת כספא לגבי דהבא טבעא הוי השתא לגבי דהבא דחשיב מיניה אמרת טבעא הוי לגבי נחשת דאיהו חשיב ואיהו חריף מבעיא

איצטריך סלקא דעתך אמינא הני פריטי באתרא דסגיי אינהו חריפי טפי מכספא אימא טבעא הוי קא משמע לן כיון דאיכא דוכתא דלא סגי ביה פירא הוי

ואף רבי חייא סבר דהבא טבעא הוי דרב אוזיף דינרי מברתיה דרבי חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה זיל שלים לה טבין ותקילין אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי שפיר אלא אי אמרת פירא הוי הוה ליה סאה בסאה ואסור

רב דינרי הוו ליה וכיון דהוו ליה דינרי נעשה כאומר לה הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח

אמר רבא האי תנא סבר דהבא טבעא הוי דתניא פרוטה שאמרו אחד משמונה באיסר האיטלקי למאי נפקא מינה לקדושי אשה איסר אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף למאי נפקא מינה למקח וממכר

דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב למאי נפקא מינה לפדיון הבן

אי אמרת בשלמא טבעא הוי משער תנא במידי דקיץ אלא אי אמרת פירא הוי משער תנא במידי דאוקיר וזיל זימנין דמהדר ליה כהנא וזימנין דמוסיף ליה איהו לכהנא אלא שמע מינה טבעא הוי שמע מינה

תנן התם בית שמאי אומרים לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב ובית הלל מתירין רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעים על דינרין דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן

מאי טעמא מידי דהוה אכסף לבית הלל כסף לבית הלל אף על גב דכספא לגבי דהבא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי זהב נמי לבית שמאי אף על גב דדהבא לגבי כספא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת

ולמאן דאמר אף בפירות על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלוג בפירות על דינרין אי איפלוג בפירות על דינרין הוה אמינא הני מילי בפירות על דינרין אבל בסלעין על דינרין מודו להן בית הלל לבית שמאי דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קא משמע לן

תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין מחללין דאמר רבי יוחנן



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

גאולה ומִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִיבּוּרוֹ – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות בבא מציעא מח להאזנה: לצפייה: מקורות: גאולה ומִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִיבּוּרוֹ בבא מציעא מ״ח א מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְּלַגָּה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם בַּיָּם – הוּא עָתִיד לִיפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִיבּוּרוֹ.   בראשית רבה…

בבא מציעא מד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא מד

גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו אמרו להן בית שמאי לבית הלל והלא כבר נאמר על כל דבר פשע אמרו להן בית הלל לבית שמאי והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו

אם כן מה תלמוד לומר על כל דבר פשע שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מנין תלמוד לומר על כל דבר פשע

הטה את החבית כו׳ אמר רבה לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מאי טעמא גירי דידיה הוא דאהנו לה

הגביהה ונטל הימנה כו׳ אמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא כיון שהגביהה ליטול אף על פי שלא נטל

לימא קא סבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית כולה בסיס להא רביעית

בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנה דינר מהו חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דלמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינר תיקו

הדרן עלך המפקיד

מתני׳ הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב

הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות

אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון מטלטלין קונין את המטבע מטבע אינו קונה את המטלטלין

זה הכלל כל המטלטלים קונין זה את זה כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו

אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו

רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה

גמ׳ מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה הזהב קונה את הכסף אמר לו רבי שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף

בילדותיה מאי סבר ובזקנותיה מאי סבר בילדותיה סבר דהבא דחשיב הוי טבעא כספא דלא חשיב הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא בזקנותיה סבר כספא


דחריף הוי טבעא דהבא דלא חריף הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא

אמר רב אשי כילדותיה מסתברא מדקתני הנחשת קונה את הכסף

אי אמרת בשלמא כספא לגבי דהבא פירא הוי היינו דקא תני הנחשת קונה את הכסף דאף על פי דלגבי דהבא פירא הויא לגבי נחשת טבעא הוי אלא אי אמרת כספא לגבי דהבא טבעא הוי השתא לגבי דהבא דחשיב מיניה אמרת טבעא הוי לגבי נחשת דאיהו חשיב ואיהו חריף מבעיא

איצטריך סלקא דעתך אמינא הני פריטי באתרא דסגיי אינהו חריפי טפי מכספא אימא טבעא הוי קא משמע לן כיון דאיכא דוכתא דלא סגי ביה פירא הוי

ואף רבי חייא סבר דהבא טבעא הוי דרב אוזיף דינרי מברתיה דרבי חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה זיל שלים לה טבין ותקילין אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי שפיר אלא אי אמרת פירא הוי הוה ליה סאה בסאה ואסור

רב דינרי הוו ליה וכיון דהוו ליה דינרי נעשה כאומר לה הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח

אמר רבא האי תנא סבר דהבא טבעא הוי דתניא פרוטה שאמרו אחד משמונה באיסר האיטלקי למאי נפקא מינה לקדושי אשה איסר אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף למאי נפקא מינה למקח וממכר

דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב למאי נפקא מינה לפדיון הבן

אי אמרת בשלמא טבעא הוי משער תנא במידי דקיץ אלא אי אמרת פירא הוי משער תנא במידי דאוקיר וזיל זימנין דמהדר ליה כהנא וזימנין דמוסיף ליה איהו לכהנא אלא שמע מינה טבעא הוי שמע מינה

תנן התם בית שמאי אומרים לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב ובית הלל מתירין רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעים על דינרין דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן

מאי טעמא מידי דהוה אכסף לבית הלל כסף לבית הלל אף על גב דכספא לגבי דהבא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי זהב נמי לבית שמאי אף על גב דדהבא לגבי כספא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת

ולמאן דאמר אף בפירות על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלוג בפירות על דינרין אי איפלוג בפירות על דינרין הוה אמינא הני מילי בפירות על דינרין אבל בסלעין על דינרין מודו להן בית הלל לבית שמאי דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קא משמע לן

תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין מחללין דאמר רבי יוחנן


גלול כלפי מעלה