Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בניסן תשפ״ד | 13 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא מה

לבית שמאי ובית הלל יש מחלוקת בנוגע בהחלפת מטבעות מעשר שני של כסף במטבעות זהב. בהתחלה הגמרא סוברת שהמחלוקת הזאת מתחברת לסוגיה שלנו בעניין מה מהשניים נחשב מטבע ומהו הסחורה. לרבי יוחנן וריש לקיש יש הבנות שונות במחלוקת. אך ישנן שלוש גרסאות לוויכוח בין רבי יוחנן לריש לקיש מה עומד בבסיס המחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש. לפי שתי הגירסאות האחרות  הנושא הוא אך ורק נוגע לדיני מעשר שני ואינו נוגעת לדיון על מטבע/סחורה. רב ולוי חולקים בהאם אפשר להשתמש בכסף לקניין חליפין, מעשה סמלי של רכישה. חליפין חייב להתבצע עם משהו שיש לו ערך מובנה. האם לכסף יש ערך מובנה בגלל שהוא עשוי ממתכת או שצפוי בו רק במונחים של התמונה על המטבע שבסופו של דבר יישחק?

אסור ללוות דינר בדינר

דינר דמאי אילימא דינר של כסף בדינר של כסף לגבי נפשיה מי איכא למאן דאמר לאו טבעא הוי אלא פשיטא דינר של זהב בדינר של זהב ולמאן אי לבית הלל הא אמרי טבעא הוי אלא לאו לבית שמאי ושמע מינה רבי יוחנן הוא דאמר אין מחללינן

לא לעולם אימא לך רבי יוחנן הוא דאמר מחללינן ושאני הלואה כיון דלענין מקח וממכר שויוהו רבנן כי פירא דאמרינן איהו ניהו דאוקיר וזיל לגבי הלואה נמי פירא הוי

הכי נמי מסתברא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו אסור ללוות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו שמע מינה

תא שמע הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא לבית שמאי לגבי פריטי מחללינן לגבי דהבא מיבעיא שאני פריטי באתרא דסגיין חריפי

לישנא אחרינא אמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרים דבית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני

ובית הלל סברי הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן דאכתי כסף ראשון הוא

וחד אמר אף בפירות על דינרין נמי מחלוקת

ולמאן דאמר סלעין על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלגי בסלעין על סלעין

אי אפלגי בסלעין על סלעין הוה אמינא הני מילי בסלעין על סלעין אבל בסלעין על דינרין מודו להו בית הלל לבית שמאי דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קא משמע לן

תא שמע הפורט סלע של מעשר שני בירושלים בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא כספא לגבי פריטי מחללינן ולא אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני לגבי דהבא דחשיב מיניה מי אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני

אמר רבא ירושלים קמותבת שאני ירושלים דכתיב ביה ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן

תא שמע הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף בשקל מעות

אלא דכולי עלמא הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אלא אי איתמר דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש הכי איתמר חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דבית שמאי סברי גזרינן


שמא ישהה עליותיו דזימנין דלא מלו זוזי בדינרא ולא מסיק ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק להו אבל בפירות על דינרין דברי הכל מחללינן דכיון דמרקבי לא משהי להו

וחד אמר אפילו בפירות על דינרין נמי מחלוקת

בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא משרא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה היינו דקתני יעשה ולא יעשה אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי מחללינן ולא מחללינן מבעי ליה קשיא

איתמר רב ולוי חד אמר מטבע נעשה חליפין וחד אמר אין מטבע נעשה חליפין אמר רב פפא מאי טעמא דמאן דאמר אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלא

תנן הזהב קונה את הכסף מאי לאו בחליפין ושמע מינה מטבע נעשה חליפין לא בדמים אי הכי הזהב קונה את הכסף מחייב מבעי ליה תני הזהב מחייב

הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא הכסף אינו קונה את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים היינו דאמרינן דהבא פירא וכספא טבעא וטבעא פירא לא קני אלא אי אמרת בחליפין תרוייהו לקנו אהדדי

ועוד תניא הכסף אינו קונה את הזהב כיצד מכר לו עשרים וחמשה דינר של כסף בדינר של זהב אף על פי שמשך את הכסף לא קנה עד שימשוך את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים משום הכי לא קני אלא אי אמרת בחליפין נקני

אלא מאי בדמים אי הכי אימא רישא הזהב קונה את הכסף כיצד מכר לו דינר של זהב בעשרים וחמשה דינר של כסף כיון שמשך את הזהב נקנה כסף בכל מקום שהוא

אי אמרת בשלמא בחליפין היינו דקתני נקנה כסף בכל מקום שהוא אלא אי אמרת בדמים האי נקנה כסף בכל מקום שהוא נתחייב גברא מיבעי ליה

אמר רב אשי לעולם בדמים ומאי בכל מקום שהוא כמות שהוא כדאמר ליה אי אמר ליה מארנקי חדשה יהבינא לך לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה אף על גב דעדיפי מינייהו מאי טעמא דאמר ליה לישנן קא בעינא להו

אמר רב פפא אפילו למאן דאמר אין מטבע נעשה חליפין מיעבד הוא דלא עביד חליפין אקנויי מיקנו בחליפין מידי דהוה אפירא לרב נחמן פירא לרב נחמן לאו אף על גב דאינהו לא עבדי חליפין אקנויי מקנו בחליפין טבעא נמי לא שנא

מיתיבי היה עומד בגורן ואין בידו מעות אמר לחבירו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא מה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא מה

אסור ללוות דינר בדינר

דינר דמאי אילימא דינר של כסף בדינר של כסף לגבי נפשיה מי איכא למאן דאמר לאו טבעא הוי אלא פשיטא דינר של זהב בדינר של זהב ולמאן אי לבית הלל הא אמרי טבעא הוי אלא לאו לבית שמאי ושמע מינה רבי יוחנן הוא דאמר אין מחללינן

לא לעולם אימא לך רבי יוחנן הוא דאמר מחללינן ושאני הלואה כיון דלענין מקח וממכר שויוהו רבנן כי פירא דאמרינן איהו ניהו דאוקיר וזיל לגבי הלואה נמי פירא הוי

הכי נמי מסתברא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו אסור ללוות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו שמע מינה

תא שמע הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא לבית שמאי לגבי פריטי מחללינן לגבי דהבא מיבעיא שאני פריטי באתרא דסגיין חריפי

לישנא אחרינא אמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרים דבית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני

ובית הלל סברי הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן דאכתי כסף ראשון הוא

וחד אמר אף בפירות על דינרין נמי מחלוקת

ולמאן דאמר סלעין על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלגי בסלעין על סלעין

אי אפלגי בסלעין על סלעין הוה אמינא הני מילי בסלעין על סלעין אבל בסלעין על דינרין מודו להו בית הלל לבית שמאי דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קא משמע לן

תא שמע הפורט סלע של מעשר שני בירושלים בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא כספא לגבי פריטי מחללינן ולא אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני לגבי דהבא דחשיב מיניה מי אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני

אמר רבא ירושלים קמותבת שאני ירושלים דכתיב ביה ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן

תא שמע הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף בשקל מעות

אלא דכולי עלמא הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אלא אי איתמר דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש הכי איתמר חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דבית שמאי סברי גזרינן


שמא ישהה עליותיו דזימנין דלא מלו זוזי בדינרא ולא מסיק ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק להו אבל בפירות על דינרין דברי הכל מחללינן דכיון דמרקבי לא משהי להו

וחד אמר אפילו בפירות על דינרין נמי מחלוקת

בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא משרא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה היינו דקתני יעשה ולא יעשה אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי מחללינן ולא מחללינן מבעי ליה קשיא

איתמר רב ולוי חד אמר מטבע נעשה חליפין וחד אמר אין מטבע נעשה חליפין אמר רב פפא מאי טעמא דמאן דאמר אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלא

תנן הזהב קונה את הכסף מאי לאו בחליפין ושמע מינה מטבע נעשה חליפין לא בדמים אי הכי הזהב קונה את הכסף מחייב מבעי ליה תני הזהב מחייב

הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא הכסף אינו קונה את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים היינו דאמרינן דהבא פירא וכספא טבעא וטבעא פירא לא קני אלא אי אמרת בחליפין תרוייהו לקנו אהדדי

ועוד תניא הכסף אינו קונה את הזהב כיצד מכר לו עשרים וחמשה דינר של כסף בדינר של זהב אף על פי שמשך את הכסף לא קנה עד שימשוך את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים משום הכי לא קני אלא אי אמרת בחליפין נקני

אלא מאי בדמים אי הכי אימא רישא הזהב קונה את הכסף כיצד מכר לו דינר של זהב בעשרים וחמשה דינר של כסף כיון שמשך את הזהב נקנה כסף בכל מקום שהוא

אי אמרת בשלמא בחליפין היינו דקתני נקנה כסף בכל מקום שהוא אלא אי אמרת בדמים האי נקנה כסף בכל מקום שהוא נתחייב גברא מיבעי ליה

אמר רב אשי לעולם בדמים ומאי בכל מקום שהוא כמות שהוא כדאמר ליה אי אמר ליה מארנקי חדשה יהבינא לך לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה אף על גב דעדיפי מינייהו מאי טעמא דאמר ליה לישנן קא בעינא להו

אמר רב פפא אפילו למאן דאמר אין מטבע נעשה חליפין מיעבד הוא דלא עביד חליפין אקנויי מיקנו בחליפין מידי דהוה אפירא לרב נחמן פירא לרב נחמן לאו אף על גב דאינהו לא עבדי חליפין אקנויי מקנו בחליפין טבעא נמי לא שנא

מיתיבי היה עומד בגורן ואין בידו מעות אמר לחבירו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה


גלול כלפי מעלה