Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בניסן תשפ״ד | 16 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא מח

הדף היום מוקדש ע"י משפחת סוסלנד לע"נ הרב הנרי סוסלנד.

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לכבוד יום הולדתה של בתה בקי.

רבא מנסה להוכיח את עמדתו של ריש לקיש, שכסף אינו יכול להוות קניין למטלטלין על פי דין תורה, על ידי פסוקים בתורה (ויקרא ה:כא, כג) ומברייתא. בויקרא ה:כא, הפסוק מזכיר תשומת יד, ולפי רב חסדא מדובר בלווה שהתחייב לתת חפץ מסוים למלווה כתשלום עבור הלוואה, ולאחר מכן מכחיש את ההלוואה ואת החפץ שהבטיח. למרות שהדבר אסור, הביטוי אינו חוזר בין שאר המקרים בפסוק כג שבו התורה מחייבת להחזיר את החפץ. רבא מוכיח מכאן את עמדתו של ריש לקיש שכן הלווה קיבל רק כסף והנושה לא משך את החפץ ולכן החפץ לא נחשב עדיין בבעלות הנושה. רב פפא מעלה קושי אבל רבא פותר אותו. הברייתא שהובאה להוכחת עמדתו של ריש לקיש דנה בהלכות מעילה. אם משלמים ברכוש הקדש (שלא בכוונה) עבור שירותיו של אחר, כמו בלן בבית המרחץ, התשלום סוגר העסקה ומיד עובר על דיני מעילה. אבל רבא מסיק מהברייתא שאם דמי השירות כולל גם תשלום עבור חפצים שנותן השירות משתמש בהם, הרי שהתשלום אינו מהווה קניין עד למשיכת החפץ, מה שמוכיח את עמדתו של ריש לקיש. קושי מועלה כנגד הוכחה זו אך נפתר. כשהמשנה מציינת שהחכמים אמרו על מי ששילם כסף על פריט ואז ביטל את העסקה שה' יעניש אותם (מי שפרע), האם זו קללה או שמא הכוונה היא שהחכמים מודיעים לאדם שהקב"ה יכול להעניש אותו? רבא ואביי חלוקים בעניין זה. רבא מביא הוכחה לעמדתו (קללה) מסיפור על רבי חייא בר יוסף שקיבל פיקדון עבור רכישת מלח וכשהמחיר עלה, ביקש לבטל את העסקה. אולם הוכחה זו נדחית שכן ניתנה מקדמה בלבד והעניין היה: סבורים כי במתן המקדמה התחייב על כל העסקה או רק על החלק שמקדמתו כיסה? יש מחלוקת בנושא מקדמה בין רב לרבי יוחנן. מובא ניסיון לפקפק בדעתו של רב אך המקרה עסק בקרקע והגמרא הסבירה שמאחר שניתן לרכוש קרקע בכסף, די במקדמה כדי לדרוש משני הצדדים לקיים את כל העסקה, וחפצי מטלטלין כיוון שלא ניתן לרכוש אותם באמצעות כסף – לכן יש לעמוד בהתחייבותו רק עבור החלק שכבר שולם עבורו.

רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית מכל מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו

והנושא ונותן בדברים לא קנה והחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו

ואמר רבא אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו דברים ואיכא בהדייהו מעות קאי באבל דברים וליכא בהדייהו מעות לא קאי באבל

אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לריש לקיש קרא דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו תשומת יד אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי להלואתו עשק אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי לעשקו

וכי אהדריה קרא כתיב והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו ואילו תשומת יד לא אהדריה מאי טעמא לאו משום דמחסרא משיכה

אמר ליה רב פפא לרבא אימא מעושק הוא דהדר קרא הכא במאי עסקינן כגון שנטלו ממנו וחזרו והפקידו אצלו

היינו פקדון תרי גוני פקדון

אי הכי תשומת יד נמי ליהדריה ולוקמיה כגון שנטלו הימנו וחזר והפקידו אצלו אי אהדריה קרא לא תיובתא ולא סייעתא השתא דלא אהדריה קרא מסייע ליה

ותשומת יד לא אהדריה קרא והתניא אמר רבי שמעון מנין ליתן את האמור למעלה למטה דכתיב או מכל אשר ישבע עליו לשקר ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב לרבות תשומת יד להישבון בהדיא מיהא לא אהדריה קרא

מתניתא מנלן דתניא נתנה לבלן מעל ואמר רב דוקא בלן הוא דלא מחסרא משיכה אבל מידי אחריתא דמחסרא משיכה לא מעל עד דמשיך

והתניא נתנה לספר מעל וספר הא בעי לממשך תספורת הכא במאי עסקינן בספר נכרי דלאו בר משיכה הוא

תניא נמי הכי נתנה לספר או לספן או לכל בעלי אומנות לא מעל עד דמשך קשיין אהדדי אלא לאו שמע מינה כאן בספר נכרי כאן בספר ישראל שמע מינה

וכן אמר רב נחמן דבר תורה מעות קונות ובדקה לוי במתניתיה ואשכח נתנה לסיטון מעל


אלא קשיא לריש לקיש אמר לך ריש לקיש הא מני רבי שמעון היא

אבל אמרו מי שפרע וכו׳ איתמר אביי אמר אודועי מודעינן ליה רבא אמר מילט לייטינן ליה

אביי אמר אודועי מודעינן ליה דכתיב ונשיא בעמך לא תאר רבא אמר מילט לייטינן ליה דכתיב בעמך בעושה מעשה עמך

אמר רבא מנא אמינא לה דרבי חייא בר יוסף יהבו ליה זוזי אמלחא לסוף אייקר מלחא אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה זיל הב להו ואי לא קביל עליך מי שפרע ואי אמרת אודועי מודעינן ליה רבי חייא בר יוסף בר אודועי הוא ואלא מאי מילט לייטינן ליה רבי חייא בר יוסף אתי לקבולי עליה לטותא דרבנן

אלא רבי חייא בר יוסף ערבון הוא דיהבי ליה הוא סבר כנגדו הוא קונה ואמר ליה רבי יוחנן כנגד כולו הוא קונה

אתמר ערבון רב אומר כנגדו הוא קונה ורבי יוחנן אמר כנגד כולו הוא קונה

מיתיבי הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אמר לו אם אני אחזור בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי רבי יוסי רבי יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא

רבי יהודה אומר דיו שיקנה כנגד ערבונו אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שאמר לו ערבוני יקון אבל מכר לו בית או שדה באלף זוז ופרע לו מהם חמש מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים מאי לאו הוא הדין למטלטלין בדסתמא קני להו לכולהו

לא מטלטלין בדסתמא לא קני ומאי שנא קרקע דבכספא קני ליה ממש קני ליה לכולה מטלטלי דלא קני אלא לקבולי מי שפרע לא קני ליה כוליה

לימא כתנאי המלוה את חבירו על המשכון ונכנסה השמיטה אף על פי שאינו שוה אלא פלג אינו משמט דברי רבן שמעון בן גמליאל רבי יהודה הנשיא אומר אם היה משכון כנגד הלואתו אינו משמט ואם לאו משמט

מאי אינו משמט דקאמר רבן שמעון בן גמליאל אילימא כנגדו מכלל דרבי יהודה הנשיא סבר להך פלגא נמי משמט



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת דף לוגו gefet logo

"מי שפרע" בדיני שומרים – גפ"ת

גפ"ת: גמרא פירוש רש"י ותוספות | פרק 146 שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה לקראת חג הפסח חג בו הפה סח, נתבונן יחד בסוגיית "מי שפרע" וננסה לראות בעולם המקח והמככר ובעולם השומרים מה הכוח של מילה של התחייבות שעוד אל יצאה לפועל כמציאות? האם המילה כשלעצמה מחייבת או לא? בבא מציעא מט להאזנה: לצפייה:…

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

גאולה ומִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִיבּוּרוֹ – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות בבא מציעא מח להאזנה: לצפייה: מקורות: גאולה ומִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִיבּוּרוֹ בבא מציעא מ״ח א מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְּלַגָּה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם בַּיָּם – הוּא עָתִיד לִיפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִיבּוּרוֹ.   בראשית רבה…

בבא מציעא מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא מח

רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית מכל מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו

והנושא ונותן בדברים לא קנה והחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו

ואמר רבא אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו דברים ואיכא בהדייהו מעות קאי באבל דברים וליכא בהדייהו מעות לא קאי באבל

אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לריש לקיש קרא דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו תשומת יד אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי להלואתו עשק אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי לעשקו

וכי אהדריה קרא כתיב והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו ואילו תשומת יד לא אהדריה מאי טעמא לאו משום דמחסרא משיכה

אמר ליה רב פפא לרבא אימא מעושק הוא דהדר קרא הכא במאי עסקינן כגון שנטלו ממנו וחזרו והפקידו אצלו

היינו פקדון תרי גוני פקדון

אי הכי תשומת יד נמי ליהדריה ולוקמיה כגון שנטלו הימנו וחזר והפקידו אצלו אי אהדריה קרא לא תיובתא ולא סייעתא השתא דלא אהדריה קרא מסייע ליה

ותשומת יד לא אהדריה קרא והתניא אמר רבי שמעון מנין ליתן את האמור למעלה למטה דכתיב או מכל אשר ישבע עליו לשקר ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב לרבות תשומת יד להישבון בהדיא מיהא לא אהדריה קרא

מתניתא מנלן דתניא נתנה לבלן מעל ואמר רב דוקא בלן הוא דלא מחסרא משיכה אבל מידי אחריתא דמחסרא משיכה לא מעל עד דמשיך

והתניא נתנה לספר מעל וספר הא בעי לממשך תספורת הכא במאי עסקינן בספר נכרי דלאו בר משיכה הוא

תניא נמי הכי נתנה לספר או לספן או לכל בעלי אומנות לא מעל עד דמשך קשיין אהדדי אלא לאו שמע מינה כאן בספר נכרי כאן בספר ישראל שמע מינה

וכן אמר רב נחמן דבר תורה מעות קונות ובדקה לוי במתניתיה ואשכח נתנה לסיטון מעל


אלא קשיא לריש לקיש אמר לך ריש לקיש הא מני רבי שמעון היא

אבל אמרו מי שפרע וכו׳ איתמר אביי אמר אודועי מודעינן ליה רבא אמר מילט לייטינן ליה

אביי אמר אודועי מודעינן ליה דכתיב ונשיא בעמך לא תאר רבא אמר מילט לייטינן ליה דכתיב בעמך בעושה מעשה עמך

אמר רבא מנא אמינא לה דרבי חייא בר יוסף יהבו ליה זוזי אמלחא לסוף אייקר מלחא אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה זיל הב להו ואי לא קביל עליך מי שפרע ואי אמרת אודועי מודעינן ליה רבי חייא בר יוסף בר אודועי הוא ואלא מאי מילט לייטינן ליה רבי חייא בר יוסף אתי לקבולי עליה לטותא דרבנן

אלא רבי חייא בר יוסף ערבון הוא דיהבי ליה הוא סבר כנגדו הוא קונה ואמר ליה רבי יוחנן כנגד כולו הוא קונה

אתמר ערבון רב אומר כנגדו הוא קונה ורבי יוחנן אמר כנגד כולו הוא קונה

מיתיבי הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אמר לו אם אני אחזור בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי רבי יוסי רבי יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא

רבי יהודה אומר דיו שיקנה כנגד ערבונו אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שאמר לו ערבוני יקון אבל מכר לו בית או שדה באלף זוז ופרע לו מהם חמש מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים מאי לאו הוא הדין למטלטלין בדסתמא קני להו לכולהו

לא מטלטלין בדסתמא לא קני ומאי שנא קרקע דבכספא קני ליה ממש קני ליה לכולה מטלטלי דלא קני אלא לקבולי מי שפרע לא קני ליה כוליה

לימא כתנאי המלוה את חבירו על המשכון ונכנסה השמיטה אף על פי שאינו שוה אלא פלג אינו משמט דברי רבן שמעון בן גמליאל רבי יהודה הנשיא אומר אם היה משכון כנגד הלואתו אינו משמט ואם לאו משמט

מאי אינו משמט דקאמר רבן שמעון בן גמליאל אילימא כנגדו מכלל דרבי יהודה הנשיא סבר להך פלגא נמי משמט


גלול כלפי מעלה