Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בניסן תשפ״ד | 19 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא נא

הדף היום מוקדש ע"י אבירן ומיכי קדוש לרגל גיוס בננו לצה"ל. הלב מתמלא בגאווה ובתפילה להצלחתכם בהגנה על בטחון מדינת ישראל. ה' ישמור צאתך ובואך – לך לשלום וחזור לשלום!

הדף היום מוקדש ע"י ג'פרי וג'יל שיימס לע"נ אמה של ג'יל, שפרה בת סול וברכה.

רב נחמן קבע שאין הגבלת זמן למוכר לטעון שנתאנה – למה? הגמרא מביאה שני מעשים שהיו שבהם קבעו לפי רב נחמן. האם יש דין אונאה לבעל הבית שמוכר? למה יש להבדיל בינו לבין מוכר בחנות? לפי ר' יהודה אין דין אונאה לתגר – יש שני פירושים שונים לכוונתו במשפט זה. האם המשנה תואמת שיטת ר' נתן או רבי יהודה הנשיא או לא מתאים לאף אחד מהם? האם אפשדר להתנות מכר בכך שהקונה או מוכר לא יטען שהיתה אונאה? רב ושמואל חלוקים בנושא. האם דעותיהם תואמות לדעותיהם של ר' מאיר ור' יהודה בסוגיה בקידושין במי שמקדש אשה בתנאי שלא יתן לה שאר כסות ועונה?

משום הכי חזרו

אלא אי אמרת מוכר נמי כלוקח דמי מאי נפקא להו מינה כי היכי דעבדי ליה רבנן תקנתא ללוקח הכי נמי עבדי ליה רבנן תקנתא למוכר

תגרי לוד לא שכיח דטעו

אושפזיכניה דרמי בר חמא זבין חמרא וטעה אשכחיה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציבת אמר ליה זביני חמרא וטעאי אמר ליה זיל הדר בך אמר ליה הא שהאי לי יותר מכדי שאראה לתגר או לקרובי שדריה לקמיה דרב נחמן אמר ליה לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר

מאי טעמא לוקח מקחו בידו כל היכא דאזיל מחוי ליה ואמרי ליה אי טעה אי לא טעה מוכר דלא נקט מקחיה בידיה עד דמיתרמי ליה זבינתא כזבינתיה וידע אי טעה ואי לא טעה

ההוא גברא דהוה נקט ורשכי לזבוני קרי שיתא ושויא חמשא ואי הוו יהבי ליה חמשא ופלגא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא הויא מחילה אתן ליה שיתא ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרבא אמר ליה לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית אין לו עליו אונאה

ההוא גברא דהוה נקיט כיפי לזבוני קרי שתין ושוי חמשין ואי הוו יהבי ליה חמשין וחמשא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשין וחמשא הויא מחילה אתן ליה שיתין ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מן בעל הבית אין לו עליו אונאה

אמר ליה רב דימי ישר וכן אמר רבי אלעזר ישר והא אנן תנן כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר מאן הדיוט לאו בעל הבית אמר רב חסדא בצדרייתא אבל מאני תשמישתיה דיקירי עליה לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי

מתני׳ אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאניתני

גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר או קנה אל תונו

ואיצטריך למכתב לוקח ואיצטריך למכתב מוכר דאי כתב רחמנא מוכר משום דקים ליה בזבינתיה אבל לוקח דלא קים ליה בזבינתיה אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו

ואי כתב רחמנא לוקח משום דקא קני דאמרי אינשי זבנית קנית אבל מוכר דאבודי קא מוביד דאמרי אינשי זבין אוביד אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו צריכא

רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר משום שהוא תגר אין לו אונאה

אמר רב נחמן אמר רב בתגר ספסר שנו מאי טעמא מידע ידע זבינתיה כמה שויא ואחולי אחיל גביה והאי דזבנא הכי משום דאתרמיא ליה זבינתא אחריתי

והשתא מיהא קא הדר ביה רב אשי אמר מאי אין לתגר אונאה אינו בתורת אונאה שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר תניא כוותיה דרב נחמן רבי יהודה אומר תגר אין לו אונאה מפני שהוא בקי

מי שהוטל עליו ידו על העליונה וכו׳ מני מתניתין לא רבי נתן ולא רבי יהודה הנשיא

אי רבי נתן מתניתין קתני רצה וברייתא לא קתני רצה אי רבי יהודה הנשיא מתניתין קתני לוקח ברייתא קתני מוכר

(סימן זב רש)

אמר רבי אלעזר אונאה זו איני יודע מי שנאה רבה אמר לעולם רבי נתן היא ותני נמי בברייתא רצה רבא אמר לעולם רבי יהודה הנשיא היא ומאי דשייר במתניתין קא מפריש בברייתא אמר רב אשי דיקא נמי דקתני אחד הלוקח ואחד המוכר ומפרש ליה ללוקח שמע מינה שיוריה שייריה למוכר שמע מינה

איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה רב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה לימא רב דאמר כרבי מאיר ושמואל דאמר כרבי יהודה

דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים

אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דידעה וקא מחלה


אבל הכא מי ידע דמחיל

ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לרבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא דודאי קא עקר אבל הכא מי יימר דקא עקר מידי

אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה

מיתיבי הנושא והנותן באמנה והאומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה לרב דאמר אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה הא מני

אמר אביי מחוורתא רב אמר כרבי מאיר ושמואל דאמר כרבי יהודה

רבא אמר לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש

דתניא במה דברים אמורים בסתם אבל במפרש מוכר שאמר ללוקח חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במנה יודע אני בו ששוה מאתים על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה

תנו רבנן הנושא והנותן באמנה הרי זה לא יחשב את הרע באמנה ואת היפה בשוה אלא או זה וזה באמנה או זה וזה בשוה

ונותן לו שכר כתף שכר גמל שכר פונדק שכר עצמו אינו נוטל שכבר נתן לו שכרו משלם

שכרו משלם מהיכא קא יהיב ליה אמר רב פפא בצדרויי דיהבי ארבע למאה

מתני׳ כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה רבי מאיר אומר ארבע איסרות איסר לדינר ורבי יהודה אומר ארבע פונדיונות פונדיון לדינר ורבי שמעון אומר



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

שבועת מודה במקצת – גפת 137

בבית הדין חוץ מהכלים המוכרים של חיוב ממון ועונשים של מלקות ומיתה – יש כלי נוסף לדיינים והוא השבועה בשם ה'.. מה תפקיד השבועה ומתי מחייב הדיין בה? הצטרפו אלינו למחלוקת רש"י ותוספות בעניין שבועת מודה במקצת בה ננסה לעמוד על סודה של השבועה, על הבנת חז"ל בפסיכולוגיה של נפש האדם ועל השאלה האם קצת…

בבא מציעא נא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא נא

משום הכי חזרו

אלא אי אמרת מוכר נמי כלוקח דמי מאי נפקא להו מינה כי היכי דעבדי ליה רבנן תקנתא ללוקח הכי נמי עבדי ליה רבנן תקנתא למוכר

תגרי לוד לא שכיח דטעו

אושפזיכניה דרמי בר חמא זבין חמרא וטעה אשכחיה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציבת אמר ליה זביני חמרא וטעאי אמר ליה זיל הדר בך אמר ליה הא שהאי לי יותר מכדי שאראה לתגר או לקרובי שדריה לקמיה דרב נחמן אמר ליה לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר

מאי טעמא לוקח מקחו בידו כל היכא דאזיל מחוי ליה ואמרי ליה אי טעה אי לא טעה מוכר דלא נקט מקחיה בידיה עד דמיתרמי ליה זבינתא כזבינתיה וידע אי טעה ואי לא טעה

ההוא גברא דהוה נקט ורשכי לזבוני קרי שיתא ושויא חמשא ואי הוו יהבי ליה חמשא ופלגא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא הויא מחילה אתן ליה שיתא ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרבא אמר ליה לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית אין לו עליו אונאה

ההוא גברא דהוה נקיט כיפי לזבוני קרי שתין ושוי חמשין ואי הוו יהבי ליה חמשין וחמשא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשין וחמשא הויא מחילה אתן ליה שיתין ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מן בעל הבית אין לו עליו אונאה

אמר ליה רב דימי ישר וכן אמר רבי אלעזר ישר והא אנן תנן כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר מאן הדיוט לאו בעל הבית אמר רב חסדא בצדרייתא אבל מאני תשמישתיה דיקירי עליה לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי

מתני׳ אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאניתני

גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר או קנה אל תונו

ואיצטריך למכתב לוקח ואיצטריך למכתב מוכר דאי כתב רחמנא מוכר משום דקים ליה בזבינתיה אבל לוקח דלא קים ליה בזבינתיה אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו

ואי כתב רחמנא לוקח משום דקא קני דאמרי אינשי זבנית קנית אבל מוכר דאבודי קא מוביד דאמרי אינשי זבין אוביד אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו צריכא

רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר משום שהוא תגר אין לו אונאה

אמר רב נחמן אמר רב בתגר ספסר שנו מאי טעמא מידע ידע זבינתיה כמה שויא ואחולי אחיל גביה והאי דזבנא הכי משום דאתרמיא ליה זבינתא אחריתי

והשתא מיהא קא הדר ביה רב אשי אמר מאי אין לתגר אונאה אינו בתורת אונאה שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר תניא כוותיה דרב נחמן רבי יהודה אומר תגר אין לו אונאה מפני שהוא בקי

מי שהוטל עליו ידו על העליונה וכו׳ מני מתניתין לא רבי נתן ולא רבי יהודה הנשיא

אי רבי נתן מתניתין קתני רצה וברייתא לא קתני רצה אי רבי יהודה הנשיא מתניתין קתני לוקח ברייתא קתני מוכר

(סימן זב רש)

אמר רבי אלעזר אונאה זו איני יודע מי שנאה רבה אמר לעולם רבי נתן היא ותני נמי בברייתא רצה רבא אמר לעולם רבי יהודה הנשיא היא ומאי דשייר במתניתין קא מפריש בברייתא אמר רב אשי דיקא נמי דקתני אחד הלוקח ואחד המוכר ומפרש ליה ללוקח שמע מינה שיוריה שייריה למוכר שמע מינה

איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה רב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה לימא רב דאמר כרבי מאיר ושמואל דאמר כרבי יהודה

דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים

אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דידעה וקא מחלה


אבל הכא מי ידע דמחיל

ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לרבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא דודאי קא עקר אבל הכא מי יימר דקא עקר מידי

אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה

מיתיבי הנושא והנותן באמנה והאומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה לרב דאמר אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה הא מני

אמר אביי מחוורתא רב אמר כרבי מאיר ושמואל דאמר כרבי יהודה

רבא אמר לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש

דתניא במה דברים אמורים בסתם אבל במפרש מוכר שאמר ללוקח חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במנה יודע אני בו ששוה מאתים על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה

תנו רבנן הנושא והנותן באמנה הרי זה לא יחשב את הרע באמנה ואת היפה בשוה אלא או זה וזה באמנה או זה וזה בשוה

ונותן לו שכר כתף שכר גמל שכר פונדק שכר עצמו אינו נוטל שכבר נתן לו שכרו משלם

שכרו משלם מהיכא קא יהיב ליה אמר רב פפא בצדרויי דיהבי ארבע למאה

מתני׳ כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה רבי מאיר אומר ארבע איסרות איסר לדינר ורבי יהודה אומר ארבע פונדיונות פונדיון לדינר ורבי שמעון אומר


גלול כלפי מעלה