Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בניסן תשפ״ד | 30 אפריל 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא סב

הדף היום מוקדש ע"י יחיאל ברקוויץ לע"נ אמו, שרה ברקוביץ.

רבי יוחנן ורבי אלעזר חלקו על השאלה האם לבית הדין יש סמכות לכפות החזרת תשלומי ריבית שנגבו בשיעור קבוע שהוחלט מלכתחילה. רבי אלעזר תומך בעמדתו על פי פסוק מויקרא כב:כז, שמסתיים ב"וחי אחיך עמך", במשתמע שיש להחזיר את הריבית כדי שיהיו יחסים טובים עם הלווה. אולם, רבי יוחנן מפרש את הפסוק הזה באופן שונה, בהתאם לדעתו של רבי עקיבא בוויכוח שלו עם בן פטורא לגבי התרחיש של שני אנשים שהיו בדרך ונשאר להם רק צידנית מים אחת בלבד. בדילמה זו, שבה המים אינם מספיקים לשניהם כדי לשרוד, מה עדיף – שכל אחד ישתה חצי ואף אחד לא יגרום למיתת חבירו, או שבעל הצידנית ישתה את הכל וישרוד. שני מקורות מצוטטים כדי לערער על עמדתו של רבי יוחנן שלבית הדין אין סמכות לאכוף על המלווה להחזיר את הריבית שנגבתה. טענות אלו מיושבות כדי לתמוך בעמדתו של רבי יוחנן. רב ספרא, שהולך בשיטת רבי אלעזר, מבחין בין תשלומי ריבית שבית הדין יכול לכפות על המלווה להחזירם לבין כאלה שאינם יכולים לכפות. למרות שאביי ורבינא מעלים בתחילה התנגדויות להבחנה של רב ספרא, חששות אלה מיושבים לבסוף. המשנה הראשונה בפרק מציגה מקרה של ריבית שנאסרה על ידי החכמים. אך היא לא מסתדרת עם משנה אחרת באותו פרק. רבה ואביי מציעים פרשנויות לפרטי המקרה, אך הסבריהם נדחים לבסוף.

וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי

ורבי יוחנן האי וחי אחיך עמך מאי עביד ליה מבעי ליה לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא רבי עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך

מיתיבי הניח להם אביהם מעות של רבית אף על פי שיודעים שהן של רבית אינן חייבין להחזירן הא אביהן חייב להחזיר

בדין הוא דאבוהון נמי לא מיחייב להחזיר ואיידי דקא בעי למתני סיפא הניח להן אביהם פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם תני נמי רישא בדידהו

והני מפני כבוד אביהם מי מיחייבי קרי כאן ונשיא בעמך לא תאר בעושה מעשה עמך

כדאמר רבי פנחס משמיה דרבא בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה אי עשה תשובה מאי בעי גביה שלא הספיק להחזיר עד שמת

מיתיבי הגזלנין ומלוי רבית אף על פי שגבו מחזירין גזלנים מאי אף על פי שגבו איכא אי גזול גזול אי לא גזול גזלנין קרית להו אלא אימא גזלנין מאי ניהו מלוי רבית אף על פי שגבו מחזירין

תנאי היא דתניא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב פוטרין את המלוה ואת הערב מפני שיש בהן קום עשה מאי קום עשה לאו משום דאמרינן להו קומו אהדורו

מכלל דתנא קמא סבר לאו בני אהדורי נינהו לא מאי קום עשה לקרוע שטרא

מאי קסבר אי קסבר שטר העומד לגבות כגבוי דמי והא עבדו איסורייהו ואי לאו כגבוי דמי הא לא עבוד ולא כלום

לעולם קסבר שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי והא קא משמע לן דשומא מילתא היא

הכי נמי מסתברא דתנן ואלו עוברים בלא תעשה המלוה והלווה הערב והעדים בשלמא כולהו עבוד מעשה אלא עדים מאי עבוד אלא לאו שמע מינה דשומא מילתא היא שמע מינה

אמר רב ספרא כל שאילו בדיניהם מוציאים מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה כל שאילו בדיניהם אין מוציאין מלוה למלוה בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה

אמר ליה אביי לרב יוסף וכללא הוא והרי סאה בסאה דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת פקדון אתא לידיה

אמר ליה רבינא לרב אשי והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה


ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת זביני אתא לידייהו

אלא כל שאילו בדיניהן דקאמר רב ספרא מאי אתא לאשמועינן הכי אתא לאשמועינן כל שאילו בדיניהן מוציאין מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה ומאי ניהו ברבית קצוצה וכדרבי אלעזר

כל שאילו בדיניהם אין מוציאין בדינינו אין מחזירין רבית מוקדמת רבית מאוחרת

כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב הכור וכן השער וכו׳ וכי אין לו יין מאי הוי

והתניא אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה

אמר רבה מתניתין בבא לחוב בדמיהן עסקינן

וכדתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה והלך ועמד על גורנו ואומר תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים אמר לו חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי כשער של עכשיו ואני אעלה לך כל שנים עשר חדש אסור דלאו כאיסרו הבא לידו דמי

אמר ליה אביי אי דלא כאיסרו הבא לידו מאי איריא אין לו אפילו יש לו נמי אלא אמר אביי מתניתין כדתני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא

דתני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא יש דברים שהם מותרין ואסורין מפני הערמת רבית כיצד אמר לו הלויני מנה אמר לו מנה אין לי חטין במנה יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין במנה וחזר ולקחן הימנו בעשרים וארבע סלע מותר ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית

הכא נמי כגון דאמר הלויני שלשים דינרים אמר ליה שלשים דינרים אין לי חטין בשלשים דינרים יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין בשלשים דינרים וחזרו ולקחם הימנו בדינר זהב אי אית ליה חמרא ללוה דיהיב ליה בשלשים דינר פירא הוא דקא שקיל מיניה ולית לן בה ואי לא כיון דלית ליה חמרא ודאי משקל זוזי מיניה מחזי כרבית

אמר ליה רבא אי הכי תן לי חיטי דמי חיטי מבעי ליה תני דמי חיטי שאני מוכרן שמכרתים לך מבעיא ליה תני שמכרתים לך הרי חטיך עשויות עלי בשלשים דינרין מעיקרא נמי הכי אוקמינהו עילויה הכי קאמר ליה בדמי חטיך שעשית עלי בשלשים דינר

הרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו והא בדינר זהב הכור וכן השער קתני אלא אמר רבא כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא סב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא סב

וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי

ורבי יוחנן האי וחי אחיך עמך מאי עביד ליה מבעי ליה לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא רבי עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך

מיתיבי הניח להם אביהם מעות של רבית אף על פי שיודעים שהן של רבית אינן חייבין להחזירן הא אביהן חייב להחזיר

בדין הוא דאבוהון נמי לא מיחייב להחזיר ואיידי דקא בעי למתני סיפא הניח להן אביהם פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם תני נמי רישא בדידהו

והני מפני כבוד אביהם מי מיחייבי קרי כאן ונשיא בעמך לא תאר בעושה מעשה עמך

כדאמר רבי פנחס משמיה דרבא בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה אי עשה תשובה מאי בעי גביה שלא הספיק להחזיר עד שמת

מיתיבי הגזלנין ומלוי רבית אף על פי שגבו מחזירין גזלנים מאי אף על פי שגבו איכא אי גזול גזול אי לא גזול גזלנין קרית להו אלא אימא גזלנין מאי ניהו מלוי רבית אף על פי שגבו מחזירין

תנאי היא דתניא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב פוטרין את המלוה ואת הערב מפני שיש בהן קום עשה מאי קום עשה לאו משום דאמרינן להו קומו אהדורו

מכלל דתנא קמא סבר לאו בני אהדורי נינהו לא מאי קום עשה לקרוע שטרא

מאי קסבר אי קסבר שטר העומד לגבות כגבוי דמי והא עבדו איסורייהו ואי לאו כגבוי דמי הא לא עבוד ולא כלום

לעולם קסבר שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי והא קא משמע לן דשומא מילתא היא

הכי נמי מסתברא דתנן ואלו עוברים בלא תעשה המלוה והלווה הערב והעדים בשלמא כולהו עבוד מעשה אלא עדים מאי עבוד אלא לאו שמע מינה דשומא מילתא היא שמע מינה

אמר רב ספרא כל שאילו בדיניהם מוציאים מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה כל שאילו בדיניהם אין מוציאין מלוה למלוה בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה

אמר ליה אביי לרב יוסף וכללא הוא והרי סאה בסאה דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת פקדון אתא לידיה

אמר ליה רבינא לרב אשי והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה


ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת זביני אתא לידייהו

אלא כל שאילו בדיניהן דקאמר רב ספרא מאי אתא לאשמועינן הכי אתא לאשמועינן כל שאילו בדיניהן מוציאין מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה ומאי ניהו ברבית קצוצה וכדרבי אלעזר

כל שאילו בדיניהם אין מוציאין בדינינו אין מחזירין רבית מוקדמת רבית מאוחרת

כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב הכור וכן השער וכו׳ וכי אין לו יין מאי הוי

והתניא אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה

אמר רבה מתניתין בבא לחוב בדמיהן עסקינן

וכדתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה והלך ועמד על גורנו ואומר תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים אמר לו חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי כשער של עכשיו ואני אעלה לך כל שנים עשר חדש אסור דלאו כאיסרו הבא לידו דמי

אמר ליה אביי אי דלא כאיסרו הבא לידו מאי איריא אין לו אפילו יש לו נמי אלא אמר אביי מתניתין כדתני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא

דתני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא יש דברים שהם מותרין ואסורין מפני הערמת רבית כיצד אמר לו הלויני מנה אמר לו מנה אין לי חטין במנה יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין במנה וחזר ולקחן הימנו בעשרים וארבע סלע מותר ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית

הכא נמי כגון דאמר הלויני שלשים דינרים אמר ליה שלשים דינרים אין לי חטין בשלשים דינרים יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין בשלשים דינרים וחזרו ולקחם הימנו בדינר זהב אי אית ליה חמרא ללוה דיהיב ליה בשלשים דינר פירא הוא דקא שקיל מיניה ולית לן בה ואי לא כיון דלית ליה חמרא ודאי משקל זוזי מיניה מחזי כרבית

אמר ליה רבא אי הכי תן לי חיטי דמי חיטי מבעי ליה תני דמי חיטי שאני מוכרן שמכרתים לך מבעיא ליה תני שמכרתים לך הרי חטיך עשויות עלי בשלשים דינרין מעיקרא נמי הכי אוקמינהו עילויה הכי קאמר ליה בדמי חטיך שעשית עלי בשלשים דינר

הרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו והא בדינר זהב הכור וכן השער קתני אלא אמר רבא כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי


גלול כלפי מעלה