Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באייר תשפ״ד | 10 מאי 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא עב

הדף היום מוקדש ע"י ברוק ויוסי פולק לכבוד בת המצווה של בתם אביטל עדין.

אם יהודי מלווה כסף של אינו יהודי ליהודי אחר בריבית, או אם אינו יהודי מלווה כסף של יהודי ליהודי, באילו מקרים זה מותר? רבינא מציע הסבר שלישי להבהיר את ההבדל בפסיקות ההלכה בין תרחישים אלו, אך הסברו נדחה. אם גר התעסק בהלוואות בריבית לפני שהתגייר ואז, לפני הגיור, איחד את ההלוואה הנושאת ריבית לסכום אחד, הגר רשאי לגבות את הסכום המלא. רבי יוסי טוען שאם הגר היה הלווה, הריבית אינה יכולה להיגבות בשום מקרה, כי זה עלול לעודד אינו יהודים להתגייר רק כדי להתחמק מתשלומי ריבית גבוהים או שכך יגידו אנשים עליהם. חכמים ורבי מאיר דנים אם למלווה שהלווה בריבית אפשר לגבות רק את הקרן, ללא הריבית, או שקונסים אותו ולא יכול לגבות חלק כלשהו מההלוואה. נבחנים מצבים שונים שבהם חלק של המסמך מתבטל (דומה להלוואה בריבית), וכן עולה השאלה אם כל המסמך מתבטל או שהחלקים התקפים עדיין ניתנים לאכיפה. נבדקים הבדלים בין מקרים שונים, כגון שגיאות במסמך לעומת מצבים שבהם המסמך מתבסס על הנחות שגויות כמו שהמוכר אינו הבעלים בפועל של הפריט הנמכר. המשנה דנה בהלכות לגבי קניית תוצרת מראש בתחילת העונה אבל דוחה קבלת התוצרת למועד מאוחר יותר. למעשה זה אסור לעתים קרובות בשל חששות ריבית, כי ערך התוצרת עשוי לעלות. זה מותר כשלמוכר יש את התוצרת בעת המכירה או כשהערך בשוק כבר התקבע.

אית ליה זכיה מדרבנן הכא נמי לא שנא

ולא היא ישראל אתי לכלל שליחות נכרי לא אתי לכלל שליחות

תנו רבנן ישראל שלוה מעות מן הנכרי ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם קודם שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית ואם לאחר שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית

וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית אם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית

רבי יוסי אומר נכרי שלוה מעות מישראל ברבית בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הרבית אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא הלכה כרבי יוסי אמר רבא מאי טעמא דרבי יוסי כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה

תנו רבנן שטר שכתוב בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית דברי רבי מאיר וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר קנסינן התירא משום איסורא ורבנן סברי לא קנסינן התירא משום איסורא

תנן התם שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין מוקדמין אמאי פסולין נהי דלא גבו מזמן ראשון ניגבו מזמן שני

אמר רבי שמעון בן לקיש במחלוקת שנויה ורבי מאיר היא ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון

ההוא גברא דמשכין ליה פרדיסא לחבריה אכלה תלת שני אמר ליה אי מזבינת לה ניהלי מוטב ואי לא כבישנא לה לשטר משכנתא ואמינא לקוחה היא בידי

אזל קם אקנייה לבנו קטן והדר זבנה ניהליה

זביני ודאי לא הוי זביני זוזי כמלוה בשטר דמו וגובה מנכסים משועבדים או דילמא כמלוה על פה דמו ואינו גובה מנכסים משועבדים אמר אביי ולאו היינו דרבי אסי דאמר רבי אסי


מודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים

אמר ליה רבא מי דמי התם ניתן להכתב הכא לא ניתן להכתב

יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבינא למרימר אלא הא דאמר רבי יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון נימא לא ניתן ליכתב אמר ליה הכי השתא התם נהי דלא ניתן ליכתב מזמן ראשון אבל ניתן ליכתב מזמן שני הכא לא ניתן ליכתב כלל

אלא הא דתניא לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין נימא לא ניתן ליכתב

הכי השתא התם אי למאן דאמר ניחא ליה דלא ניקרייה גזלנא אי למאן דאמר ניחא ליה דליקום בהימנותיה מפייס ליה למריה ומוקים ליה לשטריה הכא לאברוחי מיניה קמכוין שטרא מקיים ליה

מתני׳ אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואף על פי שאין לזה יש לזה

היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד מששקעו בכבשן

ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה רבי יוסי אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה וחכמים מתירים

ופוסק עמו בשער הגבוה רבי יהודה אומר אף על פי שלא פסק עמו בשער הגבוה יכול לומר תן לי כזה או תן לי את מעותי

גמ׳ אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אין פוסקין על השער שבשוק אמר ליה רבי זירא לרבי אסי אמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס הזה אמר ליה לא אמר רבי יוחנן אלא בשוק של עיירות דלא קביעי תרעייהו

ולמאן דסליק אדעתין מעיקרא דאמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס הזה אלא מתניתין דקתני אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין היכי משכחת לה מתניתין בחיטי דאכלבי וארבי דמשוך תרעיה טפי

תנו רבנן אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן

היו לקוטות מארבע ולכל אדם משלש אין פוסקין עד שיצא השער ללוקט ולמוכר

אמר רב נחמן פוסקין ללקוטות כשער הלקוטות אמר ליה רבא לרב נחמן מאי שנא לוקט דאי לית ליה יזיף מלקוט חבריה בעל הבית נמי יזיף מלקוט אמר ליה בעל הבית זילא ביה מילתא למיזף מלקוט איבעית אימא מאן דיהיב זוזי לבעל הבית אפירי שפירי יהיב

אמר רב ששת אמר רב הונא אין לוין על שער שבשוק אמר ליה רב יוסף בר חמא לרב ששת ואמרי לה רב יוסי בר אבא לרב ששת ומי אמר רב הונא הכי והא בעי מיניה מרב הונא הני בני בי רב דיזפי בתשרי ופרעי בטבת שרי או אסיר אמר להו הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי אי בעי זבני ופרעי ליה

מעיקרא סבר רב הונא אין לוין כיון דשמעה להא דאמר רבי שמואל בר חייא אמר רבי אלעזר לוין אמר איהו נמי לוין

תנו רבנן המוליך חבילה ממקום למקום מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת דף לוגו gefet logo

האם עדים שהעידו על הלוואה בריבית הם עדים כשרים? – גפ"ת

גפ"ת: גמרא פירוש רש"י ותוספות | פרק 149 שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה המשנה בסוף הפרק מבהירה שהעדים עוברים על לאו שלא תשימון עליו נשך, התוספות מסביר שלפעמים הם עוברים גם על לפני עוור לא תתן מכשול. לאור הסוגיה שלנו קשה להבין איך הגמרא בדף עב אמרה ששטר של הלוואה ברבית כשר לגביית הקרן?…

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

מה בין ריבית ליראת ה'? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות בבא מציעא להאזנה: לצפייה:  

בבא מציעא עב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא עב

אית ליה זכיה מדרבנן הכא נמי לא שנא

ולא היא ישראל אתי לכלל שליחות נכרי לא אתי לכלל שליחות

תנו רבנן ישראל שלוה מעות מן הנכרי ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם קודם שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית ואם לאחר שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית

וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית אם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית

רבי יוסי אומר נכרי שלוה מעות מישראל ברבית בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הרבית אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא הלכה כרבי יוסי אמר רבא מאי טעמא דרבי יוסי כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה

תנו רבנן שטר שכתוב בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית דברי רבי מאיר וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר קנסינן התירא משום איסורא ורבנן סברי לא קנסינן התירא משום איסורא

תנן התם שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין מוקדמין אמאי פסולין נהי דלא גבו מזמן ראשון ניגבו מזמן שני

אמר רבי שמעון בן לקיש במחלוקת שנויה ורבי מאיר היא ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון

ההוא גברא דמשכין ליה פרדיסא לחבריה אכלה תלת שני אמר ליה אי מזבינת לה ניהלי מוטב ואי לא כבישנא לה לשטר משכנתא ואמינא לקוחה היא בידי

אזל קם אקנייה לבנו קטן והדר זבנה ניהליה

זביני ודאי לא הוי זביני זוזי כמלוה בשטר דמו וגובה מנכסים משועבדים או דילמא כמלוה על פה דמו ואינו גובה מנכסים משועבדים אמר אביי ולאו היינו דרבי אסי דאמר רבי אסי


מודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים

אמר ליה רבא מי דמי התם ניתן להכתב הכא לא ניתן להכתב

יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבינא למרימר אלא הא דאמר רבי יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון נימא לא ניתן ליכתב אמר ליה הכי השתא התם נהי דלא ניתן ליכתב מזמן ראשון אבל ניתן ליכתב מזמן שני הכא לא ניתן ליכתב כלל

אלא הא דתניא לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין נימא לא ניתן ליכתב

הכי השתא התם אי למאן דאמר ניחא ליה דלא ניקרייה גזלנא אי למאן דאמר ניחא ליה דליקום בהימנותיה מפייס ליה למריה ומוקים ליה לשטריה הכא לאברוחי מיניה קמכוין שטרא מקיים ליה

מתני׳ אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואף על פי שאין לזה יש לזה

היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד מששקעו בכבשן

ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה רבי יוסי אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה וחכמים מתירים

ופוסק עמו בשער הגבוה רבי יהודה אומר אף על פי שלא פסק עמו בשער הגבוה יכול לומר תן לי כזה או תן לי את מעותי

גמ׳ אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אין פוסקין על השער שבשוק אמר ליה רבי זירא לרבי אסי אמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס הזה אמר ליה לא אמר רבי יוחנן אלא בשוק של עיירות דלא קביעי תרעייהו

ולמאן דסליק אדעתין מעיקרא דאמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס הזה אלא מתניתין דקתני אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין היכי משכחת לה מתניתין בחיטי דאכלבי וארבי דמשוך תרעיה טפי

תנו רבנן אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן

היו לקוטות מארבע ולכל אדם משלש אין פוסקין עד שיצא השער ללוקט ולמוכר

אמר רב נחמן פוסקין ללקוטות כשער הלקוטות אמר ליה רבא לרב נחמן מאי שנא לוקט דאי לית ליה יזיף מלקוט חבריה בעל הבית נמי יזיף מלקוט אמר ליה בעל הבית זילא ביה מילתא למיזף מלקוט איבעית אימא מאן דיהיב זוזי לבעל הבית אפירי שפירי יהיב

אמר רב ששת אמר רב הונא אין לוין על שער שבשוק אמר ליה רב יוסף בר חמא לרב ששת ואמרי לה רב יוסי בר אבא לרב ששת ומי אמר רב הונא הכי והא בעי מיניה מרב הונא הני בני בי רב דיזפי בתשרי ופרעי בטבת שרי או אסיר אמר להו הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי אי בעי זבני ופרעי ליה

מעיקרא סבר רב הונא אין לוין כיון דשמעה להא דאמר רבי שמואל בר חייא אמר רבי אלעזר לוין אמר איהו נמי לוין

תנו רבנן המוליך חבילה ממקום למקום מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום


גלול כלפי מעלה