Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ באייר תשפ״ד | 12 מאי 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא עד

הלימוד השבוע מוקדש לרפואת פשע אטל בת שרה שעוברת ניתוח השבוע.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י אודרי מנדרו לע"נ בשה לאה בת צביה חיה ומאיר יהודה.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י רונה פינק לכבוד הולדת הנכד הראשון, עזרא לב.

מהי "סיטומתא" והאם לאחר שנעשה "סיטומתא" אי אפשר לחזור בו מהעסק? רב ושמואל חלוקים במקרה שבו מוכר מקבל את הכסף לפני שהמוצר הושלם: כמה ואיזה סוגי צעדים יכולים להישאר בתהליך לפני שהמוצר הסופי יהיה מוכן וזה עדיין ייחשב כאילו הפריט נמצא בחזקת המוכר, ובכך נמנעת בעיית ריבית (נחשב כ'יש לו'). מביאים קושיות על שתי הדעות על סמך הפרטים שהובאו במשנתנו אך פותרים אותם. מה המחלוקת במשנה לגבי זבל שמשמש כדשן – כמה דעות שונות יש? כאשר הקונה משלם מראש בשיעור מסוים, אם המחיר יורד, האם הקונה יכול לחזור בו מהעסקה כדי לא להפסיד? במשנה יש מחלוקת בנושא זה – תנא קמא קובע שזה יכול להיעשות רק אם הקונה התנה זאת מראש ורבי יהודה חולק ומתיר לקונה לחזור בו. מקרה הגיע לפני רב פפא שם חתן נשלח על ידי חמיו לקנות תכשיטים לנדוניה ושילם מראש, אך המחירים אז ירדו. רב פפא לא איפשר לחתן לחזור בו אם הוא לא התנה זאת מלכתחילה. למרות שכסף אינו קונה, הקונה שחוזר בו מקבל קללה "מי שפרע", קללה הניתנת למי שאינו שומר על דבריו. הרבנים ורב אחא העלו קושיות על פסיקתו של רב פפא, אך מביאים תשובות לקושיות. המשנה קובעת שניתן להלוות גרעינים לחוכר על מנת לשתול אותם בשדה ולקבל אותם בחזרה מאוחר יותר, אף על פי שהמחיר עלול לעלות. ברייתא קובעת באופן דומה, אך מתירה זאת רק כאשר החוכר עדיין לא התחיל לעבוד בשדה. רבא מסביר את ההבדל בין המקורות – המשנה היא במקום שבו החוכר בדרך כלל מספק את הזרעים ולכן כל הסדר שנעשה לפני שהזרעים נזרעים הוא רק חלק מההסכמים שנערכים בין הבעלים והחוכר ואינם נחשבים כהלוואה. הברייתא דנה במקרה שבו הבעלים בדרך כלל מספקים את הזרעים ולכן ברגע שהחוכר מתחיל לעבוד, ההסדרים הם סופיים ואם הבעלים מחליטים לאחר מכן לספק את הזרעים רק כהלוואה, זו נחשבת להלוואה.

הכא לאו בידו

אמר רבא הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן לחד מינייהו זבן לכולהו ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש איניש לחודיה אבל צר וחתים איניש איניש לחודיה למאן דזבן זבן ולמאן דלא זבן לא זבן

אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא קניא למאי הלכתא רב חביבא אמר למקניא ממש

רבנן אמרי לקבולי עליה מי שפרע

והלכתא לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא דנהיגו למקני ממש קנו

היה הוא תחלה לקוצרים אמר רב מחוסר שתים פוסק שלש אינו פוסק ושמואל אמר בידי אדם אפילו מאה פוסק בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק

תנן פוסק עמו על הגדיש והא מחוסר משדא בחמה למיבש ולמידש ומידרא כגון דשדא בחמה ויבש

ולשמואל דאמר בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק והא מחוסר מידרא דבידי שמים היא אפשר בנפוותא

ועל העביט של ענבים והא מחוסר מכמר ועיולי לבי מעצרתא למידש ולמנגד כדתני רבי חייא על הכומר של זיתים הכא נמי על הכומר של ענבים

והא מחוסרי תלת באתרא דההוא דזבין הוא דנגיד

ועל המעטן של זיתים והא מחוסר מכמר ועיולי לבי דפי למידש ולמנגד תני רבי חייא על כומר של זיתים הא איכא תלת באתרא דההוא דזבין ההוא מנגיד

ועל הביצים של יוצר אמאי והא מחוסר לפופי ויבושי עיולי לאתונא למשרף ולמיפק כגון דמלפפה ויבישו והא איכא תלת באתרא דההוא דזבין הוא דמפיק

ועל הסיד משישקענו בכבשן והא מחוסר מקלה ואפוקי ומידק באתרא דההוא דזבין ההוא דייק ולשמואל דאמר בידי אדם אפילו מאה פוסק למה לי משישקענו בכבשן אימא משראוי לשקעו בכבשן

ועל הביצים של יוצר תנו רבנן אין פוסקים על הביצים של יוצר עד שיעשו דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בעפר לבן אבל בעפר שחור כגון כפר חנניא וחברותיה כפר שיחין וחברותיה פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה

אמימר יהיב זוזי מכי מעיילי עפרא כמאן אי כרבי מאיר האמר עד שיעשו אי כרבי יוסי האמר אף על פי שאין לזה יש לזה לעולם כרבי יוסי ובאתריה דאמימר עשיק עפרא אי דמעיילי עפרא סמכא דעתיה ויהיב להו זוזי ואי לא לא סמכא דעתיה

ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה חכמים היינו תנא קמא אמר רבא


ימות הגשמים איכא בינייהו

ופוסק עמו כשער הגבוה

ההוא גברא דיהיב זוזי לנדוניא דבי חמוה לסוף זל נדוניא אתו לקמיה דרב פפא אמר ליה אי פסקת עמו כשער הגבוה שקיל כהשתא ואי לא שקיל כי מעיקרא

אמרו ליה רבנן לרב פפא ואי לא פסק שקיל כמעיקרא מעות נינהו ומעות לא קנו אמר להו אנא נמי לקבולי עליה מי שפרע קא אמינא אי פסק כשער הגבוה מוכר קא הדר ביה מקבל עליה מוכר מי שפרע אי לא פסק לוקח קא הדר ביה מקבל עליה לוקח מי שפרע

אמר ליה רבינא לרב פפא וממאי דרבנן היא דפליגי עליה דרבי שמעון דאמרי מעות לא קנו ואפילו הכי אי פסק כשער הגבוה שקיל כדהשתא אי לא פסק שקיל כדמעיקרא

דלמא רבי שמעון היא דאמר מעות קונות וכי פסק כשער הגבוה שקיל כי השתא אי לא פסק שקיל כמעיקרא משום דקני להו זוזי אבל לרבנן בין פסק בין לא פסק שקיל כי השתא דדעתיה דאיניש אתרעא זילא

אמר ליה אימור דאמר רבי שמעון בחד תרעא בתרי תרעי מי אמר דאי לא תימא הכי מי שפרע בלוקח לרבי שמעון לית ליה

וכי תימא הכי נמי והתניא מכל מקום כך הלכה אבל אמרו חכמים מי שפרע כו׳

מאי מכל מקום לאו דלא שנא לוקח ולא שנא מוכר מקבל עליה מי שפרע אלא כי קאמר רבי שמעון בחד תרעא בתרי תרעי לא אמר

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ותיפוק ליה דשליח שוייה מעיקרא אמר ליה בתגרא דזבין ומזבין

מתני׳ מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע אבל לא לאכול שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין לזרע ביוקר והוזלו או בזול והוקרו נוטל מהן כשער הזול ולא מפני שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו

גמ׳ תנו רבנן מלוה אדם את אריסיו חטים בחטים לזרע במה דברים אמורים שלא ירד אבל ירד אסור מאי שנא תנא דידן דלא קא מפליג בין ירד ובין לא ירד ומאי שנא תנא ברא דקא מפליג בין ירד ובין לא ירד

אמר רבא רבי אידי אסברה ניהלי באתרא דתנא דידן אריסא יהיב ביזרא בין ירד ובין לא ירד כמה דלא יהיב ביזרא מצי מסליק ליה וכי קא נחית לבציר מהכי קא נחית

באתרא דתנא ברא מרי ארעא יהיב ביזרא אי לא ירד דמצי מסליק ליה כי קא נחית לבציר מהכי קא נחית אי ירד דלא מצי מסליק ליה אסור

תנו רבנן אומר אדם לחבירו



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

מה בין ריבית ליראת ה'? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות בבא מציעא להאזנה: לצפייה:  

בבא מציעא עד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא עד

הכא לאו בידו

אמר רבא הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן לחד מינייהו זבן לכולהו ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש איניש לחודיה אבל צר וחתים איניש איניש לחודיה למאן דזבן זבן ולמאן דלא זבן לא זבן

אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא קניא למאי הלכתא רב חביבא אמר למקניא ממש

רבנן אמרי לקבולי עליה מי שפרע

והלכתא לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא דנהיגו למקני ממש קנו

היה הוא תחלה לקוצרים אמר רב מחוסר שתים פוסק שלש אינו פוסק ושמואל אמר בידי אדם אפילו מאה פוסק בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק

תנן פוסק עמו על הגדיש והא מחוסר משדא בחמה למיבש ולמידש ומידרא כגון דשדא בחמה ויבש

ולשמואל דאמר בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק והא מחוסר מידרא דבידי שמים היא אפשר בנפוותא

ועל העביט של ענבים והא מחוסר מכמר ועיולי לבי מעצרתא למידש ולמנגד כדתני רבי חייא על הכומר של זיתים הכא נמי על הכומר של ענבים

והא מחוסרי תלת באתרא דההוא דזבין הוא דנגיד

ועל המעטן של זיתים והא מחוסר מכמר ועיולי לבי דפי למידש ולמנגד תני רבי חייא על כומר של זיתים הא איכא תלת באתרא דההוא דזבין ההוא מנגיד

ועל הביצים של יוצר אמאי והא מחוסר לפופי ויבושי עיולי לאתונא למשרף ולמיפק כגון דמלפפה ויבישו והא איכא תלת באתרא דההוא דזבין הוא דמפיק

ועל הסיד משישקענו בכבשן והא מחוסר מקלה ואפוקי ומידק באתרא דההוא דזבין ההוא דייק ולשמואל דאמר בידי אדם אפילו מאה פוסק למה לי משישקענו בכבשן אימא משראוי לשקעו בכבשן

ועל הביצים של יוצר תנו רבנן אין פוסקים על הביצים של יוצר עד שיעשו דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בעפר לבן אבל בעפר שחור כגון כפר חנניא וחברותיה כפר שיחין וחברותיה פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה

אמימר יהיב זוזי מכי מעיילי עפרא כמאן אי כרבי מאיר האמר עד שיעשו אי כרבי יוסי האמר אף על פי שאין לזה יש לזה לעולם כרבי יוסי ובאתריה דאמימר עשיק עפרא אי דמעיילי עפרא סמכא דעתיה ויהיב להו זוזי ואי לא לא סמכא דעתיה

ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה חכמים היינו תנא קמא אמר רבא


ימות הגשמים איכא בינייהו

ופוסק עמו כשער הגבוה

ההוא גברא דיהיב זוזי לנדוניא דבי חמוה לסוף זל נדוניא אתו לקמיה דרב פפא אמר ליה אי פסקת עמו כשער הגבוה שקיל כהשתא ואי לא שקיל כי מעיקרא

אמרו ליה רבנן לרב פפא ואי לא פסק שקיל כמעיקרא מעות נינהו ומעות לא קנו אמר להו אנא נמי לקבולי עליה מי שפרע קא אמינא אי פסק כשער הגבוה מוכר קא הדר ביה מקבל עליה מוכר מי שפרע אי לא פסק לוקח קא הדר ביה מקבל עליה לוקח מי שפרע

אמר ליה רבינא לרב פפא וממאי דרבנן היא דפליגי עליה דרבי שמעון דאמרי מעות לא קנו ואפילו הכי אי פסק כשער הגבוה שקיל כדהשתא אי לא פסק שקיל כדמעיקרא

דלמא רבי שמעון היא דאמר מעות קונות וכי פסק כשער הגבוה שקיל כי השתא אי לא פסק שקיל כמעיקרא משום דקני להו זוזי אבל לרבנן בין פסק בין לא פסק שקיל כי השתא דדעתיה דאיניש אתרעא זילא

אמר ליה אימור דאמר רבי שמעון בחד תרעא בתרי תרעי מי אמר דאי לא תימא הכי מי שפרע בלוקח לרבי שמעון לית ליה

וכי תימא הכי נמי והתניא מכל מקום כך הלכה אבל אמרו חכמים מי שפרע כו׳

מאי מכל מקום לאו דלא שנא לוקח ולא שנא מוכר מקבל עליה מי שפרע אלא כי קאמר רבי שמעון בחד תרעא בתרי תרעי לא אמר

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ותיפוק ליה דשליח שוייה מעיקרא אמר ליה בתגרא דזבין ומזבין

מתני׳ מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע אבל לא לאכול שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין לזרע ביוקר והוזלו או בזול והוקרו נוטל מהן כשער הזול ולא מפני שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו

גמ׳ תנו רבנן מלוה אדם את אריסיו חטים בחטים לזרע במה דברים אמורים שלא ירד אבל ירד אסור מאי שנא תנא דידן דלא קא מפליג בין ירד ובין לא ירד ומאי שנא תנא ברא דקא מפליג בין ירד ובין לא ירד

אמר רבא רבי אידי אסברה ניהלי באתרא דתנא דידן אריסא יהיב ביזרא בין ירד ובין לא ירד כמה דלא יהיב ביזרא מצי מסליק ליה וכי קא נחית לבציר מהכי קא נחית

באתרא דתנא ברא מרי ארעא יהיב ביזרא אי לא ירד דמצי מסליק ליה כי קא נחית לבציר מהכי קא נחית אי ירד דלא מצי מסליק ליה אסור

תנו רבנן אומר אדם לחבירו


גלול כלפי מעלה