Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ באייר תשפ״ד | 13 מאי 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא עה

הדף היום מוקדש לזכרם של חללי צהל ואנשי כוחות הביטחון שנפלו בהגנת העם והארץ ולזכרם של קורבנות הטרור, ובמיוחד בשמחת תורה ומאז. יהי זכרם ברוך. אנו גם ממשיכות להתפלל לשובם של החטופים במהרה ובשלום ולשלומם והצלחתם של לוחמינו ברחבי הארץ.

הדף היום מוקדש ע"י ברכה רוטנר לע"נ שרה בת יום טוב ורחל.

האם מותר להלוות תבואה להחזירם מאוחר יותר בעונה, כשערכם צפוי לעלות? בדרך כלל, סידורים כאלה נחשבים כריבית, מפני שערך הגרענים צפוי לעלות. אכן, זה מותר אם ללווה כבר יש תבואה בביתו, גם אם הם לא נגישים כרגע. האם הלווה צריך ללוות רק כנגד כמות התבואה שיש לו או שזו יכולה להיות כמות סמלית? הלל אסר להלוות ככר לחם, מחשש שמחיר החטה יעלה לפני שהככר תוחזר. למה חכמים חלקו על הלל? שמואל סבר שתלמידי חכמים יכולים להלוות כסף זה לזה בריבית – מדוע? רב התיר לאב להלוות לבנו בריבית לצרכי חינוך, אך הגמרא דחתה זאת, בטענה שזה עלול להרגיל את הילדים להלוות בריבית. היכול אדם לעבוד עבור חבר יום אחד וחבירו יעבוד בשבילו ביום אחר מבלי להיחשב כריבית? באילו נסיבות זה מותר? ריבית יכול להיות גם בדיבור – כגון, אסור לשאול בשלומו את הוא לא רגיל בזה. על איזה פסוקים עובר הלווה והמלוה במקרה של הלואה בריבית? מובאות אמירות שמדגישות את התוצאות החמורות למי שמלווה בריבית. המלווה מוזהר לא להלוות כסף ללא עדים, כשרב חושש שזה עלול להביא את הלווה להכחיש את ההלואה, וריש לקיש חושש שזה עלול להביא קללות על המלוה בגלל שאנשים בטעות יחשבו שהוא משקר (יאמינו ללוה ולא למלוה).

 

הלויני כור חטין וקוצץ לו דמים הוזלו נותן לו חטים הוקרו נותן דמיהם

והלא קצץ אמר רב ששת הכי קאמר אם לא קצץ הוזלו נוטל חטיו הוקרו נותן דמיהם

מתני׳ לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשיה דמים שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי רבית

גמ׳ אמר רב הונא יש לו סאה לוה סאה סאתים לוה סאתים רבי יצחק אומר אפילו יש לו סאה לוה עליה כמה כורין

תני רבי חייא לסיועיה לרבי יצחק טיפת יין אין לו טיפת שמן אין לו הא יש לו לוה עליה כמה טיפין

והלל אוסר אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כדברי הלל ולית הלכתא כוותיה

וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה [וכו׳] אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי הלל אבל חכמים אומרים לוים סתם ופורעים סתם

ואמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין ביום טוב וכדברי הלל אף משום רבית

ואמר רב יהודה אמר שמואל תלמידי חכמים מותרים ללוות זה מזה ברבית מאי טעמא מידע ידעי דרבית אסורה ומתנה הוא דיהבו אהדדי אמר ליה שמואל לאבוה בר איהי הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין פלפלין ואריך

אמר רב יהודה אמר רב מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית ולאו מילתא היא משום דאתי למיסרך

מתני׳ אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך


כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחת לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה

רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והוא משלח לו ואומר בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי זו היא רבית מאוחרת

רבי שמעון אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני

ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר עוברים משום לא תתן ומשום אל תקח מאתו ומשום לא תהיה לו כנושה ומשום לא תשימון עליו נשך ומשום ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה׳

גמ׳ תניא רבי שמעון בן יוחי אומר מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור

ואלו עוברין אמר אביי מלוה עובר בכולן לוה עובר משום לא תשיך לאחיך ולאחיך לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול ערב והעדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך

תניא רבי שמעון אומר מלוי רבית יותר ממה שמרויחים מפסידים ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו

כי אתא רב דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו תלמוד לומר לא תהיה לו כנשה

רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו כאילו דנו בשני דינין שנאמר הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים

אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשל וריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק

אמרו ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא לישדר לי מר עשרה זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן שלח ליה ניתי מר סהדי ונכתב כתבא שלח ליה אפילו אנא נמי שלח ליה כל שכן מר דטריד בגירסיה משתלי וגורם קללה לעצמי

תנו רבנן שלשה צועקין ואינן נענין ואלו הן מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים והקונה אדון לעצמו ומי שאשתו מושלת עליו

קונה אדון לעצמו מאי היא איכא דאמרי תולה נכסיו בנכרי איכא דאמרי הכותב נכסיו לבניו בחייו איכא דאמרי דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא

הדרן עלך איזהו נשך

מתני׳ השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שאבד וחזרו בהן מקום שאין שם אדם שוכר עליהן או מטען

השוכר את האומנין וחזרו בהן ידם על התחתונה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

גפת דף לוגו gefet logo

האם עדים שהעידו על הלוואה בריבית הם עדים כשרים? – גפ"ת

גפ"ת: גמרא פירוש רש"י ותוספות | פרק 149 שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה המשנה בסוף הפרק מבהירה שהעדים עוברים על לאו שלא תשימון עליו נשך, התוספות מסביר שלפעמים הם עוברים גם על לפני עוור לא תתן מכשול. לאור הסוגיה שלנו קשה להבין איך הגמרא בדף עב אמרה ששטר של הלוואה ברבית כשר לגביית הקרן?…

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

מה בין ריבית ליראת ה'? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות בבא מציעא להאזנה: לצפייה:  

בבא מציעא עה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא עה

הלויני כור חטין וקוצץ לו דמים הוזלו נותן לו חטים הוקרו נותן דמיהם

והלא קצץ אמר רב ששת הכי קאמר אם לא קצץ הוזלו נוטל חטיו הוקרו נותן דמיהם

מתני׳ לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשיה דמים שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי רבית

גמ׳ אמר רב הונא יש לו סאה לוה סאה סאתים לוה סאתים רבי יצחק אומר אפילו יש לו סאה לוה עליה כמה כורין

תני רבי חייא לסיועיה לרבי יצחק טיפת יין אין לו טיפת שמן אין לו הא יש לו לוה עליה כמה טיפין

והלל אוסר אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כדברי הלל ולית הלכתא כוותיה

וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה [וכו׳] אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי הלל אבל חכמים אומרים לוים סתם ופורעים סתם

ואמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין ביום טוב וכדברי הלל אף משום רבית

ואמר רב יהודה אמר שמואל תלמידי חכמים מותרים ללוות זה מזה ברבית מאי טעמא מידע ידעי דרבית אסורה ומתנה הוא דיהבו אהדדי אמר ליה שמואל לאבוה בר איהי הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין פלפלין ואריך

אמר רב יהודה אמר רב מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית ולאו מילתא היא משום דאתי למיסרך

מתני׳ אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך


כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחת לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה

רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והוא משלח לו ואומר בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי זו היא רבית מאוחרת

רבי שמעון אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני

ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר עוברים משום לא תתן ומשום אל תקח מאתו ומשום לא תהיה לו כנושה ומשום לא תשימון עליו נשך ומשום ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה׳

גמ׳ תניא רבי שמעון בן יוחי אומר מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור

ואלו עוברין אמר אביי מלוה עובר בכולן לוה עובר משום לא תשיך לאחיך ולאחיך לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול ערב והעדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך

תניא רבי שמעון אומר מלוי רבית יותר ממה שמרויחים מפסידים ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו

כי אתא רב דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו תלמוד לומר לא תהיה לו כנשה

רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו כאילו דנו בשני דינין שנאמר הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים

אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשל וריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק

אמרו ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא לישדר לי מר עשרה זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן שלח ליה ניתי מר סהדי ונכתב כתבא שלח ליה אפילו אנא נמי שלח ליה כל שכן מר דטריד בגירסיה משתלי וגורם קללה לעצמי

תנו רבנן שלשה צועקין ואינן נענין ואלו הן מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים והקונה אדון לעצמו ומי שאשתו מושלת עליו

קונה אדון לעצמו מאי היא איכא דאמרי תולה נכסיו בנכרי איכא דאמרי הכותב נכסיו לבניו בחייו איכא דאמרי דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא

הדרן עלך איזהו נשך

מתני׳ השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שאבד וחזרו בהן מקום שאין שם אדם שוכר עליהן או מטען

השוכר את האומנין וחזרו בהן ידם על התחתונה


גלול כלפי מעלה