Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ באייר תשפ״ד | 28 מאי 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא צ

שתי מקורות סותרים מובאים בנוגע לאיסור חסימת בהמה הדשה בתרומה ובמעשר. מקור אחד אומר שזה לא אסור והשני אומר שזה אסור. מספר תשובות מובאות כדי ליישב את הסתירה, כשכל מקור יכול להתייחס לסוג שונה של תרומה/מעשר או לדעה שונה. אם המזון בגורן גורם לבהמה להיות חולה, האם עדיין אסור לחסום אותה? האם אסור להגיד לאינו יהודי לחסום את הבהמה ולדוש איתה כמו בדיני שבת (אמירה לנכרי שבות), או שזה אסור רק בשבת בשל חומרת השבת? שני מקורות מובאים לענות על שאלה זו, אך בסופו של דבר הם לא מכריעים. רמי בר חמא שואל סדרה של שאלות על האם יש איסור לחסום במקרה שיש גורם חיצוני שנמצא (לא הוצב על ידי הבעלים) שעלול למנוע מהבמה לאכול. שאלותיו נותרות ללא מענה. רבי יונתן שואל אם אדם חוסם בהמה בחוץ ואז והביא אותה לגורן, האם זה אסור. רבי סימאי ענה מהמקרה של כוהנים שנכנסו למקדש שיכורים ששם ברור שהפסוק לא התכוון רק כשהם שותים בכניסה למקדש. אם אדם אחד חוסם ואדם אחר מביא אותה לדוש, השני מקבל מלקות. רבי יוחנן ורבי לקיש חולקים אם אדם מקבל מלקות רק על חסימה בפועל או גם על הוראה בעל פה (דיבור) לבהמה שלא לאכול.

והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה רבי שמעון בן יוחאי אומר מביא כרשינים ותולה לה שהכרשינים יפות לה מן הכל

ורמינהי פרות המרכסות בתבואה אינו עובר משום בל תחסום והדשות בתרומה ומעשר עובר משום בל תחסום ונכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום וישראל הדש בפרתו של נכרי עובר משום בל תחסום קשיא תרומה אתרומה קשיא מעשר אמעשר

בשלמא תרומה אתרומה לא קשיא כאן בתרומה כאן בגידולי תרומה אלא מעשר אמעשר קשיא

וכי תימא מעשר אמעשר נמי לא קשיא כאן במעשר כאן בגידולי מעשר בשלמא גידולי תרומה תרומה אלא גידולי מעשר חולין נינהו דתנן גידולי טבל וגידולי מעשר שני חולין

אלא לא קשיא הא במעשר ראשון הא במעשר שני ואיבעית אימא הא והא במעשר שני ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה

הא רבי מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא הא רבי יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא

היכי דמי כגון שהקדימו בשבלין

ולרבי יהודה והא בעי חומה כגון שדש לפנים מחומת בית פאגי

איבעית אימא לא קשיא כאן במעשר ודאי כאן במעשר דמאי השתא דאתית להכי תרומה אתרומה נמי לא קשיא כאן בתרומת ודאי כאן בתרומת דמאי

בשלמא מעשר דמאי איכא אלא תרומת דמאי מי איכא והתניא אף הוא ביטל את הוידוי וגזר על הדמאי לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד

אלא לא קשיא כאן בתרומת מעשר ודאי כאן בתרומת מעשר דמאי

בעו מיניה מרב ששת היתה אוכלת ומתרזת מהו משום דמעלי לה הוא והא לא מעלי לה או דלמא דחזיא ומצטערא והא חזיא ומצטערא

אמר להו רב ששת תניתוה רבי שמעון בן יוחי אומר מביא כרשינים ותולה לה שהכרשינים יפות לה מן הכל שמע מינה משום דמעלי לה הוא שמע מינה

איבעיא להו מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה מי אמרינן כי אמרינן אמירה לנכרי שבות הני מילי לענין שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא או דלמא לא שנא

תא שמע נכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום מעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא בדין הוא דאיסורא נמי ליכא ואיידי דתנא סיפא דישראל הדש בפרתו של נכרי עובר תנא רישא אינו עובר

תא שמע דשלחו ליה לאבוה דשמואל הלין תורי


דגנבין ארמאי ומגנחין יתהון מהו שלח להו הערמה אתעביד בהו אערימו עלייהו ויזדבנון

אמר רב פפא בני מערבא סברי לה כרבי חידקא דאמר בני נח מצווין על הסירוס וקא עברי משום ולפני עור לא תתן מכשל

סבר רבא למימר ימכרו לשחיטה אמר לו אביי דיין שקנסת עליהם מכירה

פשיטא בנו גדול כי אחר דמי בנו קטן מאי רב אחי אסר ורב אשי שרי מרימר ומר זוטרא ואמרי לה הנהו תרי חסידי מחלפי אהדדי

בעי רמי בר חמא הושיב לה קוץ בפיה מהו הושיב לה חסימה מעלייתא היא אלא ישב לה קוץ בפיה מהו

הרביץ לה ארי מבחוץ מהו הרביץ לה חסימה מעלייתא היא אלא רבץ לה ארי מבחוץ מהו העמיד בנה מבחוץ מהו היתה צמאה למים מהו פרס לה קטבליא על גבי דישה מהו

פשוט מיהא חדא דתניא רשאי בעל פרה להרעיב פרתו כדי שתאכל מן הדישה הרבה ורשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר לפני הבהמה כדי שלא תאכל מן הדישה הרבה

שאני התם דקא אכלה איבעית אימא רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר לפני בהמה מעיקרא כדי שלא תאכל הרבה מן הדישה

בעא מיניה רבי יונתן מרבי סימאי חסמה מבחוץ מהו שור בדישו אמר רחמנא והא לאו בדישו הוא או דלמא לא תדוש בחסימה אמר רחמנא

אמר לו מבית אביך אתה למד יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם בבואכם הוא דאסור הא מישתא ומיעל שרי

ולהבדיל בין הקדש ובין החל אמר רחמנא אלא מה התם בשעת ביאה לא תהא שכרות הכא נמי בשעת דישה לא תהא חסימה

תנו רבנן החוסם את הפרה והמזווג בכלאים פטור ואינו לוקה אלא דש ומנהיג בלבד

איתמר חסמה בקול והנהיגה בקול רבי יוחנן אמר חייב ריש לקיש אמר פטור רבי יוחנן אמר חייב עקימת פיו הויא מעשה ריש לקיש אמר פטור קלא לא הוי מעשה

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא צ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא צ

והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה רבי שמעון בן יוחאי אומר מביא כרשינים ותולה לה שהכרשינים יפות לה מן הכל

ורמינהי פרות המרכסות בתבואה אינו עובר משום בל תחסום והדשות בתרומה ומעשר עובר משום בל תחסום ונכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום וישראל הדש בפרתו של נכרי עובר משום בל תחסום קשיא תרומה אתרומה קשיא מעשר אמעשר

בשלמא תרומה אתרומה לא קשיא כאן בתרומה כאן בגידולי תרומה אלא מעשר אמעשר קשיא

וכי תימא מעשר אמעשר נמי לא קשיא כאן במעשר כאן בגידולי מעשר בשלמא גידולי תרומה תרומה אלא גידולי מעשר חולין נינהו דתנן גידולי טבל וגידולי מעשר שני חולין

אלא לא קשיא הא במעשר ראשון הא במעשר שני ואיבעית אימא הא והא במעשר שני ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה

הא רבי מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא הא רבי יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא

היכי דמי כגון שהקדימו בשבלין

ולרבי יהודה והא בעי חומה כגון שדש לפנים מחומת בית פאגי

איבעית אימא לא קשיא כאן במעשר ודאי כאן במעשר דמאי השתא דאתית להכי תרומה אתרומה נמי לא קשיא כאן בתרומת ודאי כאן בתרומת דמאי

בשלמא מעשר דמאי איכא אלא תרומת דמאי מי איכא והתניא אף הוא ביטל את הוידוי וגזר על הדמאי לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד

אלא לא קשיא כאן בתרומת מעשר ודאי כאן בתרומת מעשר דמאי

בעו מיניה מרב ששת היתה אוכלת ומתרזת מהו משום דמעלי לה הוא והא לא מעלי לה או דלמא דחזיא ומצטערא והא חזיא ומצטערא

אמר להו רב ששת תניתוה רבי שמעון בן יוחי אומר מביא כרשינים ותולה לה שהכרשינים יפות לה מן הכל שמע מינה משום דמעלי לה הוא שמע מינה

איבעיא להו מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה מי אמרינן כי אמרינן אמירה לנכרי שבות הני מילי לענין שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא או דלמא לא שנא

תא שמע נכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום מעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא בדין הוא דאיסורא נמי ליכא ואיידי דתנא סיפא דישראל הדש בפרתו של נכרי עובר תנא רישא אינו עובר

תא שמע דשלחו ליה לאבוה דשמואל הלין תורי


דגנבין ארמאי ומגנחין יתהון מהו שלח להו הערמה אתעביד בהו אערימו עלייהו ויזדבנון

אמר רב פפא בני מערבא סברי לה כרבי חידקא דאמר בני נח מצווין על הסירוס וקא עברי משום ולפני עור לא תתן מכשל

סבר רבא למימר ימכרו לשחיטה אמר לו אביי דיין שקנסת עליהם מכירה

פשיטא בנו גדול כי אחר דמי בנו קטן מאי רב אחי אסר ורב אשי שרי מרימר ומר זוטרא ואמרי לה הנהו תרי חסידי מחלפי אהדדי

בעי רמי בר חמא הושיב לה קוץ בפיה מהו הושיב לה חסימה מעלייתא היא אלא ישב לה קוץ בפיה מהו

הרביץ לה ארי מבחוץ מהו הרביץ לה חסימה מעלייתא היא אלא רבץ לה ארי מבחוץ מהו העמיד בנה מבחוץ מהו היתה צמאה למים מהו פרס לה קטבליא על גבי דישה מהו

פשוט מיהא חדא דתניא רשאי בעל פרה להרעיב פרתו כדי שתאכל מן הדישה הרבה ורשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר לפני הבהמה כדי שלא תאכל מן הדישה הרבה

שאני התם דקא אכלה איבעית אימא רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר לפני בהמה מעיקרא כדי שלא תאכל הרבה מן הדישה

בעא מיניה רבי יונתן מרבי סימאי חסמה מבחוץ מהו שור בדישו אמר רחמנא והא לאו בדישו הוא או דלמא לא תדוש בחסימה אמר רחמנא

אמר לו מבית אביך אתה למד יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם בבואכם הוא דאסור הא מישתא ומיעל שרי

ולהבדיל בין הקדש ובין החל אמר רחמנא אלא מה התם בשעת ביאה לא תהא שכרות הכא נמי בשעת דישה לא תהא חסימה

תנו רבנן החוסם את הפרה והמזווג בכלאים פטור ואינו לוקה אלא דש ומנהיג בלבד

איתמר חסמה בקול והנהיגה בקול רבי יוחנן אמר חייב ריש לקיש אמר פטור רבי יוחנן אמר חייב עקימת פיו הויא מעשה ריש לקיש אמר פטור קלא לא הוי מעשה

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש


גלול כלפי מעלה