Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט באייר תשפ״ד | 6 יוני 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא צט

הדף היום מוקדש ע"י לורי שולדינר שור לכבוד יום הולדתה ה65!

הדף היום מוקדש ע"י דיאן קושר לע"נ בעלה, דניס.

מאיזה שלב השואל לוקח אחריות לנזקי אונס? המשנה קובעת שאם השואל מסכים שהמשאיל יכול לשלוח את החפץ אליהם עם מישהו אחר, השואל כבר אחראי, אפילו אם המשאיל שולח אותו עם עבדו. רב ושמואל חלוקים אם הלכה זו מתייחסת לעבד עברי או עבד כנעני. הגמרא מקשה על עמדתו של רב, שהיא מתייחסת לעבד כנעני, כיוון שעבד כנעני נחשב כמו הבעלים (יד עבד כיד רבו). עם זאת, הבעיה נפטרת על ידי אוקימתא, הקמת המשנה בסיטואציה מסוימת. קיימות דעות שונות לגבי השלב בו הבעלים יכול לשנות את דעתו ולהחליט לא להשאיל את החפץ. שמואל מכריע בסוגיה אחרת: אם אחד גונב חפץ שיכול להימכר במחיר נמוך יותר (אם מוכרים הכל ביחד) או להימכר ביחידות במחיר גבוה יותר, לפי איזה מחיר הגנב צריך לפצות את הבעלים? הוא טוען שגנב ישלם את הסכום הגבוה יותר אם זה הקדש והסכום הנמוך יותר אם זה לאדם פרטי. אך, מתעוררת קושי כיוון ששמואל במקרה אחר משווה בין הקדש ללא הקדש. כדי לפתור את הקושי, הם אומרים ששמואל שינה את דעתו לגבי המקור שממנו הקשו עליו.

גמ׳ ביד עבדו חייב יד עבד כיד רבו

אמר שמואל בעבד עברי דלא קני ליה גופיה רב אמר אפילו תימא בעבד כנעני נעשה כאומר ליה הכישה במקל והיא תבא

מיתיבי השואל הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד שלוחו חייב ביד עבדו פטור

בשלמא לשמואל מתניתין בעבד עברי ברייתא בעבד כנעני אלא לרב קשיא

אמר לך רב לא תימא נעשה כאמר ליה אלא אימא באמר ליה הכישה במקל והיא תבא

דאיתמר השאילני פרתך ואמר לו ביד מי ואמר לו הכישה במקל ותבא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה חייב

נימא מסייע ליה השאילני פרתך ואמר ליה ביד מי ואמר ליה הכישה במקל והיא תבא כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה חייב

אמר רב אשי הכא במאי עסקינן כגון שהיתה חצרו של שואל לפנים מחצרו של משאיל דכי משלחה לה ודאי להתם אזלא

אי הכי מאי למימרא לא צריכא דאיכא גזייתא מהו דתימא לא סמכא דעתיה דלמא קיימא התם ולא אתיא אזלא להדיא קא משמע לן דסמכא דעתיה

אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו

למאי אילימא לאונסין מאי שנא פרה דמשעת שאילה אלא לחזרה בקע בו לא מצי הדר ביה משאיל לא בקע בו מצי משאיל הדר ביה

ופליגא דרבי אמי דאמר רבי אמי המשאיל קרדום של הקדש מעל לפי טובת הנאה שבו וחבירו מותר לבקע בו לכתחילה

ואי לא קנאו אמאי מעל ואמאי חבירו מותר לבקע בו לכתחילה ניהדריה ולא ליקנייה ולא לימעול

ופליגא דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים

תניא נמי הכי כשם שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים וכשם


שקרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה כך שכירות נקנה בכסף ובשטר ובחזקה שכירות מאי עבידתיה אמר רב חסדא שכירות קרקע

אמר שמואל האי מאן דגזיל חביצא דתמרי מחבירו ואית בה חמשים תמרי אגב הדדי מזדבנן בחמשים נכי חדא חדא חדא מזדבנן בחמשים

להדיוט משלם חמשים נכי חדא להקדש משלם חמשים וחומשייהו מה שאין כן במזיק דלא משלם חומשא דאמר מר ואיש כי יאכל קדש פרט למזיק

מתקיף לה רב ביבי בר אביי להדיוט אמאי משלם חמשים נכי חדא נימא ליה אנא חדא חדא הוה מזבנינא להו

אמר רב הונא בריה דרב יהושע שמין בית סאה באותה שדה תנן

למימרא דסבר שמואל דין הדיוט לאו כדין גבוה דמי והתנן נטל אבן או קורה מהקדש לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל בנאה בתוך ביתו לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה

ויתיב רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן ויתיב וקאמר משמיה דשמואל זאת אומרת הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר אמר ליה רבי יוחנן הדר ביה שמואל מההיא

וממאי דמההיא הדר ביה דלמא מהא הדר לא מההיא הדר ביה כדרבא דאמר רבא הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת דמי

אמר רבא הני שקולאי דתברו חביתא דחמרא לחנוואה ביומא דשוקא מיזדבנא בחמש בשאר יומי מיזדבנא בארבע אהדרו ליה ביומא דשוקא מהדרו ליה חביתא דחמרא בשאר יומי מהדרו ליה חמש

ולא אמרן אלא דלא הוה ליה חמרא לזבוני אבל הוה ליה חמרא לזבוני הא איבעי ליה לזבוני

ומנכי ליה אגר טירחיה ודמי ברזנייתא



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא צט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא צט

גמ׳ ביד עבדו חייב יד עבד כיד רבו

אמר שמואל בעבד עברי דלא קני ליה גופיה רב אמר אפילו תימא בעבד כנעני נעשה כאומר ליה הכישה במקל והיא תבא

מיתיבי השואל הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד שלוחו חייב ביד עבדו פטור

בשלמא לשמואל מתניתין בעבד עברי ברייתא בעבד כנעני אלא לרב קשיא

אמר לך רב לא תימא נעשה כאמר ליה אלא אימא באמר ליה הכישה במקל והיא תבא

דאיתמר השאילני פרתך ואמר לו ביד מי ואמר לו הכישה במקל ותבא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה חייב

נימא מסייע ליה השאילני פרתך ואמר ליה ביד מי ואמר ליה הכישה במקל והיא תבא כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה חייב

אמר רב אשי הכא במאי עסקינן כגון שהיתה חצרו של שואל לפנים מחצרו של משאיל דכי משלחה לה ודאי להתם אזלא

אי הכי מאי למימרא לא צריכא דאיכא גזייתא מהו דתימא לא סמכא דעתיה דלמא קיימא התם ולא אתיא אזלא להדיא קא משמע לן דסמכא דעתיה

אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו

למאי אילימא לאונסין מאי שנא פרה דמשעת שאילה אלא לחזרה בקע בו לא מצי הדר ביה משאיל לא בקע בו מצי משאיל הדר ביה

ופליגא דרבי אמי דאמר רבי אמי המשאיל קרדום של הקדש מעל לפי טובת הנאה שבו וחבירו מותר לבקע בו לכתחילה

ואי לא קנאו אמאי מעל ואמאי חבירו מותר לבקע בו לכתחילה ניהדריה ולא ליקנייה ולא לימעול

ופליגא דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים

תניא נמי הכי כשם שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים וכשם


שקרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה כך שכירות נקנה בכסף ובשטר ובחזקה שכירות מאי עבידתיה אמר רב חסדא שכירות קרקע

אמר שמואל האי מאן דגזיל חביצא דתמרי מחבירו ואית בה חמשים תמרי אגב הדדי מזדבנן בחמשים נכי חדא חדא חדא מזדבנן בחמשים

להדיוט משלם חמשים נכי חדא להקדש משלם חמשים וחומשייהו מה שאין כן במזיק דלא משלם חומשא דאמר מר ואיש כי יאכל קדש פרט למזיק

מתקיף לה רב ביבי בר אביי להדיוט אמאי משלם חמשים נכי חדא נימא ליה אנא חדא חדא הוה מזבנינא להו

אמר רב הונא בריה דרב יהושע שמין בית סאה באותה שדה תנן

למימרא דסבר שמואל דין הדיוט לאו כדין גבוה דמי והתנן נטל אבן או קורה מהקדש לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל בנאה בתוך ביתו לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה

ויתיב רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן ויתיב וקאמר משמיה דשמואל זאת אומרת הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר אמר ליה רבי יוחנן הדר ביה שמואל מההיא

וממאי דמההיא הדר ביה דלמא מהא הדר לא מההיא הדר ביה כדרבא דאמר רבא הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת דמי

אמר רבא הני שקולאי דתברו חביתא דחמרא לחנוואה ביומא דשוקא מיזדבנא בחמש בשאר יומי מיזדבנא בארבע אהדרו ליה ביומא דשוקא מהדרו ליה חביתא דחמרא בשאר יומי מהדרו ליה חמש

ולא אמרן אלא דלא הוה ליה חמרא לזבוני אבל הוה ליה חמרא לזבוני הא איבעי ליה לזבוני

ומנכי ליה אגר טירחיה ודמי ברזנייתא


גלול כלפי מעלה