Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט׳ בתשרי תשפ״ב | 15 ספטמבר 2021

ביצה טו

הדף היום מוקדש ע"י אודי וג'ודי לרגל הולדת בת לאילנה פרלין וסטיבן. וע"י עדן פריבס לכבוד אשתו אדל דרוק ואמה סוזן פישביין.

מותר לשלוח מתנה עם כלים שיש בהם שעטנז ביום טוב. למה הם ראויים? אסור להעביר סנדל המסומר משום שאסור ללבוש סנדל המסומר ביום טוב – למה אסרו? איזה סוגים אחרים של נעלים אסור לשלוח – למה? מותר לשלוח תפילין למרות שלא לובשים אותם ברגל כי מסיקים שאפשר לשלוח כל דבר שישמח בנאדם אפילו אם זה לא לצורף יום טוב. מרחיבים בעניין תפילין בשבת – האם אפשר לטלטלם בכדי לשמור אותם? עד איפה אפשר לטלטלם? ובאיזה נסיבות? פרק שני מתחיל עם דיון בעירוב תבשילין. כמה תשבילים צריכים? מחלוקת בית שמאי/בית הלל. מה המקור בתורה לעירוב תבשילין? ומה הטעם לתקנת עירוב? מסופר על ר' אליעזר שדרש דרשה בחג וכולם התחילו לצאת לאט לאט לקיים מצוות שמחת יום טוב. הוא כעס עליהם שעזבו את בית המדרש. יש מחלוקת בינו לבין ר' יהושע האם אומרים בחג כולו לה' או כולו לכם? או חציו לכם וחציו לה'?

אלא בקשין וכי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא

אמר רב פפא ערדלין אין בהן משום כלאים אמר רבא הני צררי דפשיטי אין בהם משום כלאים דבזרני יש בהן משום כלאים רב אשי אמר אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים לפי שאין דרך חמום בכך

אבל לא סנדל המסומר סנדל המסומר מאי טעמא לא משום מעשה שהיה

אמר אביי סנדל המסומר אסור לנעלו ומותר לטלטלו אסור לנעלו משום מעשה שהיה ומותר לטלטלו מדקתני אין משלחין דאי סלקא דעתך אסור לטלטלו השתא לטלטולי אסור משלחין מבעיא

ולא מנעל שאינו תפור פשיטא לא נצרכא דאף על גב דנקיט בסיכי

רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן תניא רבי יהודה מתיר בשחור ואוסר בלבן מפני שצריך ביצת הגיר רבי יוסי אוסר בשחור מפני שצריך לצחצחו

ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה באתריה דמר בשרא לתחת באתריה דמר בשרא לעיל

זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב רב ששת שרא להו לרבנן לשדורי תפלין ביומא טבא אמר ליה אביי והא אנן תנן כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו הכי קאמר כל שנאותין בו בחול משלחין אותו ביום טוב

אמר אביי תפלין הואיל ואתו לידן נימא בהו מילתא היה בא בדרך ותפלין בראשו ושקעה עליו חמה מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו היה יושב בבית המדרש ותפלין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו

מתיב רב הונא בריה דרב איקא היה בא בדרך ותפלין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לחומה היה יושב בבית המדרש וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לבית המדרש

לא קשיא הא דמנטרא הא דלא מנטרא

אי דלא מנטרא מאי איריא בראשו אפילו מחתן בארעא נמי דהא תנן המוצא תפלין מכניסן זוג זוג

לא קשיא הא דמנטרא מחמת גנבי ומחמת כלבי הא דמנטרא מחמת כלבי ולא מנטרא מחמת גנבי

מהו דתימא רוב לסטים ישראל נינהו ולא מזלזלי בהו קא משמע לן

הדרן עלך ביצה

מתני׳ יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת

בית שמאי אומרים שני תבשילין ובית הלל אומרים תבשיל אחד ושוין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין

אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת

גמ׳ מנא הני מילי אמר שמואל דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו

מאי טעמא אמר רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב

רב אשי אמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת קל וחומר מיום טוב לחול

תנן עושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת בשלמא לרב אשי דאמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת היינו דמערב יום טוב אין ביום טוב לא אלא לרבא מאי איריא מערב יום טוב אפילו ביום טוב נמי

אין הכי נמי אלא גזרה שמא יפשע

ותנא מייתי לה מהכא את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מכאן אמר רבי אליעזר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה

תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין כת שניה אמר הללו בעלי חביות כת שלישית אמר הללו בעלי כדין

כת רביעית אמר הללו בעלי לגינין כת חמישית אמר הללו בעלי כוסות התחילו כת ששית לצאת אמר הללו בעלי מארה

נתן עיניו בתלמידים התחילו פניהם משתנין אמר להם בני לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה

בשעת פטירתן אמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה׳ היא מעזכם

אמר מר שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והא שמחת יום טוב מצוה היא רבי אליעזר לטעמיה דאמר שמחת יום טוב רשות

דתניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה רבי יהושע אומר חלקהו חציו לה׳ וחציו לכם

אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה׳ אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם הא כיצד רבי אליעזר סבר או כולו לה׳ או כולו לכם ורבי יהושע סבר חלקהו חציו לה׳ וחציו לכם

מאי לאין נכון לו אמר רב חסדא למי שלא הניח עירובי תבשילין איכא דאמרי מי שלא היה לו להניח עירובי תבשילין אבל מי שהיה לו להניח עירובי תבשילין ולא הניח פושע הוא

מאי כי חדות ה׳ היא מעזכם אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע

ואמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה׳

אי נמי אדרא כשמיה כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא לדרי דרי תניא נמי הכי שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ופירותיה משתמרין

תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה

להעמיק בדף

תניה רגב

חציו לה' וחציו לכם

שולחנות ערוכים כל טוב בחגים ושעות של הסבה בצוותא אינם רק כאב הראש של דיאטניות בימינו, אלא מאפיין ‏מרכזי של שמחת החג עוד בתקופת חז"ל. כך עולה באופן מובהק מסוגיות שונות במסכת ביצה, לדוגמה ההיתר ‏שהורו בית הלל לפתוח את תריסי החנויות ביום טוב ואף להחזירן למקומן משום שמחת יום טוב (דף י' ע"א), וכן…

דף משלהן- 82 שירה וחמוטל על פרנסה והשתדלות

דף משלהן 82 – על פרנסה והשתדלות

האם הפרנסה שלנו נקבעת מראשית השנה? האם לא צריך לעבוד ולהתאמץ? עשרת ימי תשובה פוגשים את הדך היומי.. (ביצה טו)  

ביצה טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה טו

אלא בקשין וכי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא

אמר רב פפא ערדלין אין בהן משום כלאים אמר רבא הני צררי דפשיטי אין בהם משום כלאים דבזרני יש בהן משום כלאים רב אשי אמר אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים לפי שאין דרך חמום בכך

אבל לא סנדל המסומר סנדל המסומר מאי טעמא לא משום מעשה שהיה

אמר אביי סנדל המסומר אסור לנעלו ומותר לטלטלו אסור לנעלו משום מעשה שהיה ומותר לטלטלו מדקתני אין משלחין דאי סלקא דעתך אסור לטלטלו השתא לטלטולי אסור משלחין מבעיא

ולא מנעל שאינו תפור פשיטא לא נצרכא דאף על גב דנקיט בסיכי

רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן תניא רבי יהודה מתיר בשחור ואוסר בלבן מפני שצריך ביצת הגיר רבי יוסי אוסר בשחור מפני שצריך לצחצחו

ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה באתריה דמר בשרא לתחת באתריה דמר בשרא לעיל

זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב רב ששת שרא להו לרבנן לשדורי תפלין ביומא טבא אמר ליה אביי והא אנן תנן כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו הכי קאמר כל שנאותין בו בחול משלחין אותו ביום טוב

אמר אביי תפלין הואיל ואתו לידן נימא בהו מילתא היה בא בדרך ותפלין בראשו ושקעה עליו חמה מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו היה יושב בבית המדרש ותפלין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו

מתיב רב הונא בריה דרב איקא היה בא בדרך ותפלין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לחומה היה יושב בבית המדרש וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לבית המדרש

לא קשיא הא דמנטרא הא דלא מנטרא

אי דלא מנטרא מאי איריא בראשו אפילו מחתן בארעא נמי דהא תנן המוצא תפלין מכניסן זוג זוג

לא קשיא הא דמנטרא מחמת גנבי ומחמת כלבי הא דמנטרא מחמת כלבי ולא מנטרא מחמת גנבי

מהו דתימא רוב לסטים ישראל נינהו ולא מזלזלי בהו קא משמע לן

הדרן עלך ביצה

מתני׳ יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת

בית שמאי אומרים שני תבשילין ובית הלל אומרים תבשיל אחד ושוין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין

אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת

גמ׳ מנא הני מילי אמר שמואל דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו

מאי טעמא אמר רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב

רב אשי אמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת קל וחומר מיום טוב לחול

תנן עושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת בשלמא לרב אשי דאמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת היינו דמערב יום טוב אין ביום טוב לא אלא לרבא מאי איריא מערב יום טוב אפילו ביום טוב נמי

אין הכי נמי אלא גזרה שמא יפשע

ותנא מייתי לה מהכא את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מכאן אמר רבי אליעזר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה

תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין כת שניה אמר הללו בעלי חביות כת שלישית אמר הללו בעלי כדין

כת רביעית אמר הללו בעלי לגינין כת חמישית אמר הללו בעלי כוסות התחילו כת ששית לצאת אמר הללו בעלי מארה

נתן עיניו בתלמידים התחילו פניהם משתנין אמר להם בני לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה

בשעת פטירתן אמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה׳ היא מעזכם

אמר מר שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והא שמחת יום טוב מצוה היא רבי אליעזר לטעמיה דאמר שמחת יום טוב רשות

דתניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה רבי יהושע אומר חלקהו חציו לה׳ וחציו לכם

אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה׳ אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם הא כיצד רבי אליעזר סבר או כולו לה׳ או כולו לכם ורבי יהושע סבר חלקהו חציו לה׳ וחציו לכם

מאי לאין נכון לו אמר רב חסדא למי שלא הניח עירובי תבשילין איכא דאמרי מי שלא היה לו להניח עירובי תבשילין אבל מי שהיה לו להניח עירובי תבשילין ולא הניח פושע הוא

מאי כי חדות ה׳ היא מעזכם אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע

ואמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה׳

אי נמי אדרא כשמיה כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא לדרי דרי תניא נמי הכי שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ופירותיה משתמרין

תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה

Scroll To Top