Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ט באלול תשפ״א | 6 ספטמבר 2021

ביצה ו

איך התירו לקבור מתים ביום טוב? ביום טוב ראשון התירו על ידי נכרים וביום טוב שני מותר על ידי ישראל. יש דיון לגבי יום טוב שני של ראש השנה – האם מותר כיום טוב שני של גלויות או לא? האם ההיתר לטפל במת רק אם הוא מת לפני יום טוב ואי אפשר לחכות עד אחרי החג משום כבוד המת? בגלל חשש שנכרים יראו אותם קוברים ויחשבו שמותר מלאכה, רבינא אסר לקבור מת היום טוב שני. האם אפשר להניח עירוב תבשילין ביום טוב? האם גם בראש השנה? יש מחלוקת רב ושמואל או ר' יוחנן בעניין הדין של אפרוח שנולד ביום טוב. לפי רב שאוסר, מה ההבדל בין זה לבין עגל שנולד שמותר לשוחטו ביום טוב? יש ברייתות לחזק דעותיהם של רב ושמואל/ר' יוחנן. רב הונא אמר בשם רב שביצה עם יציאתה נגמרת. מה כוונת דבריו? הגמרא מביאה חמש אפשרויות להבין את הדין הזה (חלק בדף ז).

אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה מה שאין כן בביצה

נהרדעי אמרי אף בביצה דמה דעתיך דלמא מעברי ליה לאלול הא אמר רב חיננא בר כהנא אמר רב מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר

אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דאשתהי אבל לא אשתהי משהינן ליה

רב אשי אמר אף על גב דלא אשתהי נמי לא משהינן ליה מאי טעמא יום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן אפילו למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא

אמר רבינא והאידנא דאיכא חברי חיישינן

רבינא הוה יתיב קמיה דרב (אסי) בשני ימים טובים של ראש השנה חזייה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציב מר אמר ליה דלא אותיבי עירובי תבשילין

אמר ליה ולותיב מר האידנא מי לא אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה

אמר ליה אימר דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות בשני ימים טובים של ראש השנה מי אמר

והא אמרי נהרדעי אף ביצה מותרת אמר ליה רב מרדכי בפירוש אמר לי מר דלא סבר להא דנהרדעי

אתמר אפרוח שנולד ביום טוב רב אמר אסור ושמואל ואיתימא רבי יוחנן אמר מותר רב אמר אסור מוקצה הוא ושמואל ואיתימא רבי יוחנן אמר מותר הואיל ומתיר עצמו בשחיטה

אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב וכי מה בין זה לעגל שנולד ביום טוב אמר להו הואיל ומוכן אגב אמו בשחיטה

ומה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה שתיק רב

אמר רבה ואיתימא רב יוסף מאי טעמא שתיק רב לימא להו הואיל ומוכן אגב אמו לכלבים

אמר ליה אביי

השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם

אמר ליה אין מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דמאי דחזי ליה לאיניש לא שדי ליה לכלבים מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם דדעתיה דאיניש אכל מידי דחזי ליה

תניא כותיה דרב תניא כותיה דשמואל ואיתימא רבי יוחנן

תניא כותיה דרב עגל שנולד ביום טוב מותר אפרוח שנולד ביום טוב אסור ומה הפרש בין זה לזה זה מוכן אגב אמו בשחיטה וזה אינו מוכן אגב אמו

תניא כותיה דשמואל ואיתימא רבי יוחנן עגל שנולד ביום טוב מותר ואפרוח שנולד ביום טוב מותר מאי טעמא זה מוכן אגב אמו וזה מתיר עצמו בשחיטה

תנו רבנן אפרוח שנולד ביום טוב אסור רבי אליעזר בן יעקב אומר אף בחול אסור לפי שלא נתפתחו עיניו

כמאן אזלא הא דתניא לכל השרץ השרץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם כמאן כרבי אליעזר בן יעקב

אמר רב הונא אמר רב ביצה עם יציאתה נגמרה מאי עם יציאתה נגמרה אילימא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב הא במעי אמה אסורה לאכלה בחלב והתניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב

אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאוכלה ביום טוב הא במעי אמה אסורה לאכלה ביום טוב והא תניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב

וכי תימא קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין הא נמי תנינא ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל ועד כאן לא פליגי בית שמאי ובית הלל אלא בנולדה אבל במעי אמן דברי הכל שריין

וכי תימא בית הלל אפילו במעי אמן נמי אסרי והאי דקתני נולדה להודיעך כחן דבית שמאי דאפילו נולדה נמי שרו אלא הא דתניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב מני לא בית שמאי ולא בית הלל

אלא עם יציאתה נגמרה ומגדלת אפרוחים במעי אמה אינה מגדלת אפרוחים למאי נפקא מינה למקח וממכר כי ההוא דאמר להו ביעי

להעמיק בדף

דף משלהן- 81

ביצה – יום טוב : דף משלהן 81

פותחים את מסכת ביצה: למה קוראים לה ככה? ומה ההבדלים בין שבת ויום טוב?  

ביצה ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה ו

אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה מה שאין כן בביצה

נהרדעי אמרי אף בביצה דמה דעתיך דלמא מעברי ליה לאלול הא אמר רב חיננא בר כהנא אמר רב מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר

אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דאשתהי אבל לא אשתהי משהינן ליה

רב אשי אמר אף על גב דלא אשתהי נמי לא משהינן ליה מאי טעמא יום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן אפילו למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא

אמר רבינא והאידנא דאיכא חברי חיישינן

רבינא הוה יתיב קמיה דרב (אסי) בשני ימים טובים של ראש השנה חזייה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציב מר אמר ליה דלא אותיבי עירובי תבשילין

אמר ליה ולותיב מר האידנא מי לא אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה

אמר ליה אימר דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות בשני ימים טובים של ראש השנה מי אמר

והא אמרי נהרדעי אף ביצה מותרת אמר ליה רב מרדכי בפירוש אמר לי מר דלא סבר להא דנהרדעי

אתמר אפרוח שנולד ביום טוב רב אמר אסור ושמואל ואיתימא רבי יוחנן אמר מותר רב אמר אסור מוקצה הוא ושמואל ואיתימא רבי יוחנן אמר מותר הואיל ומתיר עצמו בשחיטה

אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב וכי מה בין זה לעגל שנולד ביום טוב אמר להו הואיל ומוכן אגב אמו בשחיטה

ומה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה שתיק רב

אמר רבה ואיתימא רב יוסף מאי טעמא שתיק רב לימא להו הואיל ומוכן אגב אמו לכלבים

אמר ליה אביי

השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם

אמר ליה אין מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דמאי דחזי ליה לאיניש לא שדי ליה לכלבים מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם דדעתיה דאיניש אכל מידי דחזי ליה

תניא כותיה דרב תניא כותיה דשמואל ואיתימא רבי יוחנן

תניא כותיה דרב עגל שנולד ביום טוב מותר אפרוח שנולד ביום טוב אסור ומה הפרש בין זה לזה זה מוכן אגב אמו בשחיטה וזה אינו מוכן אגב אמו

תניא כותיה דשמואל ואיתימא רבי יוחנן עגל שנולד ביום טוב מותר ואפרוח שנולד ביום טוב מותר מאי טעמא זה מוכן אגב אמו וזה מתיר עצמו בשחיטה

תנו רבנן אפרוח שנולד ביום טוב אסור רבי אליעזר בן יעקב אומר אף בחול אסור לפי שלא נתפתחו עיניו

כמאן אזלא הא דתניא לכל השרץ השרץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם כמאן כרבי אליעזר בן יעקב

אמר רב הונא אמר רב ביצה עם יציאתה נגמרה מאי עם יציאתה נגמרה אילימא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב הא במעי אמה אסורה לאכלה בחלב והתניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב

אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאוכלה ביום טוב הא במעי אמה אסורה לאכלה ביום טוב והא תניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב

וכי תימא קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין הא נמי תנינא ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל ועד כאן לא פליגי בית שמאי ובית הלל אלא בנולדה אבל במעי אמן דברי הכל שריין

וכי תימא בית הלל אפילו במעי אמן נמי אסרי והאי דקתני נולדה להודיעך כחן דבית שמאי דאפילו נולדה נמי שרו אלא הא דתניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב מני לא בית שמאי ולא בית הלל

אלא עם יציאתה נגמרה ומגדלת אפרוחים במעי אמה אינה מגדלת אפרוחים למאי נפקא מינה למקח וממכר כי ההוא דאמר להו ביעי

Scroll To Top