גיטין נ

קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד ערב דבעל חוב וקבלן דכתובה פליגי איכא למאן דאמר אף על גב דלית ליה נכסי ללוה משתעבד ואיכא למאן דאמר אי אית ליה משתעבד אי לית ליה לא משתעבד

והילכתא בכולהו אף על גב דלית ליה משתעבד בר מערב דכתובה דאף על גב דאית ליה לא משתעבד

מאי טעמא מצוה הוא דעבד ולא מידי חסרה

אמר רבינא תא שמע מעיקרא דתקנתין יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא ואי סלקא דעתך מיתמי האי משום דיתמי הוא תיובתא דמר זוטרא תיובתא

אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן משמיה דרב נחמן שטר חוב היוצא על היתומין אף על פי שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית

אמר אביי תדע דבעל חוב דיניה בבינונית ומיתמי בזיבורית

אמר ליה רבא הכי השתא בעל חוב דיניה מדאורייתא בזיבורית כדעולא דאמר עולא דבר תורה בעל חוב בזיבורית שנאמר בחוץ תעמד והאיש וגו׳ מה דרכו של איש להוציא פחות שבכלים ומה טעם אמרו בעל חוב בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא

אלא הכא כיון דדיניה מדאורייתא בעידית אפילו מיתמי נמי בעידית

ולרבא והתני אברם חוזאה אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית ואפילו הן ניזקין והא ניזקין דינן מדאורייתא בעידית

הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק

ורבי ישמעאל היא דאמר מדאורייתא בדניזק שיימינן ומפני תיקון העולם תקינו רבנן בדמזיק וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא

איני והתני רבי אליעזר ניותאה אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית ואפילו הן עידית מאי אפילו הן עידית לאו אף על גב דכתיב עידית בשטרא

לא מאי עידית שפאי עידית כדרבא

דאמר רבא הזיק זיבורית גובה מן העידית שפאי עידית גובה מן הבינונית וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא

אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית בעי רב אחדבוי בר אמי יתומים שאמרו קטנים או אפילו גדולים תקנתא היא דעבוד רבנן גבי יתמי לקטנים עבוד רבנן לגדולים לא עבוד רבנן

או דלמא משום דלא מסיק אדעתא דמלוה דמית לוה ונפלי נכסי קמי יתמי דהוה ליה נועל דלת הלכך אפילו גדולים נמי

תא שמע דתני אביי קשישא יתומין שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים

ודלמא הני מילי לענין שבועה דגדול במילי דאבוה כקטן דמי אבל לענין זיבורית לא

והלכתא

יתומין שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים בין לשבועה בין לזיבורית

אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין בעי רב אחדבוי בר אמי במתנה היאך

תקנתא הוא דעבוד רבנן משום פסידא דלקוחות אבל מתנה דליכא פסידא דלקוחות לא או דלמא מתנה נמי אי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא יהיב ליה מתנה והלכך כי פסידא דלקוחות דמי

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי תא שמע שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני ושלש מאות לפלוני וארבע מאות לפלוני אין אומרים כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מכולן

אבל אם אמר תנו מאתים זוז לפלוני ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני אומרים כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו

ואף על גב דקמא בינונית ובתרא זיבורית מזיבורית גבי מבינונית לא גבי שמע מינה במתנה נמי עבוד רבנן תקנתא

הכא במאי עסקינן בבעל חוב והא תנו קאמר תנו בחובי

וליחזי שטרא דמאן קדים דליכא שטרא והא כל הקודם בשטר קאמר בשטר פקדתא

ואיבעית אימא אפילו מתנה נמי ולא קשיא מאי גובה מן האחרון אין נפסד אלא אחרון

ואיבעית אימא דשוו כולהו להדדי

אין מוציאין לאכילת פירות מאי טעמא אמר עולא אמר ריש לקיש לפי שאין כתובין

אמר ליה רבי אבא לעולא והא מזון האשה והבנות דכמאן דכתיבי דמו וקתני אין מוציאין

אמר ליה התם מעיקרא הכי אתקון כתובין הן אצל בני חורין ואין כתובין הן אצל משועבדין

וכן אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לפי שאין כתובין אמר ליה רבי זירא לרב אסי והא מזון האשה והבנות דכמאן דכתיבי דמו וקתני אין מוציאין אמר ליה מעיקרא הכי אתקון כתובין הן אצל בני חורין ואין כתובין הן אצל משועבדין

רבי חנינא אמר לפי שאין קצובין

איבעיא להו לרבי חנינא קצובין וכתובין בעי