הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
גיטין עא
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אלא בפירי
אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו אמר רב יוסף מאי קא משמע לן תנינא נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו
אמר ליה רבי זירא אלם קאמרת שאני אלם דתניא מדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם וזה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם
וממאי דמדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם דכתיב ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ואי בעית אימא כדאמרי אינשי אישתקיל מילוליה
אמר רבי זירא אי קשיא לי הא קשיא לי דתניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד אמאי הא יכול להגיד מתוך הכתב
אמר ליה אביי עדות קאמרת שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם
מיתיבי כשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו למשאות ולמתנות ולעדיות ולירושות קתני מיהת עדיות
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ששת בעדות אשה דאקילו בה רבנן
והא קתני ירושות אמר רבי אבהו ירושת בנו הבכור
קתני מיהת למשאות ולמתנות מאי לאו לעלמא לא לדידיה
מיתיבי חרש לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו אלא במטלטלין אבל לא לגיטין
תנאי היא דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בחרש מעיקרו אבל פיקח ונתחרש הוא כותב והן חותמין
וחרש מעיקרו לא כשם שכונסה ברמיזה כך מוציאה ברמיזה
אי באשתו הכי נמי הכא במאי עסקינן ביבמתו
יבמתו ממאן אילימא דנפלה ליה מאחיו חרש כשם שכניסתה ברמיזה כך יציאתה ברמיזה אלא דנפלה ליה מאחיו פיקח
ואיבעית אימא לעולם דנפלה ליה מאחיו חרש וגזירה אחיו חרש אטו אחיו פיקח
אי הכי אשתו נמי יבמתו ביבמתו מיחלפא אשתו ביבמתו לא מיחלפא
ומי גזרינן חרש אטו פיקח
והתנן שני אחין חרשין נשואין שתי אחיות פיקחות או שתי אחיות חרשות או שתי אחיות אחת פיקחת ואחת חרשת וכן שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פיקחין או לשני אחין חרשין או לשני אחין אחד פיקח ואחד חרש הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום
ואם היו נכריות יכנסו ואם רצו להוציאן יוציאו
אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא
אמר רבי יוחנן חלוקין עליו חביריו על רבן שמעון בן גמליאל
אמר אביי אף אנן נמי תנינא נישטת לא יוציא נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית מאי עולמית לאו אף על גב דיכול לדבר מתוך הכתב
אמר רב פפא אי לאו דאשמועינן רבי יוחנן הוה אמינא רבן שמעון בן גמליאל לפרושי טעמא דתנא קמא הוא דאתא ומאי עולמית אף על גב דחזינא ליה דחריף
אי נמי לכדרבי יצחק דאמר רבי יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפיקחת בעל כרחה
ומה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר
מתני׳ אמרו לו נכתוב גט לאשתך ואמר להן כתובו אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו
גמ׳ טעמא דלא אמר תנו הא אמר תנו נותנין מני רבי מאיר היא דאמר מילי מימסרן לשליח
אימא סיפא עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו אתאן לרבי יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח
רישא רבי מאיר וסיפא רבי יוסי אין רישא רבי מאיר וסיפא רבי יוסי
אביי אמר כולה רבי מאיר היא והכא במאי עסקינן דלא אמר תנו אי הכי עד שיאמר תנו מיבעי ליה
אלא הכא במאי עסקינן דלא אמר לבי תלתא אי הכי עד שיאמר לשלשה מיבעי ליה
אלא כולה רבי יוסי היא והכא במאי עסקינן דלא אמר אמרו
אי הכי עד שיאמר אמרו מיבעי ליה
ועוד מי מודה רבי יוסי באומר אמרו והתנן כתב סופר ועד כשר ואמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו ואמר רב חסדא מתניתין מני
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
מפיהם ולא מפי כתבם – גפת 140
האם אפשר לשלוח עדות כתובה לבית הדין או שחייבים לטרוח ולהגיע בפועל? מה מתרחש במפגש שבין העד למציאות ובין העד לבית הדין? בשאלות אלו נעסוק בגפת השבוע ונבחן דרכם את השאלה איך בוחנים את האמת שבדברי האדם הדובר. גיטין דף עא גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה
גיטין עא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אלא בפירי
אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו אמר רב יוסף מאי קא משמע לן תנינא נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו
אמר ליה רבי זירא אלם קאמרת שאני אלם דתניא מדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם וזה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם
וממאי דמדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם דכתיב ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ואי בעית אימא כדאמרי אינשי אישתקיל מילוליה
אמר רבי זירא אי קשיא לי הא קשיא לי דתניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד אמאי הא יכול להגיד מתוך הכתב
אמר ליה אביי עדות קאמרת שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם
מיתיבי כשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו למשאות ולמתנות ולעדיות ולירושות קתני מיהת עדיות
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ששת בעדות אשה דאקילו בה רבנן
והא קתני ירושות אמר רבי אבהו ירושת בנו הבכור
קתני מיהת למשאות ולמתנות מאי לאו לעלמא לא לדידיה
מיתיבי חרש לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו אלא במטלטלין אבל לא לגיטין
תנאי היא דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בחרש מעיקרו אבל פיקח ונתחרש הוא כותב והן חותמין
וחרש מעיקרו לא כשם שכונסה ברמיזה כך מוציאה ברמיזה
אי באשתו הכי נמי הכא במאי עסקינן ביבמתו
יבמתו ממאן אילימא דנפלה ליה מאחיו חרש כשם שכניסתה ברמיזה כך יציאתה ברמיזה אלא דנפלה ליה מאחיו פיקח
ואיבעית אימא לעולם דנפלה ליה מאחיו חרש וגזירה אחיו חרש אטו אחיו פיקח
אי הכי אשתו נמי יבמתו ביבמתו מיחלפא אשתו ביבמתו לא מיחלפא
ומי גזרינן חרש אטו פיקח
והתנן שני אחין חרשין נשואין שתי אחיות פיקחות או שתי אחיות חרשות או שתי אחיות אחת פיקחת ואחת חרשת וכן שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פיקחין או לשני אחין חרשין או לשני אחין אחד פיקח ואחד חרש הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום
ואם היו נכריות יכנסו ואם רצו להוציאן יוציאו
אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא
אמר רבי יוחנן חלוקין עליו חביריו על רבן שמעון בן גמליאל
אמר אביי אף אנן נמי תנינא נישטת לא יוציא נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית מאי עולמית לאו אף על גב דיכול לדבר מתוך הכתב
אמר רב פפא אי לאו דאשמועינן רבי יוחנן הוה אמינא רבן שמעון בן גמליאל לפרושי טעמא דתנא קמא הוא דאתא ומאי עולמית אף על גב דחזינא ליה דחריף
אי נמי לכדרבי יצחק דאמר רבי יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפיקחת בעל כרחה
ומה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר
מתני׳ אמרו לו נכתוב גט לאשתך ואמר להן כתובו אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו
גמ׳ טעמא דלא אמר תנו הא אמר תנו נותנין מני רבי מאיר היא דאמר מילי מימסרן לשליח
אימא סיפא עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו אתאן לרבי יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח
רישא רבי מאיר וסיפא רבי יוסי אין רישא רבי מאיר וסיפא רבי יוסי
אביי אמר כולה רבי מאיר היא והכא במאי עסקינן דלא אמר תנו אי הכי עד שיאמר תנו מיבעי ליה
אלא הכא במאי עסקינן דלא אמר לבי תלתא אי הכי עד שיאמר לשלשה מיבעי ליה
אלא כולה רבי יוסי היא והכא במאי עסקינן דלא אמר אמרו
אי הכי עד שיאמר אמרו מיבעי ליה
ועוד מי מודה רבי יוסי באומר אמרו והתנן כתב סופר ועד כשר ואמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו ואמר רב חסדא מתניתין מני
