Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ באב תשפ״ג | 28 יולי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין עג

והא קא משמע לן דהלך על משענתו הוא דבעינן אומדנא אידך אומדנא נמי לא בעינן

שמעת מינה שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה אין דאמר רבי אלעזר משמיה דרב שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה

רבה ורבא לא סבירא להו הא דרב הונא גזירה שמא יאמרו יש גט לאחר מיתה

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא הוי גיטא ומשום גזירה שרינן אשת איש לעלמא

אין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושין מיניה

אמר ליה רבינא לרב אשי תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר אמר ליה שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות

תנו רבנן זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ונפל הבית עליו או הכישו נחש אינו גט אם לא אעמוד מחולי זה ונפל עליו בית או הכישו נחש הרי זה גט

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

שלחו מתם אכלו ארי אין לנו

ההוא גברא דזבין ארעא לחבריה קביל עליה כל אונסא דמתיליד לסוף אפיקו בה נהרא

אתא לקמיה דרבינא אמר ליה זיל שפי ליה דהא קבילת עלך כל אונסא דמתיליד אמר ליה רב אחא בר תחליפא לרבינא אונסא דלא שכיח הוא

איגלגל מילתא ומטא לקמיה דרבא אמר להו אונסא דלא שכיח הוא איתיביה רבינא לרבא אם לא אעמוד מחולי זה ונפל עליו בית או הכישו נחש הרי זה גט

אמר ליה רבא ואימא מרישא אינו גט

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ומשום דקשיא רישא אסיפא לא מותבינן תיובתא מינה

אמר ליה אין כיון דקשיא רישא אסיפא לא איתמר בי מדרשא ומשבשתא היא זיל בתר סברא

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבן שומשמי אגידא דנהר מלכא אגור מלחי לעבורינהו קבילו עלייהו כל אונסא דמתיליד לסוף איסתכר נהר מלכא

אמרו להו אגורו חמרי אפקעינהו ניהלן דהא קבילתו עלייכו כל אונסא דמיתליד

אתו לקמיה דרבא אמר להו קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי אונסא דלא שכיח הוא

מתני׳ לא תתייחד עמו אלא בפני עדים

אפילו על פי עבד אפילו על פי שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה בשפחתה

מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר


כאשת איש לכל דבריה רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת

גמ׳ תנו רבנן ראוה שנתייחדה עמו באפילה או שישנה עמו תחת מרגלות המטה אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר וחוששין משום זנות ואין חוששין משום קדושין רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין משום קידושין

מאי קאמר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכי קאמר ראוה שנבעלה חוששין משום קידושין נתן לה כספים חוששין משום זנות דאמרינן באתננה נתן לה ואין חוששין משום קידושין רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף בזו חוששין משום קידושין

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת כשראוה שנבעלה אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני כמאן

כדברי הכל

מתקיף לה אביי מידי כספים קתני

אלא אמר אביי הכי קאמר ראוה שנבעלה חוששין משום זנות ואין חוששין משום קידושין רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין משום קידושין

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת כשראוה שנבעלה אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני כמאן

כרבי יוסי ברבי יהודה

מתקיף לה רבא אם כן מאי אף

אלא אמר רבא הכי קאמר רבי יוסי בר רבי יהודה אומר אף לא ראוה שנבעלה חוששין משום קידושין

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת כשראוה שנבעלה אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אינה צריכה הימנו גט כמאן

דלא כחד

מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר כאשת איש לכל דבריה רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת

תנא ובלבד שימות ולכי מיית הוי גיטא והא קיימא לן דאין גט לאחר מיתה אמר רבה באומר מעת שאני בעולם

תנו רבנן ימים שבינתים בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין עג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין עג

והא קא משמע לן דהלך על משענתו הוא דבעינן אומדנא אידך אומדנא נמי לא בעינן

שמעת מינה שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה אין דאמר רבי אלעזר משמיה דרב שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה

רבה ורבא לא סבירא להו הא דרב הונא גזירה שמא יאמרו יש גט לאחר מיתה

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא הוי גיטא ומשום גזירה שרינן אשת איש לעלמא

אין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושין מיניה

אמר ליה רבינא לרב אשי תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר אמר ליה שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות

תנו רבנן זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ונפל הבית עליו או הכישו נחש אינו גט אם לא אעמוד מחולי זה ונפל עליו בית או הכישו נחש הרי זה גט

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

שלחו מתם אכלו ארי אין לנו

ההוא גברא דזבין ארעא לחבריה קביל עליה כל אונסא דמתיליד לסוף אפיקו בה נהרא

אתא לקמיה דרבינא אמר ליה זיל שפי ליה דהא קבילת עלך כל אונסא דמתיליד אמר ליה רב אחא בר תחליפא לרבינא אונסא דלא שכיח הוא

איגלגל מילתא ומטא לקמיה דרבא אמר להו אונסא דלא שכיח הוא איתיביה רבינא לרבא אם לא אעמוד מחולי זה ונפל עליו בית או הכישו נחש הרי זה גט

אמר ליה רבא ואימא מרישא אינו גט

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ומשום דקשיא רישא אסיפא לא מותבינן תיובתא מינה

אמר ליה אין כיון דקשיא רישא אסיפא לא איתמר בי מדרשא ומשבשתא היא זיל בתר סברא

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבן שומשמי אגידא דנהר מלכא אגור מלחי לעבורינהו קבילו עלייהו כל אונסא דמתיליד לסוף איסתכר נהר מלכא

אמרו להו אגורו חמרי אפקעינהו ניהלן דהא קבילתו עלייכו כל אונסא דמיתליד

אתו לקמיה דרבא אמר להו קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי אונסא דלא שכיח הוא

מתני׳ לא תתייחד עמו אלא בפני עדים

אפילו על פי עבד אפילו על פי שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה בשפחתה

מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר


כאשת איש לכל דבריה רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת

גמ׳ תנו רבנן ראוה שנתייחדה עמו באפילה או שישנה עמו תחת מרגלות המטה אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר וחוששין משום זנות ואין חוששין משום קדושין רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין משום קידושין

מאי קאמר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכי קאמר ראוה שנבעלה חוששין משום קידושין נתן לה כספים חוששין משום זנות דאמרינן באתננה נתן לה ואין חוששין משום קידושין רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף בזו חוששין משום קידושין

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת כשראוה שנבעלה אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני כמאן

כדברי הכל

מתקיף לה אביי מידי כספים קתני

אלא אמר אביי הכי קאמר ראוה שנבעלה חוששין משום זנות ואין חוששין משום קידושין רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין משום קידושין

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת כשראוה שנבעלה אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני כמאן

כרבי יוסי ברבי יהודה

מתקיף לה רבא אם כן מאי אף

אלא אמר רבא הכי קאמר רבי יוסי בר רבי יהודה אומר אף לא ראוה שנבעלה חוששין משום קידושין

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת כשראוה שנבעלה אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אינה צריכה הימנו גט כמאן

דלא כחד

מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר כאשת איש לכל דבריה רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת

תנא ובלבד שימות ולכי מיית הוי גיטא והא קיימא לן דאין גט לאחר מיתה אמר רבה באומר מעת שאני בעולם

תנו רבנן ימים שבינתים בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה


גלול כלפי מעלה