גיטין עט

מתני׳ היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת

גמ׳ והא לא מינטר אמר רב יהודה אמר שמואל בגג שיש לו מעקה עסקינן

עולא בר מנשיא משמיה דאבימי אמר הכא בפחות משלשה סמוך לגג עסקינן דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי

הוא מלמעלה והא לא מינטר אמר רב יהודה אמר שמואל כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות

וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות וכן אמר עולא אמר רבי יוחנן כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות

אמר ליה רבי אבא לעולא כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא

אמר ליה אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא קא מינטר

וכן אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות אמר ליה רבי זירא לרבי אסי כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא

אמר ליה אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא קא מינטר

נמחק אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה אבל נמחק דרך עלייה לא מאי טעמא מעיקרא לא למינח קאי

נשרף אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא שקדם גט לדליקה אבל קדמה דליקה לגט לא מאי טעמא מעיקרא לשריפה קאזיל

אמר רב חסדא רשויות חלוקות בגיטין

אמר ליה רמי בר חמא לרבא מנא ליה לסבא הא אמר ליה מתניתין היא היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע גט לאויר הגג הרי זו מגורשת

במאי עסקינן אילימא בגג דידה וחצר דידה למה לי אויר הגג

אלא בגג דידיה וחצר דידיה כי הגיע לאויר הגג מאי הוי

אלא פשיטא בגג דידה וחצר דידיה אימא סיפא הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת ואי בגג דידה וחצר דידיה אמאי מגורשת אלא בגג דידיה וחצר דידה

רישא בגג דידה וחצר דידיה סיפא בגג דידיה וחצר דידה

אלא לאו דאושלה מקום דחד מקום מושלי אינשי תרי מקומות לא מושלי אינשי

אמר ליה מידי איריא דלמא הא כדאיתא והא כדאיתא רישא בגג דידה וחצר דידיה סיפא בגג דידיה וחצר דידה

אמר רבא שלש מדות בגיטין הא דאמר רבי קלוטה כמי שהונחה ופליגי רבנן עליה הני מילי לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא מינטר

והא דאמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע הני מילי לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא לא מינטר

והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה

הני מילי לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכולי האי לא קפדי אינשי

אמר אביי שתי חצרות זו לפנים מזו פנימית שלה וחיצונה שלו ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות וזרקו לה כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה הרי זו מגורשת

מאי טעמא פנימית גופה במחיצות החיצונה קא מינטרה

מה שאין כן בקופות שתי קופות זו בתוך זו פנימית שלה וחיצונה שלו וזרקו לה אפילו הגיע לאויר פנימית אינה מגורשת

מאי טעמא דהא לא נח

וכי נח מאי הוי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא

הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שוליים

מתני׳ בית שמאי אומרים פוטר אדם אשתו בגט ישן ובית הלל אוסרין ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה

גמ׳ במאי קמיפלגי בית שמאי סברי לא אמרינן גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה

ובית הלל סברי אמרינן גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה

אמר רבי אבא אמר שמואל אם נישאת לא תצא

ואיכא דאמרי אמר רבי אבא אמר שמואל אם נתגרשה תינשא לכתחלה

מתני׳ כתב לשום מלכות שאינה הוגנת לשום מלכות מדי לשום מלכות יון לבנין הבית לחורבן הבית

היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה

ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה

אם נטלה מזה ומזה תחזיר והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה

היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה