גיטין פב

דקא מדלג ותני חד חד שמע מינה

אמר אביי שמע מינה האי קרוב חתים אי בעי בין בתחילה בין באמצע בין בסוף

ממאי מדלא קבע ליה מקום ושמע מינה מכל תלתא מקיימינן ולא בעינן רצופין

דאי סלקא דעתך בעינן רצופין לקבע ליה מקום להאי קרוב בתחילה או באמצע או בסוף ולכשר ביה טובא

כי אתו לקמיה דרבי אמי אמר ליה צא והשלים עליו עבד מן השוק

הדרן עלך הזורק

מתני׳ המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרים כיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול

גמ׳ איבעיא להו האי אלא חוץ הוא או על מנת הוא

חוץ הוא ובחוץ הוא דפליגי רבנן עליה דרבי אליעזר דהא שייר לה בגט אבל בעל מנת מודו ליה מידי דהוה אכל תנאי דעלמא

או דלמא על מנת הוא ובעל מנת הוא דפליג רבי אליעזר אדרבנן אבל בחוץ מודה דהא שייר לה בגט

אמר רבינא תא שמע כל הבתים מטמאין בנגעים אלא של גוים אי אמרת בשלמא חוץ הוא שפיר אלא אי אמרת על מנת הוא על מנת דלא מיטמו בתי גוים הוא דמיטמו בתי ישראל הא מיטמו בתי גוים לא מטמאי בתי ישראל

ועוד בתי גוים מי מטמאי והתניא ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ארץ אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין בתי גוים מטמאין בנגעים אלא שמע מינה חוץ הוא שמע מינה

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי יוסי ברבי יהודה לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני שאינה מגורשת על מה נחלקו על המגרש אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפלוני

שרבי אליעזר מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש וחכמים אוסרים

מאי טעמא דרבי אליעזר מידי דהוה אכל תנאי דעלמא ורבנן כל תנאי דעלמא לא שייר ליה בגט הכא שייר לה בגט

ומתניתין דאוקימנא בחוץ מאי טעמא דרבי אליעזר

אמר רבי ינאי משום זקן אחד אמר קרא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר הרי זו מגורשת ורבנן אמרי טעמא דרבי אליעזר האי איש לכל איש ואיש

ורבי יוחנן אמר טעמא דרבי אליעזר מהכא ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה אלמא הוי גיטא

ורבנן איסור כהונה שאני

בעי רבי אבא בקידושין היאך תיבעי לרבי אליעזר תיבעי לרבנן

תיבעי לרבי אליעזר עד כאן לא קאמר רבי אליעזר הכא אלא משום דכתיבי קראי אבל התם קנין מעליא בעינן או דלמא ויצאה והיתה

תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא דבעינן כריתות וליכא אבל התם קנין כל דהו או דלמא ויצאה והיתה

לבתר דאיבעיא ליה הדר פשטה בין לרבי אליעזר בין לרבנן בעינן ויצאה והיתה

אמר אביי אם תמצא לומר איתא לדרבי אבא

בא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתיבמת ללוי ואין אני קורא בה אשת שני מתים

מאי טעמא קידושי דראובן אהנו קידושי דשמעון לא אהנו

ואלא אשת שני מתים היכי משכחת לה כגון שבא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה סתם דקידושי ראובן אהנו למיסרא אעלמא וקידושי דשמעון אהנו למיסרא אראובן

בעי אביי אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה לראובן ושמעון מהו

מי אמרינן מאי דאסר שרא או דלמא מאי דאסר שרא ומאי דשרא אסר אם תמצא לומר