הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
גיטין פג
הלימוד השבוע מוקדש ע"י חני פנשטיין לע"נ אביה, מאיר פנשטיין, שאהב ללמוד תורה.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מאי דאסר שרא לראובן מהו לראובן והוא הדין לשמעון והאי דקאמר לראובן משום דפתח ביה או דלמא לראובן דוקא
ואם תמצא לומר לראובן דוקא לשמעון מהו לשמעון והוא הדין לראובן והאי דקאמר שמעון משום דסליק מיניה או דלמא לשמעון דוקא
בעי רב אשי אף לשמעון מהו אף אראובן קאי או דלמא אף אעלמא קאי תיקו
תנו רבנן לאחר פטירתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו אלו הן רבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא
נענה רבי טרפון ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה הא למדת שאין זה כריתות
נענה רבי יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל הא למדת שאין זה כריתות
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדת שאין זה כריתות
נענה רבי עקיבא ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים הא למדת שאין זה כריתות
דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם
וקל וחומר מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה לא כל שכן הא למדת שאין זה כריתות
אמר להן רבי יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה
אמר רבא כולהו אית להו פירכא לבר מדרבי אלעזר בן עזריה דלית ליה פירכא תניא נמי הכי אמר רבי יוסי רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה מדברי כולן
אמר מר נענה רבי טרפון ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה עוקר איהו עקר אלא מתנה לעקור דבר מן התורה
מתנה מי קאמר לה לא סגי לה דלא מינסבא ליה לאחוה דההוא גברא אלא גורם לעקור דבר מן התורה
גורם אלא מעתה בת אחיו לא ישא שמא ימות בלא בנים ונמצא גורם לעקור דבר מן התורה היינו פירכא
ובמאי אילימא בחוץ משרא שרא רבי אליעזר
דתניא מודה רבי אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו
אלא בעל מנת
נענה רבי יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל ולא והרי תרומה וקדשים שאסורה לזה ומותרת לזה באיסור אשה קא אמרינן
והרי עריות באישות קאמרינן
הרי אשת איש היינו פירכא
ובמאי אילימא בעל מנת הרי הותרה אצלו בזנות אלא בחוץ
נענה רבי עקיבא ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרין
אי הכי בכולה תנאי דעלמא נמי לא תנסיב דלמא לא מקיימא ליה לתנאיה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין היינו פירכא
ובמאי אילימא בחוץ משרא שרא רבי אליעזר
דתניא מודה היה רבי אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו אלא בעל מנת
דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם וקל וחומר ומה גרושה שהיא קלה אסורה משום צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כל שכן
ובמאי אילימא בעל מנת
הרי גרושה אצלו בזנות אלא בחוץ
ורבי עקיבא אי חוץ סבירא ליה לותיב חוץ ואי על מנת סבירא ליה לותיב על מנת
רבי עקיבא שמיע ליה דאיכא דאמר חוץ ואיכא דאמר על מנת מאן דאמר חוץ האי פירכא ומאן דאמר על מנת האי פירכא
ומאי פירכא אי נימא איסור כהונה שאני הא רבי אליעזר נמי מאיסור כהונה קא מייתי ליה
רבא כרבי ינאי משום זקן אחד קא מתני
אמר להן רבי יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה למימרא דרבי יהושע כוותיה סבירא ליה והא איהו נמי מיפרך קפריך
הכי קאמר להו לדידי נמי אית לי פירכא מיהו בין לדידי בין לדידכו אין משיבין את הארי לאחר מיתה
ומאי פירכא דרבי יהושע דתניא אמר רבי יהושע מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה מה קודמי הויה ראשונה דלא אגידא באיניש אחרינא אף קודמי הויה שניה דלא אגידא באיניש אחרינא
גופא מודה רבי אליעזר במגרש אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו
השיב רבי שמעון בר אלעזר תשובה לדברי רבי אליעזר היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר
ולא והרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר
התם יבם הוא קא אסר לה דאי מבעל הא שריא וקיימא
הרי נדרים דנודר אוסר וחכם מתיר הא אמר רבי יוחנן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה
הרי הפרת הבעל דאשה נודרת ובעל מיפר התם כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר רב פנחס משמיה דרבא כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדת שאין זה כריתות
ורבנן האי כריתות מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות שלשים יום הרי זה כריתות
ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי
אמר רבא הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי אין זה כריתות כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות
מאי שנא חיי פלוני דדלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה חיי דידיה נמי דלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה
אלא אימא כל ימי חייכי אין זה כריתות כל ימי חיי או חיי פלוני הרי זה כריתות
בעא מיניה רבא מרב נחמן היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מהו תיבעי לרבי אליעזר תיבעי לרבנן
תיבעי לרבי אליעזר עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם אלא דלמאן דקא שרי קא שרי לעולם אבל הכא לא או דלמא לא שנא
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דלא פסקה מיניה לגמרי אבל הכא כיון דפסקה פסקה
בתר דבעיא הדר פשטה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
גיטין פג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מאי דאסר שרא לראובן מהו לראובן והוא הדין לשמעון והאי דקאמר לראובן משום דפתח ביה או דלמא לראובן דוקא
ואם תמצא לומר לראובן דוקא לשמעון מהו לשמעון והוא הדין לראובן והאי דקאמר שמעון משום דסליק מיניה או דלמא לשמעון דוקא
בעי רב אשי אף לשמעון מהו אף אראובן קאי או דלמא אף אעלמא קאי תיקו
תנו רבנן לאחר פטירתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו אלו הן רבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא
נענה רבי טרפון ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה הא למדת שאין זה כריתות
נענה רבי יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל הא למדת שאין זה כריתות
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדת שאין זה כריתות
נענה רבי עקיבא ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים הא למדת שאין זה כריתות
דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם
וקל וחומר מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה לא כל שכן הא למדת שאין זה כריתות
אמר להן רבי יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה
אמר רבא כולהו אית להו פירכא לבר מדרבי אלעזר בן עזריה דלית ליה פירכא תניא נמי הכי אמר רבי יוסי רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה מדברי כולן
אמר מר נענה רבי טרפון ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה עוקר איהו עקר אלא מתנה לעקור דבר מן התורה
מתנה מי קאמר לה לא סגי לה דלא מינסבא ליה לאחוה דההוא גברא אלא גורם לעקור דבר מן התורה
גורם אלא מעתה בת אחיו לא ישא שמא ימות בלא בנים ונמצא גורם לעקור דבר מן התורה היינו פירכא
ובמאי אילימא בחוץ משרא שרא רבי אליעזר
דתניא מודה רבי אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו
אלא בעל מנת
נענה רבי יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל ולא והרי תרומה וקדשים שאסורה לזה ומותרת לזה באיסור אשה קא אמרינן
והרי עריות באישות קאמרינן
הרי אשת איש היינו פירכא
ובמאי אילימא בעל מנת הרי הותרה אצלו בזנות אלא בחוץ
נענה רבי עקיבא ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרין
אי הכי בכולה תנאי דעלמא נמי לא תנסיב דלמא לא מקיימא ליה לתנאיה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין היינו פירכא
ובמאי אילימא בחוץ משרא שרא רבי אליעזר
דתניא מודה היה רבי אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו אלא בעל מנת
דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם וקל וחומר ומה גרושה שהיא קלה אסורה משום צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כל שכן
ובמאי אילימא בעל מנת
הרי גרושה אצלו בזנות אלא בחוץ
ורבי עקיבא אי חוץ סבירא ליה לותיב חוץ ואי על מנת סבירא ליה לותיב על מנת
רבי עקיבא שמיע ליה דאיכא דאמר חוץ ואיכא דאמר על מנת מאן דאמר חוץ האי פירכא ומאן דאמר על מנת האי פירכא
ומאי פירכא אי נימא איסור כהונה שאני הא רבי אליעזר נמי מאיסור כהונה קא מייתי ליה
רבא כרבי ינאי משום זקן אחד קא מתני
אמר להן רבי יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה למימרא דרבי יהושע כוותיה סבירא ליה והא איהו נמי מיפרך קפריך
הכי קאמר להו לדידי נמי אית לי פירכא מיהו בין לדידי בין לדידכו אין משיבין את הארי לאחר מיתה
ומאי פירכא דרבי יהושע דתניא אמר רבי יהושע מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה מה קודמי הויה ראשונה דלא אגידא באיניש אחרינא אף קודמי הויה שניה דלא אגידא באיניש אחרינא
גופא מודה רבי אליעזר במגרש אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו
השיב רבי שמעון בר אלעזר תשובה לדברי רבי אליעזר היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר
ולא והרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר
התם יבם הוא קא אסר לה דאי מבעל הא שריא וקיימא
הרי נדרים דנודר אוסר וחכם מתיר הא אמר רבי יוחנן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה
הרי הפרת הבעל דאשה נודרת ובעל מיפר התם כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר רב פנחס משמיה דרבא כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדת שאין זה כריתות
ורבנן האי כריתות מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות שלשים יום הרי זה כריתות
ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי
אמר רבא הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי אין זה כריתות כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות
מאי שנא חיי פלוני דדלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה חיי דידיה נמי דלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה
אלא אימא כל ימי חייכי אין זה כריתות כל ימי חיי או חיי פלוני הרי זה כריתות
בעא מיניה רבא מרב נחמן היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מהו תיבעי לרבי אליעזר תיבעי לרבנן
תיבעי לרבי אליעזר עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם אלא דלמאן דקא שרי קא שרי לעולם אבל הכא לא או דלמא לא שנא
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דלא פסקה מיניה לגמרי אבל הכא כיון דפסקה פסקה
בתר דבעיא הדר פשטה
