Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א באב תשפ״ג | 8 אוגוסט 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין פד

מסתברא בין לרבי אליעזר בין לרבנן כיון דפסקה פסקה

תנו רבנן הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא

מאי קאמר אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה ואם נשאת לאחר לא תצא

ומשום גזרה לא מפקינן מיניה ושרינן אשת איש לעלמא

אלא אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן

אמר ליה רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעי קיומי לתנאה

וכי תימא אפשר דמינסבא היום ומיגרשה למחר ומקיימא לתנאה ולהך דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית ליה דאתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום שמא יישן למחר

ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר

הכי השתא התם בדידיה קיימא דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים הכא בדידה קיימא לאיגרושי

אלא אמר רבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה לאחר לא תנשא דבעיא קיומיה לתנאה

ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן לאחר תצא דבעיא לקיומיה לתנאה

תניא כוותיה דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא

תנו רבנן הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע על מנת שתרדי לתהום על מנת שתבלעי קנה של ארבע אמות על מנת שתביאי לי קנה בן מאה אמה על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך אינו גט

רבי יהודה בן תימא אומר כזה גט כלל אמר רבי יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה בן תימא אמר רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דיקא דקתני כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו תנאו קיים הא אי אפשר תנאו בטל שמע מינה

איבעיא להו הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר מהו אמר אביי היא היא רבא אמר אפשר דאכלה ולקיא

לאביי כלל לאתויי בשר חזיר לרבא כזה למעוטי בשר חזיר

מיתיבי הרי זה גיטך על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן

ואילו על מנת שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני לאביי ניחא לרבא קשיא

אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר אפשר דאכלה ולקיא פלוני נמי אפשר דמשחדא ביה בממונא אלא אבא ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אבא ואביך מי עבדי איסורא

לרבא כלל לאתויי אבא ואביך כזה למעוטי בשר חזיר


לאביי כלל לאתויי בשר חזיר כזה למעוטי פלוני

מיתיבי הרי זה גיטך על מנת שתאכלי בשר חזיר ואם היתה זרה על מנת שתאכלי בתרומה ואם היתה נזירה על מנת שתשתי יין נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט לרבא ניחא לאביי קשיא

אמר לך אביי מי סברת דברי הכל היא הא מני רבנן היא

ותיפוק ליה דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל

אמר רב אדא בריה דרב איקא כי אמרינן מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל כגון שארה כסותה ועונתה דהוא קא עקר אבל הכא איהי קא עקרה

מתקיף לה רבינא כלום קא עקרה איהי אלא לקיומי לתנאי דידיה אישתכח דאיהו קא עקר

אלא אמר רבינא כי אמרינן מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל כגון שארה כסותה ועונתה דודאי קא עקר אבל הכא מי קאמר לה לא סגיא דלא אכלה לא תיכול ולא תיגרש

כיצד יעשה יטלנו הימנה וכו׳ מאן תנא אמר חזקיה רבי שמעון בן אלעזר היא

דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הי גיטך

רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי דילכון אמר שאני הכא הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהונה

כתבו בתוכו אמר רב ספרא כתבו בתוכו תנן

פשיטא כתבו בתוכו תנן מהו דתימא הני מילי לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול קא משמע לן

ורבא אמר לא שנו אלא לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול

ואזדא רבא לטעמיה דאמר להו רבא להנהו דכתבי גיטי שתקו שתוקי לבעל עד דכתביתו ליה לתורף דגיטא

תנו רבנן כל התנאין פוסלין בגט דברי רבי וחכמים אומרים כל שפוסל על פה פוסל בכתב וכל שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב חוץ שפוסל על פה פוסל בכתב על מנת שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב

אמר רבי זירא מחלוקת לפני התורף דרבי סבר גזרינן על מנת אטו חוץ ורבנן סברי לא גזרינן על מנת אטו חוץ אבל לאחר התורף


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין פד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין פד

מסתברא בין לרבי אליעזר בין לרבנן כיון דפסקה פסקה

תנו רבנן הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא

מאי קאמר אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה ואם נשאת לאחר לא תצא

ומשום גזרה לא מפקינן מיניה ושרינן אשת איש לעלמא

אלא אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן

אמר ליה רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעי קיומי לתנאה

וכי תימא אפשר דמינסבא היום ומיגרשה למחר ומקיימא לתנאה ולהך דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית ליה דאתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום שמא יישן למחר

ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר

הכי השתא התם בדידיה קיימא דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים הכא בדידה קיימא לאיגרושי

אלא אמר רבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה לאחר לא תנשא דבעיא קיומיה לתנאה

ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן לאחר תצא דבעיא לקיומיה לתנאה

תניא כוותיה דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא

תנו רבנן הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע על מנת שתרדי לתהום על מנת שתבלעי קנה של ארבע אמות על מנת שתביאי לי קנה בן מאה אמה על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך אינו גט

רבי יהודה בן תימא אומר כזה גט כלל אמר רבי יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה בן תימא אמר רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דיקא דקתני כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו תנאו קיים הא אי אפשר תנאו בטל שמע מינה

איבעיא להו הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר מהו אמר אביי היא היא רבא אמר אפשר דאכלה ולקיא

לאביי כלל לאתויי בשר חזיר לרבא כזה למעוטי בשר חזיר

מיתיבי הרי זה גיטך על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן

ואילו על מנת שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני לאביי ניחא לרבא קשיא

אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר אפשר דאכלה ולקיא פלוני נמי אפשר דמשחדא ביה בממונא אלא אבא ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אבא ואביך מי עבדי איסורא

לרבא כלל לאתויי אבא ואביך כזה למעוטי בשר חזיר


לאביי כלל לאתויי בשר חזיר כזה למעוטי פלוני

מיתיבי הרי זה גיטך על מנת שתאכלי בשר חזיר ואם היתה זרה על מנת שתאכלי בתרומה ואם היתה נזירה על מנת שתשתי יין נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט לרבא ניחא לאביי קשיא

אמר לך אביי מי סברת דברי הכל היא הא מני רבנן היא

ותיפוק ליה דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל

אמר רב אדא בריה דרב איקא כי אמרינן מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל כגון שארה כסותה ועונתה דהוא קא עקר אבל הכא איהי קא עקרה

מתקיף לה רבינא כלום קא עקרה איהי אלא לקיומי לתנאי דידיה אישתכח דאיהו קא עקר

אלא אמר רבינא כי אמרינן מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל כגון שארה כסותה ועונתה דודאי קא עקר אבל הכא מי קאמר לה לא סגיא דלא אכלה לא תיכול ולא תיגרש

כיצד יעשה יטלנו הימנה וכו׳ מאן תנא אמר חזקיה רבי שמעון בן אלעזר היא

דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הי גיטך

רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי דילכון אמר שאני הכא הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהונה

כתבו בתוכו אמר רב ספרא כתבו בתוכו תנן

פשיטא כתבו בתוכו תנן מהו דתימא הני מילי לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול קא משמע לן

ורבא אמר לא שנו אלא לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול

ואזדא רבא לטעמיה דאמר להו רבא להנהו דכתבי גיטי שתקו שתוקי לבעל עד דכתביתו ליה לתורף דגיטא

תנו רבנן כל התנאין פוסלין בגט דברי רבי וחכמים אומרים כל שפוסל על פה פוסל בכתב וכל שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב חוץ שפוסל על פה פוסל בכתב על מנת שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב

אמר רבי זירא מחלוקת לפני התורף דרבי סבר גזרינן על מנת אטו חוץ ורבנן סברי לא גזרינן על מנת אטו חוץ אבל לאחר התורף


גלול כלפי מעלה