Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב באב תשפ״ג | 9 אוגוסט 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין פה

 הדף היום מוקדש ע"י גיטה ודוד ניופלד לע"נ חיה בת אוסנה רחל ושמואל.

דברי הכל כשר ומתניתין דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסיל איבעית אימא לפני התורף ורבנן ואיבעית אימא לאחר התורף ודברי הכל

ורבא אמר מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר גזרינן אטו לפני התורף ורבנן סברי לא גזרינן אטו לפני התורף אבל לפני התורף דברי הכל פסול

ומתניתין דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסיל אחר התורף ורבנן היא

תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא כתב גט על תנאי דברי הכל פסול דברי הכל פסול והא מיפלג פליגי

אלא אימא לדברי הכל כשר והיכי דמי לאחר התורף

ולימא הרי זה פסול ורבי תנא דברי הכל אתנייה כשר בפסול מיחלף ליה הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה

מתני׳ הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך לעבד ולגוי ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר

הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין וכל מי שיש לה עליו קדושין אפילו בעבירה פסול

גמ׳ כללא דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות כללא דסיפא לאתויי שאר חייבי לאוין כגון עמוני ומואבי נתיני מצרי ואדומי

בעא מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו מי אמרינן השתא מיהא לאו בר הויה הוא או דלמא אתי לכלל הויה

אמר ליה תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביה

אמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה

חוץ מן הנולדים מהו השתא מיהא לא איתיליד או דלמא עתידי דמתיילדי

אמר ליה תניתוה לעבד ולגוי אם איתא עבד וגוי נמי עבידי דמיגיירי

הנך לאו לאיגיורי קיימי הני לאיתילודי קיימי

חוץ מבעל אחותה מהו השתא מיהא לא חזיא ליה או דלמא זמנין דמתה אחותה וחזיא ליה

אמר ליה תניתוה לעבד ולגוי עבד וגוי נמי עבידי דמיגיירי גירות לא שכיחא מיתה שכיחא

חוץ מזנותיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא שייר בביאה

אמר ליה תניתוה לאבא ולאביך ובמאי אילימא בנשואין אבא ואביך בני נשואין נינהו אלא לאו בזנות ולאבא ולאביך הוא דלא שייר הא לאחר שייר

דלמא בנשואין דעבר ואינסיב

חוץ משלא כדרכה מהו בכדרכה הא לא שייר או דלמא משכבי אשה כתיב

חוץ מהפרת נדריך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא אישה יקימנו ואישה יפרנו כתיב

חוץ מתרומתיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא קנין כספו כתיב

חוץ מירושתיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא לשארו וירש אותה כתיב

חוץ מקידושיך בשטר מהו מי אמרינן אפשר דמקדש לה בכסף ובביאה או דלמא ויצאה והיתה איתקוש הוויות להדדי

תיקו

מתני׳ גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם


רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין למהך להתנסבא לכל גבר דיתצביין גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך

גמ׳ פשיטא אמר לה לאשתו הרי את בת חורין לא אמר ולא כלום אמר לה לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר ולא כלום

אמר לה לאשה הרי את לעצמך מהו לגמרי קאמר לה או למלאכה קאמר לה

אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע דתנן גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך ומה עבדא דקני ליה גופיה כי אמר ליה הרי את לעצמך קני גופיה אשה דלא קני גופה לא כל שכן

אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לו לעבדו אין לי עסק בך מהו

אמר ליה רב חנין לרב אשי ואמרי לה רב חנין מחוזנאה לרב אשי תא שמע דתניא המוכר עבדו לגוי יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו

מאי אונו אמר רב ששת דכתב ליה לכשתברח ממנו אין לי עסק בך

רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין במאי קמיפלגי רבנן סברי ידים שאין מוכיחות הויין ידים ואף על גב דלא כתב לה ודן מוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה

ורבי יהודה סבר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים וטעמא דכתב לה ודן דמוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה אבל לא כתב לה ודן אמרי בדיבורא גרשה ושטרא ראיה בעלמא הוא

אמר אביי האי מאן דכתב גיטא לא לכתוב ודין דמשמע ודין אלא ודן

ולא לכתוב איגרת דמשמע איגרת אלא אגרת ולא לכתוב לימהך דמשמע לי מהך ולא לכתוב למחך דמשמע כי חוכא

דיתיהוייין דיתיצבייין תלתא תלתא יודין דמשמע תהויין ותצביין ולורכיה לויו דתירוכין ולויו דשבוקין דמשמע תריכין ושביקין

ולורכיה לויו דכדו דמשמע וכדי ולא ליכתוב לאיתנסבא דמשמע לא יתנסבא אלא להתנסבא

איבעיא להו בעינן ודן או לא בעינן ודן

תא שמע דאתקין רבא בגיטי איך פלניא בר פלניא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתיה דהות אינתתיה מן קדם דנא מיומא דנן ולעלם ואילו ודן לא קאמר

ולטעמיך כולהו מי קאמר אלא בעינן הכא נמי בעינן

מיומא דנן לאפוקי מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו

ולעלם


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין פה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין פה

דברי הכל כשר ומתניתין דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסיל איבעית אימא לפני התורף ורבנן ואיבעית אימא לאחר התורף ודברי הכל

ורבא אמר מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר גזרינן אטו לפני התורף ורבנן סברי לא גזרינן אטו לפני התורף אבל לפני התורף דברי הכל פסול

ומתניתין דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסיל אחר התורף ורבנן היא

תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא כתב גט על תנאי דברי הכל פסול דברי הכל פסול והא מיפלג פליגי

אלא אימא לדברי הכל כשר והיכי דמי לאחר התורף

ולימא הרי זה פסול ורבי תנא דברי הכל אתנייה כשר בפסול מיחלף ליה הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה

מתני׳ הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך לעבד ולגוי ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר

הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין וכל מי שיש לה עליו קדושין אפילו בעבירה פסול

גמ׳ כללא דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות כללא דסיפא לאתויי שאר חייבי לאוין כגון עמוני ומואבי נתיני מצרי ואדומי

בעא מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו מי אמרינן השתא מיהא לאו בר הויה הוא או דלמא אתי לכלל הויה

אמר ליה תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביה

אמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה

חוץ מן הנולדים מהו השתא מיהא לא איתיליד או דלמא עתידי דמתיילדי

אמר ליה תניתוה לעבד ולגוי אם איתא עבד וגוי נמי עבידי דמיגיירי

הנך לאו לאיגיורי קיימי הני לאיתילודי קיימי

חוץ מבעל אחותה מהו השתא מיהא לא חזיא ליה או דלמא זמנין דמתה אחותה וחזיא ליה

אמר ליה תניתוה לעבד ולגוי עבד וגוי נמי עבידי דמיגיירי גירות לא שכיחא מיתה שכיחא

חוץ מזנותיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא שייר בביאה

אמר ליה תניתוה לאבא ולאביך ובמאי אילימא בנשואין אבא ואביך בני נשואין נינהו אלא לאו בזנות ולאבא ולאביך הוא דלא שייר הא לאחר שייר

דלמא בנשואין דעבר ואינסיב

חוץ משלא כדרכה מהו בכדרכה הא לא שייר או דלמא משכבי אשה כתיב

חוץ מהפרת נדריך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא אישה יקימנו ואישה יפרנו כתיב

חוץ מתרומתיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא קנין כספו כתיב

חוץ מירושתיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא לשארו וירש אותה כתיב

חוץ מקידושיך בשטר מהו מי אמרינן אפשר דמקדש לה בכסף ובביאה או דלמא ויצאה והיתה איתקוש הוויות להדדי

תיקו

מתני׳ גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם


רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין למהך להתנסבא לכל גבר דיתצביין גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך

גמ׳ פשיטא אמר לה לאשתו הרי את בת חורין לא אמר ולא כלום אמר לה לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר ולא כלום

אמר לה לאשה הרי את לעצמך מהו לגמרי קאמר לה או למלאכה קאמר לה

אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע דתנן גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך ומה עבדא דקני ליה גופיה כי אמר ליה הרי את לעצמך קני גופיה אשה דלא קני גופה לא כל שכן

אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לו לעבדו אין לי עסק בך מהו

אמר ליה רב חנין לרב אשי ואמרי לה רב חנין מחוזנאה לרב אשי תא שמע דתניא המוכר עבדו לגוי יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו

מאי אונו אמר רב ששת דכתב ליה לכשתברח ממנו אין לי עסק בך

רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין במאי קמיפלגי רבנן סברי ידים שאין מוכיחות הויין ידים ואף על גב דלא כתב לה ודן מוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה

ורבי יהודה סבר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים וטעמא דכתב לה ודן דמוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה אבל לא כתב לה ודן אמרי בדיבורא גרשה ושטרא ראיה בעלמא הוא

אמר אביי האי מאן דכתב גיטא לא לכתוב ודין דמשמע ודין אלא ודן

ולא לכתוב איגרת דמשמע איגרת אלא אגרת ולא לכתוב לימהך דמשמע לי מהך ולא לכתוב למחך דמשמע כי חוכא

דיתיהוייין דיתיצבייין תלתא תלתא יודין דמשמע תהויין ותצביין ולורכיה לויו דתירוכין ולויו דשבוקין דמשמע תריכין ושביקין

ולורכיה לויו דכדו דמשמע וכדי ולא ליכתוב לאיתנסבא דמשמע לא יתנסבא אלא להתנסבא

איבעיא להו בעינן ודן או לא בעינן ודן

תא שמע דאתקין רבא בגיטי איך פלניא בר פלניא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתיה דהות אינתתיה מן קדם דנא מיומא דנן ולעלם ואילו ודן לא קאמר

ולטעמיך כולהו מי קאמר אלא בעינן הכא נמי בעינן

מיומא דנן לאפוקי מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו

ולעלם


גלול כלפי מעלה