Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א באלול תשפ״ג | 28 אוגוסט 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין טו

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'וש שור לכבוד אשתו לורי לכבוד יום נישואיהן ה36!

מי התנא שאינו סובר שיש לדרוש גזירה שווה "שכיר" "שכיר"? הגמרא מביאה שלושה מקורות תנאיים בכדי לענות על השאלה אך מציעה פירושים אלטרנטיביים לכל אחד מהם.

ואידך ההיא לגזירה שוה הוא דאתא דתניא רבי אליעזר אומר מנין לרציעה שהיא באזן ימנית נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין

ואידך אם כן לימא קרא אזן מאי אזנו

ואידך ההוא מיבעי ליה אזנו ולא אזנה ואידך נפקא לה מואם יאמר העבד העבד ולא אמה

ואידך מיבעי ליה עד שיאמר כשהוא עבד

ואידך מעבד העבד נפקא ואידך עבד העבד לא דריש

מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו אין מעניקין לו מיעט רחמנא גבי מכרוהו בית דין העניק תעניק לו לו ולא למוכר עצמו

ואידך ההוא מיבעי ליה לו ולא ליורשיו יורשיו אמאי לא שכיר קרייה רחמנא מה שכיר פעולתו ליורשיו אף האי פעולתו ליורשיו אלא לו ולא לבעל חובו

מדסבירא לן בעלמא כרבי נתן דתניא אמר רבי נתן מנין לנושה בחברו מנה וחברו בחברו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו

אתא לו לאפוקי ואידך בעלמא נמי לא סבירא לן כרבי נתן

מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית מיעט רחמנא גבי מכרוהו בית דין אם אדניו יתן לו אשה לו ולא למוכר עצמו ואידך לו בעל כרחו

ואידך מכי משנה שכר שכיר נפקא דתניא כי משנה שכר שכיר עבדך שכיר אינו עובד אלא ביום עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה

וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה והלא כבר נאמר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה ואמר רבי יצחק מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית

ואידך אי מהתם הוה אמינא הני מילי מדעתיה אבל בעל כרחו אימא לא קא משמע לן

אלא מאן תנא דלא יליף שכיר שכיר האי תנא הוא דתניא ושב אל משפחתו וגו׳ אמר רבי אליעזר בן יעקב במה הכתוב מדבר אי במוכר עצמו הרי כבר אמור

אי בנרצע הרי כבר אמור הא אין הכתוב מדבר אלא במכרוהו בית דין שתים ושלש שנים לפני היובל שהיובל מוציאו ואי סלקא דעתך יליף שכיר שכיר למה לי נילף שכיר שכיר

אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ואיצטריך סלקא דעתך אמינא מוכר עצמו הוא דלא עבד איסורא אבל מכרוהו בית דין דעבד איסורא אימא ניקנסיה קא משמע לן

אמר מר אי בנרצע הרי כבר אמור מאי היא דתניא ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו וגו׳ במה הכתוב מדבר אי במוכר עצמו הרי כבר אמור

אי במכרוהו בית דין הרי כבר אמור הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע שתים ושלש שנים לפני היובל שהיובל מוציאו מאי משמע אמר רבא בר שילא אמר קרא איש איזהו דבר שנוהג באיש ואין נוהג באשה הוי אומר זו רציעה

ואיצטריך למיכתב מכרוהו בית דין ואיצטריך למיכתב נרצע דאי אשמעינן מכרוהו בית דין משום דלא מטאי זמניה אבל נרצע דמטאי זמניה אימא ניקנסיה

ואי אשמעינן נרצע משום דעבד ליה שש אבל מכרוהו בית דין דלא עבד ליה שש אימא לא צריכא

ואיצטריך למיכתב ושבתם ואיצטריך למיכתב לעולם דאי כתב רחמנא לעולם הוה אמינא לעולם ממש כתב רחמנא ושבתם

ואי כתב רחמנא ושבתם הוה אמינא הני מילי היכא דלא עבד שש אבל היכא דעבד שש לא יהא סופו חמור מתחלתו מה תחלתו שש אף סופו נמי שש קמשמע לן לעולם לעולמו של יובל

אלא מאן תנא דלא יליף שכיר שכיר רבי היא דתניא


ואם לא יגאל באלה רבי אומר באלה הוא נגאל ואין נגאל בשש

שיכול והלא דין הוא ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש זה שנגאל באלה אינו דין שנגאל בשש תלמוד לומר באלה באלה הוא נגאל ואין נגאל בשש

ואי סלקא דעתך יליף שכיר שכיר אמאי קאמר ומה מי שאינו נגאל באלה נילף שכיר שכיר

אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ושאני הכא דאמר קרא יגאלנו לזה ולא לאחר

ומאן תנא דפליג עליה דרבי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא דתניא לא יגאל באלה רבי יוסי הגלילי אומר באלה לשחרור בשאר כל אדם לשעבוד רבי עקיבא אומר באלה לשעבוד בשאר כל אדם לשחרור

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי אמר קרא אם לא יגאל באלה אלא באחר ויצא בשנת היובל ורבי עקיבא אומר אם לא יגאל אלא באלה ויצא בשנת היובל ורבי יוסי הגלילי מידי אלא באלה כתיב

אלא בהאי קרא קמיפלגי או דדו או בן דדו יגאלנו זה גאולת קרובים או השיגה ידו זה גאולת עצמו ונגאל זו גאולת אחרים

רבי יוסי הגלילי סבר מקרא נדרש לפניו שדי גאולת קרובים אגאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחרור אף גאולת קרובים לשחרור ורבי עקיבא סבר מקרא נדרש לאחריו שדי גאולת אחרים אגאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחרור אף גאולת אחרים לשחרור

אי הכי באלה למה לי אי לאו באלה הוה אמינא מקרא נדרש בין לפניו בין לאחריו והכל לשחרור

אי הכי הדר קושיא לדוכתיה אלא בסברא קמיפלגי

רבי יוסי הגלילי סבר מסתברא גאולת אחרים לשיעבוד דאי אמרת לשחרור הוו מימנעי ולא פרקי ליה ורבי עקיבא סבר מסתברא גאולת קרובים לשיעבוד דאי אמרת לשחרור כל יומא ויומא אזל ומזבין נפשיה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא אבל חכמים אומרים הכל לשחרור

מאן חכמים רבי היא דמפיק ליה להאי באלה לדרשה אחרינא ומקרא נדרש בין לפניו ובין לאחריו

ורבי האי ויצא בשנת היבל מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא ויצא בשנת היובל


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

עבדות מן התורה מהי? – במחשבה שניה

הלכות עבדים ומשמעותם קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

קידושין טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין טו

ואידך ההיא לגזירה שוה הוא דאתא דתניא רבי אליעזר אומר מנין לרציעה שהיא באזן ימנית נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין

ואידך אם כן לימא קרא אזן מאי אזנו

ואידך ההוא מיבעי ליה אזנו ולא אזנה ואידך נפקא לה מואם יאמר העבד העבד ולא אמה

ואידך מיבעי ליה עד שיאמר כשהוא עבד

ואידך מעבד העבד נפקא ואידך עבד העבד לא דריש

מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו אין מעניקין לו מיעט רחמנא גבי מכרוהו בית דין העניק תעניק לו לו ולא למוכר עצמו

ואידך ההוא מיבעי ליה לו ולא ליורשיו יורשיו אמאי לא שכיר קרייה רחמנא מה שכיר פעולתו ליורשיו אף האי פעולתו ליורשיו אלא לו ולא לבעל חובו

מדסבירא לן בעלמא כרבי נתן דתניא אמר רבי נתן מנין לנושה בחברו מנה וחברו בחברו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו

אתא לו לאפוקי ואידך בעלמא נמי לא סבירא לן כרבי נתן

מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית מיעט רחמנא גבי מכרוהו בית דין אם אדניו יתן לו אשה לו ולא למוכר עצמו ואידך לו בעל כרחו

ואידך מכי משנה שכר שכיר נפקא דתניא כי משנה שכר שכיר עבדך שכיר אינו עובד אלא ביום עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה

וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה והלא כבר נאמר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה ואמר רבי יצחק מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית

ואידך אי מהתם הוה אמינא הני מילי מדעתיה אבל בעל כרחו אימא לא קא משמע לן

אלא מאן תנא דלא יליף שכיר שכיר האי תנא הוא דתניא ושב אל משפחתו וגו׳ אמר רבי אליעזר בן יעקב במה הכתוב מדבר אי במוכר עצמו הרי כבר אמור

אי בנרצע הרי כבר אמור הא אין הכתוב מדבר אלא במכרוהו בית דין שתים ושלש שנים לפני היובל שהיובל מוציאו ואי סלקא דעתך יליף שכיר שכיר למה לי נילף שכיר שכיר

אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ואיצטריך סלקא דעתך אמינא מוכר עצמו הוא דלא עבד איסורא אבל מכרוהו בית דין דעבד איסורא אימא ניקנסיה קא משמע לן

אמר מר אי בנרצע הרי כבר אמור מאי היא דתניא ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו וגו׳ במה הכתוב מדבר אי במוכר עצמו הרי כבר אמור

אי במכרוהו בית דין הרי כבר אמור הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע שתים ושלש שנים לפני היובל שהיובל מוציאו מאי משמע אמר רבא בר שילא אמר קרא איש איזהו דבר שנוהג באיש ואין נוהג באשה הוי אומר זו רציעה

ואיצטריך למיכתב מכרוהו בית דין ואיצטריך למיכתב נרצע דאי אשמעינן מכרוהו בית דין משום דלא מטאי זמניה אבל נרצע דמטאי זמניה אימא ניקנסיה

ואי אשמעינן נרצע משום דעבד ליה שש אבל מכרוהו בית דין דלא עבד ליה שש אימא לא צריכא

ואיצטריך למיכתב ושבתם ואיצטריך למיכתב לעולם דאי כתב רחמנא לעולם הוה אמינא לעולם ממש כתב רחמנא ושבתם

ואי כתב רחמנא ושבתם הוה אמינא הני מילי היכא דלא עבד שש אבל היכא דעבד שש לא יהא סופו חמור מתחלתו מה תחלתו שש אף סופו נמי שש קמשמע לן לעולם לעולמו של יובל

אלא מאן תנא דלא יליף שכיר שכיר רבי היא דתניא


ואם לא יגאל באלה רבי אומר באלה הוא נגאל ואין נגאל בשש

שיכול והלא דין הוא ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש זה שנגאל באלה אינו דין שנגאל בשש תלמוד לומר באלה באלה הוא נגאל ואין נגאל בשש

ואי סלקא דעתך יליף שכיר שכיר אמאי קאמר ומה מי שאינו נגאל באלה נילף שכיר שכיר

אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ושאני הכא דאמר קרא יגאלנו לזה ולא לאחר

ומאן תנא דפליג עליה דרבי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא דתניא לא יגאל באלה רבי יוסי הגלילי אומר באלה לשחרור בשאר כל אדם לשעבוד רבי עקיבא אומר באלה לשעבוד בשאר כל אדם לשחרור

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי אמר קרא אם לא יגאל באלה אלא באחר ויצא בשנת היובל ורבי עקיבא אומר אם לא יגאל אלא באלה ויצא בשנת היובל ורבי יוסי הגלילי מידי אלא באלה כתיב

אלא בהאי קרא קמיפלגי או דדו או בן דדו יגאלנו זה גאולת קרובים או השיגה ידו זה גאולת עצמו ונגאל זו גאולת אחרים

רבי יוסי הגלילי סבר מקרא נדרש לפניו שדי גאולת קרובים אגאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחרור אף גאולת קרובים לשחרור ורבי עקיבא סבר מקרא נדרש לאחריו שדי גאולת אחרים אגאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחרור אף גאולת אחרים לשחרור

אי הכי באלה למה לי אי לאו באלה הוה אמינא מקרא נדרש בין לפניו בין לאחריו והכל לשחרור

אי הכי הדר קושיא לדוכתיה אלא בסברא קמיפלגי

רבי יוסי הגלילי סבר מסתברא גאולת אחרים לשיעבוד דאי אמרת לשחרור הוו מימנעי ולא פרקי ליה ורבי עקיבא סבר מסתברא גאולת קרובים לשיעבוד דאי אמרת לשחרור כל יומא ויומא אזל ומזבין נפשיה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא אבל חכמים אומרים הכל לשחרור

מאן חכמים רבי היא דמפיק ליה להאי באלה לדרשה אחרינא ומקרא נדרש בין לפניו ובין לאחריו

ורבי האי ויצא בשנת היבל מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא ויצא בשנת היובל


גלול כלפי מעלה