Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ו באלול תשפ״ג | 1 ספטמבר 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין כ

הדף היום מוקדש ע"י מרשה ווסרמן לכבוד בעלה מני.

האם האדון חייב להיות מסוגל להתחתן עם האמה מבחינה הלכתית? מה אם האב התנה את המכירה בכך שלא יוכל להינשא לה? מה אם השפחה נאסרת עליו בנישואין בלאו? מה אם הוא קרוב משפחה שאסור בעונשכרת? אם העבד רוצה לפדות את עצמו ובזמן שהיה עבד, ערכו או עלה או ירד, באיזה ערך הוא נגאל? העבד תמיד מקבל את היתרון הכלכלי. על מה זה מבוסס? האם אפשר לפדות עבד באופן חלקי? האם אפשר לגאול באופן חלקי בית שנמכר בעיר מוקפת חומה?

לקרובים

והלא דין הוא אם מוכרה לפסולין לא ימכרנה לקרובים מה למוכרה לפסולין שאם רצה לייעד מייעד ימכרנה לקרובים שאם רצה לייעד אינו מייעד אמר קרא לאמה מלמד שמוכרה לקרובים

ורבי מאיר לפסולין נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי אליעזר בקרובים סבר לה כרבנן דאמרי אין מוכרה לקרובים

תני חדא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו ותניא אידך אין מוכרה לא לאביו ולא לבנו בשלמא אינו מוכרה לא לאביו ולא לבנו כרבנן אלא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו כמאן

לא כרבנן ולא כרבי אליעזר לעולם כרבנן מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד:

תנו רבנן אם בגפו יבא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא רבי אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי בגופו נכנס בגופו יצא אמר רבא לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד אמר ליה אביי ההוא מלא תצא כצאת העבדים נפקא

אי מהתם הוה אמינא ניתיב ליה דמי עיניה וניפוק קא משמע לן

רבי אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי יחידי יצא אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית

תנו רבנן נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין לו אלא מנה שנאמר מכסף מקנתו

נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין לו אלא מנה תלמוד לומר כפי שניו

אין לי אלא עבד הנמכר לנכרי הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה

נמכר לישראל מנלן תלמוד לומר שכיר שכיר לגזירה שוה

אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא אמר ליה ההוא מרבנן לאביי מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא מאי חזית דדרשינהו לקולא נידרשינהו לחומרא

לא סלקא דעתך מדאקיל רחמנא לגביה דתניא כי טוב לו עמך עמך במאכל ועמך במשתה

שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו

ואימא הני מילי לענין אכילה ושתיה כי היכי דלא ליצטער ליה הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי חנינא דתניא רבי יוסי ברבי חנינא אומר בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית

אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר בשנת היובל תשבו איש אל אחזתו וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד

לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו לא באת לידו עד שמוכר את ביתו שנאמר כי ימכר בית מושב עיר חומה

מאי שנא התם דאמר לא הרגיש ומאי שנא הכא דאמר לא באת לידו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר

לא באת לידו עד שמוכר את בתו שנאמר וכי ימכר איש את בתו לאמה ואף על גב דבתו לא כתיבא בהאי ענינא הא קא משמע לן ניזבין אינש ברתיה ולא ניזיף בריביתא מאי טעמא ברתיה מגרעא ונפקא והא מוספא ואזלא

לא באת לידו עד שלוה ברבית שנאמר וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך וסמיך ליה אל תקח מאתו וגו׳ לא באת לידו עד שמוכר את עצמו שנאמר וכי ימוך אחיך ונמכר לך

לא לך אלא לגר שנאמר לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר גר תושב משפחת גר זה נכרי כשהוא אומר לעקר


זה הנמכר לעבודה זרה עצמה

אמר ליה התם הא אהדריה קרא דתני דבי רבי ישמעאל הואיל והלך זה ונעשה כומר לעבודה זרה אימא לידחי אבן אחר הנופל תלמוד לומר אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו

ואימא גאולה תהיה לו כי היכי דלא ליטמע בין הנכרים הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי חנינא

אמר רב נחמן בר יצחק תרי קראי כתיבי כתיב אם עוד רבות בשנים וכתיב ואם מעט נשאר בשנים וכי יש שנים מרובות ויש שנים מועטות אלא נתרבה כספו מכסף מקנתו נתמעט כספו כפי שניו

ואימא הכי קאמר היכא דעבד תרי ופש ליה ארבע ניתיב ליה ארבע מכסף מקנתו עבד ארבע ופשו ליה תרתי ניתיב תרתי כפי שניו

אם כן נכתוב קרא אם עוד רבות שנים אם מעט נשאר שנים מאי בשנים נתרבה כספו בשנים מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים כפי שניו אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן בר יצחק להני קראי כסיני

(סימן עבד בית חצאין בית עבד קרובים) בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת עבד עברי הנמכר לנכרי נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין

גאלתו גאלתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין או דילמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן

אמר ליה לאו אמרת התם נמכר כולו ולא חציו הכי נמי נגאל כולו ולא חציו

אמר אביי אם תימצי לומר נגאל לחצאין משכחת לה לקולא ולחומרא לקולא זבניה במאה יהב ליה חמשין פלגא דדמי ואשבח וקם על מאתן אי אמרת נגאל לחצאין יהיב ליה מאה ונפיק ואי אמרת אין נגאל לחצאין יהיב ליה מאה וחמשין ונפיק

והאמרת נתרבה כספו מכסף מקנתו כגון דאוקיר וזל ואוקיר

משכחת לה לחומרא זבניה במאתן יהיב מאה פלגי דדמי ואיכסף וקם על מאה אי אמרת נגאל לחצאין יהיב ליה חמשין ונפיק ואי אמרת אין נגאל לחצאין הנך מאה פקדון נינהו גביה יהיב להו ניהליה ונפיק

בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין גאלתו גאלתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין

או דילמא היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי

אמר ליה ממדרשו של רבי שמעון נשמע שלוה וגואל וגואל לחצאין דתניא אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין

אמר רבי שמעון מה טעם לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין

מקדיש שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין

האי מוכר בית בבתי ערי חומה נמי הואיל והורע כחו שאם מלאה לו שנה תמימה ולא נגאלה נחלט יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין

איתיביה אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין

שיכול והלא דין הוא ומה מוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין מקדיש שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל אינו דין שהורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין

מה למוכר שדה אחוזה שכן הורע כחו ליגאל מיד תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל מיד

מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שיפה כחו ליגאל מיד ואין לוה וגואל וגואל לחצאין לא קשיא


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

עבדות מן התורה מהי? – במחשבה שניה

הלכות עבדים ומשמעותם קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

קידושין כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין כ

לקרובים

והלא דין הוא אם מוכרה לפסולין לא ימכרנה לקרובים מה למוכרה לפסולין שאם רצה לייעד מייעד ימכרנה לקרובים שאם רצה לייעד אינו מייעד אמר קרא לאמה מלמד שמוכרה לקרובים

ורבי מאיר לפסולין נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי אליעזר בקרובים סבר לה כרבנן דאמרי אין מוכרה לקרובים

תני חדא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו ותניא אידך אין מוכרה לא לאביו ולא לבנו בשלמא אינו מוכרה לא לאביו ולא לבנו כרבנן אלא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו כמאן

לא כרבנן ולא כרבי אליעזר לעולם כרבנן מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד:

תנו רבנן אם בגפו יבא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא רבי אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי בגופו נכנס בגופו יצא אמר רבא לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד אמר ליה אביי ההוא מלא תצא כצאת העבדים נפקא

אי מהתם הוה אמינא ניתיב ליה דמי עיניה וניפוק קא משמע לן

רבי אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי יחידי יצא אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית

תנו רבנן נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין לו אלא מנה שנאמר מכסף מקנתו

נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין לו אלא מנה תלמוד לומר כפי שניו

אין לי אלא עבד הנמכר לנכרי הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה

נמכר לישראל מנלן תלמוד לומר שכיר שכיר לגזירה שוה

אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא אמר ליה ההוא מרבנן לאביי מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא מאי חזית דדרשינהו לקולא נידרשינהו לחומרא

לא סלקא דעתך מדאקיל רחמנא לגביה דתניא כי טוב לו עמך עמך במאכל ועמך במשתה

שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו

ואימא הני מילי לענין אכילה ושתיה כי היכי דלא ליצטער ליה הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי חנינא דתניא רבי יוסי ברבי חנינא אומר בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית

אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר בשנת היובל תשבו איש אל אחזתו וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד

לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו לא באת לידו עד שמוכר את ביתו שנאמר כי ימכר בית מושב עיר חומה

מאי שנא התם דאמר לא הרגיש ומאי שנא הכא דאמר לא באת לידו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר

לא באת לידו עד שמוכר את בתו שנאמר וכי ימכר איש את בתו לאמה ואף על גב דבתו לא כתיבא בהאי ענינא הא קא משמע לן ניזבין אינש ברתיה ולא ניזיף בריביתא מאי טעמא ברתיה מגרעא ונפקא והא מוספא ואזלא

לא באת לידו עד שלוה ברבית שנאמר וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך וסמיך ליה אל תקח מאתו וגו׳ לא באת לידו עד שמוכר את עצמו שנאמר וכי ימוך אחיך ונמכר לך

לא לך אלא לגר שנאמר לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר גר תושב משפחת גר זה נכרי כשהוא אומר לעקר


זה הנמכר לעבודה זרה עצמה

אמר ליה התם הא אהדריה קרא דתני דבי רבי ישמעאל הואיל והלך זה ונעשה כומר לעבודה זרה אימא לידחי אבן אחר הנופל תלמוד לומר אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו

ואימא גאולה תהיה לו כי היכי דלא ליטמע בין הנכרים הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי חנינא

אמר רב נחמן בר יצחק תרי קראי כתיבי כתיב אם עוד רבות בשנים וכתיב ואם מעט נשאר בשנים וכי יש שנים מרובות ויש שנים מועטות אלא נתרבה כספו מכסף מקנתו נתמעט כספו כפי שניו

ואימא הכי קאמר היכא דעבד תרי ופש ליה ארבע ניתיב ליה ארבע מכסף מקנתו עבד ארבע ופשו ליה תרתי ניתיב תרתי כפי שניו

אם כן נכתוב קרא אם עוד רבות שנים אם מעט נשאר שנים מאי בשנים נתרבה כספו בשנים מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים כפי שניו אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן בר יצחק להני קראי כסיני

(סימן עבד בית חצאין בית עבד קרובים) בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת עבד עברי הנמכר לנכרי נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין

גאלתו גאלתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין או דילמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן

אמר ליה לאו אמרת התם נמכר כולו ולא חציו הכי נמי נגאל כולו ולא חציו

אמר אביי אם תימצי לומר נגאל לחצאין משכחת לה לקולא ולחומרא לקולא זבניה במאה יהב ליה חמשין פלגא דדמי ואשבח וקם על מאתן אי אמרת נגאל לחצאין יהיב ליה מאה ונפיק ואי אמרת אין נגאל לחצאין יהיב ליה מאה וחמשין ונפיק

והאמרת נתרבה כספו מכסף מקנתו כגון דאוקיר וזל ואוקיר

משכחת לה לחומרא זבניה במאתן יהיב מאה פלגי דדמי ואיכסף וקם על מאה אי אמרת נגאל לחצאין יהיב ליה חמשין ונפיק ואי אמרת אין נגאל לחצאין הנך מאה פקדון נינהו גביה יהיב להו ניהליה ונפיק

בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין גאלתו גאלתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין

או דילמא היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי

אמר ליה ממדרשו של רבי שמעון נשמע שלוה וגואל וגואל לחצאין דתניא אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין

אמר רבי שמעון מה טעם לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין

מקדיש שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין

האי מוכר בית בבתי ערי חומה נמי הואיל והורע כחו שאם מלאה לו שנה תמימה ולא נגאלה נחלט יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין

איתיביה אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין

שיכול והלא דין הוא ומה מוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין מקדיש שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל אינו דין שהורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין

מה למוכר שדה אחוזה שכן הורע כחו ליגאל מיד תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל מיד

מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שיפה כחו ליגאל מיד ואין לוה וגואל וגואל לחצאין לא קשיא


גלול כלפי מעלה