הדף היומי
-
מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!
קידושין מא
גם האשה וגם הגבר יכולים להיות נוכחים לבצע את הקידושין או כל אחד מהם יכול לשלוח שליח לבצע את הקידושין במקומם. אב יכול לקדש את בתו כשהיא נערה, אפילו באמצעות שליח. מדוע צריכה המשנה להזכיר שהבעל יכול לעשות את הקידושין בעצמו? זה ללמד שמצוה בו יותר מבשלוחו. יש שסוברים שאסור לגבר לשלוח שליח לבצע קידושין מפני שאולי כאשר יראה את אשתו לאחר הארוסין, היא לא תמצא חן בעיניו והוא לא ירצה לשאת אותה לאשה. לגבי האשה אין את החשש הזו שכן ריש לקיש מסביר שטוב למיתב טן דו למיתב ארמלו, ז"א שנשים תעדיפו להיות נשואות מאשר לא נשואות. המשנה קובעת שהאב מקדש את בתו כשהיא נערה, אבל לא כשהיא קטנה, למרות שהוא יכול לעשות זאת גם כשהיא קטנה. מבינים מתוך זה שאסור לאב לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שהיא גדולה מספיק להביע הסכמתה לקידושין. האם שליח יכול למנות שליח אחר? מהיכן אנו לומדים שיש מושג של שליחות וששלוחו של אדם כמותו?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
לא עלתה בידו אלא רגזנותא ולאדם טוב מטעימים אותו מפרי מעשיו וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ דור הנאה ממנו שנאמר ובמושב לצים לא ישב מושבו מושב לצים
הדרן עלך האשה נקנית
האיש מקדש בו ובשלוחו האשה מתקדשת בה ובשלוחה האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו
גמ׳ השתא בשלוחו מקדש בו מיבעיא אמר רב יוסף מצוה בו יותר מבשלוחו כי הא דרב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא
איכא דאמרי בהא איסורא נמי אית בה כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך
וכי איתמר דרב יוסף אסיפא איתמר האשה מתקדשת בה ובשלוחה השתא בשלוחה מיקדשא בה מיבעיא אמר רב יוסף מצוה בה יותר מבשלוחה כי הא דרב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא
אבל בהא איסורא לית בה כדריש לקיש דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
האיש מקדש את בתו כשהיא נערה כשהיא נערה אין כשהיא קטנה לא מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי אלעזר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה
שליחות מנלן דתניא ושלח מלמד שהוא עושה שליח
ושלחה מלמד שהיא עושה שליח ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח
אשכחן בגירושין בקידושין מנלן וכי תימא דיליף מגירושין מה לגירושין שכן ישנן בעל כרחה אמר קרא ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה משוי שליח אף הויה נמי משוי שליח
ואלא הא דתנן האומר לשלוחו צא תרום תורם כדעת בעל הבית ואם אינו יודע דעת בעל הבית תורם בבינונית אחד מחמשים
פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה מנלן וכי תימא דיליף מגירושין מה לגירושין שכן ישנן חול אמר קרא אתם גם אתם לרבות את השליח
ונכתוב רחמנא בתרומה וניתו הנך ונגמרו מיניה משום דאיכא למפרך שכן ישנה במחשבה
והא דתנן חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט והן לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלים ושותים עמו
מנלן וכי תימא דיליף מהנך מה להנך שכן ישנן חול אצל קדשים
נפקא ליה מדרבי יהושע בן קרחה דאמר רבי יהושע בן קרחה מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולן שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו
נכתוב רחמנא בקדשים וניתי הנך וניגמרו מיניה משום דאיכא למפרך מה לקדשים שכן רוב מעשיהן על ידי שליח
חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי
לא נכתוב רחמנא בקדשים ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן חול אצל קדשים לא נכתוב רחמנא בגירושין ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן במחשבה
אלא לא לכתוב רחמנא בתרומה ותיתי מהנך הכי נמי
ואלא אתם גם אתם למה לי מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית
הא למה לי קרא מדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן נפקא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט מיד בעלה של אשה לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין
איצטריך סלקא דעתך אמינא עבד דלאו בר היתירא הוא כלל אבל נכרי הואיל ואיתיה בתרומה דנפשיה דתנן הנכרי והכותי שתרמו תרומתן תרומה אימא שליח נמי עביד קמשמע לן
ולרבי שמעון דפטר דתנן תרומת נכרי מדמעת וחייבין עליה חומש ורבי שמעון פוטר אתם גם אתם למה לי
איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר מר אתם ולא אריסין אתם ולא שותפין אתם ולא אפוטרופוס אתם ולא התורם את שאינו שלו אימא אתם ולא שלוחכם נמי קא משמע לן
הניחא לרבי יהושע בן קרחה אלא לרבי יונתן דמפיק ליה להאי קרא לדרשא אחרינא מנא לן דתניא רבי יונתן אומר מנין שכל ישראל כולן יוצאים
-
מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!
להעמיק בדף
קידושין מא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
לא עלתה בידו אלא רגזנותא ולאדם טוב מטעימים אותו מפרי מעשיו וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ דור הנאה ממנו שנאמר ובמושב לצים לא ישב מושבו מושב לצים
הדרן עלך האשה נקנית
האיש מקדש בו ובשלוחו האשה מתקדשת בה ובשלוחה האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו
גמ׳ השתא בשלוחו מקדש בו מיבעיא אמר רב יוסף מצוה בו יותר מבשלוחו כי הא דרב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא
איכא דאמרי בהא איסורא נמי אית בה כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך
וכי איתמר דרב יוסף אסיפא איתמר האשה מתקדשת בה ובשלוחה השתא בשלוחה מיקדשא בה מיבעיא אמר רב יוסף מצוה בה יותר מבשלוחה כי הא דרב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא
אבל בהא איסורא לית בה כדריש לקיש דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
האיש מקדש את בתו כשהיא נערה כשהיא נערה אין כשהיא קטנה לא מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי אלעזר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה
שליחות מנלן דתניא ושלח מלמד שהוא עושה שליח
ושלחה מלמד שהיא עושה שליח ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח
אשכחן בגירושין בקידושין מנלן וכי תימא דיליף מגירושין מה לגירושין שכן ישנן בעל כרחה אמר קרא ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה משוי שליח אף הויה נמי משוי שליח
ואלא הא דתנן האומר לשלוחו צא תרום תורם כדעת בעל הבית ואם אינו יודע דעת בעל הבית תורם בבינונית אחד מחמשים
פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה מנלן וכי תימא דיליף מגירושין מה לגירושין שכן ישנן חול אמר קרא אתם גם אתם לרבות את השליח
ונכתוב רחמנא בתרומה וניתו הנך ונגמרו מיניה משום דאיכא למפרך שכן ישנה במחשבה
והא דתנן חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט והן לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלים ושותים עמו
מנלן וכי תימא דיליף מהנך מה להנך שכן ישנן חול אצל קדשים
נפקא ליה מדרבי יהושע בן קרחה דאמר רבי יהושע בן קרחה מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולן שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו
נכתוב רחמנא בקדשים וניתי הנך וניגמרו מיניה משום דאיכא למפרך מה לקדשים שכן רוב מעשיהן על ידי שליח
חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי
לא נכתוב רחמנא בקדשים ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן חול אצל קדשים לא נכתוב רחמנא בגירושין ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן במחשבה
אלא לא לכתוב רחמנא בתרומה ותיתי מהנך הכי נמי
ואלא אתם גם אתם למה לי מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית
הא למה לי קרא מדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן נפקא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט מיד בעלה של אשה לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין
איצטריך סלקא דעתך אמינא עבד דלאו בר היתירא הוא כלל אבל נכרי הואיל ואיתיה בתרומה דנפשיה דתנן הנכרי והכותי שתרמו תרומתן תרומה אימא שליח נמי עביד קמשמע לן
ולרבי שמעון דפטר דתנן תרומת נכרי מדמעת וחייבין עליה חומש ורבי שמעון פוטר אתם גם אתם למה לי
איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר מר אתם ולא אריסין אתם ולא שותפין אתם ולא אפוטרופוס אתם ולא התורם את שאינו שלו אימא אתם ולא שלוחכם נמי קא משמע לן
הניחא לרבי יהושע בן קרחה אלא לרבי יונתן דמפיק ליה להאי קרא לדרשא אחרינא מנא לן דתניא רבי יונתן אומר מנין שכל ישראל כולן יוצאים