Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בתשרי תשפ״ד | 24 ספטמבר 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין מב

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'ניפר באומר לכבוד הרבנית מישל!

הדף היום מוקדש ע"י דבי פיין לע"נ פייגה בת משה מרדכי ושרה רבקה.

מניין לר' יונתן דין שליחות בקדשים? ציטטו בשם רב מקור אחר, מחלוקת הנחלות על ידי הנשיאים, שמשם לומדים שליחות. אבל לאחר שמעלים על המקור הזה שתי קושיות, מציעים דרכים אחרות להבין את דברי רב שלמד מהנשיאים. למסקנה, זה בא ללמד על חלוקת יתומים בנכסי אביהם על ידי אפוטרופסים. רב נחמן ושמואל חלקו בעניין זה – אם אפוטרוספים חלקו נכסי יתומים, האם היתומים יכולים למחות כשהם גדולים? האם יש סתירה בין דברי רב נחמן אלו ופסיקתו בסוגיה אחרת לגבי שום הדיינים? רב נחמן אומר שיש דיני אונאה ביתומים המחלקים נכסי אביהם, אך רבא מגביל את דבריו. הגמרא מביאה ברייתא שממנה לומדים שאין שליח לדבר עבירה – אם שולחים שליח לחטוא, העונש על השליח ולא המשלח (לא אומרים שלוחו של אדם כמותו). אך למה לא לומדים מדיני מעילה ששם יש שליח לדבר עבירה?!

בפסח אחד שנאמר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולם שוחטים והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן שכל ישראל יוצאים בפסח אחד שליח בקדשים מנא ליה

מיניה ודילמא שאני התם דאית ליה שותפות בגוייהו

אלא מהכא ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית ודילמא התם נמי דאית ליה שותפות בגוייהו אם כן תרי קראי למה לי אם אינו ענין להיכא דשייך תניהו ענין להיכא דלא שייך

האי מיבעי ליה לכדרבי יצחק דאמר רבי יצחק איש זוכה ולא הקטן זוכה ההוא מאיש לפי אכלו נפקא

ואכתי מיבעי ליה דשוחטין את הפסח על היחיד סבר לה כמאן דאמר אין שוחטין את הפסח על היחיד

ואלא הא דאמר רב גידל אמר רב מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תיפוק ליה שליחות מהכא ותיסברא דהא שליחות הוא והא קטנים לאו בני שליחות נינהו

אלא כי הא דרבא בר רב הונא דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב מנין שזכין לאדם שלא בפניו שנאמר ונשיא אחד נשיא אחד ותיסברא זכות היא הא חובה נמי איכא דאיכא דניחא ליה בהר ולא ניחא ליה בבקעה ואיכא דניחא ליה בבקעה ולא ניחא ליה בהר

ואלא כדרבא בר רב הונא דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שבית דין מעמידין להם אפוטרופוס לחוב ולזכות לחוב אמאי אלא לחוב על מנת לזכות תלמוד לומר ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו

אמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם בית דין מעמידים להם אפוטרופוס ובוררים להם חלק יפה ואם הגדילו יכולים למחות ורב נחמן דידיה אמר אם הגדילו אינם יכולים למחות דאם כן מה כח בית דין יפה

ומי אית ליה לרב נחמן אם כן מה כח בית דין יפה והתנן שום הדיינים שפיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים (ואמר רבן שמעון בן גמליאל) אם כן מה כח בית דין יפה ואמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים

לא קשיא


הא דטעו הא דלא טעו אי דלא טעו מאי יכולים למחות יכולים למחות ברוחות

אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה

אמר רבא הא דאמרן פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא דלא שויה שליח אבל שויה שליח אמר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי

והא דאמרן יתר משתות בטל מקח לא אמרן אלא דלא אמר ניפליגן בשומא דבי דינא אבל אמר נפלוג בשומא דבי דינא מכרן קיים דתנן שום הדיינים שפיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים

והא דאמרן שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות ובמקרקעי לא אמרן אלא דפלוג בעילויא אבל פלוג במשחתא לא כדרבה דאמר רבה כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר

והא דתנן השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שילח ביד פיקח פיקח חייב

ואמאי נימא שלוחו של אדם כמותו שאני התם דאין שליח לדבר עבירה דאמרינן דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים

והדתניא שליח שלא עשה שליחותו שליח מעל עשה שליחותו בעל הבית מעל כי עשה שליחותו דבעל הבית בעל הבית מיהא מעל אמאי נימא אין שליח לדבר עבירה

שאני מעילה דילפא חטא חטא מתרומה מה תרומה משוי שליח אף מעילה משוי שליח

ונילף מינה משום דהוי מעילה ושליחות יד שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין מעילה הא דאמרן שליחות יד מאי היא

דתניא על כל דבר פשע בית שמאי אומרים לחייב על המחשבה כמעשה ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו וגו׳

אמרו בית שמאי לבית הלל והלא נאמר על כל דבר פשע אמרו להם בית הלל לבית שמאי והלא נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו אמרו בית שמאי לבית הלל אם כן על כל דבר פשע למה לי שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מנין תלמוד לומר על כל דבר פשע

הניחא לבית הלל אלא לבית שמאי דמוקמי ליה להאי קרא במחשבה כמעשה


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

שבט שיעור 2 שיעור

שליחות במצוות: האם מישהי אחרת יכולה להיות אני? – שבט שיעור 2

האם מישהי אחרת יכולה להיות אני? עם הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס), ראש ישיבת דרישה הקדמה:  שליחות במצוות – הנחייה ללימוד בחברותא פתחי את הקובץ (לימוד בחברותא) והקציבי כ40 דק ללימוד עצמי. אחר כך, צפי בשיעור: לצפייה בשו"ת השיעור: יישר כח! סמני את השיעור כ"הושלם" בכפתור מטה. נפגש בשיעור הבא!  

קידושין מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין מב

בפסח אחד שנאמר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולם שוחטים והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן שכל ישראל יוצאים בפסח אחד שליח בקדשים מנא ליה

מיניה ודילמא שאני התם דאית ליה שותפות בגוייהו

אלא מהכא ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית ודילמא התם נמי דאית ליה שותפות בגוייהו אם כן תרי קראי למה לי אם אינו ענין להיכא דשייך תניהו ענין להיכא דלא שייך

האי מיבעי ליה לכדרבי יצחק דאמר רבי יצחק איש זוכה ולא הקטן זוכה ההוא מאיש לפי אכלו נפקא

ואכתי מיבעי ליה דשוחטין את הפסח על היחיד סבר לה כמאן דאמר אין שוחטין את הפסח על היחיד

ואלא הא דאמר רב גידל אמר רב מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תיפוק ליה שליחות מהכא ותיסברא דהא שליחות הוא והא קטנים לאו בני שליחות נינהו

אלא כי הא דרבא בר רב הונא דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב מנין שזכין לאדם שלא בפניו שנאמר ונשיא אחד נשיא אחד ותיסברא זכות היא הא חובה נמי איכא דאיכא דניחא ליה בהר ולא ניחא ליה בבקעה ואיכא דניחא ליה בבקעה ולא ניחא ליה בהר

ואלא כדרבא בר רב הונא דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שבית דין מעמידין להם אפוטרופוס לחוב ולזכות לחוב אמאי אלא לחוב על מנת לזכות תלמוד לומר ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו

אמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם בית דין מעמידים להם אפוטרופוס ובוררים להם חלק יפה ואם הגדילו יכולים למחות ורב נחמן דידיה אמר אם הגדילו אינם יכולים למחות דאם כן מה כח בית דין יפה

ומי אית ליה לרב נחמן אם כן מה כח בית דין יפה והתנן שום הדיינים שפיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים (ואמר רבן שמעון בן גמליאל) אם כן מה כח בית דין יפה ואמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים

לא קשיא


הא דטעו הא דלא טעו אי דלא טעו מאי יכולים למחות יכולים למחות ברוחות

אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה

אמר רבא הא דאמרן פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא דלא שויה שליח אבל שויה שליח אמר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי

והא דאמרן יתר משתות בטל מקח לא אמרן אלא דלא אמר ניפליגן בשומא דבי דינא אבל אמר נפלוג בשומא דבי דינא מכרן קיים דתנן שום הדיינים שפיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים

והא דאמרן שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות ובמקרקעי לא אמרן אלא דפלוג בעילויא אבל פלוג במשחתא לא כדרבה דאמר רבה כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר

והא דתנן השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שילח ביד פיקח פיקח חייב

ואמאי נימא שלוחו של אדם כמותו שאני התם דאין שליח לדבר עבירה דאמרינן דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים

והדתניא שליח שלא עשה שליחותו שליח מעל עשה שליחותו בעל הבית מעל כי עשה שליחותו דבעל הבית בעל הבית מיהא מעל אמאי נימא אין שליח לדבר עבירה

שאני מעילה דילפא חטא חטא מתרומה מה תרומה משוי שליח אף מעילה משוי שליח

ונילף מינה משום דהוי מעילה ושליחות יד שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין מעילה הא דאמרן שליחות יד מאי היא

דתניא על כל דבר פשע בית שמאי אומרים לחייב על המחשבה כמעשה ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו וגו׳

אמרו בית שמאי לבית הלל והלא נאמר על כל דבר פשע אמרו להם בית הלל לבית שמאי והלא נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו אמרו בית שמאי לבית הלל אם כן על כל דבר פשע למה לי שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מנין תלמוד לומר על כל דבר פשע

הניחא לבית הלל אלא לבית שמאי דמוקמי ליה להאי קרא במחשבה כמעשה


גלול כלפי מעלה