Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ בתשרי תשפ״ד | 5 אוקטובר 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין נג

הדף היום מוקדש ע"י טובה ודוד קסטנבאום לכבוד הולדת נכדם נווה איתן.

מובאת ברייתא הקובעת שהשאלה האם גבר יכול לקדש אשה עם חלקו שקיבל מהקרבנות היא נושא למחלוקת בין רבי יהודה לרבי יוסי – כל אחד דורש את שיטתו מאותו פסוק. רבי יוחנן קבע שרבי יהודה הודה בסופו של דבר לרבי יוסי ורב קבע שלא. מביאים שני ברייתות – אחת לתמוך ברבי יוחנן ואחת לתמוך ברב. עם זאת, המובא לתמיכה בעמדתו של רב נדחה. רבי מאיר סבור כי גבר אינו יכול לקדש אשה עם מעשר שני שכן הוא נחשבת כרכוש הקב"ה (ממון גבוה). זה נדרש מפסוק המתייחס למעשר שני – איך נדרש מהפסוק? לגבי גבר שאירס אשה במעשר שני בשגגה, ר' מאיר סבור שהקידושין אינם תקפים, ובמקרה של גבר שקידש אשה בהקדש בשגגה, ​​סבור רבי יהודה שהקידושין אינם תקפים. לגבי שני המקרים הללו, אמר רבי יעקב שלמד מרבי יוחנן שהאחד הוא משום שהאשה אינה רוצה בכך והשני משום שגם האיש וגם האשה אינם רוצים בכך, אך לא היה בטוח איזה שייך לאיזה מקרה. רבי ירמיה ורבי יעקב עצמו מציעים כל אחד הצעות הפוכות איזו מהן תואמת איזו דעה. רבא מסביר שלדברי רבי מאיר, אם האיש המקדש עם הקדש הקידושין אינם תקפים, זה סימן שהכסף אינו מתחלל בפעולתו. רב חסדא פוסק שזה יהיה אותו הדבר לגבי מכר תוך שימוש בכסף של הקדש בשגגה – שכן אף אחד מהצדדים לא היה רוצה שהמכירה תצא לפועל ברגע שהם יבינו שהכסף הוא הקדש, ​​המכירה היא מקח טעות, הכסף מוחזר והקדושה נשארת בכסף. לפיכך, לא תהיה חובה להביא קרבן עבור מעילה. ברייתא מובאת להעלות קושי בהבנה זו של רבי מאיר, אבל היא נפתרת.

נמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש ורב אמר עדיין היא מחלוקת אמר אביי כוותיה דרבי יוחנן מסתברא

דתניא מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים תלמוד לומר וכל מנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה

יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שלא קמו תחתיהם בדלות אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות תלמוד לומר וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה

יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים אבל יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים תלמוד לומר ועל מחבת

יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו מעשיהם ביד והללו מעשיהם בכלי אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שהללו והללו מעשיהם ביד תלמוד לומר וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן

יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת שזו מעשיהם רכים וזו מעשיהם קשים אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת שהללו והללו מעשיהם קשים אי נמי מעשיהם רכים תלמוד לומר וחרבה לכל בני אהרן תהיה

יכול לא יחלקו בקדש הקדשים אבל יחלקו בקדשים קלים תלמוד לומר איש כאחיו וסמיך ליה אם על תודה כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים

איש איש חולק אפילו בעל מום ואין הקטן חולק ואפילו תם סתם ספרא מני רבי יהודה והוא קאמר דלית בה דין חלוקה כלל שמע מינה

אמר רבא וכרב מי לא תניא והתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים מאי חולקים חוטפים כדקתני סיפא מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו

אמר רבה בר רב שילא מאי קראה אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבה אמר מהכא למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ

מעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שוגג לא קידש מזיד קידש וכו׳ מנא הני מילי אמר רב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה׳ הוא קדש לה׳ לה׳ הוא ולא לקדש בו אשה

הרי תרומת מעשר דכתיב כן תרימו גם אתם תרומת ה׳ ותנן המקדש בתרומה מקודשת דלא כתיב ביה לה׳

והרי חלה דכתיב בה תתנו לה׳ ותנן המקדש בתרומות מקודשת דלא כתיב ביה קדש

והרי שביעית דכתיב בה יובל היא קדש תהיה לכם ותנן המקדש בפירות שביעית מקודשת דלא כתיב ביה לה׳

והרי תרומה דכתיב קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה ותנן המקדש בתרומה מקודשת ההוא בישראל כתיב


ולאו ממילא שמעת מינה תרגמה רבין סבא קמיה דרב אמר קרא הוא בהוייתו יהא

ובהקדש במזיד קידש בשוגג לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש אמר רבי יעקב שמעית מינה דרבי יוחנן תרתי שגגת מעשר דרבי יהודה שגגת הקדש דרבי מאיר שניהם אין אשה מתקדשת בהם

חדא לפי שאין אשה רוצה וחדא לפי שאין שניהם רוצים ולא ידענא הי מינייהו אמר רבי ירמיה ניחזי אנן מעשר איהי לא ניחא לה משום טרחא דאורחא איהו ניחא ליה דניקני איתתא ממילא אלא הקדש תרוייהו לא ניחא להו דנתחיל הקדש על ידייהו

ורבי יעקב אמר איפכא מסתברא מי לא איכא למימר מעשר איהי לא ניחא לה משום טירחא דאורחא איהו לא ניחא ליה משום אונסא דאורחא אלא הקדש בשלמא איהי לא ניחא לה דנתחיל הקדש על ידה אלא איהו מי לא ניחא ליה דניקני איתתא ממילא

בעא מיניה רבא מרב חסדא אשה אין מתקדשת מעות מהו שיצאו לחולין אמר ליה אשה אין מתקדשת מעות היאך יצאו לחולין

בעא מינה רב חייא בר אבין מרב חסדא במכר מאי אמר ליה אף במכר לא קנה

איתיביה חנוני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר חנוני כשולחני

עד כאן לא קא מיפלגי אלא דמר סבר חנוני כשולחני ומר סבר חנוני כבעל הבית אבל דכולי עלמא אם הוציא מעל רבי מאיר לדבריו דרבי יהודה קאמר לדידי אם הוציא נמי לא מעל אלא לדידך אודי לי מיהא דחנוני כבעל הבית ואמר ליה לא כשולחני

אמר רב


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

קידושין נג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין נג

נמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש ורב אמר עדיין היא מחלוקת אמר אביי כוותיה דרבי יוחנן מסתברא

דתניא מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים תלמוד לומר וכל מנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה

יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שלא קמו תחתיהם בדלות אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות תלמוד לומר וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה

יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים אבל יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים תלמוד לומר ועל מחבת

יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו מעשיהם ביד והללו מעשיהם בכלי אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שהללו והללו מעשיהם ביד תלמוד לומר וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן

יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת שזו מעשיהם רכים וזו מעשיהם קשים אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת שהללו והללו מעשיהם קשים אי נמי מעשיהם רכים תלמוד לומר וחרבה לכל בני אהרן תהיה

יכול לא יחלקו בקדש הקדשים אבל יחלקו בקדשים קלים תלמוד לומר איש כאחיו וסמיך ליה אם על תודה כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים

איש איש חולק אפילו בעל מום ואין הקטן חולק ואפילו תם סתם ספרא מני רבי יהודה והוא קאמר דלית בה דין חלוקה כלל שמע מינה

אמר רבא וכרב מי לא תניא והתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים מאי חולקים חוטפים כדקתני סיפא מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו

אמר רבה בר רב שילא מאי קראה אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבה אמר מהכא למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ

מעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שוגג לא קידש מזיד קידש וכו׳ מנא הני מילי אמר רב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה׳ הוא קדש לה׳ לה׳ הוא ולא לקדש בו אשה

הרי תרומת מעשר דכתיב כן תרימו גם אתם תרומת ה׳ ותנן המקדש בתרומה מקודשת דלא כתיב ביה לה׳

והרי חלה דכתיב בה תתנו לה׳ ותנן המקדש בתרומות מקודשת דלא כתיב ביה קדש

והרי שביעית דכתיב בה יובל היא קדש תהיה לכם ותנן המקדש בפירות שביעית מקודשת דלא כתיב ביה לה׳

והרי תרומה דכתיב קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה ותנן המקדש בתרומה מקודשת ההוא בישראל כתיב


ולאו ממילא שמעת מינה תרגמה רבין סבא קמיה דרב אמר קרא הוא בהוייתו יהא

ובהקדש במזיד קידש בשוגג לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש אמר רבי יעקב שמעית מינה דרבי יוחנן תרתי שגגת מעשר דרבי יהודה שגגת הקדש דרבי מאיר שניהם אין אשה מתקדשת בהם

חדא לפי שאין אשה רוצה וחדא לפי שאין שניהם רוצים ולא ידענא הי מינייהו אמר רבי ירמיה ניחזי אנן מעשר איהי לא ניחא לה משום טרחא דאורחא איהו ניחא ליה דניקני איתתא ממילא אלא הקדש תרוייהו לא ניחא להו דנתחיל הקדש על ידייהו

ורבי יעקב אמר איפכא מסתברא מי לא איכא למימר מעשר איהי לא ניחא לה משום טירחא דאורחא איהו לא ניחא ליה משום אונסא דאורחא אלא הקדש בשלמא איהי לא ניחא לה דנתחיל הקדש על ידה אלא איהו מי לא ניחא ליה דניקני איתתא ממילא

בעא מיניה רבא מרב חסדא אשה אין מתקדשת מעות מהו שיצאו לחולין אמר ליה אשה אין מתקדשת מעות היאך יצאו לחולין

בעא מינה רב חייא בר אבין מרב חסדא במכר מאי אמר ליה אף במכר לא קנה

איתיביה חנוני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר חנוני כשולחני

עד כאן לא קא מיפלגי אלא דמר סבר חנוני כשולחני ומר סבר חנוני כבעל הבית אבל דכולי עלמא אם הוציא מעל רבי מאיר לדבריו דרבי יהודה קאמר לדידי אם הוציא נמי לא מעל אלא לדידך אודי לי מיהא דחנוני כבעל הבית ואמר ליה לא כשולחני

אמר רב


גלול כלפי מעלה