Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בטבת תשפ״ב | 22 דצמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה י

הדף היום מוקדש ע”י אן גולדהירש לרפואת שלמה לשרה נחה בת לאה.

הדף היום מוקדש ע”י שריל ואבי סביצקי לזכר נשמת אביה של שריל שמעון פייביש בן ישראל יצחק הכהן ז׳צל.

מה ההבדלים והדמיון בין שילה לירושלים? אחד ההבדלים הוא שניתן להקריב בבמות לאחר חורבן המשכן אך לא לאחר בניית בית המקדש בירושלים. אולם רבי יצחק אמר שבמצרים הביאו קורבנות במקדש בית חוניו, שכן לשיטתו בית חוניו היה מקום לעבודת ה’, לא לאלילים, וקדושת בניין בית המקדש הראשון הייתה רק לאותו זמן ולא לעתיד לבוא. כשנחרב, הלכה הקדושה וכך גם האיסור להקריב חוץ לבית המקדש. הוא מוכיח זאת גם מפסוק בתורה. אבל רבא עומד על כך שרבי יצחק חזר בו מקביעה זו שכן ברור שברגע שהיהודים בנו את בית המקדש בירושלים אסור להקריב בבמות (אפילו לאחר החרבן). סוגיית הקדושה שנותרה לאחר חורבן בית ראשון היא נושא לוויכוח תנאי. תחילה מנסה הגמרא להוכיח זאת ממשנה בעדויות. עם זאת, אין זה חד משמעי שכן לא ברור שהם חלוקים בנושא זה. אז מובאים שני מקורות סותרים, שניהם בשם רבי ישמעאל בן רבי יוסי – האחד אומר שהקדושה הראשונה היא זמנית בלבד והשני אומר שהיא לעולם. הסתירה נפתרת בכך שאו שיש ויכוח בין התנאים על מה שסבר רבי ישמעאל ברבי יוסי, או שמקור אחד יש טעות ובאמת נאמר בטעות בשם רבי אלעזר בן רבי יוסי. מובאת רשימה ארוכה של דרשות על המגילה. כשהמגילה מתחילה במילה “ויהי” זה מעיד על כך שיקרה משהו רע, כפי שמופיע במקומות רבים אחרים בתנ”ך. לאחר שהובאו מספר פסוקים, אחרים בעלי אותה לשון אך אינם הקדמות למשהו רע, ואז מגיבה הגמרא בכך שכשאומרים “ויהי בימי…”, אז זה מעיד על דבר רע שעומד לקרות. רבי לוי העביר מסורות על מספר פסוקים: אמוץ, אביו של ישעיהו, היה אחיו של אמציה מלך יהודה. זה נדרש מתמר שכן הובטח לה שיצוו ממנה מלכים ונביאים בגלל צניעותה בבית חמיה. מסורת נוספת שהוא העביר היא שהארון לא תפס מקום בקודש הקודשים בצורה ניסית שכן החדר היה 20 אמות אורך והיו עשר אמות בין הארון לקירות. מובאת רשימה של דרשות שרבנים שונים היו מתחילים איתם בדרשותיהם על המגילה.

 

יש אחריה היתר וקדושת ירושלים אין אחריה היתר

גמ׳ אמר רבי יצחק שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה קסבר בית חוניו לאו בית עבודה זרה היא וקא סבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא

דכתיב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים מקיש נחלה למנוחה מה מנוחה יש אחריה היתר אף נחלה יש אחריה היתר

אמרו ליה אמרת אמר להו לא אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה

ומאי טעמא קא הדר ביה משום קשיא דרב מרי דמותיב רב מרי קדושת שילה יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחריה היתר ועוד תנן משבאו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה לנחלה

תנאי היא (דתניא) אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עושין קלעים להיכל וקלעים לעזרה אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרה בונין מבפנים

ואמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית אוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא מכלל דרבי אליעזר סבר לא קידשה לעתיד לבוא

אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דלמא דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכי תימא קלעים לרבי אליעזר למה לי לצניעותא בעלמא

אלא כי הני תנאי דתניא אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו את אלו וקידשום אבל הראשונות בטלו משבטלה הארץ אלמא קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא

ורמינהו אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגוב וכתיב כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום

קידשום

השתא [הא] אמרי לא צריכא לקדושי אלא מצאו את אלו ומנאום

ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל המצות הללו נוהגין בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא קשיא דרבי ישמעאל אדרבי ישמעאל

תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל ברבי יוסי ואיבעית אימא הא רבי אלעזר בר יוסי אמרה דתניא רבי אלעזר ברבי יוסי אמר אשר לוא חומה אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן

ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער

ויהי בימי אחשורוש הוה המן ויהי בימי שפוט השופטים הוה רעב ויהי כי החל האדם לרוב וירא ה׳ כי רבה רעת האדם

ויהי בנסעם מקדם הבה נבנה לנו עיר ויהי בימי אמרפל עשו מלחמה ויהי בהיות יהושע ביריחו וחרבו שלופה בידו ויהי ה׳ את יהושע וימעלו בני ישראל ויהי איש אחד מן הרמתים כי את חנה אהב וה׳ סגר רחמה

ויהי (כי) זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל [וה׳ עמו] ויהי שאול עוין את דוד ויהי כי ישב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית

והכתיב ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם ויהי (בקר) יום אחד

הא שכיב נדב ואביהוא

והכתיב ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה והכתיב ויהי כאשר ראה יעקב את רחל והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד והאיכא שני והאיכא שלישי והאיכא טובא

אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ואיכא הכי ויהי בימי אינו אלא לשון צער

חמשה ויהי בימי הוו ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל ויהי בימי אחז ויהי בימי יהויקים

(אמר רבי) לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים הוו מאי קא משמע לן

כי הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר דכתיב ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה

אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים מלכים מדוד נביאים דאמר רבי לוי מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו וכתיב חזון ישעיהו בן אמוץ

ואמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה

תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח וכתיב ולפני הדביר עשרים אמה אורך וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות ארון גופיה היכא הוה קאי אלא לאו שמע מינה בנס היה עומד

רבי יונתן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא וקמתי עליהם וגו׳ והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה׳ שם זה הכתב שאר זה לשון נין זה מלכות ונכד זו ושתי

רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס

תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה דכתיב ובכל הנעצוצים ובכל הנהלולים

יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מרי דכי

תחת הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה׳ דכתיב רפידתו זהב

יעלה הדס זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה שנאמר ויהי אומן את הדסה והיה לה׳ לשם זו מקרא מגילה לאות עולם לא יכרת אלו ימי פורים

רבי יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא והיה כאשר שש ה עליכם להיטיב אתכם כן ישיש להרע אתכם

ומי חדי הקדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים והא כתיב בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה׳ כי לעולם חסדו ואמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים

ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה

אמר רבי אלעזר הוא אינו שש אבל אחרים משיש ודיקא נמי דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש שמע מינה

רבי אבא בר כהנא פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי הצדיק ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה המן לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר דכתיב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן

רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים מלך זו ושתי ושרים זה המן ועשרת בניו

רב דימי בר יצחק פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אדר ב שיעור 1 שיעור

אסתר ירקרוקת היתה: לימוד אגדה בעיון (סוגיות נבחרות- אדר ב’ שיעור 1)

ברוכה הבאה לסדרת אדר ב’ עם הרבנית ד”ר תמר מאיר, ראש בית המדרש לנשים כלנה. החברותא דפי הגמרא הקדמה: (פתחי את הקובץ (החברותא והקציבי כ40 דק ללימוד עצמי. אחר כך, עברי לשיעור: שיעור: שאלות ותשובות:   נפגש בשיעור הבא!

גפת בדף היומי

האם אפשר להקריב קרבנות בימינו? – גפ”ת 84

האם אפשר להקריב קרבנות בימינו אפילו שבית המקדש נחרב? מדברי רבי יהושע בסוגייתינו נשמע כך! איך זה יתכן? ואיך מתמודדים עם טומאת מת? ומה הקשר לשילה ולמקדש חוניו? הצטרפו אלינו לגפת גדושה במידע חדש ומפתיע על עולם הקורבנות לאחר החורבן ב”ה האם ניתן להקריב קורבנות בימינו? במשניות פרק א של מסכת מגילה מופיעה סדרה של…

מגילה י

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה י

יש אחריה היתר וקדושת ירושלים אין אחריה היתר

גמ׳ אמר רבי יצחק שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה קסבר בית חוניו לאו בית עבודה זרה היא וקא סבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא

דכתיב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים מקיש נחלה למנוחה מה מנוחה יש אחריה היתר אף נחלה יש אחריה היתר

אמרו ליה אמרת אמר להו לא אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה

ומאי טעמא קא הדר ביה משום קשיא דרב מרי דמותיב רב מרי קדושת שילה יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחריה היתר ועוד תנן משבאו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה לנחלה

תנאי היא (דתניא) אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עושין קלעים להיכל וקלעים לעזרה אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרה בונין מבפנים

ואמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית אוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא מכלל דרבי אליעזר סבר לא קידשה לעתיד לבוא

אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דלמא דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכי תימא קלעים לרבי אליעזר למה לי לצניעותא בעלמא

אלא כי הני תנאי דתניא אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו את אלו וקידשום אבל הראשונות בטלו משבטלה הארץ אלמא קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא

ורמינהו אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגוב וכתיב כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום

קידשום

השתא [הא] אמרי לא צריכא לקדושי אלא מצאו את אלו ומנאום

ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל המצות הללו נוהגין בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא קשיא דרבי ישמעאל אדרבי ישמעאל

תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל ברבי יוסי ואיבעית אימא הא רבי אלעזר בר יוסי אמרה דתניא רבי אלעזר ברבי יוסי אמר אשר לוא חומה אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן

ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער

ויהי בימי אחשורוש הוה המן ויהי בימי שפוט השופטים הוה רעב ויהי כי החל האדם לרוב וירא ה׳ כי רבה רעת האדם

ויהי בנסעם מקדם הבה נבנה לנו עיר ויהי בימי אמרפל עשו מלחמה ויהי בהיות יהושע ביריחו וחרבו שלופה בידו ויהי ה׳ את יהושע וימעלו בני ישראל ויהי איש אחד מן הרמתים כי את חנה אהב וה׳ סגר רחמה

ויהי (כי) זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל [וה׳ עמו] ויהי שאול עוין את דוד ויהי כי ישב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית

והכתיב ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם ויהי (בקר) יום אחד

הא שכיב נדב ואביהוא

והכתיב ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה והכתיב ויהי כאשר ראה יעקב את רחל והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד והאיכא שני והאיכא שלישי והאיכא טובא

אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ואיכא הכי ויהי בימי אינו אלא לשון צער

חמשה ויהי בימי הוו ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל ויהי בימי אחז ויהי בימי יהויקים

(אמר רבי) לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים הוו מאי קא משמע לן

כי הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר דכתיב ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה

אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים מלכים מדוד נביאים דאמר רבי לוי מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו וכתיב חזון ישעיהו בן אמוץ

ואמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה

תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח וכתיב ולפני הדביר עשרים אמה אורך וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות ארון גופיה היכא הוה קאי אלא לאו שמע מינה בנס היה עומד

רבי יונתן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא וקמתי עליהם וגו׳ והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה׳ שם זה הכתב שאר זה לשון נין זה מלכות ונכד זו ושתי

רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס

תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה דכתיב ובכל הנעצוצים ובכל הנהלולים

יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מרי דכי

תחת הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה׳ דכתיב רפידתו זהב

יעלה הדס זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה שנאמר ויהי אומן את הדסה והיה לה׳ לשם זו מקרא מגילה לאות עולם לא יכרת אלו ימי פורים

רבי יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא והיה כאשר שש ה עליכם להיטיב אתכם כן ישיש להרע אתכם

ומי חדי הקדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים והא כתיב בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה׳ כי לעולם חסדו ואמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים

ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה

אמר רבי אלעזר הוא אינו שש אבל אחרים משיש ודיקא נמי דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש שמע מינה

רבי אבא בר כהנא פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי הצדיק ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה המן לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר דכתיב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן

רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים מלך זו ושתי ושרים זה המן ועשרת בניו

רב דימי בר יצחק פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא

גלול כלפי מעלה