הדף היומי
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
-
מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר לט
הדף היום מוקדש לכבוד יום הולדתה של אודרי מונדרו מילדיה ונכדיה.
הדף היום מוקדש לבת מצווה של אביגיל בת יונתן ואילנה ע"י סבתה, דודיה, דודותיה ובני דודים שלה.
הדף היום מוקדש ע"י שרה ברלוביץ לע"נ חמותה, שרה ברלוביץ בתאריך י"א אדר.
הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לכבוד בר המצווה של אמיתי, בנה של דבורה קסנר ביידר.
רב פפא חוזר מקושיתו נגד דעתו של אביי ומודה שהוסיף את המילה "חמש" לברייתא כדי לראות אם אביי יחזור בו מדעתו כי שרצה לראות אם דעתו של אביי מבוססת על מסורת או לא. האם שיער גדל מהשורש או מהקצה? הרלוונטיות של שאלה זו היא אם שודדים מגלחים שערו של הנזיר אבל הם משאירים מספיק כדי לקפל את השיער לשורש, האם הוא יוכל להשלים את התהליך (מהקצה – שכן מה שיגלח יהיה מצמיחה מההתחלה) או האם יצטרכו לחכות עד שיצמחו עוד שיער (מהשורש – שכן מה שיגלח עכשיו אם לא יחכה יהיה מצמיחה חדשה)? הגמרא מביאה חמישה ניסיונות להגיע לתשובה. שלושה נדחים אבל שניים מתקבלים והם מוכיחים ששיער צומח מהשורש. קושי מועלה עם הסבר זה לאור ברייתא, אך הוא נפתר. האם אסור לנזיר לגלח את השיער רק בתער או גם בדרכים אחרות? מובאות מספר דרכים לדרוש את הפסוק "תער לא יעבור על ראשו".
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אותביה חמש ומאחר דלא תניא חמש מאי טעמא אותביה אמר רב פפא אנא סברי לאו גמרא היא בידיה והדר ביה ולא ידענא דגמרא היא בידיה ולא הדר ביה:
רבי אלעזר בן עזריה אומר כו׳: אמר רב יוסף כמאן מתרגמינן מפורצנין ועד עיצורין כרבי יוסי:
מתני׳ סתם נזירות שלשים יום גילח או שגילחוהו לסטים סותר שלשים יום נזיר שגילח בין בזוג בין בתער או שסיפסף כל שהוא חייב:
גמ׳ איבעיא להו האי מזיא מלתחת רבי או מלעיל למאי נפקא מינה לנזיר שגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו
אי אמרת מלתחת רבי נזירות הא שקליה אלא אי אמרת מלעיל רבי מאי דאקדיש הא קאים
תא שמע מהא אינבא חיה דקאים בעיקבא דבינתא ואי סלקא דעתך מלתחת רבי ברישא דבינתא בעי למיקם לעולם מלתחת רבי ואגב חיותא נחית ואזיל אינבא
תא שמע אינבא מתה ברישא דבינתא ואי סלקא דעתך מלעיל רבי בעיקבא דבינתא בעי למיקם התם נמי משום דלית בה חילא שרוגי שריגא ואזיל
תא שמע מבלורית דכושיים דבתר דמגדלין לה רפיא מלתחת התם נמי איידי דקמטא היא משיכבא דרפיא
תא שמע מסקרתא דרפי עמרא מלתחת ותניא ותו כד צבעי סביא דיקנהון חוורן
עיקבי נימהון שמע מינה מלתחת רבי שמע מינה
ואלא הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר ואי סלקא דעתך מלתחת רבי ליסתור כגון שגילחוהו אחר מלאת ומני רבי אליעזר היא דאמר כל אחר מלאת שבעה סותר
מאי טעמא דרבי אליעזר יליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה מה תגלחת טומאה שבעה אף תגלחת טהרה שבעה
וקים להו לרבנן כל שבעה יומין אתיא מזייא כדי לכוף ראשו לעיקרו:
נזיר שגילח בין בתער בין בזוג או שסיפסף כל שהוא חייב: תנו רבנן תער אין לי אלא תער תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו דברי רבי יאשיה
רבי יונתן אומר תער אין לי אלא תער מירט תלש סיפסף כל שהוא פטור והכתיב קדוש יהיה מימרא דאם גילח ליה בתער קאים עליה בעשה ולא תעשה
תניא אידך תער אין לי אלא תער תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין תלמוד לומר לא יעבור על ראשו ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר תער לא יעבור על ראשו
לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה שיהיה בתער ללמדו ממצורע אי אפשר
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
-
מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
נזיר שמשון – מה בין שמשון הגיבור לנזירות? – במחשבה שניה
נזיר לז-מא במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר
סירוק בנזיר ובשבת – איזה סירוק אסור? – גפת 124
המשנה אומרת שאסור לנזיר לספסף או סרק את שערו אבל לחפוף ולפספס מותר. איזה טיפול בשיער אסור ואיזה מותר ומה היחס בין הלכות שבת להלכות נזיר בסוגיה זו. הצטרפו אלינו לעיון בסוגיה (שימו לב אין ללמוד הלכה מגפת זו!) גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה
נזיר לט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אותביה חמש ומאחר דלא תניא חמש מאי טעמא אותביה אמר רב פפא אנא סברי לאו גמרא היא בידיה והדר ביה ולא ידענא דגמרא היא בידיה ולא הדר ביה:
רבי אלעזר בן עזריה אומר כו׳: אמר רב יוסף כמאן מתרגמינן מפורצנין ועד עיצורין כרבי יוסי:
מתני׳ סתם נזירות שלשים יום גילח או שגילחוהו לסטים סותר שלשים יום נזיר שגילח בין בזוג בין בתער או שסיפסף כל שהוא חייב:
גמ׳ איבעיא להו האי מזיא מלתחת רבי או מלעיל למאי נפקא מינה לנזיר שגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו
אי אמרת מלתחת רבי נזירות הא שקליה אלא אי אמרת מלעיל רבי מאי דאקדיש הא קאים
תא שמע מהא אינבא חיה דקאים בעיקבא דבינתא ואי סלקא דעתך מלתחת רבי ברישא דבינתא בעי למיקם לעולם מלתחת רבי ואגב חיותא נחית ואזיל אינבא
תא שמע אינבא מתה ברישא דבינתא ואי סלקא דעתך מלעיל רבי בעיקבא דבינתא בעי למיקם התם נמי משום דלית בה חילא שרוגי שריגא ואזיל
תא שמע מבלורית דכושיים דבתר דמגדלין לה רפיא מלתחת התם נמי איידי דקמטא היא משיכבא דרפיא
תא שמע מסקרתא דרפי עמרא מלתחת ותניא ותו כד צבעי סביא דיקנהון חוורן
עיקבי נימהון שמע מינה מלתחת רבי שמע מינה
ואלא הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר ואי סלקא דעתך מלתחת רבי ליסתור כגון שגילחוהו אחר מלאת ומני רבי אליעזר היא דאמר כל אחר מלאת שבעה סותר
מאי טעמא דרבי אליעזר יליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה מה תגלחת טומאה שבעה אף תגלחת טהרה שבעה
וקים להו לרבנן כל שבעה יומין אתיא מזייא כדי לכוף ראשו לעיקרו:
נזיר שגילח בין בתער בין בזוג או שסיפסף כל שהוא חייב: תנו רבנן תער אין לי אלא תער תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו דברי רבי יאשיה
רבי יונתן אומר תער אין לי אלא תער מירט תלש סיפסף כל שהוא פטור והכתיב קדוש יהיה מימרא דאם גילח ליה בתער קאים עליה בעשה ולא תעשה
תניא אידך תער אין לי אלא תער תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין תלמוד לומר לא יעבור על ראשו ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר תער לא יעבור על ראשו
לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה שיהיה בתער ללמדו ממצורע אי אפשר
