Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ז באב תשפ״א | 5 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה כט

השיעור היום מוקדש על ידי נטלי טיילור לרפואת ברכה בת רחל ודבורה שולמית בת יוכבד חנה. 

איזה דברים צריכים להביא לסוכה ואיזה דברים עדיף לא להביא לסוכה? אם יורדים גשמים, מתי אפשר לצאת מהסוכה ומתי צריך לחזור? זה סימן רע כשיורד גשמים – המשנה הביאה משל – מה הסבר המשל? בעקבות הזכרת הגשים בסוכה כסימן רע, הגמרא מביאה עוד כמה תופעות בטבע שחכמים ראו בהם סימן רע כמו ליקוי חמה ולבנה. הגמרא מביאה כל מיני הסברים שונים לתופעות אלו. לולב הגזול, היבש, של אשרה ושל עיר הנדחת פסולים. איזה בעיות בעלים של הלולב פוסלים? הגמרא מניחה שהמשנה מתייחסת לפסול שתקף בכל ימות החג – אם כן, למה גזול פסול? הרי "ולקחתם לכם" רק מתייחס ליום הראשון? ר' יוחנן מסביר שזה משום סיבה אחרת – מצוה הבאה בעבירה.

כי הא (דרבה) בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא

אמר רבא מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא חצבא ושחיל בר ממטללתא ושרגא במטללתא ואמרי לה בר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה

ירדו גשמים תנא משתסרח המקפה של גריסין

אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא וקא מייתי ציבותא אמר להו רב יוסף פנו לי מאני מהכא אמר ליה אביי והא תנן משתסרח המקפה אמר ליה לדידי כיון דאנינא דעתאי כמי שתסרח המקפה דמי לי

תנו רבנן היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור

איבעיא להו עד שיעור או עד שיאור תא שמע עד שיאור ויעלה עמוד השחר תרתי אלא אימא עד שיעור ויעלה עמוד השחר

משל למה הדבר דומה איבעיא להו מי שפך למי תא שמע דתניא שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך

תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך

תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שמלומדין במכותיהן משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג

תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לגוים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה וגוים לחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו

פניו דומין לדם חרב בא לעולם לשק חיצי רעב באין לעולם לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם לקה בכניסתו פורענות שוהה לבא ביציאתו ממהרת לבא ויש אומרים חילוף הדברים

ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה שנאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה גוים יחתו ואין ישראל יחתו

תנו רבנן בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד

ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי (פלסתר) ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל ועל קוצצי אילנות טובות

ובשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית

ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו ועל שפוסקים צדקה ברבים ואינן נותנין

אמר רב בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן אבל בענוים כתיב וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום

הדרן עלך הישן

מתני׳ לולב הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה ציני הר הברזל כשירות לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר

גמ׳ קא פסיק ותני לא שנא ביום טוב ראשון ולא שנא ביום טוב שני

בשלמא יבש הדר בעינן וליכא אלא גזול בשלמא יום טוב ראשון דכתיב לכם משלכם אלא ביום טוב שני אמאי לא

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

זה אלי ואנווהו – גפת 67 (סוכה כט)

מה טעמו של פסול לולב היבש איתו נפתח הפרק החדש שלנו? מה מקומה של אסתיקה בחיי עבודת ה' שלנו ובקיום המצוות? האם ארבעת המינים דומים לספר תורה בנוכחות הקב"ה המתחבאת בתוכם? בשאלות ובסודות אלו נבקש לעיין השבוע דרך הגפ"ת. מוזמנים ומוזמנות להצטרף. אנחנו פותחות היום את הפרק השלישי במסכת סוכה שעוסק במצוות ארבעת המינים ומגדיר…

סוכה כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה כט

כי הא (דרבה) בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא

אמר רבא מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא חצבא ושחיל בר ממטללתא ושרגא במטללתא ואמרי לה בר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה

ירדו גשמים תנא משתסרח המקפה של גריסין

אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא וקא מייתי ציבותא אמר להו רב יוסף פנו לי מאני מהכא אמר ליה אביי והא תנן משתסרח המקפה אמר ליה לדידי כיון דאנינא דעתאי כמי שתסרח המקפה דמי לי

תנו רבנן היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור

איבעיא להו עד שיעור או עד שיאור תא שמע עד שיאור ויעלה עמוד השחר תרתי אלא אימא עד שיעור ויעלה עמוד השחר

משל למה הדבר דומה איבעיא להו מי שפך למי תא שמע דתניא שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך

תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך

תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שמלומדין במכותיהן משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג

תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לגוים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה וגוים לחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו

פניו דומין לדם חרב בא לעולם לשק חיצי רעב באין לעולם לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם לקה בכניסתו פורענות שוהה לבא ביציאתו ממהרת לבא ויש אומרים חילוף הדברים

ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה שנאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה גוים יחתו ואין ישראל יחתו

תנו רבנן בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד

ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי (פלסתר) ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל ועל קוצצי אילנות טובות

ובשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית

ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו ועל שפוסקים צדקה ברבים ואינן נותנין

אמר רב בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן אבל בענוים כתיב וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום

הדרן עלך הישן

מתני׳ לולב הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה ציני הר הברזל כשירות לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר

גמ׳ קא פסיק ותני לא שנא ביום טוב ראשון ולא שנא ביום טוב שני

בשלמא יבש הדר בעינן וליכא אלא גזול בשלמא יום טוב ראשון דכתיב לכם משלכם אלא ביום טוב שני אמאי לא

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי

Scroll To Top