Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בסיון תשפ״ב | 17 יוני 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות קב

הדף היום מוקדש לכבוד פיליס הכט. את מקור השראה לכולנו. תרגישי טוב! באהבה ממשפחת זום של הדרן.

באילו מצבים גר יכול לשמש כדיין? האם אפשר להשתמש בנעל לחליצה לכתחילה או רק בדיעבד (ולכתחילה רק מותר בסנדל)? זה מחלוקת בין תנאים ובין אמוראים. הסיבה למי שסובר שנעל פחות אידיאלית היא בגלל החשש שהיא עלולה להיקרע (מכיוון שנעליים היו עשויות עור רך וסנדלים עשויים מעור קשה) או בגלל שנעליים מסוימות אינן מכסות את רוב כף הרגל, שכן נדרש בחליצה. רצועה משמשת להדק את הסנדל בצורה חזקה יותר כדי שלא ייפול, אלא יוסר על ידי היבמה. נדרש מהיבמה להתיר את השרוכים ולהסיר את הסנדל ויש להורידו מרוב העקב. עולות מספר שאלות ללא תשובות לגבי הדרישה המדויקת להסרת הנעל. צריך להיות כוונה לחליצה ​​גם על ידי היבמה וגם על ידי היבם כדי לקיים את המצווה. הנעל חייבת להיות עשויה מעור – מאיפה זה נדרש? הרצועה יכולה להיות עשויה משיער עיזים, שכן היא גם מחיה. רב כהנא מוכיח מפסוק שהשורש ח.ל.צ. מתייחס להסרה; לכן אנו למדים שחליצה ​​פירושה הורדת הנעל. אולם מובאים פסוקים נוספים המעידים שהשורש ח.ל.צ. פירושו לחזק ואולי היבמה צריכה לשים את הנעל על יבם. הצעה זו נדחית על ידי קריאה מדוייקת של הפסוק המסביר כיצד עושים חליצה. יש כופר (מין) שהביא פסוק המעיד שה’ עשה חליצה ​​עם העם היהודי ולכן הם כבר לא העם הנבחר. רבן גמליאל משיב בהוכחה שהוא טועה בקריאת הפסוק. האם ניתן להשתמש בנעל רכה עשויה בד (אנפליא)? האם זה נחשב לנעל? מובאת סתירה בין מקור לגבי נעליים בבית המקדש לבין נעליים ביום כיפור שבשני המקורות מופיע אנפליא – והאם היא נחשבת לנעל או לא. רבא ואביי פותרים את הסתירה בצורה אחרת.

 

גר דן את חבירו דבר תורה שנאמר שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה׳ אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך עליך הוא דבעינן מקרב אחיך אבל גר דן את חבירו גר

ואם היתה אמו מישראל דן אפילו ישראל ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל שנאמר ונקרא שמו בישראל

אמר רבה אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל

ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל

מאי בינייהו איכא בינייהו מנעל לכתחלה

ולמאן דאמר אפילו לכתחלה והתנן חלצה במנעל חליצתה כשרה דיעבד אין לכתחלה לא

הוא הדין דאפילו לכתחלה ואיידי דבעי למיתני סיפא באנפיליא חליצתה פסולה דאפילו דיעבד תנא נמי רישא דיעבד

ומנעל לכתחלה תנאי היא דתניא אמר רבי יוסי פעם אחת הלכתי לנציבין מצאתי זקן אחד אמרתי לו כלום אתה בקי ברבי יהודה בן בתירא אמר לי הן ועל שולחני הוא תדיר כלום ראית שחלץ ביבמה

אמר לי ראיתי שחלץ הרבה פעמים במנעל או בסנדל אמר לי וכי חולצין במנעל (והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו) אמרתי לו אם כן מה ראה רבי מאיר לומר חלצה במנעל חליצתה כשירה

רבי יעקב אומר משמו חולצין במנעל לכתחלה ומאן דאמר לכתחלה לא מאי טעמא

אילימא משום דהויא פנתא מעל וארקתא מעל דמעל והתורה אמרה מעל ולא מעל דמעל אי הכי אפילו דיעבד נמי לא

גזירה משום מנעל מרופט

אי נמי משום חצי מנעל

אמר רב אי לאו דחמיתיה לחביבי דחלץ בסנדל דאית לה שינצין אנא לא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטייעא דמיהדק טפי והאי דידן אף על גב דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא כי היכי דתהוי חליצתה מעלייתא

סימן התרת יבמה סנדל אמר רב יהודה אמר רב התרת יבמה לשוק בשמיטת רוב העקב

מיתיבי הותרו רצועות מנעל וסנדל או ששמט רוב הרגל חליצתה פסולה

טעמא דשמט הוא הא שמטה היא חליצתה כשרה רוב הרגל אין רוב העקב לא

לא היינו רוב הרגל היינו רוב העקב ואמאי קרו ליה רוב הרגל דכולא חיילא דכרעא עליה דחיס

מסייע ליה לרבי ינאי דאמר רבי ינאי בין שהתיר הוא ושמטה היא בין שהתירה היא ושמט הוא חליצתה פסולה עד שתתיר היא ותשמיט היא בעי רבי ינאי קרעתהו מהו שרפתהו מהו גלויי כרעא בעינן והאיכא או דלמא חליצה בעינן וליכא תיקו

בעא מיניה רבי נחמיה מרבה שני מנעלים זה על גב זה מהו היכי דמי אילימא דשלפתיה לעילאי וקאי תתאי מעל אמר רחמנא ולא מעל דמעל לא צריכא דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי וקאי עילאי מאי חליצה בעינן והא איכא או דלמא גלויי כרעא בעינן וליכא

ומי איכא כי האי גוונא אין דחזיוה רבנן לרב יהודה דנפק בחמשא זוזי מוקי לשוקא

אמר רב יהודה אמר רב יבמה שהגדילה בין האחין מותרת לינשא לאחד מן האחין ואין חוששין שמא חלצה סנדל לאחד מהן טעמא דלא חזינן הא חזינן חיישינן

והא תניא בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד הכי קאמר אף על גב דחזינן אין חוששין שמא כוונו

ואיכא דאמרי טעמא דלא חזינן הא חזינן חוששין ודקא תנא בעי כוונה הני מילי לאישתרויי לעלמא אבל לאחין מיפסלא

אמר רב יהודה אמר רב סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר ואנעלך תחש ואימא תחש אין מידי אחרינא לא נעל נעל ריבה

אי נעל נעל ריבה אפילו כל מילי נמי אם כן תחש מאי אהני ליה

בעא מיניה רבי אלעזר מרב הוא של עור ותריסיותיו של שער מהו אמר ליה מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש אי הכי כולו של שער נמי ההוא קרקא מקרי

אמר ליה רב כהנא לשמואל ממאי דהאי וחלצה נעלו מעל רגלו מישלף הוא דכתיב וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע

ואימא זרוזי הוא דכתיב החלצו מאתכם אנשים לצבא התם נמי שלופי מביתא לקרבא

והכתיב יחלץ עני בעניו בשכר עניו יחלצו מדינה של גיהנם

אלא הא דכתיב חנה מלאך ה׳ סביב ליראיו ויחלצם בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם

אלא הא דכתיב ועצמתיך יחליץ ואמר רבי אלעזר זו מעולה שבברכות ואמר רבא זרוזי גרמי אין משמע הכי ומשמע הכי דהכא אי סלקא דעתך זרוזי הוא אם כן לכתוב רחמנא וחלצה נעלו ברגלו

אי כתב רחמנא ברגלו הוה אמינא ברגלו אין בשוקו לא כתב רחמנא מעל רגלו דאפילו בשוקו אם כן לכתוב רחמנא במעל רגלו מאי מעל רגלו שמע מינה מישלף הוא

אמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל עמא דחלץ ליה מריה מיניה דכתיב בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה׳ ולא ימצאו חלץ מהם

אמר ליה שוטה מי כתיב חלץ להם חלץ מהם כתיב ואילו יבמה דחלצו לה אחין מידי מששא אית ביה

באנפיליא חליצתה פסולה כו׳ למימרא דאנפיליא לאו מנעל הוא

ותנן נמי אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא באנפיליא ואין צריך לומר במנעל וסנדל לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה

ורמינהו אחד מנעל וסנדל ואנפיליא לא יטייל בהן לא מבית לבית ולא ממטה למטה

אמר אביי דאית ביה כתיתי ומשום תענוג אמר ליה רבא ומשום תענוג בלא מנעל ביום הכפורים מי אסירי והא רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק אלא אמר רבא לא קשיא כאן באנפיליא של עור כאן באנפיליא של בגד

הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי קשיא יום הכפורים איום הכפורים דתניא לא יטייל אדם בקורדקיסין בתוך ביתו אבל מטייל הוא באנפילין בתוך ביתו אלא לאו שמע מינה כאן באנפיליא של עור כאן באנפיליא של בגד שמע מינה

תניא כוותיה דרבא חלצה במנעל הנפרם שחופה את רוב הרגל בסנדל הנפחת שמקבל את רוב הרגל בסנדל של שעם ושל סיב בקב הקיטע במוק בסמיכת הרגלים באנפיליא של עור והחולצת מן הגדול

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

dm 121

נעל החליצה – דף משלהן 121

מסכת יבמות בדיון על סוג, גודל והקף הנעל הדרושה לחליצה איזה נעל צריך בשביל טקס החליצה נעל

יבמות קב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קב

גר דן את חבירו דבר תורה שנאמר שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה׳ אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך עליך הוא דבעינן מקרב אחיך אבל גר דן את חבירו גר

ואם היתה אמו מישראל דן אפילו ישראל ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל שנאמר ונקרא שמו בישראל

אמר רבה אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל

ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל

מאי בינייהו איכא בינייהו מנעל לכתחלה

ולמאן דאמר אפילו לכתחלה והתנן חלצה במנעל חליצתה כשרה דיעבד אין לכתחלה לא

הוא הדין דאפילו לכתחלה ואיידי דבעי למיתני סיפא באנפיליא חליצתה פסולה דאפילו דיעבד תנא נמי רישא דיעבד

ומנעל לכתחלה תנאי היא דתניא אמר רבי יוסי פעם אחת הלכתי לנציבין מצאתי זקן אחד אמרתי לו כלום אתה בקי ברבי יהודה בן בתירא אמר לי הן ועל שולחני הוא תדיר כלום ראית שחלץ ביבמה

אמר לי ראיתי שחלץ הרבה פעמים במנעל או בסנדל אמר לי וכי חולצין במנעל (והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו) אמרתי לו אם כן מה ראה רבי מאיר לומר חלצה במנעל חליצתה כשירה

רבי יעקב אומר משמו חולצין במנעל לכתחלה ומאן דאמר לכתחלה לא מאי טעמא

אילימא משום דהויא פנתא מעל וארקתא מעל דמעל והתורה אמרה מעל ולא מעל דמעל אי הכי אפילו דיעבד נמי לא

גזירה משום מנעל מרופט

אי נמי משום חצי מנעל

אמר רב אי לאו דחמיתיה לחביבי דחלץ בסנדל דאית לה שינצין אנא לא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטייעא דמיהדק טפי והאי דידן אף על גב דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא כי היכי דתהוי חליצתה מעלייתא

סימן התרת יבמה סנדל אמר רב יהודה אמר רב התרת יבמה לשוק בשמיטת רוב העקב

מיתיבי הותרו רצועות מנעל וסנדל או ששמט רוב הרגל חליצתה פסולה

טעמא דשמט הוא הא שמטה היא חליצתה כשרה רוב הרגל אין רוב העקב לא

לא היינו רוב הרגל היינו רוב העקב ואמאי קרו ליה רוב הרגל דכולא חיילא דכרעא עליה דחיס

מסייע ליה לרבי ינאי דאמר רבי ינאי בין שהתיר הוא ושמטה היא בין שהתירה היא ושמט הוא חליצתה פסולה עד שתתיר היא ותשמיט היא בעי רבי ינאי קרעתהו מהו שרפתהו מהו גלויי כרעא בעינן והאיכא או דלמא חליצה בעינן וליכא תיקו

בעא מיניה רבי נחמיה מרבה שני מנעלים זה על גב זה מהו היכי דמי אילימא דשלפתיה לעילאי וקאי תתאי מעל אמר רחמנא ולא מעל דמעל לא צריכא דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי וקאי עילאי מאי חליצה בעינן והא איכא או דלמא גלויי כרעא בעינן וליכא

ומי איכא כי האי גוונא אין דחזיוה רבנן לרב יהודה דנפק בחמשא זוזי מוקי לשוקא

אמר רב יהודה אמר רב יבמה שהגדילה בין האחין מותרת לינשא לאחד מן האחין ואין חוששין שמא חלצה סנדל לאחד מהן טעמא דלא חזינן הא חזינן חיישינן

והא תניא בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד הכי קאמר אף על גב דחזינן אין חוששין שמא כוונו

ואיכא דאמרי טעמא דלא חזינן הא חזינן חוששין ודקא תנא בעי כוונה הני מילי לאישתרויי לעלמא אבל לאחין מיפסלא

אמר רב יהודה אמר רב סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר ואנעלך תחש ואימא תחש אין מידי אחרינא לא נעל נעל ריבה

אי נעל נעל ריבה אפילו כל מילי נמי אם כן תחש מאי אהני ליה

בעא מיניה רבי אלעזר מרב הוא של עור ותריסיותיו של שער מהו אמר ליה מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש אי הכי כולו של שער נמי ההוא קרקא מקרי

אמר ליה רב כהנא לשמואל ממאי דהאי וחלצה נעלו מעל רגלו מישלף הוא דכתיב וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע

ואימא זרוזי הוא דכתיב החלצו מאתכם אנשים לצבא התם נמי שלופי מביתא לקרבא

והכתיב יחלץ עני בעניו בשכר עניו יחלצו מדינה של גיהנם

אלא הא דכתיב חנה מלאך ה׳ סביב ליראיו ויחלצם בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם

אלא הא דכתיב ועצמתיך יחליץ ואמר רבי אלעזר זו מעולה שבברכות ואמר רבא זרוזי גרמי אין משמע הכי ומשמע הכי דהכא אי סלקא דעתך זרוזי הוא אם כן לכתוב רחמנא וחלצה נעלו ברגלו

אי כתב רחמנא ברגלו הוה אמינא ברגלו אין בשוקו לא כתב רחמנא מעל רגלו דאפילו בשוקו אם כן לכתוב רחמנא במעל רגלו מאי מעל רגלו שמע מינה מישלף הוא

אמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל עמא דחלץ ליה מריה מיניה דכתיב בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה׳ ולא ימצאו חלץ מהם

אמר ליה שוטה מי כתיב חלץ להם חלץ מהם כתיב ואילו יבמה דחלצו לה אחין מידי מששא אית ביה

באנפיליא חליצתה פסולה כו׳ למימרא דאנפיליא לאו מנעל הוא

ותנן נמי אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא באנפיליא ואין צריך לומר במנעל וסנדל לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה

ורמינהו אחד מנעל וסנדל ואנפיליא לא יטייל בהן לא מבית לבית ולא ממטה למטה

אמר אביי דאית ביה כתיתי ומשום תענוג אמר ליה רבא ומשום תענוג בלא מנעל ביום הכפורים מי אסירי והא רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק אלא אמר רבא לא קשיא כאן באנפיליא של עור כאן באנפיליא של בגד

הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי קשיא יום הכפורים איום הכפורים דתניא לא יטייל אדם בקורדקיסין בתוך ביתו אבל מטייל הוא באנפילין בתוך ביתו אלא לאו שמע מינה כאן באנפיליא של עור כאן באנפיליא של בגד שמע מינה

תניא כוותיה דרבא חלצה במנעל הנפרם שחופה את רוב הרגל בסנדל הנפחת שמקבל את רוב הרגל בסנדל של שעם ושל סיב בקב הקיטע במוק בסמיכת הרגלים באנפיליא של עור והחולצת מן הגדול

גלול כלפי מעלה