Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בתמוז תשפ״ב | 1 יולי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות קטז

הדף היום מוקדש ע”י שרה ברלוביץ לכבוד בת המצווה של נכדה אבישג סטרמן! 

הדף היום מוקדש ע”י סוזנה וברני גולדשטיין לכבוד ילדיהם!

האם צריך לחשוש שיש שני אנשים עם אותו שם כשמקבלים עדות שאחד נפטר. רבא ואביי חולקים. ההוכחה של רבא הייתה ממקרה של גביית כסף משטר חוב. אביי מסביר מדוע הוכחתו אינה רלוונטית שכן המקרים אינם דומים. מובא מקרה בעניין גט בו פסקו רבא ואביי כל אחד באופן הפוך ממה שקבעו לגבי עדות על מוות – מדוע? נראה שרבא כן חושש במקרה בו ידוע שיש שני אנשים בעלי שם זהה; רק כשלא מוחזק שיש שני אנשים עם אותו שם, אין צורך לחשוש. המשנה קבעה כי אין מאמינים לעדות אשה על מו בעלה במקרה שידוע שיש קטטה ביניהם. מה נחשב ‘קטטה’? אם יש קטטה האם עד אחד נאמן? רבי יהודה חלק על חכמים והאמין לעדות אישה על פטירת בעלה רק אם הראתה סימני אבלות חיצוניים כמו בכי, קריעת בגדיה. חכמים מסבירים מדוע לדעתם דעתו של רבי יהודה אינה נכונה. מה היה המקרה שבגלל אותו מקרה הבינו חכמים שהם צריכים לתקן שנקבל עדות של אישה על מות בעלה? על סמך אותו מקרה, באילו מצבים התירו זאת (מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל)? קיימת מחלוקת דומה לגבי גזירת חמכים על העברת מי חטאת ואפר חטאת (של פרה אדומה) על ספינה (או אולי מעל כל מים) בעקבות אירוע מסוים. האם הדיון הזה זהה לדיון כאן?

למאי ניחוש לה אי לנפילה מזהר זהיר ביה אי לפקדון כיון דשמיה כשמיה לא מפקיד גביה

מאי אמרת דלמא מסר ליה אותיות נקנות במסירה

ההוא גיטא דאשתכח בסורא וכתיב ביה הכי בסורא מתא אנא ענן בר חייא נהרדעא פטרית ותרכית פלונית אנתתי ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא הוה ענן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מחגרא דהוה בנהרדעא ואתו סהדי ואמור דההוא יומא כי איכתב ההוא גיטא ענן בר חייא מחגרא גבן הוה

אמר אביי אף לדידי דאמינא חיישינן הכא לא חיישינן דהא קאמרי סהדי דבנהרדעא הוה מאי בעא בסורא

אמר רבא אף לדידי דלא חיישינן הכא חיישינן דלמא בגמלא פרחא אזל אי נמי בקפיצה אי נמי מילי מסר

כדאמר להו רב לספרי וכן אמר להו רב הונא לספרי כי איתנכו בשילי כתובו בשילי אף על גב דמימסרן מילי בהיני וכי איתנכו בהיני כתובו בהיני אף על גב דמימסרן מילי בשילי

מאי הוה עלייהו דשומשמי רב יימר אמר לא חיישינן רבינא אמר חיישינן והלכתא חיישינן

קטטה בינו לבינה וכו׳ היכי דמי קטטה בינו לבינה אמר רב יהודה אמר שמואל באומרת לבעלה גרשיני כולהו נמי אמרו הכי אלא באומרת לבעלה גירשתני

וליהמנה מדרב המנונא דאמר רב המנונא אשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה

באומרת גירשתני בפני פלוני ופלוני ושאילנא ואמרו לא היו דברים מעולם

מאי טעמא דקטטה רב חנינא אמר משום דמשקרא רב שימי בר אשי אמר משום דאמרה בדדמי מאי בינייהו

איכא בינייהו דארגיל הוא קטטה

איבעיא להו עד אחד בקטטה מהו מאי טעמא דעד אחד מהימן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר הכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד אחד מהימן משום דהיא דייקא ומינסבא והכא כיון דאית ליה קטטה לא דייקא ומינסבא תיקו

רבי יהודה אומר לעולם אינה וכו׳ תניא אמרו לו לרבי יהודה לדבריך פקחת תנשא שוטה לא תנשא אלא אחת זו ואחת זו תנשא

ההיא דאתיא לבי דינא דרבי יהודה אמרי לה ספדי בעלך קרעי מאניך סתרי מזייך אלפוה שיקרא אינהו כרבנן סבירא להו אמרי תעביד הכי כי היכי דלישריה

מתני׳ בית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר ובאותה מדינה וכמעשה שהיה

אמרו להם בית שמאי אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה מן הבציר ואחת הבאה ממדינה למדינה לא דברו חכמים בקציר אלא בהווה חזרו בית הלל להורות כבית שמאי

גמ׳ תניא אמרו להם בית שמאי לבית הלל לדבריכם אין לי אלא קציר חטים קציר שעורים מנין ואין לי אלא קוצר בוצר מוסק גודר עודר מנין

אלא מעשה שהיה בקציר והוא הדין לכולהו הכא נמי מעשה שהיה באותה מדינה והוא הדין לכולהו

ובית הלל באותה מדינה דשכיחי אינשי מירתת ממדינה למדינה אחרת דלא שכיחי אינשי לא מירתת ובית שמאי הכא נמי שכיחי שיירתא

מאי מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר שמואל שילפי קציר חטין היו והלכו עשרה בני אדם לקצור חטין נשכו נחש לאחד מהן ומת ובאת אשתו והודיעה לבית דין ושלחו ומצאו כדבריה באותה שעה אמרו האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתייבם

נימא רבי חנניא בן עקיבא ורבנן בפלוגתא דבית שמאי ובית הלל קמיפלגי דתניא לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה

ולא יעמוד בצד זה ויזרק לצד אחר ולא ישיטם על פני המים ולא ירכיבם לא על גבי בהמה ולא על גבי חברו אלא אם כן היו רגליו נוגעות בקרקע אבל מעבירם על הגשר אחד ירדן ואחד שאר נהרות רבי חנניא בן עקיבא אומר לא אמרו אלא ירדן ובספינה וכמעשה שהיה

לימא רבנן דאמרי כבית שמאי ורבי חנניא בן עקיבא דאמר כבית הלל

אמרי לך רבנן אנן דאמרינן אף כבית הלל עד כאן לא קאמר בית הלל התם אלא משום דמירתת במקום קרוב מירתת במקום רחוק לא מירתת הכא מה לי ירדן מה לי שאר נהרות

רבי חנניא בן עקיבא אמר לך אנא דאמרי אף לבית שמאי עד כאן לא קאמרי בית שמאי התם אלא משום דאיהי דייקא ומינסבא מה לי מקום קרוב מה לי מקום רחוק הכא משום מעשה שהיה בירדן ובספינה דהוה מעשה גזור רבנן בשאר נהרות דלא הוה מעשה לא גזור רבנן

מאי מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעית של ספינה באותה שעה אמרו לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה

מתני׳ בית שמאי אומרים תנשא ותטול כתובתה בית הלל אומרים תנשא ולא תטול כתובתה אמרו להם בית שמאי התרתם ערוה חמורה ולא נתיר ממון הקל אמרו להם בית הלל מצינו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

עד אחד שאומר “נדמה לי” – גפת 104

עד כמה ניתן לסמוך על עד אחד בעדות על מוות – האם אפילו כשהעד לא מאה אחוז בטוח עדיין אפשר לקבל את עדותו? זוהי מחלוקת רש”י תוספות מרתקת… הצטרפו אלינו ללימוד . מומלץ לצפות בסרטון גפת על “עקירת דבר מן התורה” במקביל  

dm 122

טקס החליצה – דף משלהן 122

מה בדיוק נאמר בטקס החליצה? ובאיזה שפה זה צריך להיות? טקס החליצה, טקסט, מילים

יבמות קטז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קטז

למאי ניחוש לה אי לנפילה מזהר זהיר ביה אי לפקדון כיון דשמיה כשמיה לא מפקיד גביה

מאי אמרת דלמא מסר ליה אותיות נקנות במסירה

ההוא גיטא דאשתכח בסורא וכתיב ביה הכי בסורא מתא אנא ענן בר חייא נהרדעא פטרית ותרכית פלונית אנתתי ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא הוה ענן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מחגרא דהוה בנהרדעא ואתו סהדי ואמור דההוא יומא כי איכתב ההוא גיטא ענן בר חייא מחגרא גבן הוה

אמר אביי אף לדידי דאמינא חיישינן הכא לא חיישינן דהא קאמרי סהדי דבנהרדעא הוה מאי בעא בסורא

אמר רבא אף לדידי דלא חיישינן הכא חיישינן דלמא בגמלא פרחא אזל אי נמי בקפיצה אי נמי מילי מסר

כדאמר להו רב לספרי וכן אמר להו רב הונא לספרי כי איתנכו בשילי כתובו בשילי אף על גב דמימסרן מילי בהיני וכי איתנכו בהיני כתובו בהיני אף על גב דמימסרן מילי בשילי

מאי הוה עלייהו דשומשמי רב יימר אמר לא חיישינן רבינא אמר חיישינן והלכתא חיישינן

קטטה בינו לבינה וכו׳ היכי דמי קטטה בינו לבינה אמר רב יהודה אמר שמואל באומרת לבעלה גרשיני כולהו נמי אמרו הכי אלא באומרת לבעלה גירשתני

וליהמנה מדרב המנונא דאמר רב המנונא אשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה

באומרת גירשתני בפני פלוני ופלוני ושאילנא ואמרו לא היו דברים מעולם

מאי טעמא דקטטה רב חנינא אמר משום דמשקרא רב שימי בר אשי אמר משום דאמרה בדדמי מאי בינייהו

איכא בינייהו דארגיל הוא קטטה

איבעיא להו עד אחד בקטטה מהו מאי טעמא דעד אחד מהימן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר הכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד אחד מהימן משום דהיא דייקא ומינסבא והכא כיון דאית ליה קטטה לא דייקא ומינסבא תיקו

רבי יהודה אומר לעולם אינה וכו׳ תניא אמרו לו לרבי יהודה לדבריך פקחת תנשא שוטה לא תנשא אלא אחת זו ואחת זו תנשא

ההיא דאתיא לבי דינא דרבי יהודה אמרי לה ספדי בעלך קרעי מאניך סתרי מזייך אלפוה שיקרא אינהו כרבנן סבירא להו אמרי תעביד הכי כי היכי דלישריה

מתני׳ בית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר ובאותה מדינה וכמעשה שהיה

אמרו להם בית שמאי אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה מן הבציר ואחת הבאה ממדינה למדינה לא דברו חכמים בקציר אלא בהווה חזרו בית הלל להורות כבית שמאי

גמ׳ תניא אמרו להם בית שמאי לבית הלל לדבריכם אין לי אלא קציר חטים קציר שעורים מנין ואין לי אלא קוצר בוצר מוסק גודר עודר מנין

אלא מעשה שהיה בקציר והוא הדין לכולהו הכא נמי מעשה שהיה באותה מדינה והוא הדין לכולהו

ובית הלל באותה מדינה דשכיחי אינשי מירתת ממדינה למדינה אחרת דלא שכיחי אינשי לא מירתת ובית שמאי הכא נמי שכיחי שיירתא

מאי מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר שמואל שילפי קציר חטין היו והלכו עשרה בני אדם לקצור חטין נשכו נחש לאחד מהן ומת ובאת אשתו והודיעה לבית דין ושלחו ומצאו כדבריה באותה שעה אמרו האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתייבם

נימא רבי חנניא בן עקיבא ורבנן בפלוגתא דבית שמאי ובית הלל קמיפלגי דתניא לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה

ולא יעמוד בצד זה ויזרק לצד אחר ולא ישיטם על פני המים ולא ירכיבם לא על גבי בהמה ולא על גבי חברו אלא אם כן היו רגליו נוגעות בקרקע אבל מעבירם על הגשר אחד ירדן ואחד שאר נהרות רבי חנניא בן עקיבא אומר לא אמרו אלא ירדן ובספינה וכמעשה שהיה

לימא רבנן דאמרי כבית שמאי ורבי חנניא בן עקיבא דאמר כבית הלל

אמרי לך רבנן אנן דאמרינן אף כבית הלל עד כאן לא קאמר בית הלל התם אלא משום דמירתת במקום קרוב מירתת במקום רחוק לא מירתת הכא מה לי ירדן מה לי שאר נהרות

רבי חנניא בן עקיבא אמר לך אנא דאמרי אף לבית שמאי עד כאן לא קאמרי בית שמאי התם אלא משום דאיהי דייקא ומינסבא מה לי מקום קרוב מה לי מקום רחוק הכא משום מעשה שהיה בירדן ובספינה דהוה מעשה גזור רבנן בשאר נהרות דלא הוה מעשה לא גזור רבנן

מאי מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעית של ספינה באותה שעה אמרו לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה

מתני׳ בית שמאי אומרים תנשא ותטול כתובתה בית הלל אומרים תנשא ולא תטול כתובתה אמרו להם בית שמאי התרתם ערוה חמורה ולא נתיר ממון הקל אמרו להם בית הלל מצינו

גלול כלפי מעלה