Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ב במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

י״ז באייר תשפ״א | 29 אפריל 2021

יומא יח

הדף היום מוקדש על ידי אריה כהן לכבוד יום הולדתה של אישתו ליליאן כהן. ברצונו לאחל לה יום הולדת שמח ביום המיוחד הזה." ליליאן קיבלה השראה מהסיום שנה שעברה ולקחה על עצמה את לימוד הדף היומי והלימוד הזה מעשיר את ביתנו. בתודה לאישה, אם וסבתא נהדרת, מכל משפחתה." וע"י חיה ביילה בת רפאל ורבקה לזכר אביה, רפאל בן אברם יעקב ובריינדל. "הוא היה ניצול שואה שנפטר כשהיה צעיר ואני הייתי רק ילדה. אני מרגישה מבורכת מהזיכרון שלו בכל יום. אני מקדישה את הלימוד שלי אליו ביארצייט ה49 שלו."

איזה הכנות עשה הכהן גדול בימים לפני יום הכיפורים? היו מביאים לפניו את הבהמות שהיה אמור להקריב ביום כיפור. למה חסר במשנתינו השעירים? האם היו הגבלות באכילה שלו? כן! בכדי למנוע טומאת קרי. מסופר על רב ורב נחמן שהיו מגיעים לעיר וביקשו "אשה ללילה אחת" – איך אפשר להסביר תופעה זו?

ומאי ארבע או חמש לרבנן דאמרי נכנס נוטל שש ויוצא נוטל שש ושכר הגפת דלתות לא משתים עשרה בעי מיפלג בציר חדא מפלגא חמש שקיל

לרבי יהודה דאמר נכנס נוטל שבע שתים בשכר הגפת דלתות ויוצא נוטל חמש מעשר בעי מיפלג בציר חדא מפלגא ושקיל ארבע

רבא אמר כולה רבי היא וסבר לה כרבי יהודה ואלא מאי ארבע הא חמש בעי למשקל

לא קשיא הא דאיכא משמר המתעכב הא דליכא משמר המתעכב

אי איכא משמר המתעכב משמנה בעי למפלג ושקיל ארבע אי ליכא משמר המתעכב מעשר בעי למפלג ושקיל חמש

אי הכי מאי רבי אומר לעולם חמש קשיא

מתני׳ מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום ואומרים לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת ערב יום כפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה ערב יום הכפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו לאכול הרבה מפני שהמאכל מביא את השינה

גמ׳ בשלמא שמא שכח לחיי אלא שמא לא למד מי מוקמינן כי האי גוונא

והתניא והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בכח בנוי בחכמה ובעושר אחרים אומרים מנין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו תלמוד לומר והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו

אמר רב יוסף לא קשיא כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני דאמר רב אסי תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי מלכא על דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי

ערב יום הכפורים שחרית וכו׳ תנא אף השעירים ותנא דידן מאי טעמא לא תנא שעירים כיון דעל חטא קא אתו חלשא דעתיה

אי הכי פר נמי על חטא הוא דאתי פר כיון דעליו ועל אחיו הכהנים הוא דאתי באחיו הכהנים אי איכא איניש דאית ביה מילתא מידע ידע ליה ומהדר ליה בתשובה בכולהו ישראל לא ידע

אמר רבינא היינו דאמרי אינשי אי בר אחתיך דיילא הוי חזי בשוקא קמיה לא תחליף

כל שבעת הימים לא היו מונעין וכו׳ תניא רבי יהודה בן נקוסא אומר מאכילין אותו סלתות וביצים כדי למסמסו אמרו לו כל שכן שאתה מביאו לידי חימום

תניא סומכוס אמר משום רבי מאיר אין מאכילין אותו לא אבי ואמרי לה לא אבבי ויש אומרים אף לא יין לבן לא אבי לא אתרוג ולא ביצים ולא יין ישן ואמרי לה לא אבבי לא אתרוג ולא ביצים ולא בשר שמן ולא יין ישן ויש אומרים אף לא יין לבן מפני שהיין לבן מביא את האדם לידי טומאה

תנו רבנן זב תולין לו במאכל וכל מיני מאכל אלעזר בן פנחס אומר משום רבי יהודה בן בתירא אין מאכילין אותו לא חגבי ולא גבם ולא כל דברים המביאין לידי טומאה לא חגבי לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא יין ולא גבם מי גריסין של פול ובשר שמן ומרייס

ולא כל דברים המביאין לידי טומאה לאתויי מאי לאתויי הא דתנו רבנן חמשה דברים מביאים את האדם לידי טומאה ואלו הן השום

והשחלים וחלגלוגות והביצים והגרגיר ויצא אחד אל השדה ללקט אורות תנא משמיה דרבי מאיר זה גרגיר אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן אורות שמאירות את העינים אמר רב הונא (המוציא) גרגיר אם יכול לאכלו אוכלו ואם לאו מעבירו על גבי עיניו אמר רב פפא בגרגירא מצרנאה

אמר רב גידל אמר רב אכסנאי לא יאכל ביצים ולא יישן בטליתו של בעל הבית רב כי מקלע לדרשיש מכריז מאן הויא ליומא רב נחמן כד מקלע לשכנציב מכריז מאן הויא ליומא

והתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה אצל זה ונמצא אח נושא אחותו (ואב נושא בתו) וממלא כל העולם כולו ממזרות ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה אמרי רבנן קלא אית להו

והאמר רבא תבעוה להנשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבנן אודועי הוו מודעו להו מקדם הוו מקדמי ומשדרי שלוחא

ואי בעית אימא יחודי הוו מיחדי להו לפי שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו

מתני׳ מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו בית אבטינס והשביעוהו ונפטרו והלכו להם ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין

אם (הוא) היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשים לפניו ואם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו ובמה קורין לפניו באיוב ובעזרא ובדברי הימים זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יומא יח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא יח

ומאי ארבע או חמש לרבנן דאמרי נכנס נוטל שש ויוצא נוטל שש ושכר הגפת דלתות לא משתים עשרה בעי מיפלג בציר חדא מפלגא חמש שקיל

לרבי יהודה דאמר נכנס נוטל שבע שתים בשכר הגפת דלתות ויוצא נוטל חמש מעשר בעי מיפלג בציר חדא מפלגא ושקיל ארבע

רבא אמר כולה רבי היא וסבר לה כרבי יהודה ואלא מאי ארבע הא חמש בעי למשקל

לא קשיא הא דאיכא משמר המתעכב הא דליכא משמר המתעכב

אי איכא משמר המתעכב משמנה בעי למפלג ושקיל ארבע אי ליכא משמר המתעכב מעשר בעי למפלג ושקיל חמש

אי הכי מאי רבי אומר לעולם חמש קשיא

מתני׳ מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום ואומרים לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת ערב יום כפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה ערב יום הכפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו לאכול הרבה מפני שהמאכל מביא את השינה

גמ׳ בשלמא שמא שכח לחיי אלא שמא לא למד מי מוקמינן כי האי גוונא

והתניא והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בכח בנוי בחכמה ובעושר אחרים אומרים מנין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו תלמוד לומר והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו

אמר רב יוסף לא קשיא כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני דאמר רב אסי תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי מלכא על דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי

ערב יום הכפורים שחרית וכו׳ תנא אף השעירים ותנא דידן מאי טעמא לא תנא שעירים כיון דעל חטא קא אתו חלשא דעתיה

אי הכי פר נמי על חטא הוא דאתי פר כיון דעליו ועל אחיו הכהנים הוא דאתי באחיו הכהנים אי איכא איניש דאית ביה מילתא מידע ידע ליה ומהדר ליה בתשובה בכולהו ישראל לא ידע

אמר רבינא היינו דאמרי אינשי אי בר אחתיך דיילא הוי חזי בשוקא קמיה לא תחליף

כל שבעת הימים לא היו מונעין וכו׳ תניא רבי יהודה בן נקוסא אומר מאכילין אותו סלתות וביצים כדי למסמסו אמרו לו כל שכן שאתה מביאו לידי חימום

תניא סומכוס אמר משום רבי מאיר אין מאכילין אותו לא אבי ואמרי לה לא אבבי ויש אומרים אף לא יין לבן לא אבי לא אתרוג ולא ביצים ולא יין ישן ואמרי לה לא אבבי לא אתרוג ולא ביצים ולא בשר שמן ולא יין ישן ויש אומרים אף לא יין לבן מפני שהיין לבן מביא את האדם לידי טומאה

תנו רבנן זב תולין לו במאכל וכל מיני מאכל אלעזר בן פנחס אומר משום רבי יהודה בן בתירא אין מאכילין אותו לא חגבי ולא גבם ולא כל דברים המביאין לידי טומאה לא חגבי לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא יין ולא גבם מי גריסין של פול ובשר שמן ומרייס

ולא כל דברים המביאין לידי טומאה לאתויי מאי לאתויי הא דתנו רבנן חמשה דברים מביאים את האדם לידי טומאה ואלו הן השום

והשחלים וחלגלוגות והביצים והגרגיר ויצא אחד אל השדה ללקט אורות תנא משמיה דרבי מאיר זה גרגיר אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן אורות שמאירות את העינים אמר רב הונא (המוציא) גרגיר אם יכול לאכלו אוכלו ואם לאו מעבירו על גבי עיניו אמר רב פפא בגרגירא מצרנאה

אמר רב גידל אמר רב אכסנאי לא יאכל ביצים ולא יישן בטליתו של בעל הבית רב כי מקלע לדרשיש מכריז מאן הויא ליומא רב נחמן כד מקלע לשכנציב מכריז מאן הויא ליומא

והתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה אצל זה ונמצא אח נושא אחותו (ואב נושא בתו) וממלא כל העולם כולו ממזרות ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה אמרי רבנן קלא אית להו

והאמר רבא תבעוה להנשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבנן אודועי הוו מודעו להו מקדם הוו מקדמי ומשדרי שלוחא

ואי בעית אימא יחודי הוו מיחדי להו לפי שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו

מתני׳ מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו בית אבטינס והשביעוהו ונפטרו והלכו להם ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין

אם (הוא) היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשים לפניו ואם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו ובמה קורין לפניו באיוב ובעזרא ובדברי הימים זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל

Scroll To Top