The Gemara in Zevachim 24b requires that core aspects of the avodah (Temple worship) be done with the right hand or foot. We will use this as an opportunity to discuss the status of lefties in the Mikdash and in daily halakhic life.
Zevachim 24b
Questions? Comments? Email dinanddaf@gmail.com
- זבחים כד:
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהוּנָּה – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין…
§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: In every instance in the Torah that it is stated that an action is performed with a finger and by members of the priesthood, it may be performed only with the right hand…
אֶלָּא אָמַר רָבָא: אוֹ אֶצְבַּע, אוֹ כְּהוּנָּה.
Rather, Rava says: This statement means that if the verse mentions either a finger or the priesthood, only the right hand may be used.
…
רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי בָּעֵי.
The Gemara responds: Rabbi Shimon requires that both matters appear in the verse, i.e., both finger and priesthood.
מִי בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד – אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין, אֶצְבַּע – אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין!
The Gemara asks: Does Rabbi Shimon really require both? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Shimon says: In every instance in the Torah that the word “hand” is stated, the verse is referring only to the right hand, and whenever the verse mentions “finger,” it is
referring only to a finger of the right hand?
אֶצְבַּע – לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה, כְּהוּנָּה – בָּעֲיָא אֶצְבַּע.
The Gemara responds: According to Rabbi Shimon, if the verse mentions only “finger,” then it does not require a mention of the priesthood as well for the limitation to apply. But if the verse mentions only the priesthood, it requires a mention of “finger” for the limitation to apply.
…
…אָמַר רָבָא: ״יָד״–״יָד״ לִקְמִיצָה, ״רֶגֶל״–״רֶגֶל״ לַחֲלִיצָה, ״אֹזֶן״–״אֹזֶן״ לִרְצִיעָה…
…Rava says with regard to the superfluous phrases in the passage discussing a leper: One derives a verbal analogy between “hand” and “hand” mentioned with regard to the removal of a handful from a meal offering, to indicate that the latter must also be performed with the right hand. Additionally, one derives a verbal analogy between “foot” and “foot” mentioned with regard to the ḥalitza ritual. And one derives a verbal analogy between “ear” and “ear” mentioned with regard to the piercing of a Hebrew slave’s ear with an awl…
- ויקרא יד:יד-יז
וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֮ מִדַּ֣ם הָאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל־תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃
The priest shall take some of the blood of the guilt offering, and the priest shall put it on the ridge of the right ear of the one who is being purified, and on the thumb of the right hand, and on the big toe of the right foot.
וְלָקַ֥ח הַכֹּהֵ֖ן מִלֹּ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְיָצַ֛ק עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃
The priest shall then take some of the log of oil and pour it into the palm of his own left hand.
וְטָבַ֤ל הַכֹּהֵן֙ אֶת־אֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית וְהִזָּ֨ה מִן־הַשֶּׁ֧מֶן בְּאֶצְבָּע֛וֹ שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְ-הֹוָֽה׃
And the priest shall dip his right finger in the oil that is in the palm of his left hand and sprinkle some of the oil with his finger seven times before God.
וּמִיֶּ֨תֶר הַשֶּׁ֜מֶן אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ יִתֵּ֤ן הַכֹּהֵן֙ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַ֖ל דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃
Some of the oil left in his palm shall be put by the priest on the ridge of the right ear of the one being purified, on the thumb of the right hand, and on the big toe of the right foot—over the blood of the guilt offering.
- תוספתא זבחים א:ה
…קבל בימינו ובשמאלו כאחד פסול רבי שמעון מכשיר היתה שמאל מסייעת את הימין הכל מודים שהוא כשר. היה ר”ש אומר כל שנאמר בו יד טעון ימין וכל שלא נאמר בו יד אין טעון ימין. כל שנאמר בו אצבע טעון ימין וכל שלא נאמר בו אצבע אין טעון ימין…
[If] he received [the blood] in his left and right hands at the same time, it is disqualified, [but] Rabbi Shimon renders it fit. [If] his left hand was supporting his right hand, all agree that it is fit. Rabbi Shimon would say, whenever [Scripture] says “hand,” the right hand is required, and whenever it does not say “hand,” the right hand is not required. [Similarly,] whenever it says “finger,” the right finger is required, and whenever it does not say “finger,” the right finger is not required.
- תוספתא בכורות ה:ח
איטר בין בידיו ובין ברגליו פסול השולט בשתי ידיו כאחת רבי פוסל וחכמים מכשירין.
One who is either left-handed or left-footed is disqualified [to serve in the Temple]. One who is equally dominant with both hands: Rebbi renders him disqualified and the Sages render him fit.
- בכורות מה:
הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו. תָּנוּ רַבָּנַן — אִיטֵּר, בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל — פָּסוּל. הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו — רַבִּי פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. מָר סָבַר — כְּחִישׁוּתָא אַתְחִלָא בְּיָמִין, וּמָר סָבַר — בְּרִיּוּתָא אַתְחִלָא בִּשְׂמֹאל.
The mishna teaches that in the case of a priest who has control of both of his hands, i.e., he is ambidextrous, Rabbi Yehuda HaNasi deems him disqualified and the Rabbis deem him fit. With regard to this dispute the Sages taught in a baraita: One whose left side is dominant, whether his left hand or his left foot, is disqualified from performing the Temple service. Furthermore, in the case of one who has control of both of his hands, Rabbi Yehuda HaNasi deems him disqualified and the Rabbis deem him fit. The Gemara explains this dispute: One Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that he learned to control his left hand because a weakness began in his right hand. He is therefore disqualified, as his right hand is weak. And one Sage, i.e., the Rabbis, holds that a strength began in his left hand that allowed him to control both hands. Nevertheless, his right hand remains strong.
- רמב”ם הלכות ביאת המקדש
ח:א כָּל הַמּוּמִין הַמְיֻחָדִין בָּאָדָם תִּשְׁעִים וְזֶהוּ פְּרָטָן…
There are 90 blemishes that apply only to people (and not to animals), and here are their details…
ח:יא מִי שֶׁהוּא אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. וְאִם הָיָה שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו כָּשֵׁר:
a left-handed person. If he is ambidextrous, he is acceptable.
- רמב”ם הל’ ביאת המקדש ו:ו
כל מי שיש בו מום שפוסל באדם ובבהמה ועבד בין בשוגג בין במזיד עבודתו פסולה, ואם היה מזיד לוקה, וכל מי שיש בו מום מן המומין המיוחדין לאדם ועבד אף ע”פ שהוא לוקה לא חילל עבודתו,
ואם היה בו דבר מדברים שהם מפני מראית העין אינו לוקה ועבודתו כשירה.
If a kohen has a blemish that applies to both people and animals and performed the avodah (Temple worship) – whether out of ignorance or purposely, their avodah is invalid. And if he did so purposely, he receives lashes. And any kohen with a blemish that only applies to humans, if he did avodah, even though he gets lashes, he has not profaned his avodah. And if he had any of the issues that are problematic simply because it causes people to stare/because it looks like a blemish, he does not get lashes and his avodah is valid.
- בכורות מג.- ג:
מַתְנִי׳ מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין בֵּין עוֹבְרִים — פּוֹסְלִין בָּאָדָם, וְיָתֵר עֲלֵיהֶן: הַכִּילוֹן, וְהַלַּפְתָּן, וְהַמַּקָּבָן, וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט, וּסְקִיפַת.
MISHNA: Concerning these blemishes which were taught with regard to an animal, whether they are permanent or transient, they also disqualify in the case of a person, i.e., they disqualify a priest from performing the Temple service. And in addition to those blemishes, there are other blemishes that apply only to a priest: One whose head is pointed, narrow above and wide below; and one whose head is turnip-like, wide above and narrow below; and one whose head is hammer-like, with his forehead protruding; and one whose head has an indentation; and one wherein the back of his head protrudes.
וּבַעֲלֵי חֲטָרוֹת — רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. הַקֵּרֵחַ פָּסוּל. אֵיזֶהוּ קֵרֵחַ? כֹּל שֶׁאֵין לוֹ שִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מוּקֶּפֶת מֵאוֹזֶן לְאוֹזֶן, אִם יֵשׁ לוֹ — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
And with regard to those with humped backs, Rabbi Yehuda deems them fit for service and the Rabbis deem them disqualified. The kere’aḥ is disqualified from performing the Temple service. What is a kere’aḥ? It is anyone who does not have a row of hair encircling his head from ear to ear. If he has a row of hair from ear to ear, that person is fit for service.
…
יָתֵר עֲלֵיהֶן בְּאָדָם. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״כֹּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן״, אִישׁ שֶׁשָּׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.
§ The mishna teaches that in addition to those blemishes that disqualify an animal, there are other blemishes that apply to a person despite the fact that they are not actual defects. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Yoḥanan said: These halakhot are derived from that which the verse states: “No man among the seed of Aaron the priest who has a blemish shall come forward to sacrifice the offerings of the Lord made by fire” (Leviticus 21:21). The verse indicates that the priest must be a man who is equal among the seed of Aaron, i.e., one whose appearance is similar to the other priests.
מַאי אִיכָּא בֵּין מוּמָא לְשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן? אִיכָּא מִשּׁוּם אַחוֹלֵי עֲבוֹדָה: מוּמָא מַחֵיל עֲבוֹדָה, דִּכְתִיב: ״מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל״, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לָא מַחֵיל עֲבוֹדָה.
The Gemara asks: What difference is there between a priest disqualified from performing the Temple service due to a full-fledged blemish that disqualifies both people and animals, and a priest disqualified from performing the Temple service because he is not equal among the seed of Aaron? The Gemara responds: There is a difference between them with regard to profaning the Temple service. A priest with a full-fledged blemish who performs rites in the Temple profanes the service he has performed, as it is written: “He has a blemish; that he not profane My Sanctuaries” (Leviticus 21:23). A priest who is not equal among the seed of Aaron does not profane the service he performs.
מַאי אִיכָּא בֵּין שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּמִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֲשֵׂה.
The Gemara further asks: What difference is there between a priest disqualified from performing the Temple service because he is not equal among the seed of Aaron, e.g., one whose head is pointed, and a priest disqualified from performing the Temple service due to the mere appearance of a blemish, such as one whose eyelashes have fallen out, as stated in the mishnayot further on in this chapter? The Gemara responds: There is a difference between them with regard to the violation of the prohibition, which is stated as a positive mitzva, i.e., that priests who are equal shall serve in the Temple. A priest who is not equal among the seed of Aaron who performs the Temple service transgresses this prohibition. By contrast, a priest who is disqualified due to the appearance of a blemish is disqualified by rabbinic law, and he does not transgress a Torah prohibition by performing the Temple service.
- רש”י בכורות מה:
איטר ברגל – שכשמהלך עוקר רגל השמאל תחלה מה שאין דרך בני אדם כך. איטר ביד פסול דכתי’ וטבל אצבעו כל מקום שנא’ אצבע וכהן אינו אלא ימין (זבחים דף כד.) ואיטר דרגל נמי לעמוד ולשרת כתי’ כדרך שאר עמידה דעיקרו בימין:
In the rest of halakhic life
- שופטים ג:יד-טו, כ-כא
יד וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־עֶגְל֣וֹן מֶלֶךְ־מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃
The Israelites were subject to King Eglon of Moab for eighteen years.
טו וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־יְ-הֹוָה֒ וַיָּ֩קֶם֩ יְ-הֹוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֤וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב׃
Then the Israelites cried out to GOD, and GOD raised up a champion for them: the Benjaminite Ehud son of Gera, a left-handed man. It happened that the Israelites sent tribute to King Eglon of Moab through him.
…
כ וְאֵה֣וּד ׀ בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־יֹ֠שֵׁ֠ב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר־לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קׇם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא׃
and when Ehud approached him, he was sitting alone in his cool upper chamber. Ehud said, “I have a message for you from God”; whereupon he rose from his seat.
כא וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת־יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ׃
Reaching with his left hand, Ehud drew the dagger from his right side and drove it into Eglon’s belly.
- רב חיים קניבסקי איש איטר הקדמה
כלל א – דברים התלוים בכח פשיטא דאזלינן בתר דידיה ולא בתר עלמא לכולי עלמא [דאיטר הוא לשון חולשה בימינו…]…וזהו טעם הנחת תפילין למען דיליף מיד כהה (מנחות לז.)…וחיוב כתיבה בשבת דהטעם דבעי דרך כתיבה, וכתיבת ס”ת ותפילין ומזוזה ומגילה שלמדו זה הפוסקים משבת…וכן לענין פסיעת הג’ פסיעות שאחר שמונה עשרה שמתחיל לפסוע בשמאל תחלה דלדעת המג”א הטעם משום שמראה שקשה עליו ליפטר…בכל אלו פשיטא דאזלינן בתר דידיה.
Rule 1 – Things that depend on strength, it is obvious that we follow the particulars of the lefty and not everyone else – as itter means weakness in one’s right hand -…and this is the reason for putting on Tefillin based on those who learn it should be on the weaker hand (Menachot 37a)…and the obligation for writing on Shabbat which has to be done in a manner of writing; and the writing of a Torah scroll, tefillin and mezuzah, which the decisors learns from Shabbat….and also regarding the three steps after Shemoneh Esreh, which a left begins to step with their left, for in the opinion of the Megen Avraham, the reason is because it shows that it is difficult for the person to leave God’s Presence…in all of these, it is obvious that we follow the particulars of the lefty.
כלל ב – ודברים שהם משום ימין דהקב”ה פשיטא דאזלינן בתר עלמא כמש”כ הפמ”ג ובה”ל בסימן קכ”ג כגון לענין נפילת אפים להרבה פוסקים, ולענין רקיקה בתפילה שרוקק בשמאלו ולא בימינו משום ששכינה לימינו (*ה’ צלך על יד ימינך), וכל כשפוסע ג’ פסיעות משתחוה לשמאלו תחה שהוא ימין דהקב”ה, וכן כשמברך על התורה שמחזיר פניו לשמאלו, וכן דברים שהם ע”פ סוד להגביר מדת החסד שהוא בימין פשיטא דאזלינן בתר עלמא כמש”כ הפמ”ג בריש סי’ קנ”ח, וזהו טעם לבישת הבגדים שיאחוז בימין, ונטילת ידים שחרית ולסעודה שיטול ימין תחלה, ולהשים בק”ש ידו הימנית על עיניו…וכן בתקיעת שופר בצד ימין, וכריכת ההדס בימין והערבה בשמאל בכל אלו פשיטא דאזלינן בתר עלמא.
Rule 2 – And things that are about God’s “right,” obviously we follow the statistical majority, as the Pri Megadim and Biur Halcha write in chapter 123, such as the matter of tachanun for many decisors, and the matter of spitting during prayer, which is one should do to their left and not on their right side because the Divine Presence is on one’s right (*The Lord is at your right hand), and whenever one walks back three steps at the end of Shemoneh Esreh, one bows to their left, knowing that he is on the right of the Holy One, and likewise when getting an aliyah to the Torah, one turns their face to their left, and likewise things that are according to mysticism meant to increase the measure of mercy – which is on the right – obviously we follow the statistical majority, as the Pri Megaim wrote at the beginning of chapter 158. And this is explanation for holding one’s clothes in the right hand to dress, washing one’s right hand first in the morning and for food, and putting one’s right hand on their eyes for Shema…and likewise regarding blowing Shofar on the right side, placing the hadasim (myrtle branches) on the right and the aravah (willow) on the left side: if all these it is obvious that we follow the statistical majority.
כלל ג ובדברים התלויים בלב וקנה וושט ואוזן פשיטא דגם באיטר אזלינן בתר עלמא, דהרי זה לא נשתנה אצלו, וזהו טעם הסבה בפסח…וקריעה בשמאל (לאביו ולאמו) משום שהלב בשמאל…ותנוך אוזן מצורע הימנית ורציעה באוזן ימנית.
Rule 3 And matters related to the heart, the esophagus, and the ear, obviously even a lefty follows the statistical minority because this doesn’t change for a lefty. And this is the reason for leaning left on Pesach…and tearing keriah for the loss of a parent because the heart is on the left…and also the process on the right ear of a leper and boring the hole through the slave’s right ear.
כלל ד – דברים התלויים בחשיבות כגון אחיזת לולב בימין ואתרוג בשמאל יש בזה מחלוקת דדעת בעל העיטור (מובא בב”י ס’ תרנ”א) דאזלינן בתר עלמא, וכ”פ הב”י גבי לולב, אבל הרמ”א שם פסק כדעת הרא”ש דבתר דידיה אזלינן, וכ”כ בתשובת הרשב”א סימן אלף ק”כ ע”ש, וכן לענין לאחוז כוס של ברכת המזון וכל דבר שמברך עליו בימין…ובזה תלוי ג”כ דין לנעול ימין תחלה ולחלוץ שמאל…ויבמה שצריכה לחלוץ ביד ימינה…
Rule 4 – Matters related to showing importance, such as holding the lulav with the right and etrog with the left: there is a disagreement on this, according to the opinion of the author of the Ittur (cited in B”Y chapter 551) that we follow the statistical majority. And the Beit Yosef said likewise about lulav, but the Rema there ruled according to the opinion of the Rosh that the lefty follows their own dominant hand, and so stated the Rashba in his Responsum 1,120. And so too regarding the matter of holding the cup of the blessing for birkat hamazon, and everything over which the blessing is made with the right…and this also depends on the rule of putting on the right show first and taking off the left shoe first…and a widowed sister-in-law needing to use her right hand to perform halitzah.
כלל ה – ובדברים שהתורה הצריכה בפירוש ימין תלוי במחלוקת דרש”י פי’ דאיטר פסול לעבודה משום שאין לו ימין (בכורות מ”ה: ד”ה איטר), ולכך י”א שאין יכול לחלוץ, ויש מדמין חליצה לתפילין, וי”א דבתר עלמא אזלנין…
Rule 5 – And in matters that the Torah requires the right explicitly, it is a matter of dispute, as Rashi explained that a lefty tis disqualified from the avodah because he does not have a right hand (Bechorot 45b s.v. itter) and therefore some say that that a lefty cannot do halitzah, and others like halitzah to tefillin, and some say he just follows the statistical majority and uses his right.
כלל ו – דברים שהם משום כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין הביא המג”א ראיה (בסי תרנ”א סקכ”א) דאזלינן בתר עלמא, וכתב הפמ”ג הטעם משום שהוא ברבים אין ראוי לשנות מכולם, ובזה תלוי הקפת לולב לצד ימין, והמקיף בספר תורה כשמגביה…והדלקת נר חנוכה…
Rule 6 – In matters that are because of “always turn rightward,” the Magen Avraham brought evidence (chapter 651:21) that we follow the statistical majority, and the Pri Megaism wrote the reason is because it is in public, and it is not appropriate to do differently than everyone; and in this depends on hakafot with the lulav to the right, and the circling with the Torah scroll when one lifts the Torah…and the lighting a Hanukkah candle
כלל ז – דברים התלוים בהעומד נגדו וקורא פשיטא דאזלינן בתר עלמא, כמש”כ המג”א לענין סידור התפילין בבתים דתלוי בגמרא בימין הקורא (מנחות לד:)…לא אזלינן בתר דידיה
Rule 7 – In matters that depend on the person standing across and reading, clearly we follow the statistical majority, as the Magen Avraham wrote regarding the ordering of the parshiot (sections) placed in the tefillin boxes, which in the Gemara is dependent on the right of the reader…so we do not follow the individual lefty.
כלל ח – לענין קשירת המנעלים בשמאל תחלה דתלי הגמ’ בתפילין, בזה נחלקו אחרונים ז”ל…
Rule 8 – Regarding the tying of the shoes on the left, which the Gemara relates to tefillin, about this the Acharonim, may God bless them, differed among themselves…
- שולחן ערוך אורח חיים תרנא:ג
אטר נוטל לולב בימין כל אדם ואתרוג בשמאל כל אדם דבתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן ולא בתר ימין ושמאל דידיה: הגה וי”א דאזלינן בתר ימין דידיה ויש ליטול הלולב בימין דידיה ואתרוג בשמאל דידיה [הרא”ש ורבי’ ירוחם ומהרי”ו] וכן נהגו וכן עיקר ואם היפך יצא [מהרי”ל ומנהגים] ושולט בב’ ידיו נוטל הלולב בימין ואתרוג בשמאל ככל אדם [כל בו]:
3. A leftie holds the lulav in their right hand and the etrog in their left, following the strong and weak hands of everybody else and not their strong and weak hands. RAMA: And some say that we go according to their dominant hand and the lulav should be held in their “right” hand, which is their left hand (Ros”h, Rabbeinu Yerucham, and Mahari”v), and this is the practice and the law. If one switched them, he has fulfilled his obligation (Mahari”l and Minhagim). One who is ambidextrous should hold the lulav in their right and the etrog in their left hand, like everybody else (Kol Bo).
