Din & Daf: Conceptual Analysis of Halakha Through Case Study with Dr. Elana Stein Hain
Despite having such vast literature on oath-taking, especially in courtrooms, the current practice (which is already hundreds of years old) is not to take oaths in batei din. This shiur will examine why, and what beit din does in place of oathtaking.
Shevuot 38:-39
Dr. Elana Stein Hain – dinanddaf@hadran.org.il
Listen here:
Watch here:
Sources:
Oaths in Court Today
- שבועות לח:-לט.
אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ,
Before he takes the oath, the judges say: Be aware
שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱ-לֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״.
that the entire world trembled when the blessed Holy One said at Mount Sinai: “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold guiltless one who takes His name in vain” (Exodus 20:7).
וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן ״וְנַקֵּה״, וְכָאן נֶאֱמַר ״לֹא יְנַקֶּה״. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ״ – וְאֵין בְּשָׂרוֹ אֶלָּא קְרוֹבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִּתְעַלָּם״.
And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah it is stated: “And will…clear the guilty [venakkeh]” (Exodus 34:7); whereas here, with regard to taking a false oath, it is stated: “Will not hold guiltless [lo yenakkeh].” And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah, punishment is exacted only from the transgressor, whereas here, punishment is exacted from him and from his family, as it is stated: “Do not allow your mouth to bring your flesh into guilt” (Ecclesiastes 5:5). The verse indicates that one who sins with his mouth, by taking a false oath, causes his flesh to be punished as well; and one’s flesh is nothing other than his relative, as it is stated: “And that you not hide yourself from your own flesh” (Isaiah 58:7).
וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָלֹה וְכַחֵשׁ״.
And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah, punishment is exacted only from the transgressor; whereas here, punishment is exacted from him and from the entire world, as it is stated: “Swearing, and lying, and murdering, and stealing, and committing adultery, they break all bounds…Therefore, the land mourns, and everyone who dwells therein languishes” (Hosea 4:2–3).
- רש”י שבועות לח: ד”ה בספר תורה
…ובדורותינו בטלו הראשונים שבועה דאורייתא לפי שענשה גדול ותקנו לגזור עליו ארור בעשרה והא אמרן ארור בו שבועה:
- השגות הראב”ד על רמב”ם הלכות שבועות יא:יג
א”א שמעתי שתקנו הגאונים שאין משביעין עכשיו לא בשם ולא בכנוי כדי שלא יהא העולם חרב על ידי החוטאים שרבו אלא שמחרימין אותו ומקללים אותו ומחרימין עליו בשופרות וכבוי נרות ומטות כפויות לאיים עליו שאם יחטא לעצמו יחטא:
Avraham said: I have heard that the geonim have decreed that there we know longer have people take oaths by God’s name or appellations, so that the world will not be destroyed by the many sinners who have multiplied. Rather they threaten excommunication and curses, and they threaten excommunication with trumpets and extinguished candles and overturned beds, to threaten him that that if he sins it is against himself that he sins.
- רבי יהודה בן שמואל החסיד, ספר חסידים 12th century Germany
תי״ח
יהודי אחד היה מחויב שבועה לגוי אמר מה אעשה. אם אשבע באמת ואוציא כספי מידו בשבועת אמת ואתן חציו לצדקה. אמר מי שאמר מוטב שתשבע באמת. והחכם אמר אפילו אם תתן כלו לצדקה ומשלך עוד תוסיף לצדקה. מוטב שלא תתן לצדקה. ולא תשבע אפילו באמת. כי כמה כרכים נחרבו עבור שבועת אמת. לכך יזהר אדם שלא יעשה עם הגוי ועם היהודי אלא בפני עדים:
A Jew was bound by an oath to a Gentile and said, “What will I do? If I swear truthfully and take money from his hand with a truthful oath and give half of it to charity?” The one who said, “It is better that you swear truthfully,” said the wise man. “Even if you give all of it to charity and you give more to charity, it is better not to give it to charity. And you should not even swear truthfully. For how many volumes have been destroyed for a truthful oath?” Therefore, a person should be careful not to do anything with a Gentile or a Jew except in the presence of witnesses:
- דברים ו:יג
את־יְ-הֹוָ֧ה אֱ-לֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃
Revere only the Lord your God and worship [God] alone, and swear only by God’s name.
- במדבר רבה כב:א
אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע, וְאִם לָאו אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע.
מַעֲשֶׂה בְּיַנַּאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֲלָפִים עֲיָרוֹת וְכֻלָּם נֶחֶרְבוּ עַל שְׁבוּעַת אֱמֶת, כֵּיצַד, אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּשְּׁבוּעָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וְאוֹכֵל כָּךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְאֶשְׁתֶּה כָךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָן, וְנֶחֶרְבוּ. מַה הַנִּשְׁבָּע בֶּאֱמֶת כָּךְ, הַנִּשְׁבָּע עַל הַשֶּׁקֶר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
If you have all these qualities you are permitted to take an oath, but if not, you are not permitted to take an oath,
There was an incident involving King Yannai, who had two thousand cities and all of them were destroyed due to true oaths. How so? A person would say to another: ‘By oath that I am going and eating this and that in such and such place, and drinking this and that in such and such place.’ They would go and fulfill their oath, and they were destroyed. If for one who takes a true oath it is so, one who takes a false oath, all the more so
- ירושלמי שבועות ו:ה, לא.-לא:
בּוֹא וּרְאֶה. דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרְפָן שְׁבוּעַת שָׁוְא מְכַלָּתָן. רִבִּי יוּנָה אָמַר. עַל שֶׁקֶר. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף עַל הָאֱמֶת. חַגַּיי דְרִישׁ כְּהָדָא דְרִבִּי יוֹסֵי. עוֹבְדָא הֲוָה בְחָדָא אִיתָא דְּאָֽזְלַת מֵיעֲרוֹךְ גַּב חֲבֵירָתָהּ וַהֲוָה קְטִיר בְּשִׁיטֵּיהּ דְקוֹלְסִיתָהּ תְּרֵין דֵּינָרִין. נָֽפְלוּ לָהּ וְאִיעָֽרְכוּ גַּו עִיגּוּלָא. הָֽפְכַת בְּעַייָא לָהוּ גַּו בֵּיתָא וְלָא אַשְׁכַּחְתּוֹן. חָֽזְרַת לְגַבָּהּ אָֽמְרָה לָהּ. הֲבִי לִי תְּרֵין דֵינָרִין דִּנְפוֹל לִי גַּו בֵּיתֵיךְ. אָֽמְרָה לָהּ. לָא יְדַעְנָא. אִי יָֽדְעָה בָהוּ תִּיקְבּוֹר בְּרָהּ. קְבַרְתֵּיהּ. מִי עָלוּן מִיקִּבְרֵיא שְׁמַעַת קָלָא אָֽמְרָה. אִילוּלֵא דַהֲוָת יָֽדְעָה בְהוֹן לָא קְבַרְתֵּיהּ. אָֽמְרָה. אִין יָֽדְעָה בְהוֹן הִיא אִיתָא תִּקְבּוֹר בְּרָהּ חוּרָנָה. קְבַרְתֵּיהּ. עָלוּן מְנַחֲמָתָא וְקַצּוֹן חַד עִיגּוּל וְאַשְׁכְּחוֹן תְּרֵין דִּינָרַייָא עֲרִיכִין גַּו עִיגּוּלָא. הָדָא מִילְּתָא אָֽמְרָה. בֵּין זַכַּיי בֵּין חַייָב לִשְׁבוּעָה לָא תֵיעוֹל.
Come and see, things which the fire will not burn, a vain oath will destroy. Rebbi Jonah said, about falsehood. Rebbi Yose said, even on truth. Ḥaggai was preaching following Rebbi Yose. There was a case about a woman who went to knead dough with another and had two denarii bound into the seam of her head cover. These fell out and were rolled into a loaf. She went back to he house, wanted them and did not find them. She returned to her and said to her, give me the two denarii which fell from me in your house. She told her, I do not know. If she would know of it, she should bury her son. She buried him. When they returned from his grave, she heard a voice saying, if she had not known about them she would not have buried him. She said, if this woman *As always in rabbinic literature, in relating bad things about oneself one always used the third person (“this man, this woman”) instead of the first. The woman must have used an oath formula to be punished for vain oaths. knows about them, she should bury her other son. She buried him. They came to console her and cut one loaf and found two denarii rolled into the loaf. This says, whether innocent or guilty, never swear an oath *It is better to pay, or not to sue and not collect money, than force or swear any oath..
- ר’ יעקב בן יוסף ריישר, שו”ת שבות יעקב חלק ב’ סימן קמה 17th/18th century Bohemia/Austria
At any rate, one who is required by law for all three hundred, he should not exempt the defendant more than ⅓, that is 100; and he should at least pay 2/3 , for this is called “close to the law.”
Modern Example:
https://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1692
- הטלת פשרה במקום חיוב שבועה
הרב שלמה לוי
תחומין יב, עמוד 327, תשנ”א
אחד האתגרים החשובים ביותר העומדים לפנינו, הוא השבת כבוד התורה ודינה, והקמת מערכת בתי דין לדיני ממונות שישמשו כתובת לכל דורש צדק ומשפט. לצורך זה עלינו להקים מערכת שתיתן את הפתרונות הנכונים על פי דין, והמשרתים את צרכי הציבור הפונה לבתי הדין, כך שאנשים יעדיפו את בתי הדין על פני בתי המשפט האזרחיים.
One of the most important challenges facing us is restoring the honor of the Torah and its law, and establishing a system of courts for property law that will serve as an address for anyone seeking justice and law. To this end, we must establish a system that will provide the correct solutions according to law, and that serve the needs of the public that turns to the courts, so that people will prefer the courts over the civil courts.
לענ”ד הנוהג לחייב פשרה בכל מקרה של שבועה, הן דאורייתא והן דרבנן, לא זו בלבד שאינו מבוסס דיו מבחינה הלכתית, אלא שהוא גם אינו משרת מטרה זו. בעלי דין, אף אם בטוחים הם שהדין עימם, יימנעו מלהתדיין במקום שייתכן שיכפו עליהם לוותר על שליש מהסכום המגיע להם על פי הדין.
The practice of requiring a compromise in every case of an oath, both from the Torah and from the Rabbis, is not only insufficiently halachically based, but it also does not serve this purpose. Litigants, even if they are certain that the law is on their side, will avoid litigating in a place where they may be forced to give up a third of the amount they are entitled to according to the law.
על הדיינים להתאמץ לעשות פשרה מוסכמת בלבד, או לחפש דרכים אחרות כדי למנוע ריבוי מקרים של כפיית פשרה. ומכאן פנייה לחכמי דורנו שליט”א, להאיר דרכנו בענין חשוב זה ובשאר הענינים הקשורים לפעילות בתי הדין לדיני ממונות, ונזכה שבמהרה בימינו ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.
Judges should strive to make only an agreed compromise, or seek other ways to prevent the proliferation of cases of forced compromise. Hence, an appeal to the sages of our generation, may God have mercy on them, to enlighten our path in this important matter and in other matters related to the activity of the courts of property law, and may we be granted the right to quickly redeem our reputation in law and its captivity in righteousness.
- רב משה פיינשטיין, שו”ת אגרות משה חושן משפט לב
Since there is no major source for this practice from the Gemara and earlier decisors, the practice [of awarding or reducing a third of the claim to avoid an oath] is not absolute and much is left to the discretion of the judge. In cases when it seems that the defendant does not swear because his claim is false, one must award the plaintiff more than a third. In cases where it appears that the plaintiff trusts the defendant but wishes to impose an oath because he knows the defendant will not swear and will choose a Pesharah instead, the award should be less than a third.
Questions? Comments? Email dinanddaf@gmail.com
Hadran’s Beyond the Daf shiurim are also available by podcast on
Beyond the Daf is where you will discover enlightening shiurim led by remarkable women, delving deep into the intricacies of Talmudic teachings, and exploring relevant and thought-provoking topics that arise from the Daf.
