Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בכסלו תשפ״ד | 8 דצמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא לז

אם בהמה מועדת בגלל פגיעה בבהמות אחרים מאותו סוג, האם זה הופך את הבהמה למועד לכל סוגי בהמות/חיות? אם הבהמה היא מועד לבני אדם, האם היא נחשבת למועד לבעלי חיים? אם היא מועד עבור חיות קטנות, האם זה מועד עבור חיות גדולות? ישנן שתי קריאות חלופיות של המשנה, שמובילות לתשובות שונות לאותן שאלות. מובאים מצבים אחרים של קביעת דפוסים. נערכת השוואות בין קביעת דפוסים לעניין שור מועד לקביעת ווסתות לאישה לגבי קבלת המחזור בקשר להלכות נידה. בהמה השייכת למקדש פטורה מנזקים. אבל חכמים ורבי שמעון בן מנסיא חלוקים בעניין אחריות על בהמה בבעלות פרטית המזיקה בהמה בבעלות המקדש – האם פטור, או חייב נזק שלם, גם אם הבהמה היה תם.

אינן צריכין פרוזבול

וכן תני רמי בר חמא היתומים אינן צריכין פרוזבול רבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומין היו

חנן בישא תקע ליה לההוא גברא אתא לקמיה דרב הונא אמר ליה זיל הב ליה פלגא דזוזא הוה ליה זוזא מכא בעי למיתבה ליה מיניה פלגא דזוזא לא הוה משתקיל ליה תקע ליה אחרינא ויהביה נהליה

מתני׳ שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים את שהוא מועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק

אמרו לפני רבי יהודה הרי זה מועד לשבתות ואינו מועד לחול אמר להם לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק

אימתי הוא תם משיחזור בו שלשה ימי שבתות

גמ׳ איתמר רב זביד אמר ואינו מועד תנן רב פפא אמר אינו מועד תנן

רב זביד אמר ואינו מועד תנן הא סתמא הוי מועד רב פפא אמר אינו מועד תנן דסתמא לא הוי מועד

רב זביד דייק מסיפא רב פפא דייק מרישא

רב זביד דייק מסיפא דקתני מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני הא סתמיה הוי מועד הא קא משמע לן דאפילו מקטנים לגדולים נמי מסתמא הוי מועד

אלא אי אמרת אינו מועד קתני סתמא לא הוי מועד

השתא יש לומר מקטנים לקטנים דעלמא סתמא לא הוי מועד מקטנים לגדולים צריכא למימר דלא הוי מועד

ורב פפא אמר לך אצטריך סלקא דעתיך אמינא הואיל ופרץ ביה בההוא מינא פרץ ביה לא שנא גדולים דידיה ולא שנא קטנים דידיה קא משמע לן דלא הוי מועד

רב פפא דייק מרישא דקתני מועד לאדם אינו מועד לבהמה אי אמרת בשלמא אינו מועד תנן סתמא לא הוי מועד הא קא משמע לן דאפילו מאדם לבהמה נמי סתמא לא הוי מועד

אלא אי אמרת ואינו מועד קתני הא סתמא הוי מועד השתא יש לומר מבהמה לבהמה סתמא הוי מועד מאדם לבהמה צריכא למימר דהוי מועד

ורב זביד אמר לך רישא אחזרה קאי כגון דהוה מועד לאדם ומועד לבהמה והדר ביה מבהמה דקאי גבי בהמה תלתא זימני ולא נגח מהו דתימא כיון דלא הדר ביה מאדם חזרה דבהמה לאו חזרה היא קא משמע לן דחזרה דבהמה מיהא חזרה היא

מיתיבי סומכוס אומר מועד לאדם מועד לבהמה מקל וחומר ומה לאדם מועד לבהמה לא כל שכן מכלל דתנא קמא אינו מועד קאמר

אמר לך רב זביד סומכוס אחזרה קאי והכי קאמר ליה לתנא קמא דקאמרת חזרה דבהמה חזרה היא חזרה דבהמה לאו חזרה היא מקל וחומר מאדם ומה מאדם לא קא מהדר ביה מבהמה לא כל שכן

אמר רב אשי תא שמע אמרו לפני רבי יהודה הרי זה מועד לשבתות ואינו מועד לימות החול אמר להן לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק

אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני שיולי הוא דקא משיילי [ליה] והוא נמי קמהדר להו אלא אי אמרת אינו מועד קתני אגמורי הוא דקא מגמרי ליה ותו איהו מאי קא מהדר להו

אמר רב ינאי מרישא נמי דיקא דקתני את שמועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו [משלם] חצי נזק

אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני פרושי קא מפרש לה

אלא אי אמרת אינו מועד קתני פסקה מאי תו את שמועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק עד השתא לא אשמעינן דהתם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם

ואי תימצי לומר נמי איתא לדרב פפא נגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל

תנו רבנן ראה שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגין לשוורים

תנו רבנן ראה שור נגח חמור לא נגח סוס נגח גמל לא נגח פרד נגח ערוד לא נגח נעשה מועד לסירוגין לכל

איבעיא להו נגח


שור שור ושור חמור וגמל מהו

האי שור בתרא בתר שוורים שדינן ליה ואכתי לשוורים הוא דאייעד למידי אחרינא לא אייעד או דילמא האי שור בתרא בתר חמור וגמל שדינן ליה ואייעד ליה לכולהו מיני

חמור וגמל שור שור ושור מהו האי שור קמא בתר חמור וגמל שדינן ליה ואייעד ליה לכולהו מיני או דילמא בתר שוורים שדינן ליה ואכתי לשוורים הוא דאייעד למינא אחרינא לא אייעד

שבת שבת ושבת אחד בשבת ושני בשבת מהו הא שבת בתרייתא בתר שבת הוא דשדינן ליה ואכתי לשבת הוא דאייעד לימות החול לא אייעד או דילמא בתר אחד בשבת ושני בשבת שדינן ליה ואייעד ליה לכולי יומא

חמישי בשבת וערב שבת ושבת שבת ושבת מהו הא שבת קמייתא בתר חמישי בשבת וערב שבת שדינן ליה ואייעד לכולהו יומי או דילמא הא שבת קמייתא בתר שבתות הוא דשדינן ליה ולשבתות הוא דאייעד

תיקו

נגח שור יום חמשה עשר בחודש זה ויום ששה עשר בחודש זה ויום שבעה עשר בחודש זה פלוגתא דרב ושמואל

דאתמר ראתה יום חמשה עשר בחדש זה ויום ששה עשר בחדש זה ויום שבעה עשר בחדש זה רב אמר קבעה לה וסת ושמואל אמר עד שתשלש בדילוג

אמר רבא שמע קול שופר ונגח קול שופר ונגח קול שופר ונגח נעשה מועד לשופרות

פשיטא מהו דתימא הך שופר קמא סיוטא בעלמא הוא דנקטיה קא משמע לן

מתני׳ שור של ישראל שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט פטור שנאמר שור רעהו ולא שור של הקדש

שור של ישראל שנגח לשור של גוי פטור ושל גוי שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם

גמ׳ מתניתין דלא כרבי שמעון בן מנסיא דתניא שור של הדיוט שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח שור של הדיוט פטור שנאמר שור רעהו ולא שור של הקדש רבי שמעון בן מנסיא אומר שור של הקדש שנגח שור של הדיוט פטור ושל הדיוט שנגח שור של הקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם

אמרי מאי קא סבר רבי שמעון אי רעהו דוקא אפילו של הדיוט שנגח של הקדש ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דהקדש נמי כי נגח דהדיוט ליחייב

וכי תימא לעולם קסבר רעהו דוקא ומיהו דהדיוט כי נגח דהקדש היינו טעמא דמיחייב משום דקא מייתי ליה מקל וחומר דהדיוט ומה הדיוט שנגח של הדיוט חייב כי נגח דהקדש לא כל שכן דמיחייב

דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן תם חצי נזק הכא נמי חצי נזק

אלא אמר ריש לקיש הכל היו בכלל נזק שלם כשפרט לך הכתוב רעהו גבי תם רעהו הוא דתם משלם חצי נזק מכלל דהקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא לז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא לז

אינן צריכין פרוזבול

וכן תני רמי בר חמא היתומים אינן צריכין פרוזבול רבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומין היו

חנן בישא תקע ליה לההוא גברא אתא לקמיה דרב הונא אמר ליה זיל הב ליה פלגא דזוזא הוה ליה זוזא מכא בעי למיתבה ליה מיניה פלגא דזוזא לא הוה משתקיל ליה תקע ליה אחרינא ויהביה נהליה

מתני׳ שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים את שהוא מועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק

אמרו לפני רבי יהודה הרי זה מועד לשבתות ואינו מועד לחול אמר להם לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק

אימתי הוא תם משיחזור בו שלשה ימי שבתות

גמ׳ איתמר רב זביד אמר ואינו מועד תנן רב פפא אמר אינו מועד תנן

רב זביד אמר ואינו מועד תנן הא סתמא הוי מועד רב פפא אמר אינו מועד תנן דסתמא לא הוי מועד

רב זביד דייק מסיפא רב פפא דייק מרישא

רב זביד דייק מסיפא דקתני מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני הא סתמיה הוי מועד הא קא משמע לן דאפילו מקטנים לגדולים נמי מסתמא הוי מועד

אלא אי אמרת אינו מועד קתני סתמא לא הוי מועד

השתא יש לומר מקטנים לקטנים דעלמא סתמא לא הוי מועד מקטנים לגדולים צריכא למימר דלא הוי מועד

ורב פפא אמר לך אצטריך סלקא דעתיך אמינא הואיל ופרץ ביה בההוא מינא פרץ ביה לא שנא גדולים דידיה ולא שנא קטנים דידיה קא משמע לן דלא הוי מועד

רב פפא דייק מרישא דקתני מועד לאדם אינו מועד לבהמה אי אמרת בשלמא אינו מועד תנן סתמא לא הוי מועד הא קא משמע לן דאפילו מאדם לבהמה נמי סתמא לא הוי מועד

אלא אי אמרת ואינו מועד קתני הא סתמא הוי מועד השתא יש לומר מבהמה לבהמה סתמא הוי מועד מאדם לבהמה צריכא למימר דהוי מועד

ורב זביד אמר לך רישא אחזרה קאי כגון דהוה מועד לאדם ומועד לבהמה והדר ביה מבהמה דקאי גבי בהמה תלתא זימני ולא נגח מהו דתימא כיון דלא הדר ביה מאדם חזרה דבהמה לאו חזרה היא קא משמע לן דחזרה דבהמה מיהא חזרה היא

מיתיבי סומכוס אומר מועד לאדם מועד לבהמה מקל וחומר ומה לאדם מועד לבהמה לא כל שכן מכלל דתנא קמא אינו מועד קאמר

אמר לך רב זביד סומכוס אחזרה קאי והכי קאמר ליה לתנא קמא דקאמרת חזרה דבהמה חזרה היא חזרה דבהמה לאו חזרה היא מקל וחומר מאדם ומה מאדם לא קא מהדר ביה מבהמה לא כל שכן

אמר רב אשי תא שמע אמרו לפני רבי יהודה הרי זה מועד לשבתות ואינו מועד לימות החול אמר להן לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק

אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני שיולי הוא דקא משיילי [ליה] והוא נמי קמהדר להו אלא אי אמרת אינו מועד קתני אגמורי הוא דקא מגמרי ליה ותו איהו מאי קא מהדר להו

אמר רב ינאי מרישא נמי דיקא דקתני את שמועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו [משלם] חצי נזק

אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני פרושי קא מפרש לה

אלא אי אמרת אינו מועד קתני פסקה מאי תו את שמועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק עד השתא לא אשמעינן דהתם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם

ואי תימצי לומר נמי איתא לדרב פפא נגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל

תנו רבנן ראה שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגין לשוורים

תנו רבנן ראה שור נגח חמור לא נגח סוס נגח גמל לא נגח פרד נגח ערוד לא נגח נעשה מועד לסירוגין לכל

איבעיא להו נגח


שור שור ושור חמור וגמל מהו

האי שור בתרא בתר שוורים שדינן ליה ואכתי לשוורים הוא דאייעד למידי אחרינא לא אייעד או דילמא האי שור בתרא בתר חמור וגמל שדינן ליה ואייעד ליה לכולהו מיני

חמור וגמל שור שור ושור מהו האי שור קמא בתר חמור וגמל שדינן ליה ואייעד ליה לכולהו מיני או דילמא בתר שוורים שדינן ליה ואכתי לשוורים הוא דאייעד למינא אחרינא לא אייעד

שבת שבת ושבת אחד בשבת ושני בשבת מהו הא שבת בתרייתא בתר שבת הוא דשדינן ליה ואכתי לשבת הוא דאייעד לימות החול לא אייעד או דילמא בתר אחד בשבת ושני בשבת שדינן ליה ואייעד ליה לכולי יומא

חמישי בשבת וערב שבת ושבת שבת ושבת מהו הא שבת קמייתא בתר חמישי בשבת וערב שבת שדינן ליה ואייעד לכולהו יומי או דילמא הא שבת קמייתא בתר שבתות הוא דשדינן ליה ולשבתות הוא דאייעד

תיקו

נגח שור יום חמשה עשר בחודש זה ויום ששה עשר בחודש זה ויום שבעה עשר בחודש זה פלוגתא דרב ושמואל

דאתמר ראתה יום חמשה עשר בחדש זה ויום ששה עשר בחדש זה ויום שבעה עשר בחדש זה רב אמר קבעה לה וסת ושמואל אמר עד שתשלש בדילוג

אמר רבא שמע קול שופר ונגח קול שופר ונגח קול שופר ונגח נעשה מועד לשופרות

פשיטא מהו דתימא הך שופר קמא סיוטא בעלמא הוא דנקטיה קא משמע לן

מתני׳ שור של ישראל שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט פטור שנאמר שור רעהו ולא שור של הקדש

שור של ישראל שנגח לשור של גוי פטור ושל גוי שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם

גמ׳ מתניתין דלא כרבי שמעון בן מנסיא דתניא שור של הדיוט שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח שור של הדיוט פטור שנאמר שור רעהו ולא שור של הקדש רבי שמעון בן מנסיא אומר שור של הקדש שנגח שור של הדיוט פטור ושל הדיוט שנגח שור של הקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם

אמרי מאי קא סבר רבי שמעון אי רעהו דוקא אפילו של הדיוט שנגח של הקדש ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דהקדש נמי כי נגח דהדיוט ליחייב

וכי תימא לעולם קסבר רעהו דוקא ומיהו דהדיוט כי נגח דהקדש היינו טעמא דמיחייב משום דקא מייתי ליה מקל וחומר דהדיוט ומה הדיוט שנגח של הדיוט חייב כי נגח דהקדש לא כל שכן דמיחייב

דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן תם חצי נזק הכא נמי חצי נזק

אלא אמר ריש לקיש הכל היו בכלל נזק שלם כשפרט לך הכתוב רעהו גבי תם רעהו הוא דתם משלם חצי נזק מכלל דהקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם


גלול כלפי מעלה