Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בסיון תשפ״ד | 10 יוני 2024

  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

בבא מציעא קג

אם המשכיר טוען שהשוכר עדיין לא שילם שכר דירה והשוכר טוען ששילם, השוכר נשבע ופטור מתשלום. אם חוזה שכירות נכתב על מספר שנים מסוים של שכירות, אך לא צוין תאריך התחלה/סיום, למרות שהחוזה בידי השוכר, מכיוון שלמשכיר יש חזקת בעלות על הקרקע, אם המשכיר והשוכר חלוקים על תאריך סיום החוזה, המשכיר נאמן. מדוע מקרה זה שונה ממצב שבו המלווה מציג שטר חוב ללווה הטוען ששילם מחצית? אם אחד משאיל כלי לחברו לשימוש כל עוד הוא "במצב טוב" לנצח, החבר יכול להמשיך ולשאול אותו מספר פעמים, אפילו לאחר שהחזירו, אבל בתנאי שביצע קניין סודר לגבי הסדר השאלה. רבא ורב פפא דנים במקרים נוספים שבהם אחד השאיל פריטים לאחר לצורך שימוש ספציפי – מה כלול בכל ביטוי? אם אחד שוכר בית לאחר, והבית קורס, המשכיר חייב לספק בית אחר. באילו דרכים הוא חייב להיות זהה לבית המקורי ששכרו? הפרק התשיעי מתחיל בדיני אריסים וחכירים. הציפיות בנוגע לאופן שבו יעבדו בשדה תלויות במנהג המקומי. אילו עלויות יכוסו על ידי בעל הקרקע ואילו על ידי האריס?

שכיר בזמנו נשבע ונוטל

שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דבעל הבית טרוד בפועליו אבל הכא שוכר מהימן בשבועה

אמר רבא אמר רב נחמן האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב ליה שטרא ואמר ליה נקיטת חמש שנין מהימן אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אלא מעתה אוזפיה מאה זוזי בשטרא ואמר ליה פרעתיך פלגא הכי נמי דמהימן

אמר ליה הכי השתא התם שטר לגוביינא קאי אם איתא דפרעיה איבעי ליה למכתבא אגביה אי נמי מיכתב עליה תברא אבל הכא אמר ליה האי דכתיבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק עליה

אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם

אמר רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקני מיניה

אמר רב מרי בריה דרב אשי ומהדר ליה קתיה

אמר רבא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא רפיק ביה ההוא פרדיסא פרדיסא רפיק ביה כל פרדיסא דבעי פרדיסי רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית ליה ומהדר ליה קתיה

אמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן האי גרגותא ונפלה לא בני לה גרגותא ונפלה בני לה בי גרגותא כרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה עד דמתרמי ליה וצריך למיקני מיניה

מתני׳ המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם

גמ׳ היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה אי דאמר ליה בית סתם אחד אמאי לא יעשנו שנים קטן אמאי לא יעשנו גדול

אמר ריש לקיש דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך

אי הכי מאי למימרא

אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש דאמר ליה בית כזה אני משכיר לך ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא קא משמע לן

הדרן עלך השואל

מתני׳ המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין


בזמורות ובקנים ושניהם מספקין את הקנים

גמ׳ תנא מקום שנהגו לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור ושניהם מעכבין זה על זה

לקצור אינו רשאי לעקור האי אמר בעינא דתתבן לי ארעאי והאי אמר לא מצינא לעקור אינו רשאי לקצור האי אמר בעינא דתינקר ארעאי והאי אמר בעינא תיבנא

ושניהם מעכבין זה על זה למה לי מה טעם קאמר מה טעם לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור משום דשניהם מעכבין זה על זה

לחרוש אחריו יחרש פשיטא לא צריכא באתרא דלא מנכשי ואזל איהו ונכיש מהו דתימא אמר ליה האי דנכישנא אדעתא דלא כריבנא לה קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה

הכל כמנהג המדינה הכל לאתויי מאי לאתויי הא דתנו רבנן מקום שנהגו להשכיר אילנות על גבי קרקע משכירין מקום שאין נהגו להשכיר אין משכירין

מקום שנהגו להשכיר משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא יהבי בתילתא ואזל איהו ויהביה בריבעא מהו דתימא דאמר ליה האי דבצרי לך אדעתא דלא יהבינא לך באילנות קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה

מקום שנהגו שלא להשכיר אין משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא מקבלי בריבעא ואזל איהו וקיבלה בתילתא מהו דתימא אמר ליה האי דטפאי לך אדעתא דיהבת לי באילנות קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה

כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש אמר רב יוסף בבבל נהיגו דלא יהיבי תיבנא לאריסא למאי נפקא מינה דאי איכא איניש דיהיב עין יפה הוא ולא גמרינן מיניה

אמר רב יוסף בוכרא וטפתא וארכבתא וקני דחיזרא דבעל הבית וחזרא גופיה דאריסא כללא דמילתא כל עיקר בלמא דבעל הבית נטירותא יתירתא דאריסא ואמר רב יוסף מרא וזבילא ודוולא וזרנוקא דבעל הבית אריסא עביד בי יאורי

כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים קנים מאי עבידתייהו אמרי דבי רבי ינאי קנים המוחלקין שבהן מעמידין את הגפנים

ושניהם מספקין את הקנים למה לי מה טעם קאמר מה טעם שניהם חולקין בקנים משום דשניהם מספקין את הקנים

מתני׳ המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן יבש המעין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מן חכורו אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו או שדה בית האילן זה יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מחכורו

גמ׳ היכי דמי אילימא דיבש נהרא רבה אמאי אינו מנכה לו מן חכורו נימא ליה מכת מדינה היא אמר רב פפא דיבש נהרא זוטא דאמר ליה



  • מסכת בבא מציעא מוקדשת על ידי הרב ארט גולד לזכר כלתו האהובה של 50 שנה, קרול ג'וי רובינסון, קרינא גולה בת הדה ויהודה צבי. "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא מציעא קג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא מציעא קג

שכיר בזמנו נשבע ונוטל

שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דבעל הבית טרוד בפועליו אבל הכא שוכר מהימן בשבועה

אמר רבא אמר רב נחמן האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב ליה שטרא ואמר ליה נקיטת חמש שנין מהימן אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אלא מעתה אוזפיה מאה זוזי בשטרא ואמר ליה פרעתיך פלגא הכי נמי דמהימן

אמר ליה הכי השתא התם שטר לגוביינא קאי אם איתא דפרעיה איבעי ליה למכתבא אגביה אי נמי מיכתב עליה תברא אבל הכא אמר ליה האי דכתיבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק עליה

אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם

אמר רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקני מיניה

אמר רב מרי בריה דרב אשי ומהדר ליה קתיה

אמר רבא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא רפיק ביה ההוא פרדיסא פרדיסא רפיק ביה כל פרדיסא דבעי פרדיסי רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית ליה ומהדר ליה קתיה

אמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן האי גרגותא ונפלה לא בני לה גרגותא ונפלה בני לה בי גרגותא כרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה עד דמתרמי ליה וצריך למיקני מיניה

מתני׳ המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם

גמ׳ היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה אי דאמר ליה בית סתם אחד אמאי לא יעשנו שנים קטן אמאי לא יעשנו גדול

אמר ריש לקיש דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך

אי הכי מאי למימרא

אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש דאמר ליה בית כזה אני משכיר לך ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא קא משמע לן

הדרן עלך השואל

מתני׳ המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין


בזמורות ובקנים ושניהם מספקין את הקנים

גמ׳ תנא מקום שנהגו לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור ושניהם מעכבין זה על זה

לקצור אינו רשאי לעקור האי אמר בעינא דתתבן לי ארעאי והאי אמר לא מצינא לעקור אינו רשאי לקצור האי אמר בעינא דתינקר ארעאי והאי אמר בעינא תיבנא

ושניהם מעכבין זה על זה למה לי מה טעם קאמר מה טעם לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור משום דשניהם מעכבין זה על זה

לחרוש אחריו יחרש פשיטא לא צריכא באתרא דלא מנכשי ואזל איהו ונכיש מהו דתימא אמר ליה האי דנכישנא אדעתא דלא כריבנא לה קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה

הכל כמנהג המדינה הכל לאתויי מאי לאתויי הא דתנו רבנן מקום שנהגו להשכיר אילנות על גבי קרקע משכירין מקום שאין נהגו להשכיר אין משכירין

מקום שנהגו להשכיר משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא יהבי בתילתא ואזל איהו ויהביה בריבעא מהו דתימא דאמר ליה האי דבצרי לך אדעתא דלא יהבינא לך באילנות קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה

מקום שנהגו שלא להשכיר אין משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא מקבלי בריבעא ואזל איהו וקיבלה בתילתא מהו דתימא אמר ליה האי דטפאי לך אדעתא דיהבת לי באילנות קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה

כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש אמר רב יוסף בבבל נהיגו דלא יהיבי תיבנא לאריסא למאי נפקא מינה דאי איכא איניש דיהיב עין יפה הוא ולא גמרינן מיניה

אמר רב יוסף בוכרא וטפתא וארכבתא וקני דחיזרא דבעל הבית וחזרא גופיה דאריסא כללא דמילתא כל עיקר בלמא דבעל הבית נטירותא יתירתא דאריסא ואמר רב יוסף מרא וזבילא ודוולא וזרנוקא דבעל הבית אריסא עביד בי יאורי

כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים קנים מאי עבידתייהו אמרי דבי רבי ינאי קנים המוחלקין שבהן מעמידין את הגפנים

ושניהם מספקין את הקנים למה לי מה טעם קאמר מה טעם שניהם חולקין בקנים משום דשניהם מספקין את הקנים

מתני׳ המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן יבש המעין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מן חכורו אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו או שדה בית האילן זה יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מחכורו

גמ׳ היכי דמי אילימא דיבש נהרא רבה אמאי אינו מנכה לו מן חכורו נימא ליה מכת מדינה היא אמר רב פפא דיבש נהרא זוטא דאמר ליה


גלול כלפי מעלה